כנס בנושא תפקיד הגננת במקרים של התעללות בילדים
כנס חשוב, שנערך לאחרונה בקמפוס לחדשנות בחינוך והוראה של המכללה האקדמית תל-חי, התמקד בתפקיד הגננת במקרים של התעללות בילדים. בכנס לקחו חלק הסטודנטיות מהתוכנית חינוך לגיל הרך וכן אנשי מקצוע מהתחום. את הכנס פתחה ד"ר רחל גצלר יוסף, עו"ס קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית בטיפול בפגיעות מיניות, בהרצאה שעסקה בהתעללות והזנחה בילדים. במסגרת הכנס הוצגו נתונים קשים של משרד הרווחה, השירות לילד ולנוער וכן מהמועצה לשלום הילד ומכון חרוב: 340,000 אלף ילדים בישראל נתונים במצבי סיכון. אחד מכל ילד חמישי נפגע מהתעללות והזנחה 3 מכל 4 ילדים שדווחו, נפגעו ע"י אדם אחראי בתוך המשפחה.
עוד עולה מהנתונים כי 39% מהדיווחים המגיעים לשירותי הרווחה היו על רקע פגיעות מיניות, 15% מהדיווחים נוגעים לעולים חדשים. כל ילד חמישי שנפגע הוא ילד עם מוגבלות. דיווחים בעקבות הזנחה שכיחים יותר באזורי הפריפריה של ישראל. נתון נוסף מצביע על כך ש- 74% מהמקרים מתגלים במקרה ולא ע"י הילד הנפגע, כלומר הגננת שומעת במקרה שיחה בין ילדים בגן או נחשפת לציורים המעידים על מצוקה. אך למרות הנתונים הקשים, התופעה עדיין לוקה בתת-דיווח.
הסיבות לתת דיווח נובעות פעמים רבות ממיתוסים ועמדות הרווחות בחברה הישראלית, שרחוקים מהאמת. בכנס הציגה נעמי גוטמן, עובדת סוציאלית המנהלת את אגף פיתוח ופרויקטים במכון חרוב חלק מהמיתוסים והעמדות הרווחות בחברה בנושא כאוב זה במסגרת סדנא מיוחדת שנערכה לסטודנטיות מהתוכנית חינוך לגיל הרך. בהמשך נערכה סדנא נוספת ע"י עו"ס עדי מרקשטיין, מבית לין בצפת שעסקה בתפקיד הגננת במקרה של פגיעה.
לדברי ד"ר אביבה דן ראש התכנית לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית תל-חי: "לגננות תפקיד קריטי בזיהוי ילדים העוברים התעללות והזנחה. הגננת נמצאת בנקודה רגישה כדי לאתר את הילדים הללו בעיקר בהתחשב בעובדה ש- 74% מהמקרים נחשפים באקראיות ולא ע"י הילד או הילדה הנפגעים. הגננת נמצאת עם הילדים במשך שעות רבות, היא שומעת את השיחות והחוויות שלהם, היא שומעת אם אבא היה שיכור, אם הוא עזב את הבית באמצע הלילה, אם הוא היכה את אימא וכדומה, הרבה פעמים גם השיחות העראיות בין הילדים יכולות לגלות הרבה מאוד על מה שמתרחש בבית. הגננת צריכה להיות ערנית, לזהות ילדים בסיכון על פי התנהגות שלילית, שינויים דרמתיים בהתנהגות, שימוש במושגים שילד לא אמור להכיר כמו תכנים פורנוגרפיים וכדומה. יחד עם זאת אסור לגננת לחקור את הילד, ואסור לה לפנות אל ההורים, עליה לפנות לאנשי מקצוע במקרה של חשש להתעללות או הזנחה".כנס חשוב נערך לאחרונה בקמפוס קצרין לחדשנות בחינוך והוראה של המכללה האקדמית תל-חי
כנס חשוב, שנערך לאחרונה בקמפוס לחדשנות בחינוך והוראה של המכללה האקדמית תל-חי, התמקד בתפקיד הגננת במקרים של התעללות בילדים. בכנס לקחו חלק הסטודנטיות מהתוכנית חינוך לגיל הרך וכן אנשי מקצוע מהתחום. את הכנס פתחה ד"ר רחל גצלר יוסף, עו"ס קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית בטיפול בפגיעות מיניות, בהרצאה שעסקה בהתעללות והזנחה בילדים. במסגרת הכנס הוצגו נתונים קשים של משרד הרווחה, השירות לילד ולנוער וכן מהמועצה לשלום הילד ומכון חרוב: 340,000 אלף ילדים בישראל נתונים במצבי סיכון. אחד מכל ילד חמישי נפגע מהתעללות והזנחה 3 מכל 4 ילדים שדווחו, נפגעו ע"י אדם אחראי בתוך המשפחה.
עוד עולה מהנתונים כי 39% מהדיווחים המגיעים לשירותי הרווחה היו על רקע פגיעות מיניות, 15% מהדיווחים נוגעים לעולים חדשים. כל ילד חמישי שנפגע הוא ילד עם מוגבלות. דיווחים בעקבות הזנחה שכיחים יותר באזורי הפריפריה של ישראל. נתון נוסף מצביע על כך ש- 74% מהמקרים מתגלים במקרה ולא ע"י הילד הנפגע, כלומר הגננת שומעת במקרה שיחה בין ילדים בגן או נחשפת לציורים המעידים על מצוקה. אך למרות הנתונים הקשים, התופעה עדיין לוקה בתת-דיווח.
הסיבות לתת דיווח נובעות פעמים רבות ממיתוסים ועמדות הרווחות בחברה הישראלית, שרחוקים מהאמת. בכנס הציגה נעמי גוטמן, עובדת סוציאלית המנהלת את אגף פיתוח ופרויקטים במכון חרוב חלק מהמיתוסים והעמדות הרווחות בחברה בנושא כאוב זה במסגרת סדנא מיוחדת שנערכה לסטודנטיות מהתוכנית חינוך לגיל הרך. בהמשך נערכה סדנא נוספת ע"י עו"ס עדי מרקשטיין, מבית לין בצפת שעסקה בתפקיד הגננת במקרה של פגיעה.
לדברי ד"ר אביבה דן ראש התכנית לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית תל-חי: "לגננות תפקיד קריטי בזיהוי ילדים העוברים התעללות והזנחה. הגננת נמצאת בנקודה רגישה כדי לאתר את הילדים הללו בעיקר בהתחשב בעובדה ש- 74% מהמקרים נחשפים באקראיות ולא ע"י הילד או הילדה הנפגעים. הגננת נמצאת עם הילדים במשך שעות רבות, היא שומעת את השיחות והחוויות שלהם, היא שומעת אם אבא היה שיכור, אם הוא עזב את הבית באמצע הלילה, אם הוא היכה את אימא וכדומה, הרבה פעמים גם השיחות העראיות בין הילדים יכולות לגלות הרבה מאוד על מה שמתרחש בבית. הגננת צריכה להיות ערנית, לזהות ילדים בסיכון על פי התנהגות שלילית, שינויים דרמתיים בהתנהגות, שימוש במושגים שילד לא אמור להכיר כמו תכנים פורנוגרפיים וכדומה. יחד עם זאת אסור לגננת לחקור את הילד, ואסור לה לפנות אל ההורים, עליה לפנות לאנשי מקצוע במקרה של חשש להתעללות או הזנחה".