טיפול באלימות אצל ילדים:

הרבה פעמים כשאנחנו נחשפים לילדים אלימים, הדבר מעורר בנו כעס ודחייה, אך האם עצרנו לחשוב האם ילדים נולדים עם התנהגות אלימה? אז התשובה היא לא, ילדים לא נולדים כאלימים אלא הופכים לכאלה בסביבה מתסכלת או מעודדת אלימות שאיננה מאפשרת להם התפתחות רגשית וחברתית תקינה ואינה מקנה להם יכולות התמודדות עם מצבים קשים וויסות רגשות. אלימות אצל ילדים היא התנהגות אשר ניתן להבחין בה כבר בגיל קטן, כאשר אינה מטופלת בכלים הנכונים היא עלולה ליצור מבוגר תוקפני ואלים הפוגע באיכות חייו וכן בסביבה שלו. טיפול באלימות אצל ילדים הוא נושא רחב אך ננסה בקצרה לסקור מדוע אלימות נוצרת אצל ילדים ומה הדרכים להתמודדות עימה.

התפתחות רגשית אצל ילדים בלימודי תואר בחינוך:

הבנה על ההתפתחות הרגשית והחברתית של תינוקות, פעוטות וילדים בגילאי גן יכולה לעזור לא רק לכאלו שעוסקים או שבחרו ללמוד תואר בחינוך, אלא גם לנו ההורים, אנשי מקצוע ולכל החברה. הבנה של תהליכים אלו בבואנו לטפח כישורים חברתיים ורגשיים אצל ילדם תתרום למניעת האלימות בין ילדים ולצמצומה. החלקים החשובים המשפיעים על התפתחותו של תינוק הם אלו המתקיימים בהם יחסי גומלין, לכן כאשר יחסי גומלין אלה חסרים או פגומים, עלול להיגרם נזק להתפתחות הילד. הורים ואנשי מקצוע אינם יודעים על החוויות הרגשיות והחברתיות שהילד חווה במסגרת החינוכית, שהן הסביבה העיקרית בה מתקיימים רוב יחסי הגומלין של הילד עם סביבתו, לכן מתקשים לזהות את הבעיה ולטפל בה. 

אלימות כתוצאה מקשיים רגשיים:

כאמור ילדים אלימים נוטים לעורר תגובות של כעס בסביבתם, אך ילדים אלימים הם ברוב המקרים כאלו המתמודדים עם קשיים בתחום הרגשי והבין אישי. ילדים אלימים מתקשים לווסת את עצמם בסביבה המהווה טריגר לאלימות ואינם יכולים להגיב בצורה אחרת. כדי להתמודד עם ילד אלים יש לבחון תחילה את הטריגרים לאלימות, את המקור הרגשי לאלימות ואת הסיטואציות האלימות, בנוסף חשוב לבחון  את התנהגות של הילד ביחסי הגומלין עם סביבתו במסגרת החינוכית בה הוא נמצא ולטפל בילד בזמן אמת, בשל כך המעורבות של אנשי חינוך בתחום זה קריטית והרבה אנשים בחורים ללמוד תואר בחינוך על מנת להיות משפיעים בחייהם של ילדים המבטאים אלימות ולעזור למניעה או הפחתה של התנהגויות אלו.

אפשרויות טיפול עם ילד אלים:

היכרות עם מרחב רגשות- לרוב ילדים אינם מבינים את הרגשות העולות בהן בסיטואציות מתסכלות, לכן חשוב להכיר לילדים את מגוון הרגשות כמו תסכול, פחד, קנאה, עלבון ועוד, חשוב ללמד את הילד להבחין בין הלגיטימיות ברגשות אך את החוסר לגיטימיות להשתמש באלימות כתגובה לרגשות אלו.

חיזוקים חיובים- ילד אלים רגיל לביקורות על התנהגות רעה לכן צריך לחזק את השבחים ולהפחית בביקורת. חשוב להעלות את הדימוי העצמי של הילד עם חיזוקים חיובים אך גם ע''י הפגנת אהבה והערכה כלפיו ועידוד להצטרף לפעילויות שהוא יכול להצליח בהן.

הקניית שיטות התמודדות אחרות- כשמדובר על ילד אלים חשוב להכיר ולהקנות לו דרכי התמודדות אחרות לפתרון קונפליקטים ותסכולים, לדוגמא: לפנות למבוגר, להתאפק, הסחת דעת וכו'.

הדרכת הורים- הדרכת הורים מקנה להם כלים להבנת מצבו הרגשי של הילד והתמודדות טובה יותר טובה עימו, כמו כן חשוב  ללמד את ההורים להימנע ממסרים סותרים המלמדים את הילד באופן עקיף כי התנהגותו האלימה לגיטימית, למשל הורים שמתנהגים באלימות כלפי הסביבה אך אומרים לילד שאסור להרביץ.

שלבים בהתמודדות עם אלימות אצל ילדים:

שלב ראשון: לא להגיב אל המקרה אלימות מתוך כעס , על מנת להביא לתגובה הורית עניינית ולשמש חיקוי לילד שאפשר להיות מווסתים ברגעים קשים. במקרה של אלימות ההורה רואה את ההתנהגות השלילית אך הוא מגיב בצורה מאופקת למשל ניתן לומר לילד: ''אמא ואבא לא מקבלים התנהגות של אלימות בבית ואנחנו נחשוב מה לעשות''.

שלב שני: במקרה של אלימות חייב להפריד בין הילדים ולאפשר לכל אחד מהצדדים להתרחק על מנת להירגע, אם יש ילד אחד שהוא נפגע פיזית מהאלימות, צריך לתמוך בו ע''י מגע ועידוד.

שלב שלישי: קיום שיחה על מקרה האלימות צריך להתקיים בזמן רגוע. אפשר לעשות שיחה על המקרה, להסביר שהסביבה לא מסכימה לאלימות כזאת ולחשוב ביחד על פתרונות חלופיים לאלימות כמו להתרחק, לקרוא למבוגר או כל דבר אחר מתאים שהילד יחליט עליו.

שלב רביעי: הילד צריך להבין כי התנהגות אלימה גוררת השלכות, למשל אם הילד מבקש מההורה לשחק איתו לאחר מקרה אלימות, ההורה צריך להגיד לו ''אני מאוד עצוב ממה שקרה ולכן כרגע אני לא יכול לשחק איתך, אולי אחר כך שאירגע''. בנוסף התגובה ההורית למעשה צריכה להיות מידתית וכזאת שיוכל לעמוד בה.

טעויות נפוצות בחינוך נגד אלימות:

1. הרבה פעמים במקרי אלימות הורים מגיבים באותו הרגע כאשר הם והילד נסערים. אם רוצים שמסר יעבור בצורה טובה לילד צריך לעשות את זה בזמן הנכון, ההורה צריך קודם להפסיק את מקרה האלימות ורק אחר כך לדבר ולחנך את הילד.
2. לעיתים הורים לוקחים צד במריבה ומאשימים צד אחר, צריך לזכור שאף פעם לא נדע לגמרי מה היו השתלשלות האירועים ולכן לא כדאי לקחת צד כדי לא לפגוע ביחסים שלנו עם אחד הילדים.

חשוב לזכור כי התפקיד שלנו כסביבה תומכת לילד היא להקנות לו ידע וללמד אותו דרכים לפתור בעיות דרך דיאלוג ולשמש דוגמא להתנהגות שאינה כוחנית, יחד עם זאת חשוב להציב גבול, תקיף אך לא תוקפני, אשר מגדיר באופן ברור התנהגויות ראויות ולא ראויות.

אם נושא זה מעניין אותך ואת/ה רוצה להיות דמות במערכת החינוכית המשפיעה על הילדים ומחוללת שינוי הירשם ללימודי תואר בחינוך ותהפוך להיות משפיע ולא רק צופה מהצד!