על המעבדה:
במעבדה שלנו אנו חוקרות רגשות וויסות רגשות באוכלוסייה בריאה, כולל מחקרים על רגשות הקשורים להורות, השפעות קוגניטיביות על רגשות נתפסים, ואת משחק הגומלין בין שינה ותפקוד רגשי וקוגניטיבי. בין היתר אנו חוקרות את תפקידה של הטיה בזיהוי רגשות באמצעות מערך נתונים מאומת של הבעות פנים רגשיות עם מבוגרים צעירים טיפוסיים בעלי מראה ישראלי שבנינו במעבדה.
תחומי המחקר:
• נקשרות אם-תינוק
• תפקיד השינה ברגשות ובתפקוד של האם
• תפקיד הרגשות באיכות השינה
• תפקיד השינה בתפקוד אוטונומי הקשור לרגש
• תפקיד השינה בלימוד השפה
• השפעות של מוצא אתני על זיהוי רגשות
אנשי צוות וחוקרים:
ד"ר אילנה הירסטון – ראש המעבדה
מייל: [email protected]
יקטה אקל (תלמידת תואר שני)
זהר נסר אלדין
יובל שמואלי
דנה זלינגר
מחקרים הנעשים במעבדה:
תפקיד רומינציה חיובית בהפרעות שינה
בעוד שרומינציות (מחשבות חזרתיות) בעלות מטען רגשי שלילי ידועות כמפריעות לאיכות השינה, לא ידוע אם זה בגלל תהליכי החשבה החזרתיים או בשל העוררות הרגשית השלילית. אנו מנסים לבחון שאלה זו באמצעות אינדוקציה של רומינציות חיוביות.
תפקידם של סטריאוטיפים אתניים בזיהוי רגשות
זיהוי תגובות רגשיות הוא המפתח לתקשורת ולתפקוד חברתי. בעוד עדויות מצפון אמריקה ומאירופה מצביעות על כך שסטריאוטיפים אתניים ומגדריים משפיעים על זיהוי הבעות פנים, מחקרים כאלה לא נעשו בישראל. עבדנו על יצירת מערך נתונים של שחקנים ישראלים, מזהויות אתניות ומגדריות שונות, עם ביטויים רגשיים שונים, כדי שנוכל לבחון את ההשפעות של סטריאוטיפים בחברה הישראלית על תקשורת רגשית.
נקשרות (bonding) הורה-תינוק, גורמי סיכון והשפעות
הנקשרות של הורים לתינוקות הוא מושג המתאר רגשות וקוגניציות הוריים כלפי ילדם. נקשרות היא תהליך שמתחיל במהלך ההיריון ונמשך לאחר הלידה, אולי לאורך כל חייו של ההורה. מצבים רגשיים הוריים ממלאים בבירור תפקיד מרכזי בהתפתחות הילד, אך פחות ידוע על התהליכים המשפיעים על רגשות ההורים ועל מסלולם.
תכונות שינה הקשורות לרכישת שפה חדשה
בשיתוף פעולה עם פרופ' טלי ביתן מאוניברסיטת חיפה, אנו מנסות לזהות אילו תכונות של שינה, לדוגמה כישורי שינה ותדרי EEG מסוימים, קשורות לרכישת אוצר מילים וכללי דקדוק של שפה חדשה.