החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי, ממוקם בלב ליבה של העשייה החברתית בצפון ומאפשר יחסי חליפין/שיתוף פעולה עם האוכלוסיה באזור באמצעות מסגרות להכשרה בשדה של הסטודנטים והסטודנטיות, פרויקטים קהילתיים משותפים, הדרכה, מפגשי העשרה, כנסים מקצועיים וקורסים מקצועיים ללימודי המשך.
תכנית הלימודים עוצבה כך שתאפשר לבוגר להתפתח לאישיות מקצועית תוך הקניית ידע, ערכים ותפיסה מערכתית של המקצוע. תכנית זו מבטיחה את יכולתם של הבוגרים לפעול כעובדים סוציאליים בעידן המודרני ואף להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים.

עקרונות מקצועיים מנחים בעבודה סוציאלית

1. ראייתה של העבודה הסוציאלית, במהותה, כמערכתית וכוללנית ולכן בסיס ההכשרה  המקצועית בתואר הראשון הוא גנרי וכך מאפשר לבוגרים להשתלב באופן מיטבי בכל תחומי העשייה המקצועית.
2.  תפיסת יעודה החברתי של העבודה הסוציאלית כהבטחת רשת מגן חברתי.

המטרות והיעדים של החוג נגזרים ישירות מתפיסת עולם זו.

מטרות

• הכשרת עובדים סוציאליים אקדמאים ומקצועיים, בעלי ידע רחב ועדכני, אחראיים ומודעים לצרכי הפרט, החברה וסביבות רב-תרבותיות, בעלי חזון הרואים בעשייתם המקצועית שליחות אישית וחברתית.
• הקניית  בסיס תיאורטי רחב ומדעי מבוסס ראיות  המושתת על ערכי המקצוע, בסיס שיאפשר לבוגריו המשך התפתחות אקדמית ומקצועית
• הכנת הבוגרים להשתלבות בתפקידים מגוונים בתחום העבודה הסוציאלית.
• עידוד מעורבות ומחויבות חברתית של הבוגר.
• פיתוח מודעות לחשיבות המחקר היישומי והתיאורטי.

יעדים

• הקניית בסיס ידע לגבי תפקידה של העבודה הסוציאלית והמשאבים העומדים לרשותה.
• הכרות עם דפוסי הפעולה של העבודה הסוציאלית והכלים שהיא פיתחה להתמודד עם מצבים אישיים, קהילתיים וחברתיים ברמה האקדמית והמעשית.
• לימודים המדגישים את התפישה הכוללנית באמצעות הקניית ידע בין-תחומי.
• מתן כלים להבנה וניתוח ביקורתי של סוגיות מקצועיות מרכזיות בנות זמננו.
• פיתוח מיומנויות וכלים ליישום ההתערבות המקצועית של העבודה הסוציאלית.
• בניית קשרים של חליפין ושותפות עם הקהילה

החוג לעבודה סוציאלית באקדמית תל-חי מעניק לבוגריו תואר בוגר בעבודה סוציאלית. 

תוכנית החוג לעבודה סוציאלית

ההכשרה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי בנויה על לימודים הנמשכים שישה סמסטרים (שלוש שנים). התכנית מבוססת על הגישה הכוללנית בעבודה סוציאלית, המדגישה את מגוון המתודות המרכזיות (פרטנית, קבוצתית וקהילתית). במסגרת הלימודים ירכשו הסטודנטים והסטודנטיות ידע במושגי יסוד במדעי החברה וההתנהגות, הבנת התפתחותו הנורמלית של האדם ותופעות פתולוגיות, הכרת מערכת השירותים הסוציאליים ועוד. במוקד ההכשרה עומדים ערכים, עקרונות ושיטות של פעולה מקצועית. הידע והמיומנויות מוקנים במסגרת קורסים עיוניים ועל ידי התנסות בסדנאות ובעבודת שדה מודרכת.

הלימודים נחלקים למספר תחומים:

• לימודי רווחה חברתית, חוק, מדיניות ושירותים, מדינת הרווחה בישראל, המסגרת החוקית והמוסדית של שירותי הרווחה, המערכות לאבטחת הכנסה בישראל, מבנים ותפקודם בארגוני רווחה, סוציולוגיה של החברה הישראלית ועוד.
• לימודי תיאוריה ושיטות התערבות בעבודה סוציאלית - שיטות התערבות ותיאוריה של פרקטיקה בעבודה סוציאלית, אתיקה בהתערבות בעבודה סוציאלית התערבויות במצבי דחק וחירום ועוד.
• לימודים בסיסיים– מבוא לסוציולוגיה, מבוא לפסיכולוגיה, מיומנויות מחשבים, שיטות מחקר וסטטיסטיקה, פסיכופתולוגיה, תיאוריות אישיות, המשפחה כמערכת, ההיבט הקהילתי בעבודה סוציאלית, מישור המשפחה, מישור הקבוצה ועוד.

במהלך הלימודים עוברים הסטודנטים הכשרה מעשית, בעבודה בשירותים חברתיים שונים, תוך קבלת הדרכה אישית, ובכך משולבים הלימודים האקדמיים עם התנסות מעשית בטיפול.

לימודי שדה: הסטודנטים מתחילים את ההכשרה המעשית בשדה בשנת הלימודים השנייה. יחד עם זאת, בשנה א' נחשפים הסטודנטים לשירותים בהם פועלים עובדים סוציאליים ועם אנשי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית.
בשנה ב' משולבים הסטודנטים בעיקר במסגרות שירות ראשוני בעבודה סוציאלית.
בשנה ג' הסטודנטים משולבים בשירותים במגוון תחומים: שירות מבחן, בתי כלא, בריאות ובריאות נפש, שירותים לקשישים, פנימיות לילדים, בתי ספר מיוחדים, בתי ספר תיכוניים, מוסדות לנערות במצוקה, התפתחות הילד, מוסדות לגמילה מסמים, מוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ועוד.

הכשרה קהילתית

בשנה ג' מתנסים הסטודנטים גם בהתערבות ברמת הקהילה שבחלק מן המקרים מתבצעת במסגרת שונה מההתנסות הפרטנית. הסטודנטים משולבים בארגונים חברתיים בעבודה עם אוכלוסיות כגון: נוער בסיכון, קשישים, נפגעי נפש, משפחות צעירות, נשים ואמהות חד הוריות ועוד. במסגרת זו הם מפתחים התערבות קהילתית התואמת את צרכי הארגון.

רמת ההוראה הגבוהה והניסיון המעשי האינטנסיבי מקנים לבוגרי החוג יתרון בשוק העבודה,

בוגרי החוג מבוקשים מאוד במסגרות רבות וביניהן מערכות הביטחון השונות, מערכות בריאות (קופות ובתי חולים), מחלקות לשירותים חברתיים, עמותות מועצות מקומיות ומאפשרים השתלבות במגוון רחב של תחומים:
עבודה עם ילדים ונוער, משפחה, בריאות ובריאות הנפש, שיקום תעסוקתי, זקנה, התמכרויות ועוד.

 

ציון משוקלל (בין ממוצע הבגרות לציון הפסיכומטרי/מצרף) 605 (טווח ועדה החל מציון 595).

או ציון פסיכומטרי גולמי (ללא הבגרות) של 615 (טווח ועדה החל מציון 605).
רמת אנגלית בסיסי לפחות.

אנגלית: נרשמים שאין ברשותם ציון בבחינה הפסיכומטרית חייבים להיבחן במבחן אמי"/ר"ם. הציון הנדרש לעבודה סוציאלית הינו 85 לפחות.

עברית: מועמדים ששפת האם שלהם אינה עברית ונבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית ו/או ששפת ההוראה בבית הספר התיכון שבו למדו אינה עברית, חייבים להציג ציון 110 לפחות במבחן ידע בעברית (יע"ל).
 

טווחי ועדה: ועדת הקבלה תדון במועמדים אשר אינם עומדים בדרישות הקבלה המלאות. 

חריגים: ועדת הקבלה תשקול קבלתם של מועמדים חריגים במקרים מיוחדים כגון, הגברת הנגשה להשכלה הגבוהה, אוכלוסיות ייחודיות, נתונים אישיים ייחודיים לתחום הלימוד. אחוז החריגים לא יעלה על 10%.
 

רוצים לשמוע על אפשרויות קבלה נוספות? המכללה מציעה מגוון מכינות ואפשרויות לקבלה לאקדמיה. 
נשמח למסור לך פרטים נוספים בטלפון: 04-8181855 שלוחה 1 או *9827

לימודי השדה הם חלק אינטגראלי מלימודי הסטודנט בעבודה סוציאלית. מטרתם להכין את הסטודנטים.יות למקצוע באמצעות התנסות ישירה עם אוכלוסיות נזקקות והקהילה, בליווי הדרכה אישית, על פי תוכנית הוראה ובהתאם לקצב ולדפוסי הלמידה. באמצעות ההכשרה עובר הסטודנט סוציאליזציה למקצוע ונבנית מחויבותו אליו, הזדהותו עם ערכים מרכזיים כולל האתיקה המקצועית ואמונתו הבסיסית ביכולת האדם להגיע לשינוי.

הכשרת השדה באקדמית תל-חי מתחילה בשנה א' בתוכנית הכנה לקראת הכשרה מעשית המתקיימת בשיתוף פעולה של היחידה ללימודי שדה ומרצי הקורס "סדנא לעבודה סוציאלית". התוכנית כוללת סיורים ותצפיות בשדה, מפגש עם עובדים סוציאליים ועבודתם, וזאת מתוך רצון לאפשר חשיפה הדרגתית למקצוע והכנה לקראת המפגש הישיר עם הפונים בהמשך.

"הטבילה במים העמוקים" מתחילה בשנה ב' בהכשרה מעשית פרטנית בת יומיים בשבוע בעיקר במחלקות רווחה ובעבודה עם ילדים בבתי"ס. בשנה ג' אנו מרחיבים את ההתנסות ובנוסף ליומיים הכשרה פרטנית במגוון שירותים שניוניים כגון: שיקום, בריאות הנפש, זקנה, בריאות, תקון, ילדים, נוער, התמכרויות ועוד, הסטודנטים.יות מתנסים.ות גם בחצי יום הכשרה מעשית קהילתית, המאפשרת התנסות בהתערבות ברמת הקהילה ובמעורבות חברתית-קהילתית פעילה. מודל ההכשרה הייחודי שלנו בשנה ג', המאפשר לכלל הסטודנטים שתי הכשרות: פרטנית וקהילתית, נובע מתוך אמונה, שהתנסות כזו תאפשר לנו להכשיר בוגרים בעלי זהות מקצועית מלאה יותר המצוידים בארגז כלים מגוון ומסוגלים לעשות  שימוש אפקטיבי בפרקטיקות השונות במקצוע.

לימודי השדה הפרטניים בשנה ב' הינם החשיפה הראשונה של הסטודנט לעבודת העובד הסוציאלי הלכה למעשה. מטרת ההכשרה בשדה לחשוף את הסטודנטים.יות למגוון התמודדויות מקצועיות עם פונים בשלבים שונים של חייהם ולהתנסות במגוון גישות וכלים עם הפונה ועם מערכות הקשורות לו ויכולות לסייע לו. ימי ההכשרה הם ראשון וחמישי, 14 ש"ש ומלווים בשעתיים הדרכה אינדיבידואלית הניתנת ע"י מדריכים מוסמכים.

מרבית הסטודנטים בשנה ב' מבצעים את לימודי השדה שלהם במחלקות לשירותים חברתיים. הרציונל לכך הוא כי בארגונים אלו ניתן ללמוד את הבסיס הראשוני של העבודה הסוציאלית ושל העשייה החברתית, להתנסות בהכרות עם פונים ממגוון אוכלוסיות כגון: זקנים, בעלי צרכים מיוחדים, חד הוריות, ילדים ונוער ועוד, לפגוש ולהיחשף לעבודתם של מס' עובדים סוציאלים כמודל לאנשי מקצוע ולבניית הזהות המקצועית.

מקומות נוספים בהם אנו משבצים סטודנטים הם בתי ספר, פנימיות, מרכזי יום לקשיש .

השיבוץ של מספר רב של סטודנטים בעבודה עם ילדים בבתי ספר הביאה אותנו להחלטה להקים מרכז למידה בתחום. מרכז הלמידה מאפשר לנו לתת לסטודנטים העשרה בידע ובתכנים ספציפיים, בכלים ובמפגש עם אנשי מקצוע בתחום.  ההשתתפות במפגשי מרכז הלמידה הינה חלק מההכשרה המקצועית בשדה ומחייבת השתתפות הסטודנטים.

• עבודה פרטנית

לימודי השדה בשנה ג'  מהווים שנה שנייה של התמקצעות וחשיפה נוספת של הסטודנט לעבודת העובד הסוציאלי הלכה למעשה. מטרת ההכשרה בשנה ג' לחשוף את הסטודנטים למגוון התמודדויות מקצועיות וטיפוליות עם פונים בשלבים שונים של חייהם ולהתנסות במגוון גישות וכלים עם הפונה, כמו כן ניתנת לסטודנטים אפשרות לעבוד עם הפונים בכמה מתודות: פרטנית, קבוצתית  ומערכתית. שנת ההכשרה השנייה בשדה מאופיינת בעבודה בשירותים העוסקים בתחום התמחות ספציפי כמפורט: שיקום, בריאות הנפש, זקנה, בריאות, אלימות, ילדים, נוער, התמכרויות ותקון. תכני ההכשרה כוללים: הכרות עם השרות במסגרתו הקשורים לשרות הספציפי ונותנים מענים לפונים בהם מטפל הסטודנט. למידה והכרות של מערכות הפונה וצרכיו, כתיבת הערכת פונה, עריכת חוזה טיפולי ובניית תכנית טיפול והשתתפות בוועדות ודיונים מקצועיים רלוונטיים.  ימי ההכשרה הם ראשון וחמישי. הכוללים עבודה של הסטודנט.ית בתחום הידע הרלוונטי לשירות, השתתפות בישיבות צוות והכרות עם שירותים נוספים, 16 ש"ש ומלווים בשעתיים הדרכה אינדיבידואלית הניתנת ע"י מדריכים מוסמכים.     

• עבודה קהילתית

בלימודי השדה בעבודה קהילתית הסטודנטים מתנסים לראשונה בתהליך כמעט מלא של התערבות ברמת הקהילה, החל מכניסה לארגון ולקהילה, מיפוי קהילתי, מיקוד צרכים ובחינת מענים, בחירת מענה להתערבות, תכנון ההתערבות והיעדים לשנה זו, תכנון הערכת ההתערבות, ביצוע היעדים וההערכה שתוכננה וסיכום. השיבוץ הקהילתי הינו ברובו לפרויקטים וארגונים בק"ש והאזור, מתוך רצון להשפיע ולהיות מושפעים מצרכי התושבים באזור. מתאפשר שיבוץ של סטודנטים מהחברה הערבית במקום מגוריהם וזאת עפ"י בקשתם. ההכשרה הקהילתית מתבצעת ביום שני אחה"צ למשך 5 שעות. בכל ארגון משובצים בין 2-4 סטודנטים המקבלים הדרכה משותפת על ידי מלווה מטעם הארגון.

החל מתשע"ד נפתחו גם שיבוצים ייחודים למסלול פרקטיקת מדיניות, שלראשונה החלו הסטודנטים במסלול זה את שנתם השלישית ללימודים. שיבוצים אלו מאפשרים לסטודנטים מהמסלול להתנסות בפעולה לשינוי מדיניות בתחומים שונים במרחב הגליל, כמו למשל: שינוי מדיניות בנושא ועדות הבטל"א בק"ש, שינוי בנושאים הקשורים לסטודנטים לע"ס במסגרת עו"סים שינוי, שינוי מדיניות בהנגשת זכויותיהם של הפונים בבית המשפט בק"ש ועוד.