איך לחנך ילדים למוגנות מינית

ככל שמתקדמות השנים נחשפים יותר ויותר אירועים ופרשיות שונות של פגיעות בילדים, בין השאר פגיעות מיניות. הורים רבים לא יכולים שלא לחוש הולכת וגדלה לשלומם של ילדיהם. 

יחד עם החרדה הזו חשוב לדעת שאנחנו ברי מזל להיות הורים לילדים בתקופה בה קיימת מודעות לפגיעות מן הסוג הזה. רק בשל כך אנחנו כבר יודעים להיזהר מן הפגיעות, אנחנו כבר מודעים לקיומן, ואנחנו כבר יכולים לרכוש כלים לחנך את ילדינו לשמור על עצמם מפני פגיעות כאלה גם כשהם לא לידנו. 
כל אלה מהווים מלחמה מהותית בפוגעים וברוע, ומורידים את הסבירות להתרחשות פגיעות.

היכולת לשוחח עם ילדים על מיניות באופן חופשי כמו על כל כך הרבה נושאים אחרים, מאפשר לילדים לפתח מיניות בריאה הכוללת מוגנות מינית, ואלה יעזרו להם להימנע מסיטואציות פוגעניות. בתור התחלה חשוב בשיחות עימם לקרוא לאברי המין בשמותיהם- פין ופות, כמו שאנו קוראים לכל איבר אחר בגוף בשמו. מכאן יהיה לנו פשוט יותר לדבר עם הילדים בפתיחות על נושאים מיניים, ללא בושה או אשמה. בנוסף, חשוב מאוד לעודד את ילדינו לשאול אותנו שאלות שמטרידות אותם סביב נושאים אלה, ולענות להם בכנות, באמינות, וכמובן בהתאמה לגילם. 

מה חשוב לנו כהורים לדעת?

• הסטטיסטיקה המבהילה טוענת שאחד מתוך כל חמישה ילדים נפגע מינית בילדותו. חשוב שנדע שכהורים יש בכוחנו להגן על ילדינו ולשנות את הסטטיסטיקה הזו, והמידע המובא כאן יעזור לנו לעשות זאת.

• רוב הפגיעות אינן מתרחשות על ידי אדם זר, אלא על ידי אדם שהיה מוכר לילד. 30% מן הפגיעות מתרחשות על ידי קרובי משפחתו של הילד, כמו הורים, אחים, דודים ובני דודים. רק כ-10% מן מהפגיעות בילדים מתרחשות על ידי אדם זר.  

• שירותים במרחבים ציבוריים הם מקום שבני אדם פחות מגיעים אליו, גם בבתי ספר ומוסדות חינוך מורים ממעטים להגיע לשם. לכן הפוטנציאל לסיכון במקום כזה גבוה יותר, וחשוב לתת על כך את הדעת. 

• ילדים שחשופים לפורנוגרפיה מינית עלולים לא להבחין בין מה שלגיטימי ומה שלא, ובין תופעות המתרחשות במסכים לתופעות שיכולות להתרחש במציאות. 

• הנתונים הללו אכן מלחיצים. אולם כשנהיה מודעים אליהם נוכל להיות זהירים יותר, וההנחיות שניתן לילדינו יהיו מדויקות ויעילות יותר, ויש בכוחן לשמור ולהגן עליהם. 

• חשוב לחזק את זכותו של כל ילד לסרב למה שלא מתאים לו וכן למגע שאינו מעוניין בו, כמו נשיקות, חיבוקים, דגדוגים וצביטות חיבה, אפילו מאדם מוכר. כשזה קורה יש להסביר באופן ברור ובנוכחות הילד שהוא אינם מעוניין במגע כזה. 

חשוב לעודד את ילדינו לספר על כל פגיעה או נסיון לפגיעה שחוו, בכל תחום, לא רק בתחום המיני. כשהם יספרו על חוויה כזו- לא נאשים אותם, לא נטיל ספק בדבריהם, ולא נתייחס בזלזול לפגיעה או לעוצמתה. ישנם 3 דברים שחשוב לומר לילד שסיפר:

1. "טוב שסיפרת"- כדי לחזק אותו 

2. "אתה לא אשם"- להסיר ממנו אשמה 

3. "אנחנו נטפל בזה"- להסיר ממנו אחריות 

מה חשוב להסביר לילדים?

• מהרגע שילד מתנהל בעצמאות, מסתדר בשירותים לבד ובהמשך גם מתקלח לבד, יש להבהיר לו שגופו הוא פרטי שלו. לאף אחד אין רשות לגעת בגופו ללא הסכמה, גם לא לאבא ואמא. 

• לא הולכים לבתים של אחרים או של חברים מבלי לקבל רשות מההורים.

• לא חושפים איברים פרטיים שלנו, אלה האיברים שבגד הים מכסה. גם בשעת משחק האיברים הפרטיים מכוסים, ואנחנו תמיד נשארים לבושים. כמו כן לא נוגעים ולא חושפים אברים פרטיים של ילדים אחרים, גם לא תוך כדי משחק. 

בבית לכל משפחה יש כללים משלה, אולם מחוץ לבית זו התנהגות לא מקובלת ואסורה. 

• לא נוגעים באברים הפרטיים שלנו ליד בני אדם אחרים, אלא רק בפרטיות.  

• שירותים הינם מקום פרטי. נכנסים אליו לבד, ולא משחקים בו.

• רוב המבוגרים הם אנשים טובים, אבל יש גם אנשים רעים שעלולים לפגוע, לפעמים הם אפילו אנשים שאנחנו מכירים אותם, ואנחנו לא יודעים שהם רעים... הם נראים כמו כולם, ואי אפשר לדעת מי הם. איך נדע מי טוב ומי לא? לפי מה שהם עושים ומה שהם אומרים. מי שגורם לנו להרגיש לא טוב או להרגיש בלבול- אנחנו מתרחקים ממנו. 

• יש ללמד את הילד להבדיל בין "סוד טוב" ל"סוד רע". סוד טוב- הוא לזמן קצר, ואנחנו לא מתביישים בו. סוד רע- מבקשים לא לגלות אותו לעולם, והוא מציק לנו.
  אפשר לשמור סודות טובים מאבא ואמא, סודות שיתגלו בהמשך. אבל סודות רעים שמישהו מנסה להסתיר מאבא ואמא- אנחנו נספר להם ולא נסתיר.

• התגובה המיידית שנכון שתהיה מצד הילד במקרה של נסיון פגיעה בו: לומר 'לא', ולברוח מן המקום. 

• לא רואים תמונות או סרטונים שלא מתאימים לילדים, לדוגמא כאלה שיש בהם אלימות, איברים פרטיים, או אנשים ערומים. במקרה שרואים סרטון או תמונה כזו- אין זו אשמתנו! אולם נפסיק מיידית את הצפייה ונספר למבוגר משמעותי. כמובן שלא להעביר הלאה תמונות וסרטונים כאלה, ולא להראות לחברים. 

תואר שני בחינוך

סטודנטים הלומדים כיום ל תואר שני בחינוך לומדים גישות חדשות ויצירתיות, דרכים מגוונות ללמידה, תהליכים לפיתוח הבנה, חשיבה ולמידה עצמאית, ואינם פוסחים על הנושאים שפורטו במאמר זה.