השפעת הסביבה על ילדים עם קשיים חברתיים

מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי במהלך היומיום של חיינו מגיל קטן עד לגיל מבוגר ומהוות בסיס להשתלבות שלנו במערכת החיים החברתית בה אנו חיים. כשנוצר קושי ברכישת מיומנויות חברתיות ישנם קשיים חברתיים הפוגעים משמעותית בחיי האדם בכל התחומים, הרגשי, הבן אישי התעסוקתי והזוגי. אצל ילדים הסובלים מקשיים חברתיים הדבר אף קשה יותר כיוון שזה גורם לילד למצוקות משמעותיות שימשיכו וילוו את הילד גם בחייו הבוגרים.

מה הם קשיים חברתיים?

קשיים חברתיים מאופיינים בקושי ביצירת קשרים עם בני קבוצת הגיל או עם אחרים בכלל וכן קושי לשמר קשר חברתי לאורך זמן. קושי חברתי יכול להיות ברמות שונות, במקרים הקלים מדובר על מצבים בהם הקושי לא מעורר מצוקה רבה והאדם לרוב מצליח להתגבר בכוחות עצמו. במקרים חריגים יותר, יש אי יכולת להתמודד ולתפקד במצבים חברתיים, עד כדי שצריך להסתייע בטיפול מקצועי אותו ניתן ללמוד במקצועות טיפוליים כמו תואר ראשון בעבודה סוציאלית.

רכישת מיומנויות חברתיות:

תינוקות נולדים עם יכולת בסיסית של יצירת קשר עם ההורה, אך רק במהלך השנים מתפתחות מיומנויות חברתיות מורכבות יותר וקודים חברתיים נרכשים בתהליך טבעי של התפתחות קוגניטיבית ובהתנסויות הילד מהסביבה בה הוא נמצא. מיומנות חברתיות מושפעות מכמה גורמים הקשורים לסביבות השונות אליהן הילד משתייך, החינוכית, החברתית והאישית. בלימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית בוחנים לעומק את הגורמים העלולים להביא את הילד לקשיים חברתיים, ננסה להסביר עליהם כאן בקצרה:

גורמים בסביבה של הילד העלולים להביא לקשיים חברתיים:

השפעת המערכת המשפחתית- לעיתים רבות נראה כי מקורם הראשוני של קשיים חברתיים נעוץ בדפוסי התנהגות והמסרים שהילד קלט בסביבה הביתית. כשתינוק נולד הוא לומד הנחיות בסיסיות מהסביבה שלו, ככל שהוא גודל הנחיות אלה הופכות לנימוסים בסיסים ומגיעות עד ליכולות גבוהות יותר של יצירת קשרים ופתרון קונפליקטים. יחד עם זאת הלמידה נרכשת ע''י חיקוי של המבוגרים ולא רק ע''י הנחייה ישירה שלהם. כאשר הורים אינם משמשים מודל לחיקוי והכוונה בסיטואציות חברתיות, קשה לילד ללמוד ולאמץ יכולות שיעזרו לו בתחום זה. כמו כן יש חשיבות ליחס שהילד מקבל בסביבה שלו, ילד החווה דחייה וחוסר שביעות רצון של ההורים ממנו, יבטא חוסר בביטחון האישי ובדימוי העצמי שלו,ילד המפנים את היחס השלילי שמקבל בבית, מייחס גם לאחרים כוונות שליליות ומגיב בצורה תוקפנית כלפיהם, דבר שיוצר מעגל של הרחקה ותוקפנות.

השפעה חברתית תרבותית: ילד מפנים קודים והתנהגויות על פי הסביבה החברתית בה הוא נמצא. אם ילד ירכוש מסביבתו הקרובה נורמות חברתיות תקינות אך בחברה לא תהיה לו אפשרות ליישם נורמות אלה בשל נידוי או אפליה למשל, הוא עשוי להתקשות לפתח מיומנויות חברתיות או שינסה להימנע מהם כך שיפתח תחושה של חוסר אמון בסביבה שלו.

השפעת המערכת החינוכית- תפקידה של המערכת החינוכית היא להוות סביבה תומכת לילד, לעודד אותו לפתח מיומנויות חברתיות ולהתמודד עם קשיים חברתיים במידה ויש, אך לא תמיד מערכות חינוכיות מצליחות לספק זאת, כך שילדים חלשים מבחינה חברתית מתקשים להתמודד ונוצרים דפוסי התנהגות שליליים ובמקרים חריגים הידרדרות במצב החברתי.

השפעת גורמים הקשורים לילד- במקרים רבים קשיים ולקויות מולדות מקשות על תהליך הלמידה ויישומם של מיומנויות חברתיות, דוגמת ילדים עם בעיות קשב וריכוז שנוטים להיות אימפולסיביים, עלולים להיגרר למריבות והתחצפויות שמביאות לדחייה של ילדים ואף של מבוגרים בסביבתם, או למשל ילדים עם קושי בויסות חושי שהרגישות המוגברת למגע מביאה לפירוש לא נכון של מגעים באינטראקציות הבין אישיות ומכאן להתנהגות לא מתאימה.

השפעת ההתפתחות הרגשית-קוגנטיבית: בתחילה התינוק רואה רק את עצמו וכך גם בשנותיו הראשונות, לאט הוא לומד לשחק עם אחר ואחר כך אף להגיע למשחק משותף עם אחר, כל זה קורה בהדרגה ובהתאם להתפתחותו הרגשית-קוגניטיבית. הוא לומד לפתח מערכות יחסים מורכבות יותר, ואף להתעניין ולהעמיק בחייו של האחר ולא רק ליהנות מחברתו. יכולת זו היא הבסיס ליצירת קשרים מעמיקים וזוגיים. במידה וההתפתחות בתחום זה נפגעת או לא תקינה הוא יתקשה ללמוד ולפתח מיומנויות חברתיות.

איך נזהה קושי חברתי רגשי?

על מנת לזהות קושי חברתי אצל ילדים נצטרך להעמיק בלימודים של מקצועות הטיפול כמו תואר ראשון בעבודה סוציאלית, כיוון שהנושא רחב ומצריך ידע וניסיון, אך ננסה מעט לחדד נקודות שיעזרו לנו לזהות קושי חברתי אצל ילדים:

1. ילד שמתלונן הרבה על מצבו החברתי בגן או בכיתה, יש צורך לשאול שאלות יזומות ולהבין בצורה ברורה יותר את מהלך הדברים בתחום החברתי. כמו כן להיות ער לתלונות או דיווחים מצד הצוות החינוכי כיוון שלרוב הם רואים אותו בעת פעילות חברתית.
2. ניתן להתרשם איך הילד מתנהג בפעילויות חברתיות כמו מסיבות, טיולים, אירועים משפחתיים וכדומה, האם הוא חלק מהקבוצה או שהוא נראה בודד? האם הוא מבין מצבים חברתיים או שיש לו התנהגות חריגה בסיטואציות אלו?
3. כיצד הילד מתנהג כאשר הוא פוגש אנשים בכלל וילדים בני גילו בפרט, האם הוא יוצר קשר עין? האם הוא מתנהג בנימוס? האם הוא מצליח לתקשר באופן ברור עם בן שיחו? האם הוא מביע אכפתיות לגבי בני משפחה או מכרים?
4. האם הילד מעדיף לבלות את שעות הפנאי לבדו? האם הוא נמנע להשתתף בפעילויות חברתיות או כיתתיות? האם הוא מעוניין להשתתף בחוגים או שהוא מגלה חרדה ולחץ במפגש עם בני גילו או עם אנשים בכלל?

תואר ראשון בעבודה סוציאלית

שאלות אלו יוכלו לעזור לכם להבין האם הילד סובל מקשיים חברתיים ולעזור לו. אם נושא זה מעניין אתכם והייתם רוצים ללמוד עוד ולהעמיק בו כדאי להירשם ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ולהפוך להיות המשפיעים על חיי ילדים הסובלים מקשיים חברתיים.