מה תפקידם של הגידים בגופינו

בגופינו יש כארבעת אלפים גידים! מה תפקידם? מה חשיבותם? מדוע חשוב לשמור ולהגן עליהם? ננסה לענות על כך במאמר הבא.

מהם הגידים?

הגיד נמצא בקצהו של השריר, ונראה כחלק מן השריר עצמו. למעשה, זוהי רקמה סיבית של חיבור, כמו כבל קשיח וגמיש, המחבר את השרירים בגופנו אל העצמות. צורת הגידים היא כמו חבל, הבנוי משלושה חלבונים הדומים לשרשרת ומפותלים יחד, וככל שחתך רוחב הגיד יותר גדול- כך גיד זה חזק יותר. באמצעות החיבור בין השריר לעצם, הגידים הופכים את הכוח שאנו מפעילים, לתנועה שיוצרים השרירים כך שיניעו את העצמות, ובכך הם מאפשרים לנו תנועתיות וגמישות של איברי הגוף.

הקשיחות והגמישות של הגידים- מאפשרת להם יכולת לעמידה בעומס. העומס מופעל על הגיד כשהשריר מתכווץ וכשמועבר כוח למפרקים. כששריר מתכווץ- ההתכווצות יוצרת מתח על הגיד, מה שגורם לו לקרב את העצמות זו לזו וכך ליצור למעשה תנועה של המפרק.

חלק מן התנועות שאנו מבצעים הן עדינות מאוד, כמו פעילות של האצבעות, או הזזה של גלגל העין. ואלה מתאפשרות בזכות העובדה שהגידים עצמם אינם נמתחים, וכך מתאפשר להם להעביר את המתח מן השרירים אל העצמות, גם כשמדובר במתח קטן מאוד. יכולת מתיחה בגידים, אפילו קלה, היתה מונעת ביצוע תנועות עדינות כאלה.

הגידים מורכבים מרקמה צפופה של סיבי קולגן, ולכן צבעם לבן. רקמת הקולגן מאפשרת להם עמידות גבוהה במתח, והתמודדות עם מאמצים ומתיחות שמופעלים עליהם בין השרירים המתכווצים ובין העצמות, ואכן העומס המכני שהם נושאים הוא עצום, והם בכל זאת מצליחים לרוב לעמוד בו.

קולגן הוא חלבון, ולמעשה הוא החלבון המצוי ביותר בגוף, והוא המרכיב הסיבי המרכזי במערכות של רקמות חיבור בגוף, וכחלק מהם גם הגידים כמובן. תכולת המים בקולגן גבוהה מאוד, ומשמעותית לאיזון התנועה של הקולגן ושל הגיד.

פציעות בגידים וחינוך גופני

גם ליכולת המופלאה של הגידים ולעומס הרב שהם מסוגלים לשאת יש מגבלה. כשאין התחשבות במגבלת הגיד ומופעל עליו לחץ רב מדי- נגרמת מתיחה או אף קרע.

אנשים העוסקים בחינוך גופני, כמו ספורטאים ורקדנים המעמיסים יותר על השרירים ועל הגידים עלולים להביא לשחיקה שלהם ולפציעות בגידים, וזוהי אכן תופעה שכיחה, ופציעת גידים בשל שימוש יתר ובשל נזקי טראומה מהווה אחוז גבוה יחסית מפציעות ספורט. גם בגיל מבוגר עלולה להיווצר שחיקה של הגידים, ולהיגרם פציעה. הסיכון לפגיעות בגידים עולה עם הגיל, ומושפע מגורמי סיכון נוספים כמו תזונה, עודף משקל, וכמובן גם גנטיקה.

דלקות בגידים

עומס יתר על הגידים עלול להביא להתפתחות דלקת, ובעיקר ביצוע של תנועות חוזרות ומאמצים חוזרים, בעיקר בתחום חינוך גופני, כמו ריצה וקפיצה היוצרות חזרתיות של עומס על גיד הפיקה וגיד אכילס, שחיה היוצרת חזרתיות של עומס על הגידים בכתפיים, טניס וגולף היוצרים חזרתיות של עומס על הגידים שבמרפק, אך גם תחומי פעילות נוספים כמו הקלדה ונגינה בקלידים היוצרת חזרתיות של עומס על הגידים שבכף היד.

גם טראומה עלולה לגרום להתפתחות דלקת בגיד, כמו נפילה, תאונת דרכים, וכאמור גם פציעות בתחומי הספורט וחינוך גופני.

ברקמת הגידים ישנם מעט כלי דם בלבד ואספקת הדם שלהם דלה, ולכן יכולות ההתחדשות והריפוי של הגידים מועטות, וקשה במיוחד לטפל בפציעות בהם, כך שגיד שנקרע לא נרפא מאליו, וצריך לעבור תפירה רפואית כדי להתרפא. תהליך החלמה של פציעה בגיד הוא איטי מאוד, אורך חודשים ארוכים, ודורש סבלנות רבה.  

טיפול בפציעות בגידים

פציעות בגידים כוללות מתיחות של הגידים, קרע חלקי או לחלופין קרע מלא של הגיד. גם במצב של נזק בגיד לרוב מתפתחת גם דלקת, כשגם ריפוי של דלקות בגידים אור זמן רב מאותה סיבה. בעת פציעה בגיד חשוב לספק לו טיפול מהיר ככל האפשר, מה שיוכל לקצר את הזמן שיידרש לצורך החלמת הגיד. עיכוב של הענקת טיפול לגיד הפצוע עשוי להחמיר נזקים, כמו לגרום לקרע מלא במקר שהיה קרע חלקי, וכדומה, וככל שהנזק חמור יותר בגיד, כך יארכו יותר זמני ההחלמה והשיקום.

ראשית לכל דלקת בגיד דורשת מנוחה ומניעה של תנועות הגורמות לכאב. בנוסף יכול לעזור תמך לאיבר היוצר קיבוע לגיד, ומונע ביצוע של פעולות הגורמות לגירוי הדלקת, וכן שימוש באמצעים מודרניים כמו גלי הלם ולייזר רך. במקרים קיצוניים יינתן טיפול תרופתי הכולל משככי כאבים ותרופות נגד דלקות, זריקות של סטרואידים, ואפילו ניתוחים במידת הצורך.

לאחר החלמה של דלקת בגיד חשוב מאוד לקיים תהליך שיקום, הכולל הנעה של הגיד באופן אקטיבי ופסיבי ותרגילים לחיזוק השרירים שסביב הגיד הפגוע.  

שמירה על הגידים

לצורך שמירה על הגידים יש להגן על הגוף כולו, ובעיקר על מערכת השלד והשרירים. לצורך כך יש להקפיד על חינוך גופני ועל התמדה עקבית בפעילות גופנית תוך התחשבות במבנה וביכולת של מערכות השלד והשרירים, ומניעת סיכון לדלקות ופציעות בגיד, ללא מאמץ יתר.

• יש להקפיד על ביצוע פעולות חינוך גופני במשטחים, מסלולים ומגרשים בטוחים המיועדים לכך
• להקפיד על ציוד מתאים הכולל לבוש ונעליים
• הקפדה על חימום לפני אימון
• הקפדה על הדרגתיות במהלך אימון
• הקפדה על טכניקות נכונות למשחק ולפעילות
• הימנעות מעומס יתר
• הפסקת אימון או פעילות במצב של כאב
• באופן כללי יש להקפיד על ביצוע תנועות מגוונות ומניעת פעולות חזרתיות
• הקפדה על יציבה נכונה
• אכילת פירות וירקות עשירים במינרלים, נוגדי חימצון וויטמינים, ואכילת דגים שמנים ואגוזים העשירים בחומצות שומן.