מחקר ישראלי חדש מציע לחשוב מחדש על עולם האקסלרטורים: אולי לא כל סטארטאפ צריך עוד מנטור

ד"ר טלי הדסה בלנק

מחקרם של: ד"ר טלי הדסה בלנק | תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל

ד"ר אלירן סולודוחה | המרכז האקדמי פרס

בעשור האחרון הפכו אקסלרטורים, חממות ותוכניות ליווי לחלק מרכזי מתעשיית ההייטק והחדשנות. כמעט כל יזם בתחילת הדרך מחפש מנטור, יועץ או דמות מנוסה שתעזור לו לקבל החלטות, להימנע מטעויות ולהתקדם מהר יותר. בהתאם לכך, רבות מתוכניות החדשנות בונות את הערך שלהן סביב רשתות מנטורים, ליווי אישי ומפגשי ייעוץ אינטנסיביים. ההנחה המקובלת פשוטה: ככל שליזם יהיו יותר מקורות תמיכה והכוונה, כך יגדלו סיכויי ההצלחה שלו.
אלא שמחקר ישראלי חדש מציע תמונה מורכבת יותר, ואולי גם מאתגרת עבור חלק מהתפיסות המקובלות בתחום. המחקר, שנערך על ידי ד"ר טלי הדסה בלנק מאוניברסיטת תל חי וד"ר אלירן סולודוחה מהמרכז האקדמי פרס, ופורסם בכתב העת International Small Business Journal , בחן כיצד יזמים לומדים ומתמודדים עם אי ודאות, מורכבות טכנולוגית וסיכון בתוך סביבת אקסלרטור. 

לצורך המחקר נאספו נתונים ממרכז היזמות באוניברסיטת הרווארד  ( Harvard’s Hi lab)שהוקם בשנת 2011 במטרה לתמוך ביזמות סטודנטיאלית. מדובר במתחם עבודה בשטח של כ-30 אלף רגל רבוע שבו פועלים כ-100 מיזמים בשלבים מוקדמים ממגוון תחומים. המתחם מספק גישה רציפה לחדרי ישיבות, סדנאות ותוכניות מנטורינג מובנות שנועדו לתמוך בהתפתחות יזמית. במרכז הפעילות מתקיימת תוכנית אינטנסיבית בת 12 שבועות שבמסגרתה צוותי סטודנטים פיתחו ושיכללו רעיונות למיזמים חדשים. אחד המאפיינים הבולטים של התוכנית היה שהקבלה אליה לא התבססה על פוטנציאל מסחרי, אלא על רמת המוטיבציה של היזמים ועל מידת הבהירות של הבעיה שאותה ביקשו לפתור.

בתוך התוכנית, היזמים שובצו לשלושה תחומים מרכזיים: מוצרי צריכה ושירותים, בריאות ומדעי החיים ויזמות חברתית. כל צוות קיבל גישה לרשימת מנטורים בעלי מומחיות רלוונטית, והתקיימו אירועי התאמה שנועדו לחבר בין היזמים לבין המנטורים המתאימים ביותר לצרכים שלהם. לאחר מכן נוצר קשר ליווי קבוע שכלל פגישות שבועיות או דו שבועיות סביב אתגרים מקצועיים, החלטות אסטרטגיות והתקדמות המיזם. דווקא בתוך סביבת ליווי אינטנסיבית כל כך, התחילו להופיע ממצאים מפתיעים.

החוקרים מצאו שככל שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הייתה מורכבת יותר, כך היזמים ביצעו יותר למידה עצמאית. הם חיפשו יותר מידע, בדקו יותר חלופות והשקיעו יותר זמן בהבנת הבעיות הטכנולוגיות והעסקיות שסביבם. בנוסף, גם יזמים שחוו רמות גבוהות יותר של סיכון ואי ודאות נטו ללמוד יותר, לבדוק יותר הנחות ולהעמיק יותר בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. 

הממצא הזה חשוב משום שהוא מצביע על כך שמורכבות וסיכון אינם רק מכשולים עבור יזמים. במקרים רבים הם דווקא הופכים למנוע שמכריח את היזם להיות דרוך יותר, סקרן יותר וביקורתי יותר. ככל שהמציאות הופכת מורכבת ודינמית יותר, כך היזמים מבינים שאין להם ברירה אלא ללמוד מהר ולהעמיק את הידע שלהם באופן עצמאי.

אלא שהחלק המעניין ביותר במחקר הופיע כאשר החוקרים בחנו את תפקיד המנטורים בתוך התהליך הזה. באופן אינטואיטיבי, אפשר היה לצפות שככל שהמורכבות והסיכון גדלים, כך גם יגדל הערך של מנטור מנוסה שיכול לכוון את היזמים ולעזור להם להתמודד עם אי הוודאות. בפועל, התמונה שהתגלתה הייתה אחרת.

כאשר רמות המורכבות והסיכון היו נמוכות עד בינוניות, מנטורינג אכן תרם משמעותית ללמידה ולהתקדמות של היזמים. המנטורים עזרו למקד את החשיבה, להפחית טעויות ולהכווין את היזמים למידע ולפעולות רלוונטיות. אולם ככל שהמורכבות והסיכון עלו, התרומה הזו הלכה ונשחקה. במצבים המאתגרים ביותר, היזמים כבר נכנסו בעצמם לתהליך למידה אינטנסיבי מאוד, ולכן ההשפעה הנוספת של המנטור כמעט נעלמה.

לפי החוקרים, מדובר ב”אפקט תחלופה”. במקום שהמנטור יחזק את הלמידה העצמאית, הוא עלול במקרים מסוימים להחליף אותה. כאשר יזמים נשענים יותר מדי על הכוונה חיצונית, הם עלולים לפתח פחות עצמאות מחשבתית ופחות יכולת להתמודד לבד עם עמימות ואי ודאות. דווקא כאשר האתגרים הופכים מורכבים במיוחד, היכולת של היזם ללמוד לבד הופכת לנכס מרכזי.

כאן בדיוק נכנסת גם הרלוונטיות הישראלית של המחקר. ישראל פועלת כיום בחזית של תחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר, ביוטכנולוגיה ודיפטק, תחומים המאופיינים ברמות גבוהות במיוחד של מורכבות טכנולוגית ושינויים מהירים. במקרים רבים, היזמים עצמם נדרשים ללמוד ולהסתגל בקצב גבוה מאוד ולעיתים אפילו מהר יותר מהמנטורים שמלווים אותם. לכן, אחד הלקחים המרכזיים שעולים מהמחקר הוא שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על הדרך שבה תוכניות חדשנות בנויות.

ייתכן שהשאלה המרכזית אינה כמה מנטורים מציעים ליזם, אלא האם סוג הליווי מתאים לשלב שבו נמצא המיזם ולרמת המורכבות שאיתה הוא מתמודד. סטארטאפ בתחילת הדרך עשוי להרוויח מאוד ממנטור צמוד שיספק מסגרת והכוונה. לעומת זאת, סטארטאפ דיפטק שפועל בחזית הטכנולוגיה עשוי להזדקק פחות לליווי כללי ויותר לגישה למומחים נקודתיים, למשאבי מחקר או לחיבורים אסטרטגיים.

בסופו של דבר, המחקר אינו מתנגד לטיפוח מנטורינג., אלא הוא מציע להשתמש בו בצורה מדויקת וחכמה יותר. כאמור, מנטורינג אפקטיבי אינו עניין של “כמה שיותר”, אלא של התאמה נכונה בין סוג התמיכה לבין האתגרים שהיזם מתמודד איתם בפועל. עבור האקוסיסטם הישראלי, שממשיך לבנות את עצמו סביב חדשנות טכנולוגית מורכבת, זהו מסר שעשוי להיות משמעותי במיוחד בשנים הקרובות.

לקריאת המחקר המלא

 

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
TRUE
CAPTCHA
11536270
xaX7RyAIPt_XzFeyJn6AMj5PNdBxB7brv2mW1tzsa6o
1
14
דברו איתי!
form-O2QW55CbS6irTI5ZyubWvz1E6TZkL6aq8fUfaSkLtfo
webform_submission_contact_us_paragraph_1896_add_form