איך משנה הביוטכנולוגיה את עולמינו?
אם נדמה לכם שעולמות הביוטכנולוגיה שייכות למעבדות אפלות ולמסתרי האקדמיה – הבה ונפתיע אתכם: ביוטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, כל הזמן, והנוכחות שלה הולכת וגדלה ככל שחולף הזמן. מהי ביוטכנולוגיה? באיזה אופן היא משפיעה עלינו? ומהם התחומים בהם נפגוש אותה, מוכנה לחולל מהפכה?
מהי ביוטכנולוגיה?
ביוטכנולוגיה היא יישום מידע תעשייתי של טכנולוגיות מודרניות בתחום המדעים הביולוגיים, בייחוד כאלה הקשורות להנדסה גנטית. למעשה, ביוטכנולוגיה רותמת את הקיום האנושי – איברים חיוניים או חלקי תאים – לטובת ייצור מוצרים, תרופות, תרכובות מזון, כימיקלים ידידותיים לסביבה ודלקים ביולוגיים. קנה המידה, כפי שניתן לשער, רחב מאוד, והוא נוגע למרבית מתחומי הרפואה, החקלאות והתעשייה – אך גם ממלא תפקיד חשוב בחיי היומיום של כולנו.
כיום, הביוטכנולוגיות המודרניות מבוססות על חקר החומר הגנטי של אורגניזמים חיים וניצולן על ידי חילוץ, שינוי וייצור חומרים חדשים – תהליך המכונה הנדסה גנטית.
שינוי קטנטנן במפה הגנטית
ניתן להגדיר את הביוטכנולוגיה גם כתהליך בו חלק קטן מאוד מהמפה הגנטית של תאי צמחים או בעלי חיים עובר שינוי, לרוב בעזרת חלק מהחומר הגנטי שמקורו בחיידק.
שינוי גנטי זה מכוון להגדלת הייצור החקלאי, כגון תירס ופולי סויה, או לטובת ייצור זרעים של צמחים מהונדסים גנטית כדי להתנגד להשפעת חרקים, מחלות וגורמי בצורת המשפיעים על תפוחי אדמה, עגבניות, טבק, כותנה ומוצרים חקלאיים נוספים.
וזה לא נגמר כאן. כיום עוסקת הביוטכנולוגיה גם בפיתוח סוגים תורשתיים של פרות ועזים, במטרה לייצר חלב עם מפרטים תזונתיים מיוחדים המכילים חלבונים שניתן להשתמש בהם להיאבק במחלות או לייצור סוגים רבים של חומצות אמינו הדרושות לבריאות האדם.
מומחים: העולם על סף מהפכה
כבר שנים ארוכות שעולם הביוטכנולוגיה מחולל מהפכה תמידית בעולם, אך מומחים מסכימים כי השיא עוד לפנינו – וכי המהפכה המשמעותיות יותר קרובה מתמיד. ניתן להבין מדוע, שכן להתפתחויות הביוטכנולוגיה יש פוטנציאל עצום לרווחתה של האנושות. כך למשל, באמצעות ייצור חיסונים (אנחנו יודעים שאתם חושבים על הקורונה עכשיו, ובצדק!) למחלות חדשות או כאלה שעוד לא הומצא עבורן טיפול, באמצעות ייצור מוגבר של מזון ואף מניעת מחלות גנטיות ומומים.
מהן המגמות העיקריות בתחום הביוטכנולוגיה כיום?
תחום הביוטכנולוגיה עובר, כאמור, שינוי מהותי, הכולל שינוי הגנום של אורגניזמים חיים, מיקרואורגניזמים, צמחים ובעלי חיים. פיתוחים אלה סוללים את הדרך ליישומים פוטנציאליים רבים, כגון קידום ייצור ביוכימיקלים , הגדלת ייצור המזון ושמירה על ערך טוב יותר למזון.
גם הנדסה מטבולית וביולוגיה סינתטית, התחומים שתורמים לייצור כימיקלים ודלקים רבים (במקום להסתמך על מאובנים), נמצאות בחוד החנית של המהפכה, כמו גם התפתחויות מדהימות בתחום הבריאות והמגזר הרפואי, בתהליכים הכוללים בין השאר טיפול באמצעות תאי גזע.
מהם הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של הביוטכנולוגיה?
כמו כל טכנולוגיה חדשנית, לביוטכנולוגיה יש פוטנציאל אדיר לשנות את עולמנו (כפי שהיא כבר עושה) – אך היא טומנת בחובה גם סיכונים פוטנציאליים. ארגון ה-ICRC (הוועד הבינלאומי של הצלב האדום) דן בכמה מההיבטים האלו.
ההיסטוריה הוכיחה כי התפתחויות חשובות רבות בתחומי המדע והטכנולוגיה הפכו, בידיים ובכוונות הלא נכונות, לשימושים עוינים. כימיה, תעופה, אלקטרוניקה ופיזיקה גרעינית הן חלק מהן.
כך למשל ניתן לבחון את תוצאותיה של המהפכה הביוטכנולוגית שהובילה גם לפיתוח ושימוש בנשק ביולוגי בעימותים אלימים, שימשה לאמצעי להפצת טרור בקרב אזרחים או גרמה להתפשטויות מכוונות של מחלות.
זוכרים את מגפת האנטרקס? את האנטרקס הפיצו בעולם באמצעות עריכת מניפולציה על ההרכב הגנטי של חומרים ביולוגיים תמימים למראה, כך שהוא הפך לנשק ביולוגי מסוכן.
גם חיידקים לא מזיקים ניתן, די בקלות, להפוך למיקרובים מסוכנים – פשוט צריך לדעת כיצד עורכים מניפולציה לאורגניזמים מהונדסים חלקית (כאלו שאנו חיים איתם בשלום ביום יום) כך שיהפכו לרעלים הגורמים למחלות.
היתרונות עולים על החסרונות
היכן היה העולם אילולא הייתה מתגלה היכולת לטוס? היכן הייתה האנושות אם לא היינו מסוגלים למגר מחלות באמצעות אנטיביוטיקה? כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם הביוטכנולוגיה היא פלא שמתגשם – אך כמו כל דבר, גם היא עלולה להיות מסוכנת.
ניקח לדוגמה את הביולוגיה הסינתטית. מבט מהיר באופן שבו היא תורמת לפיתוח מערכות ביולוגיות רבות המייצרות תרופות, כימיקלים ודלקים ילמד אותנו שמדובר במהפכה של ממש, אך גם בו ניתן לעשות שימוש לרעה באמצעות ייצור חומרים ביולוגיים וכימיים שפוגעים בסביבה.
נכון, יש שאלות אתיות רבות הנוגעות לעולם הביוטכנולוגיה – בייחוד כשהוא מיושם על בני אדם, אך בפועל הסיכוי עולה על הסיכון: הביוטכנולוגיה מסייעת כבר שנים בטיפול ומתן פתרונות לבעיות עולמיות רחבות היקף, החל משינויי האקלים, דרך אבטחת מזון ועד למחלות זיהומיות.
לכן, כדי ליישם אותה באופן יעיל אך גם בטוח, נדרשים גורמי בריאות בינלאומיים, קובעי מדיניות, מומחים, ארגונים עולמיים לא ממשלתיים ובעלי עניין נוספים למציאת פתרונות ודרכי התגוננות מפני האפקטים השליליים של המהפכה המתחוללת.
היכן תהיה הביוטכנולוגיה בשנת 2030?
מומחים מעריכים כי ביוטכנולוגיה תהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו, ממש כמו השימוש בטלפון נייד או באינטרנט. ככל שהשנים יחלפו, כך יקומו יותר ויותר חברות ביוטכנולוגיה, והשימוש בטכנולוגיות השונות שהן מפתחות יתפשט לכל חלקי האוכלוסייה, אפילו לכפרים נידחים.
בעולמות הרפואה, מעריכים מומחים כי ביוטכנולוגיה תעניק פתרון גם לשירותי הבריאות הציבוריים. היום שירותי הבריאות מוערכים בהוצאות של כ-8 טריליון דולר ברחבי העולם, עלות אסטרונומית לכל הדעות. כשיישומי הביוטכנולוגיה יכנסו לשימוש רציף ורווח יותר, ההוצאות עשויות לצנוח דרמטית, פשוט כי ככל שחולף הזמן ניתן, באמצעות הביוטכנולוגיה, להציע שיטות יעילות למניעת מחלות.
עד שנת 2030, מהפכת הביוטכנולוגיה תהיה קרובה להיות מושלמת: חלק מחיי היום יום שלנו ומיושמת בכל תחומי החיים כדי ליצור עולם טוב יותר ומתקדם יותר.