איך ביוטכנולוגיה הופכת את סרטן צוואר הרחם לנחלת העבר | המכללה האקדמית תל חי

איך ביוטכנולוגיה הופכת את סרטן צוואר הרחם לנחלת העבר

איך ביוטכנולוגיה הופכת את סרטן צוואר הרחם לנחלת העבר

רביעי, 9 מרץ, 2022

סרטן צוואר הרחם נחשב לסוג הסרטן הרביעי בשכיחותו ברחבי העולם, כאשר במדינות המתפתחות זהו סוג הסרטן השני בשכיחותו. הבדל זה בין מדינות מפותחות למתפתחות מראה שישנה משמעות רבה למודעות לעניין, לבדיקות מקדימות ולגילוי מוקדם. בעוד שבמדינות מפותחות ישנה מודעות רבה יוצר המביאה לגילוי מוקדם בשלבים בהם הטיפול קל יותר וגם למניעה בדרכים אחרות (שכבר נפרט), במדינות מתפתחות המודעות נמוכה וגם לא נעשית מניעה כך שהשכיחות גבוהה. בישראל השכיחות נמוכה ועומדת על מקרה אחד על כל 20,000 נשים.

גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם

ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון לחלות במחלה, לכל אחד מהם כמובן יש משקל שונה:

  • וירוס הפפילומה (HPV): וירוס הפפילומה האנושי פוגע בריריות ובתאי עור. ישנם מעל 100 זנים של הוירוס. לא כולם קטלניים באותה מידה ורבים מהם יכולים לגרום לכל היותר לקונדילומה (יבלת). ישנם זנים מסוכנים יותר הגורמים לשינויים טרום ממאירים ואף ממאירים. הם יכולים להפוך תא לסרטני על ידי השתלבות בחומר הגנטי של  התא ופגיעה במנגנוני הבקרה שלו. כבר כאן נכנסת לתמונה הביוטכנולוגיה ובמיוחד ענף בתוכה שנקרא ביולוגיה חישובית (ביואינפורמטיקה) המשלב בין ביולוגיה לבין מדעי המחשב. ריצופי DNA של גנומים שלמים שנעשו באופן ממוחשב בטכנולוגיות חדשניות אפשר בין היתר לגלות את השתלבות רצפי DNA של וירוס הפפילומה בגנום של תאים סרטניים או טרום סרטניים. הנגיף מועבר בעיקר בקיום יחסי מין כך שקיום יחסי מין מוגנים כבר מפחיתים משמעותית את הסיכוי להידבקות.
  • גורמים הקשורים למערכת החיסון:  סרטן צוואר הרחם מתחיל ממחלה זיהומית בשל ההידבקות בנגיף כך שלמערכת החיסון ישנו תפקיד חשוב במניעת המחלה. לגוף שלנו חודרים מחוללי מחלה בתדירות גבוהה הרבה יותר ממה שמתגלה לנו באמצעות מחלה. מערכת החיסון מצליחה ברוב המקרים למגר את הפולשים עוד לפני שהם מספיקים לעשות נזק משמעותי ומכאן החשיבות הרבה למערכת חיסונית שמתפקדת היטב. מחלות רקע שונות כמו סוכרת, מחלות אוטואימוניות וגם לקיחת תרופות נגד מחלות אלה מחלישות את מערכת החיסון. אגב, גם לגבי הקורונה הדבר ניכר היטב: הסיכון הגדול ביותר היה לחולים במחלות רקע.
  • עישון: זהו גורם משמעותי להתפתחות המחלה. נמצא שהסיכון להתפתחות המחלה בקרב נשים מעשנות גבוה פי שניים מאשר אצל נשים שאינן מעשנות. יש לכך שתי סיבות עיקריות. העישון מחליש את מערכת החיסון ובנוסף תורם לשינויים הגנטיים הנעשים בתא וגורמים להפיכתו לתא סרטני.

דרכים לגילוי מוקדם של המחלה

כמו בסרטן השד, גם בסרטן צוואר הרחם ישנה חשיבות רבה ביותר לגילוי מוקדם להצלחת הטיפול. ישנן שתי בדיקות חשובות שיש לבצע, כאשר היום ישנם ןמקומולת בהן משלבים ומבצעים את שתיהן יחד. בדיקה סקר שגרתית היא בדיקת פאפ, משטח צוואר הרחם. בדיקה זו מומלץ לבצע מדי שלוש שנים לנשים בגילאים 30-65. בבדיקה זו נלקחים תאים מצוואר הרחם לבדיקת מעבדה במטרה לגלות האם יש תאים טרום ממאירים. אם ישנו חשד שישנם תאים כאלה מתבצעת בדיקה מדויקת יותר, בדיקה לגילוי נגיף הפפילומה. תוספת בדיקה זו מעלה את הדיוק שבבדיקת הפאפ שהיא בדיקת סקר. תוספת בדקה לאיתור הנגיף נעשית במקרים בהם הסיכון גבוה יותר אם כי כפי שציינו יש מקומות בהם מעדיפים לבצע אותן יחד כדי למנוע צורך לבדיקה חוזרת

חיסון גרדסיל- דרך יעילה למניעת הידבקות בנגיף

המטרה שהציב ארגון הבריאות העולמי נקרא 90-70-90: הגעה לשיעור של 90% התחסנות, כאשר בנות מקבלות היום בכיתה ח' את החיסון כחלק מכלל החיסונים השגרתיים, הגעה ל 70% ביצוע בדיקת פאפ בקרב נשים, כולל גם בדיקה לאיתור הנגיף והגעה למצב בו 90% מהנשים שאובחנו עם מצב טרום סרטני או סרטני אכן יטופלו. החיסון שישנו היום נגד הפפילומה נקרא גרדסיל, כשישנו גרדסיל 4 המגן מפני ארבעה זנים וגרדסיל  המגן מפני תשעה. החיסון נמצא כיעיל מאוד למניעה מפני הידבקות. נמצא שהוא הפחית את הסיכוי להידבקות של נשים בגיל 9-45 ב 87% ואף יותר מכך במחקרים אחרים שנעשו. כבר כאן לביוטכנולוגיה ישנו חלק חשוב. החיסון נעשה באמצעות מעטפת ריקה של הנגיף ללא החומר הגנטי ולכן הוא בטוח לשימוש

טיפולים במחלת סרטן צוואר הרחם ואיפה נכנסת ביוטכנולוגיה לתמונה?

מלבד חלק בפיתוח החיסון נגד נגיף הפפילומה, לביוטכנולוגיה ישנו חלק בפיתוח תרופות .ופתרונות להתמודדות עם המחלה, כולל בשלבים מתקדמים. כאמור, לשלב גילוי המחלה חלק חשוב בסיכויים להחלמה אך גם לסוג הטיפול שיידרש לשם כך. למחלה יש טיפולים  קונבנציונליים הכוללים כריתת תאים אם המחלה בשלביה הראשוניים עד איברים שלמים כמו צוואר הרחם ואפילו הרחם כולו אם הגילוי מאוחר יותר. בשלבים מתקדמים של המחלה הטיפולים הקונבנציונליים יכולים לכלול גם הקרנות או כימותרפיה. לכלים אלה, שהשימוש בהם רחוק מלהיות נעים למטופלת, נוספו כלים חדשניים של תרופות מוכוונות מטרה ממקור ביולוגי. אחת התרופות המוכרות מסוג זה היא אווסטין (בוואציזומאב). מטרתה של תרופה זו היא לחסום חלבון הקשור להתפתחות כלי דם סביב התאים הסרטניים. עצירת התפתחות כלי דם באזור זה תביא לכך שהתא הסרטני יפסיק לקבל מזון וחמצן הנחוצים להתפתחותו וגדילתו. כך מפסיקה גדילת האזור הסרטני ואף ישנה התכווצות שלו. תרופה ביולוגית אחרת משפיעה על מערכת החיסון. היא נקראת פמברוליזומאב (קיטרודה). אולי התיאור יישמע כמו מדע בדיוני אך זה לגמרי קורה בגוף: תאים סרטניים משביתים את פעילותו תא מערכת החיסון על ידי שליחת אות לקולטן הנמצא עליו, ממש כפי שנכבה טלוויזיה בשלט רחוק... התרופה היא נוגדן החוסם את אותם קולטנים מלקלוט את האות וכך התאים של מערכת החיסון נשארים פעילים. אלה רק דוגמאות לפיתוחים של תרופות ביולוגיות שעוזרות להתמודד עם סרטן צוואר הרחם וכמוהו עם סוגי סרטן נוספים.