המחשבים הראשונים בישראל
כאשר פרצה מדינת ישראל בשנת 48, לא היה כאן כלום כמעט. דויד בן גוריון עמד (אפילו כיסאות לא היו) והקריא את הכרזת העצמאות מדף מודפס. מודפס במכונת כתיבה כמובן. כי עוד לא היו מדפסות מחשב, שאנו קונים היום בגרושים. אפילו בגרוש היה חור. אז מה כן היה בשפע? באופן מפתיע, דווקא את התנאים הדרושים עבור צמיחת מחשוב מתקדם! אין זמן למחשוב אתם אומרים? מלחמת השחרור, ביצות, קדחת ושאר צרות? נכון, אבל..
בין צנע לשפע
היום אנחנו חיים במה שמכונה חברת השפע. אך בראשית ימי המדינה, לא דיברו על "למשוך שפע" ולהתחבר ליקום. הם היו עסוקים יותר מדי בהישרדות. להילחם, לעבור את תקופת הצנע ולהסתדר עם הקצבות המזון. מה לכל זה ולמחשבים?
- מלחמה כמאיץ פיתוח - למעשה, מלחמות היו בין הגורמים העיקריים, אשר קידמו את עולם המחשוב בראשית דרכו. חישובים אשר דרושים לארטילריה, פיצוח צפנים מהיר במיוחד - עוד ועוד יישומים התגלו למחשוב בהקשר צבאי. כל גילוי כזה, סיפק למגליו יתרונות שונים בשדה הקרב. בזמני חירום כמו מלחמות, גם התקציבים עשויים לזרום לכיוונים כאלה במהירות ובגדול. כך שבשורה התחתונה, המלחמות קידמו את עולם המחשוב במהירות.
- הגירת ידע - "בריחת מוחות" היא תופעה ידועה, אשר קיבלה תשומת לב לא מעטה בארץ עם השנים. מדובר באנשים בעלי ידע רב, אקדמי או שלא, אשר עוזבים את המדינה. הידע שלהם, אשר יכל לתרום למדינה, אובד גם הוא. אך יש את צידו השני של המטבע. הקמת המדינה והתמורות הדרמטיות ברחבי העולם בשנים אלה, הביאו להגירת יהודים לישראל מכל רחבי העולם. חלקם, הביאו איתם ידע חשוב, אשר יתרום בהמשך לעולם המחשוב המקומי המתפתח.
- הראש היהודי - העם היהודי, שמצטיין בפיקחותו, התרגל באשר הוא להסתגל במהירות למצבים לא קלים. "ראש גדול", אלתורים, המצאות - זה בא לנו בטבעיות. וכל זה, תורם כמובן רבות בעולם הטכנולוגי.
המחשב עושה עלייה
לא יאצק! ויצק. זה היה שמו של המחשב העברי הראשון. הוא פעל בישראל בין השנים 1955 ו-1963 במכון וייצמן והגיע יחד פרופסור מאמריקה. למעשה, מכון וייצמן בכלל לא חיפש מחשב. המכון הציע לפרופסור פקריס מאוניברסיטת פרינסטון, להיות ראש המחלקה למתמטיקה שימושית. הפרופסור הסכים, אך בתנאי שיעמידו לרשותו מחשב. כמו באמריקה. הנהלת מכון וייצמן גירדה את הפדחת במבוכה, אובדת עצות. הסתכלה דרך החלון בחולות רחובות ובגמלים הצועדים בסך. אף מחשב לא נראה באופק. מה עושים? האמת שאין הרבה גמלים ברחובות. זה רק לצורך הסיפור. אבל זוכרים את "הראש היהודי" עליו כתבנו לפני כמה שורות? אז הם פשוט בנו מחשב עבור הפרופסור.
חשוב לציין, שויצק היה בין המחשבים הראשונים מסוגו בעולם. כמו כן, לא היו בכל מקום חנויות מחשבים, בהן ניתן לרכוש חלקים ולהרכיב לבד. המחשבים הראשונים גם היו גדולים למדי. כמה גדולים? אתם מכירים כמובן את המונח "באג" בהקשר מחשבים. אז המונח מתייחס במקור לחרקים, אשר מטיילים במכונות גדולות עם חלקים נעים ומשבשים את פעילותן בצורות שונות. ויצק ידידנו למשל, מוקם בחדר משלו, אשר היה דרוש לאחסון חלקיו הרבים והלא כל כך קומפקטיים. מחשב שולחני או נייד, זה ממש לא היה. מחשב ענק זה פעל בבדידות מזהרת והיה יחיד מסוגו בארץ, במשך כמה וכמה שנים. אבל הוא הוכיח את עצמו. וכך החלוץ הנמרץ ויצק עבד בחישובים מדעיים מגוונים והלך מחיל אל חיל. אבל בנקודה מסוימת, יכולתו פחות או יותר מוצתה וחידושים רבים עמדו בפתח. אם תלמדו תואר ראשון במדעי המחשב או כל תואר טכנולוגי אחר, יצא לכם לעבוד עם מחשבים אשר שמים את ויצק בכיס הקטן. אך בואו ניתן לו את הכבוד המגיע - הוא היה מחשב פורץ דרך ומצוין לתקופתו.
הגיע הזמן להתגייס
כעת אנו עוברים מעולם האקדמיה המנומנם, היישר את עולם הצללים של יחידות הצבא הסודיות. בשנת 1961 נרכש מחשב ראשון עבור יחידת ממר"ם. המחשב היה מתוצרת חברת פילקו האמריקאית. הוא נבחר אחרי התלבטויות רבות מבין כמה אפשרויות, כולן יקרות למדי. ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע) אגב, נוסדה שנתיים קודם לכן. הרכישה היקרה זכתה לתשומת לב ציבורית רבה ולא עברה בקלות במערכת הביטחון. זאת, מאחר שחשיבות המחשבים עדיין לא הייתה ברורה. בכל זאת, הדברים האלה אפילו לא יורים. כמובן, היו גם העלויות הגבוהות והיחס הלא מרשים במיוחד, בין יכולותיהם לעלותם. כל אלה, היוו שיקולים כבדי משקל, עבור מדינה קטנה וצבא דל תקציב. אבל המחשוב בממר"ם יצא לדרך והשאר היסטוריה.
למי קראתם גולם?
יורשיו של ויצק, זכו משום מה באופן רשמי לשם הלא כל כך מחמיא גולם. משום מה? משום שכל זה הזכיר לפרופסור גרשם שלום את הגולם מפראג. ובתור חוקר קבלה נכבד קיבלו את הצעתו, במקום לכבד את ויצק הקשיש בשם המקורי: ויצק 2. וכך יצאו לדרכם החלוצית שני הגלמים החכמים, גולם א בשנים 1963 עד 1966 וגולם ב בשנים 1974 עד 1983. בעוד שהמחשב של ממר"ם (זה שעליו לא קראתם בפסקה הקודמת) נרכש בחו"ל, מחשבים אלה נבנו בארץ. זו היא נקודה חשובה. היצע היצרנים בתחום זה היה עדיין קטן. במקביל, אוניברסיטאות שונות בעולם נהגו לפתח מחשבים כאלה עבור עצמן. באופן שמותאם במיוחד לדרישותיהן. כך שבשלב זה, מדינת ישראל זכתה לניסיון רב ערך, משני סוגים. גם בבניית מחשבים גדולים לבד וגם בהיכרות מקרוב עם יצרני מחשבים מובילים מהעולם.