חוקרים ישראלים מצאו טיפול לפטריות פתוגניות המזיקות לבריאות האדם ולחקלאות
מחקר חדש ופורץ דרך, בהובלת צוות חוקרים בראשות דר' עופרי לוי ממכון המחקר מיגל והפקולטה למדעים באקדמית תל-חי ופרופ' בני הורביץ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, גילה מולקולה ממקור צמחי היכולה להילחם ביעילות בפטריות פתוגניות ולשמש כבסיס לפיתוח טיפולים ידידותיים לסביבה. המחקר אשר פורסם לאחרונה, בכתב העת המדעי mBio של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה (American Society for Microbiology) , מציע גישה חדשנית להתמודדות עם אחד האיומים ההולכים וגדלים על בריאות הציבור והחקלאות - פטריות שפיתחו עמידות לתרופות ולחומרי הדברה.
פטריות הן ממלכה מגוונת של יצורים מיקרוסקופיים שחלקן פתוגניות לאדם או לצמחים. בבני אדם, זיהומים פטרייתיים פולשניים גורמים מדי שנה למיליוני מקרי מחלה המהווים סיכון חמור ואף גורמים למקרי מוות רבים בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. על פי ההערכות זיהומים פטרייתיים גובים מדי שנה את חייהם של למעלה מ-2.5 מיליון אנשים ברחבי העולם.
בנוסף, בחקלאות הפטריות מהוות איום חמור. הן גורמות לאובדן של 10 עד 20 אחוז מתפוקת היבולים העולמית מדי שנה, זאת למרות השימוש הנרחב בחומרי הדברה. המשמעות היא אובדן מזון שיכול להאכיל מיליוני בני אדם ואיום ממשי על ביטחון המזון הגלובלי.
לדברי החוקרים: "האתגר המרכזי בפיתוח תרופות נגד פטריות נובע מהדמיון הביולוגי שלהן לתאי האדם. בשונה מאנטיביוטיקה הפועלת על מסלולים ייחודיים לחיידקים, תאי הפטרייה הם בעלי דמיון רב, ברמה המולקולריות, לתאים אנושיים. לכן, תרופות חדשות חייבות להיות ממוקדות במסלולים ייחודיים לפטרייה, בכדי לא לפגוע בגוף האדם. אחד המסלולים הבולטים הינו מסלול הביוסינתזה של מולקולת הארגוסטרול – המסלול המקביל הפטרייתי למסלול יצירת הכולסטרול באדם, שהוא מטרה עיקרית של תרופות אנטי-פטרייתיות קיימות."
באמצעות כלים מתקדמים של ביולוגיה מולקולרית, בהם CRISPRi screen - מערכת המשמשת להשתקת גנים באופן ממוקד, הצליחו החוקרים לזהות כי חומצה פרולית פוגעת בתהליך היצור של ארגוסטרול ובכך יכולה, למעשה, לשמש כחומר נוגד פטריות.
כמו כן, נמצא כי חומצה זו פועלת בסינרגיה עםFluconazole, אחת התרופות הנפוצות ביותר נגד פטריות. השימוש בשני החומרים במקביל הצליח להתגבר גם על זנים של Candida albicans שפיתחו עמידות קלינית ל- Fluconazole, תוצאה שמעידה על פוטנציאל טיפולי.
בנוסף לכך, למחקר החדש השפעה ישירה על תחום החקלאות. בניסויי על צמחי תירס הנגועים בפטרייה פתוגנית, נצפתה ירידה משמעותית בנזקי הפטרייה, לאחר טיפול בחומצה פרולית. ממצא זה מצביע על כיוון חדש לחקלאות בת-קיימא, דבר שיכול להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים, המזיקים לסביבה.
"פריצת דרך זאת הינה בעלת משמעות כפולה" אומרים החוקרים "מצד אחד- חומצה פרולית עשויה לשמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות נגד זיהומים עמידים בבני אדם. מצד שני- היא מציעה מענה חקלאי ידידותי לסביבה שיכול לצמצם את השימוש בכימיקלים מזיקים".
חזון החוקרים הוא לפתח טיפולים טבעיים שמבוססים על מולקולות מהצומח. לאחרונה זכו החוקרים במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF) להמשך העמקת המחקר בנושא, צעד זה מאפשר לקדם מחקר מתקדם ברפואה ובחקלאות.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF) ועל ידי קרן הלמסלי במסגרת Helmsley Fellowships for Sustainability and Health.
לינק למאמר המדעי: https://journals.asm.org/doi/10.1128/mbio.01909-25