רוצים לשנות את האנושות? בואו ללמוד ביוטכנולוגיה

עולם הביוטכנולוגיה משתרע על פני תחומים רבים ומציע זירה מחקרית ומקצועית רחבה. כמה רחבה? תחום החקלאות, התעשייה והרפואה נכלל בתוכו, והוא הולך ומתרחב, ככל שההתקדמות הטבעית בעולמות המדעים והטכנולוגיה צוברת תאוצה ומציעה אזורים חדשים לחקר ולצמיחה. ככל שחולפות השנים, כך יש צמיחה עצומה של מקומות עבודה בעולמות הביוטכנולוגיה – וניתן להבין בקלות מדוע. זהו אחד התחומים המרתקים והמתחדשים שיש. אז מה עושים ביוטכנולוגיים? מה לומדים במהלך התואר? ומהי הקריירה שמחכה לכם אחריו? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המקצוע שמשנה את האנושות, לא פחות: ביוטכנולוגיה.

 

ביוטכנולוגיים ב-4 שלבים

השלב הראשון: השלמת תואר ראשון

תואר ראשון בביוטכנולוגיה מהווה את הבסיס האידיאלי לקריירה בתחום, אך תוכלו להשלים גם תארים בזירות מדעיות קשורות, דוגמת פיזיקה או כימיה. העדיפו תמיד תוכניות המספקות גם הדרכה פרונטלית וגם הזדמנויות למידה חוויתיות שיפגישו אתכם עם הנושאים הנלמדים בכיתה.

השלב השני: השלמת התמחות

תוכניות ביוטכנולוגיה רבות כוללות מרכיב חשוב של התמחות, המאפשרת חשיפה לאופי העבודה בשטח. סיום ההתמחות יוכל גם לחזק את פנייתכם לתוכניות בוגרים או לקריירה בתחום, במיוחד אם לא צברתם עדיין ניסיון מקצועי תוך כדי התואר.

השלב השלישי: תואר מתקדם

תואר שני בביוטכנולוגיה יעניק לכם את האפשרות להתמקד בתת תחום ספציפי, דוגמת פעולות ייצור ואיכות, טכנולוגיית תרופות או תהליכים מדעיים שונים, ויכין אתכם לקריירה בשלה, מקצועית ואטרקטיבית יותר בתחום.

השלב השלישי: קריירה

כעת אתם בשלים לגמרי לבניית הקריירה שלכם בעולם הביוטכנולוגיה. לרוב הקריירה הזו תתרחש בין כתלי המעבדה, אך היא בהחלט עשויה גם לקבל כיוונים מפתיעים יותר, במשרות ציבוריות, מחקריות, אקדמיות או בארגוני סביבה.

 

אז מה לומדים?

התוכנית ללימודי ביוטכנולוגיה בתואר ראשון כוללת לרוב קורסים בתחומי המדעים. במהלך הלימודים, מחדדים הסטודנטים מיומנויות אנליטיות ומחקריות משמעותיות באמצעות הדרכה בכיתה, עבודה במעבדה, התמחות או פרקטיקום. הנה כמה מהלימודים המרכזיים שתיחשפו אליהם במהלך התואר:

ביוכימיה

קורס העוסק במושגים בסיסיים בעולם הביוטכנולוגיה, דוגמת מבנה ותפקוד של מולקולות ביולוגיות, העברת מידע גנטי, כימיה להעברת אותות, תרמודינמיקה ועוד. פיתוח הבנה מוצקה וברורה במושגים הללו מסייעת לבוגרים לעתיד לבצע מחקרים בעצמם בתום הלימודים.

טכנולוגיית וניתוח הגנום

בקורס זה נחשפים להתקדמות האחרונה בטכנולוגיית רצף הגנום האנושי, תוך בחינת היישומים המעשיים של התפתחויות אלה בתחומים שונים, כולל רפואה, מחקר ביולוגי ומוצרי תרופות.

נוירוביולוגיה מולקולרית ותאית

במסגרת הקורס הזה, בוחנים הסטודנטים את מערכת העצבים האנושית ומבינים כיצד סוגים שונים של מחלות משפיעים או משנים את תפקודה. בין השאר, נחשפים התלמידים לנושאים כמו מטבוליזם וביוכימיה במוח, איתות נוירונים בין תאיים ופלסטיות סינפטיות, ולא נרחיק לכת אם נאמר שהתמקצעות בו יכולה להוביל לפיתוח תרופות שמסוגלות לטפל במחלות נוירולוגיות, דוגמת פרקינסון או טרשת נפוצה.

 

וירולוגיה

במהלך הקורס, בונים הסטודנטים בסיס ידע מקיף על עולם הווירוסים. בין השאר סוקר הקורס את המרכיבים התאיים והמולקולריים של זיהומים נגיפיים, מחזורי כפל ואינטראקציות בין מארחי וירוסים. התלמידים לומדים גם על נגיפים חדשים וגם על נושאים נגיפיים מתפתחים שיכולים בעתיד לעזור להם לפתח חיסונים.

 

בואו נדבר על קריירה

אז אחרי שהשלמתם את הקורסים השונים והשלבים המגוונים בדרך לתואר ונעשיתם ביוטכנולוגים מדופלמים – הגיע הזמן לגלות מה מחכה לכם מעבר לו, בעולם האמיתי. הנה כמה מסוגי הקריירות שתוכלו לפתח בתום התואר:

מדעני חקלאות

מטעים, יבולים וזרעים הופכים אט אט למעצמה טכנולוגית הרותמת את הטבע לטובת האדם. אנשים רבים לא יודעים עד כמה התקדמה החקלאות בשנים האחרונות, הרבה הודות למהנדסי חקלאות העוסקים במחקר, פיתוח וייצור פתרונות מתקדמים לענף החקלאות. בין השאר, ממציאים המדענים פתרונות לפיקוח על אספקת מים, תכנון אזורים נוחים לבעלי חיים וייצור מכונות שמסוגלות לקצור יבולים תוך גרימה מינימלית של אובדן מזון.

ביוכימאים וביופיזיקאיים

מדענים אלו מבלים את רוב ימיהם במעבדות גדולות ונחשבות ובוחנים כיצד פועלים יצורים חיים. בין השאר, הם מתכננים ניסויים, עובדים באופן ישיר עם חלבונים, אנזימים ושאר מרכיבי האדם ולומדים לעומק את ה-DNA  האנושי. כל הידע התיאורטי הזה לא נשאר בין כתלי המעבדה, אלא מיתרגם למחקר יישומי הנוגע לגנטיקה האנושית.

הנדסה ביו רפואית

מדענים ביו רפואיים יוצרים כלים לניתוח בעיות רפואיות או תכנון כלים המשפרים את איכות החיים האנושית כשהיא פוגשת בעולם הרפואה. בין השאר, הם מייצרים מיקרוסקופים טובים יותר, איברים מלאכותיים שמתפקדים באופן טבעי ככל שניתן והדמיות טובות ומתקדמות יותר המסוגלות אפילו לייצר לבלב ביוני המבטל את הצורך בזריקות אינסולין בקרב חולי סכרת (!).

אפידמיולוגיה

בעוד שמיקרוביולוגיים מתקרבים אל הוירוסים באמצעות המיקרוסקופ, האפידמיולוגים עושים זאת באמצעות הבנה רחבה יותר של מחלות, כיצד מחלה מתפשטת באמצעות אנשים והכי חשוב – איך ניתן לעצור התפשטותן של מחלות בקרב בני אדם או בעלי חיים.

מדעי המזון

מדעני מזון הם מומחים בתחום התזונה, המשתמשים בידע העומד לרשותם כדי לפתח מוצרים ושיטות חדשות לשימור ועיבוד מזון. בדומה לביוכימאים, גם הם רוצים לדעת מהם השפעות המזון על הצרכן כשהוא משתנה בצורה מסוימת – שינוי גנטי, באמצעות תוספים, טכניקת עיבוד ועוד.

מיקרוביולוגים

מיקרוביולוגים חוקרים חיידקים, נגיפים, פטריות, אצות, טפילים ולמעשה כל יצור קטנטן שאינו נראה בעין האנושית ללא סיוע של מיקרוסקופ. בהקשר הביוטכנולוגי, מתמקדים המיקרוביולוגים בסוגים ספציפיים של מיקרואורגניזמים ומוודאים, לדוגמה, שאינם מזוהמים או בוחנים כיצד הם יכולים לסייע לייבול ולשמש כדשן טבעי.

מדעי הצמחים והקרקע

מדענים בוגרי לימודי ביוטכנולוגיה העוסקים בתורת הצמחים והקרקע, לרוב מצוידים גם בידע מתקדם בעולמות הסביבה. בין השאר, הם יודעים כיצד לשפר את איכות המזון באמצעות שינוי הרכב האדמה, למקדם את השימוש בקרקע תוך הגדלת ייצור המזון ולאזן שיקולים של ייצור מול תפוקה.