האם הקורונה שינתה את הביוטכנולוגיה? | המכללה האקדמית תל חי

האם הקורונה שינתה את הביוטכנולוגיה?

האם הקורונה שינתה את הביוטכנולוגיה?

רביעי, 9 מרץ, 2022

למען האמת, התשובה די ברורה כי אין תחום שהקורונה לא עשתה בו שינוי כזה או אחר. שינויים שעשתה הקורונה לא התרחשו רק בשיאה של המגיפה אלא ממש כפי שיש לונג קוביד למחלים כזה או אחר באופן אישי, כך יש גם לונג קוביד גלובלי. עם זאת, בניגוד ללונג קוביד למחלים, שאין בה יותר מדי דברים חיוביים, ההשפעה של הקורונה על העולם בכל תחומי החיים היא מעורבת. ישנם דברים חיוביים וישנם דברים פחות חיוביים או יתר מאתגרים. כיצד השפיעה הקורונה על תחום הביוטכנולוגיה על ענפיו השונים?

שיתוף פעולה של מיטב המוחות מול נגיף אחד קטן

תחום הביוטכנולוגיה הושפע מאוד מן הקורונה כי היה ממש בעין הסערה. אם ישנו ענף אליו נישאו עיני העולם כדי שימצא את הפתרון זהו תחום הביוטכנולוגיה אשר וירוסים, חיידקים ושאר אורגניזמים הם מושאי המחקר שלו לא רק בהתפרצות מגיפה כמו הקורונה אלא גם בזמן שגרה ועל בסיס יומיומי. למרות זאת, נגיף הקורונה לא היה מוכר כשהמגיפה התפרצה. היה צריך לערוך מחקרי בזק ולמצוא את הכלי היעיל להתמודדות בזמן הקצר ביותר. כך, אם בזמני שגרה כל חברה עסוקה בפיתוח המוצרים שלה ונמצאת בתחרות עם האחרות, שעת חירום כזו חייבה שיתופי פעולה בין חברות ועניין התחרות והאגו הונח בצד. אמנם היה מרוץ של חברות כמו פייזר או מודרנה לפיתוח החיסון תוך תחרות מי תגיע לפסגה ראשונה אך בדרך היו שיתופי פעולה בין חברות כמו Echo Health Alliance , Twist Bioscience וחברות נוספות אשר סיפקו זו לזו מידע או כלים ביצוע מחקרים. סקר שנעשה גם הראה שהדירוגים החיוביים של חברות תרופות אשר עסקו במציאת הפתרונות לקורונה קפצו ב 30% מ 2020 ל 2021, ללא ספק הקורונה הביאה עשתה להן שירות ביחסי הציבור...

חשיבותם של מחקרים וניסויים קליניים

מלבד שיתופי הפעולה בין חברות תרופות, הציבור כולו ראה ברגע האמת עד כמה חשוב שיתוף פעולה בניסויים קליניים לבדיקת יעילותם של חיסונים. ללא מתנדבים שהשתתפו בבדיקת יעילותם של החיסונים (לאחר שהחיסונים  עברו בהצלחה את כל שלבי הבדיקות הנדרשים עד לניסויים בבני אדם), לא היו מגיעים בזמן כ"כ קצר למציאת חיסון שנחשב גם היום ככלי היעיל ביותר למניעת התפשטות המחלה לצד השימוש במסכה. יתכן שעכשיו, אחרי שהקהל הרחב ראה את חשיבות ההתנדבות ושיתוף הפעולה עם חברות למציאת חיסונים ותרופות, תחום הביומד יקפוץ קדימה בגלל מחקרים ופיתוחים יעילים ומהירים יותר.

מציאת פתרונות שיאפשרו למדינות לספק את מזונן בעצמן

לצד שיתופי הפעולה היפים שהביאו ללא מספק להתמודדות עם המחלה עצמה, עצם המגפה שיתקה למשך תקופה לא קצרה ענפים שונים, במיוחד כאלה הקשורים או תלויים בענף התעופה, ובמשך שנתיים החיים הפכו למקומיים יותר. הגלובליות פחתה באופן משמעותי. הדבר חייב כל מדינה להתמודד באופן עצמאי עם אתגרים כשהחשוב הוא לספק את הנדרש לתושביה לחיים תקינים ללא שיבוש משמעותי של איכות החיים.  כך עלה הצורך של כל מדינה לגדל ולעבד מזון בעצמה בגלל סגירת מעברים בין מדינות. כך, אם אנו מייבאים חיטה ממדינה מסוימת, צריך למצוא את הדרכים לספק לעצמנו לפחות חלק ניכר יותר מכמות החיטה באופן עצמאי, מה שמערב מאוד את התחום של ביוטכנולוגיה. הקורונה חידדה למעשה נתונים שכבר ניכרים היטב כמו שינוי האקלים שמביא לדילול במשאבי הטבע, וחקלאות במובן המוכר שלה צריכה לעבור שינוי וחייב להיות חיבור ברור יותר בין החקלאות לטכנולוגיה. לכן התחום של ביוטכנולוגיה חקלאית כבר מזמן אינו רק לאוהבי צמחיה אלא מהווה את העתיד של כולנו.

ביקוש למזון מן הצומח התומך במערכת החיסון

היבט נוסף המקשר בין הקורונה לבין תזונה וביוטכנולוגיה הוא הביקוש ההולך וגובר בעקבות התפרצות המגפה ליותר תזונה מן הצומח וגם לתזונה אשר תומכת ומתחזקת את מערכת החיסון (כשתזונה מן הצומח ידועה ברכיבים הרבים שבה שתומכים במערכת החיסונית). הקורונה חיזקה את המגמה שכבר נראית מספר שנים של פחות הסתמכות על מזון מהחי ומציאת יותר ויותר מקורות חלבון צמחיים וזהו אחד האתגרים הגדולים בתחום הביוטכנולוגיה בכלל והפודטק בפרט. לא רק בתחום המזון עצמו ישנם פיתוחים להם שותף ענף הביוטכנולוגיה כדי לקבל מוצר בריא וגם ירוק יותר. בתקופת הקורונה עלתה כמות ההזמנות אונליין של מוצרים שונים, לאו דווקא מוצרי מזון. ענף הביוטכנולוגיה האיץ את המחקרים לחיפוש חומרי אריזה טובים וירוקים יותר שיחליפו את הפלסטיק המזהם.

תהליכי ייצור בריאים שיש בהם פחות סיכון

במפעלים שונים בתחום המזון היו התפרצויות קורונה בגלל הידבקויות בין עובדים בגלל עבודה בתנאי צפיפות. גם בעניין זה הקורונה האיצה תהליכים שהחלו כבר קודם במטרה לשמור על רמת תברואה גבוהה יותר. התברואה במפעלי המזון במיוחד חשובה לא רק לבריאות העובדים עצמם ומניעת הידבקויות באולמות הייצור אלא גם כדי שמוצר שישווק לא יהיה חלילה נגוע ויגרום לנזק בעקבות אכילתו.

חיזוק לחיסון: חסה ימית שמונעת מתאים להדבק בנגיף

לצד החיסונים (שכבודם במקומם מונח), ישנם חיפושים אחר פתרונות נוספים שיסייעו לשמירה מפני התפרצויות. אחד הפיתוחים מתחום הביוטכנולוגיה שנעשה כאן בארץ הוא חומר הנקרא אולוון ומופק מחסה ימית בשם אולווה המשמשת למאכל במקומות כמו הוואי, סקוטלנד ועוד. חומר זה נמצא כזול להפקה ומתאים לשימוש במיוחד במדינות מתפתחות להן אין גישה לחיסונים. בשיתוף מכון למחקר באלבמה בארה"ב נמצא שתאים שנחשפו לנגיף בנוכחות אולוון לא נדבקו בו. עדיין הפיתוח נמצא בתהליך אך נראה שיש עוד כלי המבוסס על חומר צמחי וטבעי שיוכל לעזור לפחות לאלה שאין בידם להתחסן.