תואר ראשון- לא רק בגיל עשרים

בישראל מוכר היטב מסלול החיים לצעירים: בי"ס, צבא, לימודים, כשישנו בד"כ גם טיול באמצע או תקופה לא ארוכה של עבודה, אך עדיין אחרי הצבא התחנה המשמעותית הבאה ידועה בתור לימודים גבוהים. עם זאת, זהו מסלול כללי שלא כולם הולכים בו, יש כאלה שהמסלול אצלם שונה מתוך אילוץ כמו הצורך בעבודה במשרה מלאה למימון עצמי או אפילו עזרה למשפחה, או מתוך בחירה- כאלה שבוחרים להתחיל במימוש עצמי בדרך אחרת כמו הקמת עסק או השתלבות במקום עבודה כצעירים אחרי צבא והתקדמות בסולם הדרגות בו. אצל אלה שלא הגיעו ללימודים אחרי צבא עולה פעמים רבות הרצון או הצורך להשלים את עניין הלימודים האקדמיים. היום במיוחד ישנן דרכים לעשות זאת.

למה בכלל ללמוד בגיל מבוגר?

רק נדגיש: כשאנחנו אומרים גיל מבוגר הכוונה אינה רק לגיל השלישי (למרות שיותר ויותר אנשים בגיל זה לא מוותרים ופונים גם הם ללימודים גבוהים). הכוונה היא לאנשים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, כאלה שיש להם כבר עבודה ומשפחה ובכלל אורח חיים מסודר וברור ועדיין מתעורר בהם הרצון או הצורך לפנות ללימודים אקדמיים. אז למה זה קורה?

• כאשר מגיעים לתקרת זכוכית שאפשר לפרוץ אותה רק באמצעות תואר ראשון, למשל תפקידי ניהול בכירים יותר במקום העבודה. את התואר הראשון ניתן ללמוד במגוון תחומים כולל תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר ראשון במחשבים וכו.
• שינוי מסלול ותחום עיסוק: לעיתים אדם שעוסק במקצוע מסוים או התברג בעבודה רוצה לשנות כיוון, מה שקורה לא מעט בסביבות גיל ארבעים, כשהתחום בו הוא מעוניין לעסוק דורש לימודים אקדמיים בתחום. אגב, מדובר לעיתים גם על אקדמאים בעלי תואר אחר ועבורם ישנם בחלק מתחומי הלימוד יש מסלולים מיוחדים ומקוצרים של הסבה.
• רצון להשלים את החסר: כאמור, יש כאלה שהיו רוצים ללמוד אך החיים הביאו אותם למסלול אחר של עבודה. אלה מגיעים פעמים רבות ללימודים מתוך רצון אמיתי ללמוד, להרחיב את האופקים ולחבוש גם את הכובע של בוגרי לימודים אקדמיים.

מה היתרונות וגם החסרונות של לימודים בגיל מבוגר?

היתרונות של לימודים בגיל מבוגר יותר הם קודם כל הרצון האמיתי והבחירה בלימודים. אם אצל צעירים לימודים גבוהים מהווים תחנה שהם מגיעים אליה באופן אוטומטי כמעט, מבוגרים יותר מגיעים לכך מתוך רצון ובחירה אמיתיים. בנוסף כישורים שצברו בדרך כמו חריצות, מסירות, עמידה במטרות ויעדים, ניהול זמן ועוד יעזרו להם מאוד בלימודים. עבורם הלימודים מהווים הרבה פעמים ריענון משגרת היום יום ותחושה שהם עושים משהו למען עצמם כך שהמוטיבציה גבוהה יותר. החסרונות יכולים להיות שגרת חיים עמוסה שלא תמיד קל לשלב בה לימודים, בין אם עבודה תובענית או משפחה וילדים. דבר נוסף שיכול להיות חיסרון אך גם יתרון, תלוי באדם עצמו ולאן הוא לוקח את הדבר, הוא העובדה שרוב הסטודנטים יהיו צעירים ממנו (ולעיתים גם המרצים). ניתן לקחת את העניין לכיוון השלילי ולהרגיש זרות או מבוכה מסוימות ואפשר גם לכיוון החיובי ולהשתלב היטב כי צעירים שמחים לראות גם אדם בוגר יותר איתם, הדבר נותן להם ביטחון והם יודעים שיש מישהו בעל ניסיון חיים לפנות אליו.

אז איך עושים את זה?

מוסדות לימוד רבים מעודדים לימודים גם בגיל מבוגר יותר וישנה התחשבות, גמישות וניסיון לאפשר לכל מי שהדבר חשובה לו לממש את חלומו וללמוד. כמה דרכים להקל על עצמכם:

תנאי קבלה

• ויתור על פסיכומטרי: במקומות לימוד שונים ישנם תנאי קבלה קלים יותר לגילאי 30+. בתל חי לדוגמה בגיל 30+ אין חובה לעשות מבחן פסיכומטרי. ניתן להתקבל על סמך תעודת בגרות מלאה העומדת בתנאים הספציפיים לחוג מסוים. במידה וציוני הבגרות אינם מספיקים ניתן להשלים לימודים במכינה במסלול יעודי לבני 30+ שהוא קצר ודורש פחות.
• קבלה ללא תעודת בגרות מלאה: גם כאן ניתן להשלים לימודי מכינה במסלול לבני 30+ וכך לעמוד בדרישות.
• קבלה על סמך נקודות אקדמיות ממוסד אחר: אם צברתם לפחות 24 נקודות ממוסד אקדמי מוכר אחר ניתן להתקבל על סמך נקודות אלה במידה והן רלוונטיות לחוג אותו רוצים ללמוד וממוצע הציונים מתאים. כך ניתן להתחיל באוניברסיטה הפתוחה שהיא מוסד אקדמי מוכר ומוערך ואליה ניתן להתקבל ללא תנאי קבלה ולעבור למוסד אחר כמו תל חי בו יש אפיק מעבר כזה.
• תעודת הנדסאים: לימודי הנדסאי אינם לימודים אקדמיים אך תעודת הנדסאי מאפשרת להמשיך ללימודים בתחום הקשור לתעודה ועם ממוצע ציונים מתאים.

שילוב הלימודים בשגרת החיים

לימוד תואר ראשון הם לימודים אינטנסיביים ולרוב יצטרך הסטודנט להשקיע בהם חלק גדול מזמנו. בשנים האחרונות, כדי לאפשר גם לאנשים עובדים ובעלי משפחה לשלב לימודים, ישנם מסלולי ערב, או מסלולים מרוכזים המתפרשים על פני יומיים בשבוע אך כוללים גם סימסטר קיץ המקצר את משך הלימודים הכולל. הגמישות שמגלים מוסדות היום היא רבה ושווה לברר מסלולי לימוד שונים לאנשים עובדים ולראות באילו חוגים ישנם מסלולים כאלה. יש לקחת בחשבון שיש להשקיע לא רק את השעות בהן נמצאים על ספסל הלימודים אלא גם לא מעט שעות אותן יש להקדיש לתרגול, הכנת עבודות או למידה למבחנים.

לשתף את האנשים הקרובים ולהיעזר בהם

כניסה ללימודי תואר ראשון באמצע החיים על כל מה שהדבר דורש יצריכו מכם כנראה לשתף ולהיעזר באנשים קרובים שאתם סומכים עליהם. המטרה שלכם היא לא רק להגיע לסיום התואר אלא לעשות זאת בהצלחה כדי שהדבר יקדם אתכם הלאה. לכן, גם אם עד עכשיו הסתדרתם לגמרי לבד וסמכתם רק על עצמכם שנו מעט את הגישה. אם ההורים גרים באזור ויכולים לעזור בטיפול בילדים או אפילו לעזור קצת בבית, דברו איתם. כך כמובן גם עם בן/בת הזוג שיתכן שיצטרכו לקחת חלק פעיל יותר ולבצע מטלות שעד עכשיו אתם ביצעתם, חברים שיכולים לעזור ואם הילדים גדולים מספיק שתפו גם אותם.