מה עשתה הקורונה לכלכלה העולמית?

שוקלים לבחור בלימודי כלכלה? הרשו לנו להסביר לכם מדוע המקצוע הוא כ"כ חשוב וחיוני בתקופתנו, בהקשר של מגיפת הקורונה. למגיפה היו מגוון השפעות כלכליות על מדינות שונות בעולם, ביניהן ישראל וכדי להבין אותן לעומקן יש להתחיל מבסיס.

איום פיזי ונפשי-פסיכולוגי כאחד

כולנו זוכרים את תחילת הקורונה, אולי לא את אותו "היום" בהכרח, שכן הקורונה לא הגיעה אלינו ברגע בודד וביום אחד, אך את הרגע בו הבנו את עוצמת השינויים. כמעט בן רגע, עברנו מהתנהלות רגילה של הליכה ברחוב ללא מסיכות, כניסה חופשית לחנויות, הגעה חופשית לעבודה וכד', להתנהלות סביב סגרים כשבחוץ יש מגיפה מאיימת ומסוכנת שהשפעותיה ההרסניות נוגעות לתחומים רבים של חיינו.

חשוב לציין זאת, מכיוון שאחד האיומים הבולטים ביותר של הקורונה, מעבר לבריאות הפיזית כמובן, הוא האיום הפסיכולוגי והנפשי. אחד מן התחומים בהם הקורונה השפיעה על חיינו היה תחום הכלכלה, שכן עסקים רבים נאלצו למצוא פתרונות כמעט בן לילה להמשך הפעילות, עובדים רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת ובכלל, תחומי תעסוקה שלמים כמו תחומי אומנות, בידור וכד', סבלו מאיום מתמיד.

מה היו התחזיות?

גם מי שלא עשה תואר בלימודי כלכלה יודע כי הקורונה הייתה ללא ספק מאתגרת ומבחינת תהליכי רבים שהיא הניעה באופן ישיר או עקיף, נראה כי היו לא מעט תחזיות (שעל חלקן נדבר בהמשך) אשר דיברו על שינויים דרסטיים בהתנהלות החיים, כפי שהכרנו אותה עד תחילת המגיפה העולמית.

• השפעה על דפוסי הקניות: אחד מן הדברים שהקורונה עשתה, כמעט באופן מידי הוא א. למנוע מרבים מאיתנו לעבוד (לפחות באופן שבו עבדו עד אז) וב. להגיע פיזית למרכזי הומי אדם, הכוללים מטבע הדברים גם מרכזי קניות. לכן, נראה שללא ספק אחת מן התחזיות הייתה שדפוסי הקניות שלנו, הרכישות וכל העולם התרבותי הסובב סביב הקניות, ישתנה לחלוטין. חלק מן התחזיות אף סברו שהקורונה תפגע במגמות הגלובאליות ובקפליטליזם במהותו.
• קריסת חברות, ביניהם בנקים, תאגידים עולמיים ועוד: לדפוסי הפעילות שלנו יש השפעה מכרעת על שוק המניות ועל שווקים ותחומים נוספים הקשורים בקשר ישיר להשקעות שלנו (דרך הבנקים, קרנות פנסיה וכד') . כתוצאה מכך, רבים סברו שבדומה למשברים כלכליים מקומיים ועולמיים אחרים שהתרחשו בעולם בעת המודרנית, גם הקורונה תגרום למשבר כלכלי חריף שיביא עמו גם קריסה מוחלטת של חברות ענק, ביניהם בנקים כאמור, חברות ותאגידים.

חשוב לציין גם השפעות פוליטיות הנוגעות לכלכלה כמו יחסים בין מדינות ותחומי כלכלה שהושפעו מכך, כמו יחסי סין-ארה"ב ועוד.

האם הקורונה אכן הביאה למשבר כלכלי?

באופן כללי, נהוג לדבר על משבר הקורונה במונחים של משבר כלכלי, שכן היו לא מעט מדינות שנפגעו כלכלית במידה כזו או אחרת כולל ישראל, אולם קשה להפריד במאמר קצר זה בין תחומי הכלכלה לתחומים אחרים המשקים לכלכלה במדינה. אולם, ניתן לדבר על כמה השפעות כלכליות שהיו לקורונה באופן כללי:

• לחשש מפני הידבקות אכן הייתה השפעה כלכלית על דפוסי הצריכה, עם ובלי הגבלות כלכליות: מחקר אשר בדק את דפוסי הצריכה במדינות שונות הצביע על ירידה בפעילות הצריכה, גם בשוודיה אשר בה לא היו מגבלות חוקיות (לפחות בחלק מהתקופות).
• בישראל (ובמדינות נוספות) נרשמה עלייה במספר הרכישות שבוצעו מרחוק, כלומר דרך כרטיסי האשראי באינטרנט או בטלפון: נראה כי דפוסי הצריכה השתנו, בעיקר בתקופת הסגרים, בעיקר הסגר הראשון שלו נרשמה השפעה מכרעת. לאחר הסגרים, ישראלים המשיכו להשתמש בכרטיסי אשראי במידה רבה, אם כי נראה כי דפוסי הצריכה חוזרים להיות כשהיו. חשוב לציין, שעצם השימוש הנרחב (יותר) באשראי מאפשר ניתוח צמוד יותר של דפוסי הקנייה מצד גורמים ממשלתיים. כך, נראה שבישראל לדוגמא, ענף המלונאות חווה טלטלות רבות, אך גם תקופת התאוששות בין הסגרים (הכוונה איננה לומר שהענף התאושש לחלוטין).
• שוק המניות העולמי חווה התרסקות החל מפברואר 2020 ובעיקר במרץ 2020.
• החלה שרשרת של סגירת עסקים בארץ ובעולם: ישנן מגוון סיבות שגרמו לסגירת עסקים או סניפי עסקים במדינות שונות, ביניהן כמובן הפגיעה האנושה והחדה שגרם האיסור על התקהלות. עם זאת, חשוב לציין גם את ההשפעות שהיו לגורמים אחרים ישירים ועקיפים – החולי בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה גרם להשבתת הפעילות ברמה חלקית או מלאה בעסקים רבים. תנודות בשוק העולמי הביאו לשינויים במחיר סחורות, מה שפגע גם כן אנושות בעסקים שגם כך סבלו מירידה חדה ברכישות. שינויים בתנועה והתחבורה העולמיים פגעו בעסקים אשר תלויים בסחורות מחו"ל.

אלו רק חלק מההשפעות והתנודות הכלכליות אשר התרחשו כתוצאה מתקופת הקורונה. חלק מהשינויים חוו תנודות כאמור, בייחדו בתקופת הסגרים, החזרה לשגרה והסגרים לאחר מכן. נכון לשנת 2022, נראה כי תחומים רבים שנפגעו אנושות מתחילים להתאושש באזורים שונים בעולם, ביניהם בישראל.

האם הקורונה שינתה לחלוטין את הכלכלה העולמית?

איננו יכולים לומר זאת לחלוטין כעת, גם מכיוון שתקופת הקורונה לא לגמרי מאחורינו וגם מכיוון שיש צורך במחקרים נוספים שייערכו כמה שנים לאחר המגיפה. ככלל, לפחות בישראל, נראה כי הכלכלה חוזרת למסלולה (מבחינת דפוסי הצריכה), אם כי עם שינויים שונים.

אולם, אחת מההשפעות הוודאיות שניתן לדבר עליה מבחינה עולמית היא העובדה שהקורונה זירזה תהליכי דיגיטציה, בפרט דיגיטציה בעסקים ובשירותים, מה שאכן הביא להגברת פערים שונים ואי שוויון בין מדינות מפותחות יותר ופחות, ובין אזרחים באותה מדינה אשר להם יש גישה טובה יותר או פחות לשירותים דיגיטליים. פערים שכאלה נצפים בארה"ב למשל שבה מוערך שלמעל 5% מהאזרחים אין גישה לאינטרנט מהיר (תלוי אזור ומדינה). בנוסף, למעל 3 מיליארד אזרחים בעולם ככל הנראה אין גישה לאינטרנט בכלל. הקורונה הוכיחו אולי יותר מכל, כי עסקים שישכילו להשתמש בפלטפורמות דיגיטליות בחכמה יוכלו לשרוד גם במשברים שונים. כמו כן, הקורונה גרמה לאנשים רבים לרצות ללמוד ולהבין תהליכים כלכליים שונים, בין היתר ע"י לימודי כלכלה ותחומים משיקים.