כיצד משלבים מיקסום רווחים בחקלאות, עם צמצום נזקים לסביבה? בכל הנוגע לדישון, זו היא שאלה משמעותית מאוד, מאחר שדשן נועד להגדיל את כמויות היבולים. לכן, דשנים שהם ידידותיים לסביבה, מהווים פתרון מעניין ומרכזי בהקשר זה. מה חשוב ומעניין לדעת עליהם?
למה לא?
ראשית, למה שדשן לא יהיה ידידותי לסביבה או לכל דבר אחר? מה יש לו? ובכן, כמה דברים מפריעים לו בכך:
כיצד משלבים מיקסום רווחים בחקלאות, עם צמצום נזקים לסביבה? בכל הנוגע לדישון, זו היא שאלה משמעותית מאוד, מאחר שדשן נועד להגדיל את כמויות היבולים. לכן, דשנים שהם ידידותיים לסביבה, מהווים פתרון מעניין ומרכזי בהקשר זה. מה חשוב ומעניין לדעת עליהם?
למה לא?
ראשית, למה שדשן לא יהיה ידידותי לסביבה או לכל דבר אחר? מה יש לו? ובכן, כמה דברים מפריעים לו בכך:
אם אתם או מישהו שאתם מכירים עבר אירוע מוחי, אתם וודאי מודעים לנזק הגדול שהדבר עלול לגרום. חשוב לדעת, שלצד הנזקים המשמעותיים, ישנה לעתים אפשרות רבת עוצמה של שיקום. אנו מדברים על ההבדל, בין מצב שבו אדם איבד את יכולת ההליכה, למצב שבו הוא הולך עצמאית. אילו נזקים גורם אירוע מוחי? כיצד ניתן להשתקם מכך? וכיצד מונעים לאחר האירוע, סיכונים של אירוע נוסף?
נער יפני צעיר, מקבל מאביו - סמוראי ומאסטר ג'וג'יטסו, הנחיה מפתיעה: מחר בבוקר, אתה יוצא ליער לכמה ימים, לבדך. לא תקבל אוכל לדרך, לא שמיכה ולא עזרה. מותר לך לקחת רק את בגדיך וגרזן פשוט. בהצלחה. סיפור אמיתי זה הוא ללא ספק יוצא דופן. וזה לא היה מסתיים בטוב סתם כך, עבור כל ילד או נער צעיר. כמו שנאמר, "חנוך לנער על פי דרכו". עם זאת, העיקרון מאחורי גישת לימוד וחינוך זו, דווקא עשוי להתאים ליישום נרחב. זאת, אם יוצאים מעט מהקופסא. לעתים, דרוש לשם כך "גרזן". אלה כמה תובנות, על שיטות חינוך יוצאות דופן:
האם שמעתם על הקשר, שבין בירה לחיתולים? מדובר באנקדוטה משעשעת, עליה נרחיב בהמשך, שמוכרת לרבים בעולם המחשוב העסקי. הקשר המפתיע זוהה באמצעות שיטות ניתוח ממוחשב, אשר מכונות Business Intelligence. האנליטיקה הממוחשבת נמצאת גם בלב עולמות ידע נוספים. אחד המעניינים והמתוחכמים שבהם, הוא עולם הביולוגיה החישובית. במסגרתו, עוסקים בכל מידע אשר קשור בביולוגיה, דוגמת חקלאות, חקר מחלות, פיתוח תרופות או שיפור טעם הבירה. כן, שוב בירה. גם על כך בהמשך. עוד על הקשר, בין בירה, עסקים, ביולוגיה ומחשבים:
כאשר פרצה מדינת ישראל בשנת 48, לא היה כאן כלום כמעט. דויד בן גוריון עמד (אפילו כיסאות לא היו) והקריא את הכרזת העצמאות מדף מודפס. מודפס במכונת כתיבה כמובן. כי עוד לא היו מדפסות מחשב, שאנו קונים היום בגרושים. אפילו בגרוש היה חור. אז מה כן היה בשפע? באופן מפתיע, דווקא את התנאים הדרושים עבור צמיחת מחשוב מתקדם! אין זמן למחשוב אתם אומרים? מלחמת השחרור, ביצות, קדחת ושאר צרות? נכון, אבל..
אם אתם מעוניינים בתמונה שלמה של עולם המחשוב, אתם חייבים להכיר את נושא מחשבי העל. זאת, מאחר שמדובר בתחום טכנולוגי מיוחד, שגם שונה במובנים מסוימים מהמחשוב הרגיל וגם חשוב ביותר. זהו בדיוק הקצה השני של האפשרויות, ביחס למחשבים אישיים, סמארטפונים ואפילו שרתים עסקיים פשוטים. כך שאם אתם מתעניינים בעולם המחשוב, אולי בלימודים בתחום זה, היכרות עם נושא מחשבי העל תרחיב את האופקים ותסייע.
אם יש אתגר גדול ומשמעותי שמורים מתמודדים איתו (לעתים עוד בשלב לימודי הוראה), הוא היכולת ללכוד את תשומת הלב של כיתה שלמה ולהעביר רעיונות ומסרים באופן יעיל מספיק כך שיווצר רושם מתמשך – לפחות עד השיעור הבא. כדי להתמודד עם האתגר הזה ביעילות, חשוב ליישם רעיונות חדשניים שהופכים את החוויה בכיתה לנעימה ומעניינת יותר עבור התלמידים.
אם אתם כמו רוב המורים (וגם ההורים), או שאתם עושים הסבה להוראה ובדרך לקריירה בתחום, סביר להניח שאתם דואגים לשלום הילדים שאתם מופקדים עליהם. אתם מלמדים אותם, מעניקים להם כישורי חיים חשובים וכמובן שגם חשוב לכם מרווחתם הנפשית. אך כיצד נעזור לילדים להיות בריאים, שלווים ורגועים יותר? כיצד נדע לאתר אתגרים לפני שהם הופכים להיות חמורים?
אט אט, בלי ששמנו לב, מהפכה הרימה את ראשה: מהפכת החינוך. גם בעיצומה של שנת הקורונה, גם כשהעתיד היה נראה לוט בערפל וגם כשהיה נדמה שהחיים יתקשו לחזור למסלולם ההגיוני, מצאו את עצמם אקדמיים עושים הסבה למקצוע ההוראה. חושבים שמדובר במגמה חולפת? הנה כמה נתונים מעניינים על הסבת אקדמאים להוראה, וגם סיבות אפשריות לתופעה.
5,500 אקדמאים מדי שנה
בשנים האחרונות, תפיסת החינוך המסורתי השתנתה ללא היכר – והקורונה, כפי שאתם וודאי מנחשים בעצמכם, האיצה את התהליך הזה. למשך שנה שלמה (ויותר), עשרות אלפי תלמידים בחינוך היסודי, העל יסודי ובחינוך האקדמי נאלצו לשהות בבתים והלמידה עברה למודל מרוחק, רק המחשב, הבית ואינספור כבלים וירטואליים שתיווכו בין החומר הלימודי לתלמידים. אך למרות שלקורונה היה תפקיד חשוב בתהליך, סוגיית הלמידה מרחוק נידונה כבר שנים ארוכות, והיום נראה שיותר מתמיד היא נבחנת באופן מעשי.
רגע לפני שאתם סותמים את האף, מעווים את פניכם וחושבים שמדובר, כנראה, בשתי המנות הכי לא מושכות עלי אדמות, כדאי שתדעו: חרקים, חרגולים וחגבים הם לגמרי העתיד. מה זה אומר? מה הקשר בינם לבין לימודי מדעי החיים? ואילו סיבות טובות יש לצרוך את הירקרקים-הקראנצ'יים האלה? כל מה שרציתם לדעת (וגם לא) על זוחלים, דו חיים, חרקים ומה שביניהם.
כיפאק היי למדעי החיים