ימים מתוחים עוברים על מדינת ישראל, מעגל ירי הטילים גדל ומתרחב ויחד אתו גדל מספר הישובים החשופים לאיום. המרכז הבינלאומי לחוסן תפקודי – ICFR, בניהולם של ד"ר משה פרחי, מפתח מודל החוסן הלאומי וראש החוג לעבודה סוציאלית באקדמית תל-חי, ופרופ' יורי גידרון מאוניברסיטת חיפה, נותן עצות חשובות להתמודדות עם אי הודאות ומצב המתח המתמשך, שאוכלוסיות רבות ברחבי הארץ חוות בימים אלה.
מסוגלות - נפצל משימות מורכבות למשימות קטנות עם סיכויי הצלחה גבוהים, משום שרצף הצלחות קטנות מחזק תחושת מסוגלות.
שליטה – זיהוי במה אני מסוגל לשלוט. נחשוב על 2-3 אפשרויות העומדות לרשותנו ונבחר אחת שנראית לנו הסבירה ביותר, נבחר את הפעולות שנותנות תחושת שליטה במצב.
תכנון – תכנון תכניות לטווח זמן קרוב - ככל שנתכנן תכניות לטווחי זמן קרובים כך הסיכוי לעמוד במשימה גבוה יותר. לדוגמא: בבוקר: קבע סדר יום גמיש – כתוב 3 משימות שחשוב לבצע במהלך היום (למשל, הכנת ארוחה, ביצוע עבודה, קניות) צהרים: בצע הערכה מחדש, האם הדברים שתכננת מתבצעים או שצריך לשונותם? הכנס משימה אחת גמישה בהתאם למצב. אחה"צ: תכנון הערב – קבע תוכנית לשעות הערב שמעניקה לך תחושת יציבות, כמו בילוי משפחתי קטן, שיחת טלפון עם חבר/ה, צפייה בסרט. לילה: הערכת היום – לפני השינה, סכם לעצמך את ההצלחות הקטנות של היום והכן את התוכנית למחר במידת הגמישות האפשרית.
נשימות – תרגילי נשימות עמוקות להרגעת הגוף והפחתת המתח.
• שאפו אויר דרך האף למשך 4-5 שניות.
• החזיקו (עצרו את הנשימה) ל 2-3 שניות.
• נשפו (הוציאו אויר) דרך האף למשך 6-7 שניות באיטיות ובמתינות.
• בצעו את הדברים מספר פעמים ביום ולפחות פעם אחת לפני השינה.
מזעור ומזגור – ראיה של הסכנה בצורה ריאלית ובמסגור חיובי - נסו למזער את הסכנה בצורה ריאלית ולראות את המצב כאתגר במקום איום. לדוגמא: אמרו לעצמכם משפטים כמו "יש לנו את כיפת ברזל שמקטינה באמת את הסכנה", "ברב הגדול של המקרים, אין נפגעים אם מתמגנים כפי שצריך", "המצב הזה מאפשר לי לגלות את הכוחות שיש לי" ועוד.
תמיכה חברתית והשתייכות לקהילה/ משפחה - שמרו על קשר עם משפחה וחברים להפחתת בדידות ולשמירה על תמיכה חברתית. פנו לחברים או בני משפחה בטלפון או פנים מול פנים כשאפשר, ושתפו אותם כיצד אתם מתמודדים ומה אתם עושים וכמובן חשוב גם לתת הצעות ולתמוך במי שצריך.