מצוקה רגשית אצל ילדים:

מה היא מצוקה רגשית אצל ילדים?

מצוקה רגשית היא מגוון התנהגויות המעידות על מצב נפשי הגורם לילד לסבל. מצוקה רגשית יכולה להיראות אצל כל ילד אחרת, יש כאלו העלולים להיות סגורים ומופנמים ואחרים שהופכים לתזזיתיים וחסרי שקט, כמו כן מצוקה רגשית יכולה להתבטא באופן פיזי, נפשי והתנהגותי כך שלעיתים יהיה קשה לזהות שילדים סובלים ממנה.

למה זה קורה?

כיוון שילדים חווים שינויים רבים ודרמטיים בחייהם כמו מעברים בין מסגרות, גמילה, התרחבות המשפחה ועוד, אין להם יכולת לצפות מראש שינויים אלו או לשלוט עליהם, ואירועים כאלו יכולים להפוך למשבר שכן אין לילדים עוגנים משל עצמם להתמודד עימם והעולם מתווך להם בעיקר דרך ההורים. לאור זאת ילדים מגיבים מהר יותר ולעיתים באופן קיצוני יותר ממבוגרים, דבר הבא לידי ביטוי בשינוי חריג בהתנהגותם. במקרה ומדובר על בעיות חריגות שלא ניתנות לטיפול ע''י ההורים בלבד יש צורך להתייעץ עם אנשי מקצוע טיפולים כדוגמת מטפלים שהתמחו במסגרת תואר שני בעבודה סוציאלית ולהם יש את הכלים המקצועיים לזהות את המצוקה ולטפל בה.

ביטוי מצוקה רגשית:

ביטוי מצוקה רגשית יכול להיות בדרכים שונות, דרך התנהגויות כמו התפרצויות זעם, קושי בשינה, בעיות אכילה, אלימות, הימנעות ממצבים חברתיים, נסיגה התפתחותית וכדומה, דרך תופעות רגשיות כמו התפרצויות בכי ממושכות, פחדים וחרדות שונים, קושי בפרידה וכדומה וכן בביטויים פיזיים הכוללת סימפטומים גופניים, דבר היכול להקשות על אנשי מקצוע להבין כי מדובר על קשיים רגשיים והטיפול הניתן הוא כמענה לסימפטומים הפיזיים ולא למקור הבעיה.

סימנים למצוקה רגשית:

לעיתים התנהגויות המוזכרות קורות גם ללא מצוקה רגשית חריגה אך ישנם סימנים היכולים להעיד שאכן מדובר על מצוקה ושיש לפנות לקבלת טיפול מקצועי.

1. חזרה על התנהגויות חריגות לעיתים קרובות.
2. כאשר ההתנהגויות פוגעות ברווחה הנפשית והתפתחותו של הילד.
3. כאשר התנהגויות אלו גורמות לילד או להורים למתחים בין בני המשפחה.
4. כאשר יש נסיגה התפתחותית, למשל כשהילד מבקש עזרה בפעולות שכבר עשה אותם בעבר לבד.
5. התנהגויות המגיעות לאחר אירוע קשה או טראומה שהילד עבר כמו תאונה, אירוע אלים, גירושי הורים וכדומה.
6. כאשר יש חשש כי הילד איננו מתפתח כשאר בני גילו.

מה לעשות כשמזהים מצוקה רגשית:

1. שיחה- במידה וזה אפשרי כדאי לקיים שיח פתוח עם הילד, לשאול אותו שאלות באופן ישיר ולראות איזה תכנים הוא יעלה, לעיתים הילדים מעצמם לא ייזמו שיחות כאלה אך יענו על שאלות ההורים ויחפשו את המקום לדבר על הקושי שלהם.
2. להוות דמות בטוחה ומכילה- להיות לילד דמות שנמצאת בשליטה עצמית ושהוא יכול לסמוך עליה, אם אנחנו נראה מצוקה לילד זה יכול להחמיר את מצבו ולא נוכל לסייע לו באמת.
3. מרחב בטוח- ילד צריך להרגיש שיש לו קרבה להורה, שההורה מקשיב לו וזמין אליו ע''י משחק, חיבוק או זמן משותף, לעשות פעולות ביחד שיכולות לגרום לילד להביע את עצמו ולשחרר מנגנוני הגנה נוקשים.
4. כאשר נראה כי שאר הדברים לא עזרו וכי התנהגויות הילד ממשיכות להיות חריגות או מקצינות נפנה לטיפול מקצועי או פסיכולוגי.

כיצד נדע שבאמת מדובר על מצוקה רגשית?

לעיתים ההתנהגות החריגה עלולה להתפרש כמאפיינת את השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ושהן יחלפו מעצמם. אך יש לשים לב לכך שכן ילד במצוקה נראה אחרת מילד סרבן שצורח כי לא קיבל את מבוקשו. בנוסף לכך יש לשים לב שאנו לא מפרשים התנהגות של הילד כפינוק או תלות מיותרת , במצב כזה אנו עלולים להגיב בקשיחות יתר שתגביר את המצוקה שלו.

מה האפשרויות טיפול? 

האפשרויות לטיפול במצוקה רגשית הן רחבות ונעות בין הדרכה הורית ועד טיפולים שונים כמו טיפול באומנות או במשחק, עליהם לומדים באופן מקצועי במסגרת תואר שני בעבודה סוציאלית וכן במקצועות טיפוליים נוספים. סוג הטיפול יבחר בעיקר ע''י ההורים וכמובן בהמלצת איש מקצוע שיכול לזהות את המצוקה הרגשית והמקור שלה ולהמליץ על הטיפול המתאים ביותר לילד. ילדים קטנים לרוב מתקשים לספר באופן ישיר על הקושי שלהם אך זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להבין מה עובר עליהם ולעזור להם.

טיפול במצוקה רגשית על ידי תואר שני בעבודה סוציאלית :

כאמור ישנם דרכים רבות לטיפול במצוקה רגשית אשר אנשי מקצוע בוחרים לטפל באמצעותם בילדים, אפשר ללמוד ולהעמיק בדרכי טיפול רבות באופן עצמאי או להתמקצע בלימודי מקצועות הטיפול כמו תואר שני בעבודה סוציאלית. נביא מעט משיטות הטיפול הנפוצות ביותר בטיפול רגשי אצל ילדים:

הדרכה הורית: הדרכה הורית נעוצה באמונה כי ההורים הם הדמויות המרכזיות והמשפיעות בחייו של הילד, לכן הדרכה הורית יכולה לעזור להורים להבין את מצב של ילדם, את צרכיו הנפשיים ולהתאים את התנהגותם מולו באופן שיטיב עימו וישפר את מצבו.

טיפול בעזרת משחק: אצל ילדים עיקר הטיפולים נעשים ע''י משחק כיוון שהמשחק הוא עולמם המרכזי של הילדים והדרך שלהם לדבר את מצוקותיו.  באמצעות המשחק יכול המטפל להיכנס לעולמו של הילד ולהגיב באופן שמסייע לו.

טיפול דיאדי: טיפול משולב הורה וילד בנוכחות המטפל , בדרך זו הילד וההורה משחקים ומשוחחים ביחד מתוך ההתרחשות והאינטראקציה בניהם, כאשר המטפל נוכח והוא יכול לסייע בזמן אמת וללמד את ההורה כיצד הוא המשפיע על התנהגותו ורגשותיו של הילד וכן כמה הוא מושפע בעצמו מהם. בטיפול הילד חווה את ההורה כדמות המסייעת לו לחוש ביטחון והגנה.