שיטות מתקדמות לזיהוי וטיפול בדיסלקציה

התמודדות עם ילדים בעלי לקויות למידה הפכו לחלק בלתי נפרד מתפקידם של המורים היום. אם בעבר ילד עם לקות למידה הועבר לקצה הכיתה וההתייחסות אליו היתה כאל עצלן או אפילו טיפש, מה שלחלוטין התברר כלא נכון, היום הדברים כבר מזמן אינם כך ולכן במהלך תואר ראשון בחינוך היום מוקדש זמן וישנם קורסים שונים בתחום לקויות הלמידה גם אם הסטודנט לא בוחר להתמחות בכך באופן ספציפי. ישנן מספר לקויות למידה אשר אחת המוכרות בהן היא דיסלקציה. לקויות למידה מוכרות אחרות הן דיסגרפיה (לקות בכתיבה) ודיסקלקוליה (לקות הקשורה למספרים). היום ישנן שיטות שונות לזיהוי הלקויות וגם טיפול בהן. ככל שמטפלים בנושא מוקדם יותר כשהילד צעיר, כך הסיכויים לשיפור גדלים.

מהי בדיוק דיסלקציה?

דיסלקציה היא הפרעה נוירולוגית. היא באה לידי ביטוי בעיקר בקושי בקריאה, קושי לזהות מילים ולעשות את החיבור בין אותיות והתאמת הניקוד. כך הקריאה היא איטית, מגומגמת ועם שגיאות. אמנם נראה לנו שהקריאה היא מיומנות בסיסית אך מבחינה פיזיולוגית היא אינה מובנת מאליה וזוהי מיומנות הנחשבת מורכבת. הקריאה דורשת גיוס אזורים במוח שלא נועדו לכך במקור ולכן יש כאלה שאצלם ישנם קשיים בקריאה. מעבר לקריאה עצמה, לדיסלקטיים יהיה גם קושי בארגון טקסט ופחות יכולות ניהוליות הנדרשות לצורך קריאת טקסט, הבנתו והוצאת העיקר ממנו. הדיסלקציה אינה חולפת עם השנים וילד דיסלקטי יהיה גם מבוגר דיסלקטי אך עם הזמן הוא לומד איך להתמודד עם ההפרעה ולחיות איתה בשלום. המוח הוא איבר הניתן לאימון ממש כמו שריר ושיטות טיפול בדיסלקציה נסמכות על כך ואכן מביאות תוצאות.

השלכות של הדיסלקציה מעבר להפרעה בקריאה

הקריאה היא חלק מחיינו והיא נכנסת בתחומים רבים. לכן, גם לדיסלקציה יהיו השפעות והשלכות עקיפות מעבר ללקות עצמה. לדוגמה, ידע רב שאנחנו רוכשים עם הזמן מגיע בעקבות קריאה. ילדים עם דיסלקציה באופן טבעי יקראו פחות. המאמץ הרב המושקע בקריאה עצמה יבוא על חשבון הבנת החומר והשארת פחות זמן למשימות כך שהציונים יכולים להיות נמוכים ולא לשקף את האינטליגנציה של הילד. פעמים רבות לילדים דיסלקטיים אינטליגנציה גבוהה מאוד וכישורים שונים של יזמות ויצירתיות. כתוצאה מכך לדיסלקציה יכולות להיות השלכות רגשיות וחברתיות: חוסר ביטחון שיכול להביא לתוקפנות מתוך מגננה, דימוי עצמי נמוך ואלה יכולים להוביל למצב חברתי פחות טוב ממה שיכול היה להיות. לכן, האבחון והטיפול חשובים בשלבים מוקדמים עוד לפני שההשלכות האחרות באות לידי ביטוי.

איך ומתי אפשר לאבחן דיסלקציה?

נורה אדומה ראשונה לדיסלקציה יכולה להתעורר עוד בגן, לפני שהילד בכלל מתחיל ללמוד לקרוא. גננת מנוסה יכולה לשים לב שהילד מבלבל בין צבעים וצורות, מה שכבר יכול להצביע על הפרעה או קושי כלשהם. מאוחר יותר כשהילד מתחיל ללמוד לקרוא ולכתוב אותיות (מה שמתחיל עוד בגן) יכולה הגננת לשים לב לכך שהוא מבלבל בין אותיות או אינו מזהה אותן. כל הסימנים האלה מעלים את הצורך לעשות אבחון מקצועי ולראות האם אכן ישנה דיסלקציה. האבחון המקצועי נקרא אבחון דידקטי במהלכו הילד מתבקש לבצע משימות שונות הדורשות ממנו גם להציג יכולות ארגון, סידור וניהול. התוצאות נקבעות גם על סמך מידת ההצלחה במשימות אך לא פחות מכך על סמך הדרך בה הילד מבצע אותן. כדי לשלול בעיות אחרות שאולי גורמות לקשיים בקריאה, מומלץ לעשות גם בדיקת ראיה ושמיעה.

שיטות שונות לטיפול בדיסלקציה

כל שיטות הטיפול בדיסלקציה מטרתן להפעיל את המוח באופן כללי, מה שגורם לכך שיוזרם אליו חמצן רב יותר, ובנוסף להפעיל את האזור הקשור לשפה ולמיומנויות הקשורות בה כמו קריאה. במחקר שנעשה בבי"ח בסינסינטי שבארה"ב נראה שאימון בן ארבעה שבועות בלבד המפעיל את אזור הקריאה והיכולות הניהוליות הקשורות לשפה גרם לכך שהפעילות המוחית השתנתה. אם לפני האימון נראתה בבדיקת MRI פעילות באזורים שונים בשני צידי המוח במהלך הקריאה, לאחר תקופת האימון נראה שהאזור המופעל היה אזור הקריאה בצידו השמאלי של המוח. מספר שיטות:

• אימון מוזיקלי קוגניטיבי: נמצאו קשרים רבים בין מוזיקה לשפה (וגם למתמטיקה). לכן אימון קוגניטיבי הכולל בתוכו מוזיקה נמצא כמסייע והופך את האימון לאפקטיבי יותר. האימון מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: אנאלוגיות מוזיקה- שפה: כאמור, מוזיקה ושפה מפעילות את אותם אזורים במוח כך שעם מוזיקה גם היכולת השפתית תהיה גבוהה יותר. המרכיב השני הוא עניין הקצב והזמן שיש במוזיקה שיכולים למקד את הילד ולהביא ידי ביטוי יכולות ארגון וניהול  זמן טובות יותר. מרכיב שלישי קשור לקישוריות הלקויה שישנה בין אזורים שונים במוח בשל הדיסלקציה. השיטה כוללת תרגילים מוזיקליים יחד עם תנועה והפעלת חושים אחרים כמו שמיעה, ראיה ומישוש. אימון מוזיקלי תנועתי הראה שיפור ניכר בכישורי השפה.
• שיטת טומטיס: גם שיטה זו קשורה לחוש השמיעה. היא כוללת אימונים הנעשים באמצעות מכשיר ייחודי הנקרא   SOLISTEN TC . המכשיר משמיע גירויים צליליים שמפעילים בין היתר את האזור הקשור בשפה. הטיפול מורכב משני חלקים, כל אחד כולל 30 שעות הקשבה לגירויים הצליליים. ההאזנה נעשית על בסיס יומיומי, כשעתיים בכל פעם. בין שני חלקי הטיפול יש הפסקה של מספר שבועות. במהלך ההאזנה לגירויים שנעשית באמצעות אוזניות יכול המטופל לעסוק גם בפעילות אחרת.
• אימון קוגניטיבי: ישנם סוגים שונים של אימונים קוגניטיביים שיכולים להיעשות באופן קבוצתי פרטני או אפילו באופן עצמאי עם תוכנות מחשב ייעודיות. כאמור, המוח הוא כמו שריר וכישוריו ויכולותיו ישתפרו ככל שהוא מופעל יותר. אימונים קוגניטיביים שבאים לשפר דיסלקציה מבוססים על קריאה וזיהוי אותיות בשיטות שונות, הכל במטרה לאמן ולחזק את האזורים הרלוונטיים.