כנס מים במכללה האקדמית תל-חי
כנס מים בנושא "חיבור מעלה כינרת – אתגרים והזדמנויות" התקיים במכללה האקדמית תל-חי בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים.
בכנס המים שנערך לאחרונה, במכללה האקדמית תל-חי בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים נידונו הסוגיות הבוערות, האתגרים וההזדמנויות הקשורות לחיבור מעלה הכינרת למערכת הארצית. במהלך הכנס נערך לראשונה דיון ציבורי בנושא בהשתתפות מנהלי משק המים בישראל, מדענים, חקלאים, תיירנים ואנשי הסביבה.
פרופ' ערן פייטלסטון, מהאוני' העברית פתח את המושב הראשון בכנס, שעסק בחיבור מעלה כינרת למערכת הארצית ואחריו מנכ"ל רשות המים גיורא שחם נתן הרצאה על מצב משק המים היום בישראל. ד"ר עמיר גבעתי, מאוני' ת"א הרצאה על השפעת שינויי האקלים על מגמות המים בישראל וד"ר דנה מילשטיין מהמרכז לאקולוגיה אקווטית דיברה על נחלים באגן הכינרת. ד"ר גדעון גל מהמעבדה לחקר הכינרת הרצה על אתגרים בניהול ושמירה על המערכת האקולוגית של הכינרת. אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל נתן סקירה של ניהול משק המים האזורי. ולבסוף הציג פרופ' איגי ליטאור , חוקר במכון המחקר מיגל וראש התכנית למדעי המים במכללה האקדמית תל-חי ממצאים ממחקר המתמקד בהשפעת השקיית מי כנרת על בריאות קרקעות במעלה אגן ההיקוות והתאמת ממשק השקיה לתנאי אקלים משתנים. בחלקו השני של הכנס התקיים דיון ציבורי שעסק בהיבטים השונים של חלופות החיבור של מעלה כינרת למערכת הארצית. את הדיון הנחה פרופ' דורון לביא מהמכללה האקדמית תל חי והוא כלל פאנל בו השתתפו נציגים של משק המים, מקורות חקלאים, תיירות וסביבה בנוסף להתייחסות פתוחה מהקהל.
לדברי אורי דורמן יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומשקי גליל עליון: "הגליל המזרחי הנו האזור הגדול ביותר שמנהל את משק המים לחקלאות כיחידה אחת אזורית על כל המורכבות שבכך. בגליל המזרחי כ 150,000 דונם של גידולי צומח מתוכם 70 אלף דונם מטע ו-70 אלף דונם גד"ש, שמתוכם 30,000 דונם של אדמות כבול בעמק החולה. המים לחקלאות מסופקים על ידי 23 מפיקים פרטיים וחברת מקורות. תיקון 27 לחוק המים, יצר תעריף מים ארצי לחקלאות שכולל את אזור הגליל המזרחי, והכפיל את תעריף המים (1.57). נכון להיום, מחירי המים לחקלאות, מאיימים על קיומם של ענפי גידולי השדה והמטע. איום הרפורמה בחקלאות מסכן את ההשקעה בפרויקטים חקלאיים לפיתוח מפעלי מים חדשים, שמטרתם בעיקר להקטין את החשיפה של הגליל המזרחי לשנים שחונות, כולל הבאת המים לגליל העליון מהמערכת הארצית, מהכנרת או ממערכת ההתפלה. חייב להיות היגיון כלכלי בהשקעת 250 מיליון שקלים להבאת מים לגליל, כאשר לא בטוח שיהיה מי שישתמש בהם ולא ברור כל כמה שנים יהיה צורך להשתמש בחיבור זה, מפאת האיום על החקלאות, לכן אנחנו בעד גישה לניהול המים בניהול עצמי, על ידי מערכת אחת, שתעבור שינויים במבנה ובתפיסה, כגורם אזורי המתאם שיתכלל את הנושא".
ד"ר עידן ברנע, אקו-הידרולוג בחברה להגנת הטבע, מרצה בתכנית לתואר שני במדעי המים במכללה האקדמית תל-חי וממארגני הכנס מסכם: "לא ניתן להתעלם עוד ממשבר האקלים, אסור כי השנתיים הברוכות שחווינו לאחרונה ישכיחו את רצף שנות הבצורת בעשור הקודם אשר הביא לשפל היסטורי בשפיעת מקורות הירדן. אין ערובה לכך שלא נחווה שוב בקרוב ברצף שנים של שחונות, השנה השחונה של היום היא השנה הממוצעת בעתיד הלא רחוק. מעבר לתוכנית המאגרים בעמק החולה אשר אמורה לתת מענה לטווח הזמן הקרוב, גם לחקלאות וגם לשחרור מעיינות הדופן, יש חשיבות גבוהה לקידום חיבור אגן הכינרת למערכת המים הארצית. חלופת החיבור דרך הכינרת עלולה לפגוע במשאבי הקרקע, המים והטבע בשל מליחות מי האגם בהשוואה למקורות הירדן ובנוסף חלופה זו לא תספק את המענה הנדרש למצבי המחסור הצפויים בעשורים הבאים. על כן לא ניתן יהיה להימנע מהחיבור למערכת הארצית ומחובתנו לעסוק בתוכניות לעשורים הבאים על מנת לשמר את 'ארץ פלגי מים' למען הדורות הבאים".