עם קום המדינה נפגשו בעל הסולם (הרב אשלג, אחד הגדולים בדור) עם ראש ממשלתנו דאז - דוד בן גוריון. בעל הסולם, תמך מאוד בישובו של העם היהודי בארץ ישראל. בין הנושאים שעלו בשיחתו עם בן גוריון, ציין הרב שהוא תומך מאוד ברעיון הקיבוצי אך הוא חושב שבמבנה הנוכחי הוא לא יחזיק מעמד לזמן רב. לטענתו, הרעיון הקיבוצי חייב להיות מושתת על עקרון האמונה.
אמונה פירושה לדעת בכל מאודך דברים שנסתרים מהעין. כפי שעניין האמונה הסמויה מהעין היה קריטי להצלחת ההתיישבות להבנת הרב אשלג , כך אתייחס לאחדות בעם כסמויה מהעין בתקופות רגיעה (תקופות של שובע) אך קריטית לשגשוג כלכלי.
קשה לנו, בתור אומה, לראות כמה אנחנו קשורים אחד בגורלו של השני. דתות רבות, לרבות היהדות, נשענות על כך שהיא קיימת בכל זמן ובכל עת. לאחרונה גם מדענים הוכיחו שהיא שם, למשל בהתבססותם על תורת הקוונטים. בהמשך הטור, אציג כיצד המצב הכלכלי והמצב החברתי תלויים זה בזה ולבסוף אמליץ לנוקטי המדיניות ליצור מערכת כלכלית שמאמינה בערך הכ"כ חשוב הזה גם אחרי התקופה המטלטלת.
נראה שהפיצול התהומי ערב המלחמה והאיחוד המבורך לאחר פריצת המלחמה הגיע גם לכלכלה. ערב המלחמה היינו ברמות אינפלציה גבוהות. נראה היה כי עסקים, משכרי דירות ועובדים מבקשים לעלות את מחיר המוצרים שהן מוכרים או את השכר שהם מקבלים רק כי כולם עושים את זה. במילים אחרות, נראה היה שעושק המחירים הגיע לכל קצוות הכלכלה.
כעת, שאנחנו כבר חודש לאחר פתיחת המלחמה אנחנו שומעים על עסקים רבים, שמציעים את מרכולתם בחינם או במחירי עלות- מפחיתים שכר דירה, מוותרים על תשלומי משכנתא, מספקים ארוחות בחינם לאלפי מפונים וחיילים. תופעה דומה נרשמת גם בשוק העבודה, שם עסקים רבים, בעיקר חקלאים, נעזרים בהרבה מאוד עובדים שעובדים כמתנדבים. מתנדבים, שבעקבות אמונתם באחדות אינם דורשים תמורה ומתאמצים יותר מאשר עובד שכיר.
נראה איפה, שלמצב הכלכלה ולמצב האחדות בעם השפעה הדדית אחד לשני. מצד אחד כלכלה חופשית לגמרי, שתומכת בתחרות, עלולה לגרום ליחידות הכלכליות תחושה שהצלחת גוף אחד חייבת לבוא על חשבון גוף כלכלי אחר ובכך ליצור פילוג. מצד שני, פילוג בעם שנובע מחילוקי דעות על נושאים מגוונים, עלול ליצור כלכלה תחרותית מידי שמלווה בעושק מחירים.
הכלכלה הקלאסית מראה בדרכים שונות, כיצד השוק החופשי טוב לכלכלה. הוא מספק ליזמים מוטיבציה לייצר מוצרים ולשפר את איכותם. אך אחת ההנחות החשובות לקיום מצב זה הוא שההתנהלות הכלכלית אינה יוצרת השפעות חיצוניות. לדוגמה- מוצר שיצורו גורמת לזיהום, אין זה נכון להנהיג שוק חופשי מאחר שהיצרן לא יישאו בעלויות הסביבתיות שהם מייצרים. על כן, יש להתערב בשוק ולהשתמש במערכת תמריצים שיגרמו למזיקים לשאת בעלויות החיצוניות שהם גורמים.
לטענתי, למבנה של השוק החופשי/ התחרותי, על כל יתרונותיו, יש גם השפעה חיצונית שלילית- הוא ממחיש את הנבדלות בעם ומסתיר יותר את האחדות שקיימת. על כן, אני ממליץ לנוקטי המדיניות הכלכלית, לשקול התערבות ממשלתית שנועדה ליצור אחדות גם בזמנים בהן האחדות לא נגלית לעין. למשל- פיקוח על אופן עלית המחירים במגזרים שונים ומתן תמריצים שעליות אלה לא יקרו. יצירת מערכת כלכלית מעין זאת עשויה גם לרפא את החברה ולהזכיר שאנחנו באותה סירה.
ד"ר יותם בודן, החוג לכלכלה ושירותי אנוש, המכללה האקדמית תל-חי