מזרח אסיה מהווה כר נרחב ללימוד ולמחקר אודות תופעות חשובות במדעי החברה. השינויים העצומים שסין ויפן חוות בעשורים האחרונים הופכים את השילוב עם לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה למומלץ ומעשיר במיוחד ויאפשר יישום של מתודולוגיות ממדעי החברה בלימוד השינויים שסין ויפן חוות במעברים בין מסורת לשינוי, בין חברות פטריארכליות בעלות ריבוד מעמדי נוקשה לחברות מודרניות שחוות שינויים דרמטיים בהירארכיה המגדרית ובין חברות חקלאיות מסורתיות לחברות מתועשות המושפעות מתהליכי עיור והגירה מואצים.

סין חווה כעת את ההגירה הגדולה בהיסטוריה האנושית עם תהליכי עיור ותיעוש מואצים ומיזמי תשתית אדירי ממדים שמשנים את פני כדור הארץ. יפן היא המדינה היחידה בעולם שמתמודדת, שוב, עם אסונות אקולוגיים גרעיניים. יפן וסין גם מתמודדות עם תנאים דמוגרפיים מאתגרים (לדוגמא, הזדקנות האוכלוסייה). במקביל, שתי הארצות מעורבות במהלכים אקולוגיים מרשימים: ביפן זו הגישה המיוחדת והרעיונות המקוריים לשיפור איכות החיים והסביבה. בסין אלו מפעלי הענק לטיהור נהרות ואגמים, וליצירת תנאי חיים יותר נקיים עבור אוכלוסייה עצומה בתנאי עומס ולחץ, לצד הדאגה לטבע ולמשאבים. השילוב בין שתי התכניות יספק רקע חיוני להתמצאות בתופעות סביבתיות המתרחשות כעת במזרח אסיה ולניתוח השפעתן הגלובלית.

ביסוד תרבויות סין ויפן עומדות תורות פילוסופיות מורכבות, עתיקות אולם גם דינאמיות ומתחדשות. שילוב לימודי הפילוסופיה עם לימודי מזרח אסיה מאפשר לממש את הרוח הפילוסופית של פתיחות חשיבתית, ביקורתיות, מקוריות ושילובי רעיונות. הפילוסופיה בת-זמננו אינה יכולה להיות מוגבלת לאיזור מסויים. לימודי הפילוסופיה המערבית תורמים להבנת הזרמים במחשבת מזרח אסיה כשם שמחשבת מזרח אסיה תורמת להבנות הפילוסופיה המערבית בזכות מסורת ארוכה ומורכבת של לימודי הנפש, טבע האדם, המוסר, האנושיות, הקשר עם הטבע ועוד.