על המרכז
מרכז האקלום (AWRC) הוקם בדצמבר 2019 בשיתוף פעולה של קק"ל ומכללת תל חי, ובהובלת ירון צ'רקה – צפר ראשי קק"ל, וד"ר רונה נדלר ולנסי – וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום. המרכז נמצא באגמון החולה וכולל מרפאה קדמית, גוזלייה וכלובי אקלום מתקדמים. המטרה הראשית של מרכז האקלום היא לשקם חיות בר פצועות ויתומות, ולספק להן סביבה מיטבית לשחרור מוצלח לטבע. המרכז מקבל לטיפול חיות בר ישראליות מוגנות בלבד מאזור אצבע הגליל, רמת הגולן וסובב כנרת.
אם נתקלתם בחית בר פצועה חייגו 3639* למוקד רשות הטבע והגנים והם יפנו את החיה הפצועה אלינו לאגמון.
תחומי המחקר במרכז
• שרידות ותנועה לאחר אקלום
מחקרים עתידיים או בהתכנות:
• שרידות ותנועה לאחר אקלום בדורסי לילה
• מחקר בנושא חוסן רגשי של מטפלים בחיות בר. בשיתוף פעולה עם ד"ר משה פרחי, ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי
• שיתוף פעולה במחקר על מצב רבייתי של לוטרות באגמון החולה על ידי איסוף eDNA
• שיתוף פעולה במחקר על בדיקת היתכנות להשבת נברן המים
אנשי צוות וחוקרים
ד"ר רונה נדלר ולנסי – מנהלת המרכז
מייל: [email protected]
יולי ונדרמיר – מנהלת אדמיניסטרטיבית
מייל: [email protected]
עמנואל לוריא - רכז המחקרים
מייל: [email protected]
מאי אברהמי – מטפלת ראשית (בוגרת החוג למדעי החי במכללת תל חי)
איתי מזרחי – מטפל (סטודנט לתואר ראשון במדעי החי, מכללת תל חי)
עומר כץ – מטפל (סטודנט לתואר ראשון במדעי החי, מכללת תל חי)
דיינה לוין – מטפלת (סטודנטית לתואר ראשון במדעי החי, מכללת תל חי)
אמירה ברסלב - מטפלת
מחקרים שנעשים במרכז
מחקר השוואתי הבוחן את השפעת תהליך האקלום על השרידות והתנועה של בזים מצויים (Falco tinunnculus)
סטודנט: איתן דולדנר
מנחים: ד"ר רונה נדלר-ולנסי, ד"ר יוני וורטמן ופרופ' ניר ספיר
במהלך שלוש עונות קינון של בזים מצויים, בין השנים 2020-2023, הוצאנו לפועל מחקר שכלל ארבעה שלבים מרכזיים: 1) קליטה, טיפול ולאחר מכן שחרור של בזים מצויים אשר טופלו במרכז האקלום לחיות בר באגמון החולה-קק"ל. 2) בניית תיבות קינון לשם לכידה ומשדור של בזים מאוכלוסיית הבר. 3) איסוף וסידור נתוני תנועה, של בזים מאוקלמים ומאוכלוסיית הבר 4) ניתוח נתוני תנועה, ניתוחים סטטיסטיים להשוואה בין 2 אוכלוסיות הבזים (המאוקלמים ומהבר) וכתיבת מאמר עבור כתב-עת מדעי.
קליטה, טיפול ושחרור
לאורך תקופת מחקר השדה נאספו במרכז האקלום לחיות-בר (מר"א) למעלה מ-200 בזים כאשר חלקם סובלים מפציעות כגון: שברים, פריקות, התחשמלות ועוד. יתר הבזים המטופלים הגיעו למר"א עקב פגיעות הכרוכות בפגיעה בקן, בעיקרם גוזלים ופרחונים.
בשלב הראשון, ייצרנו פרוטוקול לגיבוש החלטות מי הם הפרטים אותם יהיה רלוונטי ביותר להשוות לאוכלוסיית הבר ובהתאם נבחרו פרטים שנקלטו במר"א. הפרטים שנבחרו מושדרו, בעזרת מערכת ATLAS למעקב ברזולוציה גבוהה, וסומנו בטבעת צבע על הרגל. הבזים ששוחררו ממר"א נבחרו ככאלה אשר הגיעו לגיל בו הם מגיעים לעצמאות (50~ יום).
בניית תיבות קינון ומערך עבודה בשטח
עבודת ההכנה לקראת עונת מחקר החלה בינואר, מספר חודשים לפני שעונת הקינון החלה. שלב זה כלל בנייה והצבה של תיבות קינון ייעודיות לבזים מצויים, בשטחי "אמנת הכבול" באגמון החולה. סה"כ נבנו 20 תיבות מהם הותקנו 15 תיבות. בעונת הקינון העוקבת (2023) הוקנו עוד 3 תיבות בשטח.תיבות הקינון היוו מקור לפרטי המחקר מאוכלוסיית הבר - פרחונים שגודלו בטבע ע"י הוריהם. בנוסף על כך התיבות אפשרו לקיים סקר קינון וביצוע מדידות ומעקב אחרי התפתחות הגוזלים עד הגעתם לשלב הפריחה. הפרטים מהבר מושדרו בגיל 24 יום בכדי להימנע מפריחה מוקדמת של הבזים.
איסוף נתונים ומשדור
בין השנים 2020-2023 מושדרו סה"כ 67 בזים משתי אוכלוסיות הניסוי – פרטים לאחר אקלום, ופרטים מן הבר (28 ו-39 בהתאמה). קושי מרכזי באיסוף הנתונים לטובת השוואה בין האוכלוסיות הוא הפרשי הגיל בו הבזים ממושדרים (בר: 24 יום. אקלום: ~50 יום). בכדי לקיים השוואה מהימנה לקחנו אך ורק את הנתונים של בזים מהבר לאחר שהגיעו לגיל עצמאות של 50 יום. מסיבה זו, חלק לא מבוטל של הפרטים שמושדרו מהבר הסירו את המשדר בטרם הגעתם לגיל הדרוש ולכן לא סיפקו נתונים מתאימים לניתוח. בהתאם, הניתוח המובא מטה מבוסס על משדור של 15 פרטים בסך הכל.
הבזים מושדרו בתגים ייחודיים של מערכת ה-"ATLAS", המאפשר מעקב מפורטת מאד של מסלולי תנועה בעזרת תגים קלי משקל וזולים במיוחד. התגים שוקלים כ-4 גרם בממוצע (BW <3%). בנוסף על המשדרים, על כל הפרטים הושמו טבעות זיהוי ממתכת וטבעות צבע לזיהוי קל בשטח (בצבע אדום).
ניתוח נתוני תנועה
נכון לעת כתיבת הדו"ח ערכנו סידור וניקוי של נתוני תנועה, סגמנטציה של המסלולים (בכדי להבדיל בין נקודות עצירה\שיחור מזון, לבין תעופה בין כתמי מזון\אתרי קינון). כל המסלולים של 15 תגים משתי הקבוצות בר ואקלום (5 ו-10 בהתאמה), מוכנים לניתוח סטטיסטי שמטרתו השוואת מדדי תנועה בין שתי האוכלוסיות. לשם כך, אנו אוספים כעת סדרה של 11 מדדי תנועה, שמטרתם לשקף הבדלים בהתנהגות חקירה (למשל, מרחק יומי מצטבר, ומרחק ממוצע בין כתמי מזון), יעילות והיכרות עם שטח המחייה (למשל, straightness אשר מודד עד כמה המסלול ישר לעומת המסלול הקצר ביותר בין כתמים) ועוד. לשם דוגמא של מדד אחד, והרציונאל שבבחירתו, אנו מפרטים כאן מטה כיצד נעשה שימוש ב"אחוז חפיפה יומי בין אזורי מחייה". בהתאם למפורט עבור מדד זה, מבחנים סטטיסטיים דומים יעשו עבור שאר מדדי התנועה (באם יספקו אינפורמציה שונה אחד מהשני).
אחוז החפיפה של טווח הבית בין ימים עוקבים
כימות שטח המחייה, הוא מדד מקובל לניתוח התנהגות בעזרת נתוני תנועה במרחב, וכוללות מידע על יציבות וגודל איזור המחייה של הפרט ואמורה לייצג את השטח הדרוש עבור מילוי כל צרכי החיים הבסיסיים (שיחור מזון, קינון וכו'). במחקר זה השתמשנו בשיטה KDE (Kernel Density Estimation) שנחשבת שיטה מהימנה ומקובלת מאד בספרות האקלוגית. בעבודה זו אנחנו בודקים את אחוז החפיפה בין הימים העוקבים כדי לתאר תנועה של חקירה או לחלופין נאמנות לאיזורי מחייה קיימים. ההנחה שלנו אומרת שפרט שמכיר את הטריטוריה שלו ואת השטח בו הוא גר יראה נאמנות גדולה יותר לתא השטח מה שיתבטא באחוזי חפיפה גבוהים בין ימים עוקבים. לעומת זאת בע"ח שזה עתה שוחררו ואינם מכירים את השטח ואת הדינמיקה בו ינועו בצורה חקרנית יותר שתבטא באחוזי חפיפה נמוכים.
בניתוח שביצענו התקבל שבזים שגודלו בבר נוטים לשמור על חפיפה גבוהה (יחסית) - 57.4% חפיפה של טווח הבית בין ימים עוקבים. תוצאה זו עשויה להעיד על זיקה לאזור מוכר, בעוד שבזים שעברו תהליך אקלום הראו חפיפה נמוכה באופן מובהק של - 45.6% בממוצע (t=2.302,p-value=0.0392, n=17) (איורים 1,2).
בשל היכולת לניטור תנועה לאחר שחרור באמצעות ATLAS, והיכולת להשוות פרטים רבים יחסית משתי קבוצות – מאוקלמים ובר – מחקר זה מבטיח לספק עדויות ייחודיות ליכולת של מרכזי אקלום, כגון מר"א, לשקם ולהשיב בעלי חיים מטופלים חזרה לטבע בצורה מיטבית. תוצאות המחקר צפויות להיאסף במהלך השנה הקרובה לכדי מאמר אקדמי, אשר צפוי לקדם משמעותית את בניית הפרוטוקולים ושיטות הניטור לאחר-שחרור של בעלי חיים המגיעים למרכזי האקלום בארץ ובעולם.
גיול ומבחני pre-release כמנבאים להצלחת שחרור ושרידות ארוכי טווח בדורסי לילה
סטודנטית: רוזנגרטן טליה
מנחים: ד"ר יוני וורטמן, ד"ר רונה נדלר-ולנסי ועמנואל לוריא
רקע
מדי שנה מתחילת תקופת הקינון (סוף מרץ->יוני), מגיעים אל מרכזי אקלום בארץ ובעולם - גוזלים ופירחונים יתומים שנאספו סביב נפילה מהקן, הרס הקן או חשש למפגש עם חיות בית. במקרה שלא ניתן לטפל ולהשיב מיד לטריטורית ההורה- נדרש לעשות שיקום ואקלום לפני שחרורם לטבע.
בבסיס תהליך ההשבה שני שלבים מרכזיים: 1. pre-release הכולל טיפול, שיקום, ואקלום. 2. post-release ניטור ומעקב לאחר שחרור עם תגי מעקב כדוגמת GPS אמורים לתת היזון חוזר על שרידות המטופל והצלחת תהליך ההשבה. סוף תהליך האקלום כולל מבחנים פיזיולוגים והתנהגותיים (מותאמים למין המטופל), שתפקידם לאשרר את השחרור ולתת אינדיקציה לשרידות והצלחת הפרט בבר. מסקירת הספרות עולה כי לא קיימים מחקרים הבודקים את הקשר בין התאמת מבחני השחרור והצלחתם לשרידות ארוכת טווח. הדבר קריטי במיוחד במינים שהליך השיקום ארוך טווח דוגמת דורסים: בניית פרוטוקול האקלום מבוסס גיול ונותן מסגרת להתפתחות פזיולוגית תקינה, ולמידת כישורים חיוניים עד לעצמאות. מול עדויות ברורות לתמותת צעירים לאחר שחרור וחוסר התאמה לתנאי הסביבה במחקר זה נבחן אם התאמת גיל ההגעה והשחרור, בשילוב מבחנים לפני שחרור תשפיע על מופע והתפתחות התנהגויות טבעיות. ולבסוף תאפשר אינדיקציה נכונה לניבוי שרידות ארוכת טווח של הפרטים המשוקמים.
המחקר יבוצע על פרחוני שעיר מצוי (Otus scops) מין ינשוף קטן אוכל חרקים המקייץ ומקנן בישראל. בהתאם, מבחני השחרור יהיו ממוקדים לדרישות דורסי לילה: מדדים פיזיולוגים- גיל, משקל, ניצוי מלא ואורך כנף. יחד עם מבחני התנהגות: תעופה, אחיזה ונחיתה ללא מאמץ, מעוף שקט ושיחור מזון חי.
המחקר יהיה מורכב ממספר שלבים:
לפני ובפתיחת עונת הקינון
סקר קינון+ לכידת פרחונים מהבר ומישדור עם תגי מעקב של מערכת ATLAS. צעד זה יאפשר איסוף מידע על אוכלוסית הבר המגיעה לארץ ואוזרי הקינון היכולים לשמש כאזורי מציאת או שחרור מטופלים. המשדור יאפשר מעקב והשוואה בין אוכלוסית הבר בשלבי פריחה שונים לבין הפרטים המשוחררים.
בנוסף יעשה מעקב אחרי שעירים בוגרים מטובעים לאיסוף מידע למדדים ביומטרים באוכלוסית בר בוגרת.
סוף עונת הקינון- קבלת פרחונים יתומים
א. קבלת ותיעוד מטופלים בבית החולים לחיות בר: התיעוד מבוסס סיבת הגעה\פגיעה, מדדים ביומטרים בהגעה- משקל, גדול, אורך כנף וזנב, ניצוי וגיול.
ב. אקלום לאחר טיפול במרכז האקלום לחיות בר באגמון החולה:
האקלום יבוצע בכלובי אקלום המחקים את מבנה בית הגידול ומאפשרים אינטראקציה מבוקרת עם העולם החיצון. פרטים ישהו באקלום כקבוצה ופרטים יסומנו אינדיבידואלית. נשווה בין שני פרוטוקולי הזנה: 1. מזון מת- זחלים וחגבים. 2. מזון חי על ידי משיכת חרקים מהחוץ על בסיס אור וריח לבחינת יכולות שיחור מזון. יבוצע תיעוד ומעקב מצולם יחד עם תצפיות קבועות בשעות פעילות המין למעקב אחרי אירועי תנועה ותעופה, ציד עצמאי ועוד. לפני שחרור יבוצע טיבוע ומשדור עם תגי מעקב של מערכת ATLAS. שחרור ומעקב אחר תנועה יבוצע באזורי אוכלוסיית בר ידועים, בתחום קליטת המערכת בצפון הארץ ויאפשר ניתוח פעילות תנועה ושרידות.
פעילויות נוספות
המרפאה הקדמית
מטרת המרפאה לתת מענה ראשוני לחיות בר פגועות הנמצאות באזור הצפון – בגליל העליון ובגולן. המרפאה מקבלת לטיפול חיות בר מוגנות ושמה דגש על מינים אדומים, כלומר הנמצאים בסכנת הכחדה. בעלי חיים המגיעים לטיפול מקבלים מענה ראשוני. אם יש צורך, הם יועברו לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן, או יישארו לטיפול קצר-טווח וישוחררו.
הגוזלייה
בעונת האביב והקיץ מרכז האקלום מפעיל גוזליה (nursery) אשר נועדה לטיפול בגוזלים ובפרחונים שנפלו מהקן וזקוקים להאכלה ולטיפול צמוד עד לגיל הפריחה. עונת הקינון נמשכת מחודש מרץ ועד חודש יוני.
כלובי האקלום
כלובי האקלום נועדו להגביר את סיכויי השרידות וההצלחה של בעלי החיים לאחר השחרור. במרכז קיימים כיום שלושה כלובים שנועדו לאקלום ציפורים: עופות דורסים וציפורי שיר. כלובים אלה תוכננו לאפשר לבעלי הכנף תקופת תרגול תעופה, למידת ציד והתנהגות אופיינית למין, וכמו כן שחרור רך (soft release) לשטח הטבעי של עמק החולה.
חינוך
מרכז האקלום שואף להקים מערך חינוכי והסברתי אשר מטרתו להנגיש שמירת טבע ופונה אל הציבור הרחב. מערך זה יפעל בשני מישורים, האחד באמצעות הדרכות שיתנהלו במרכז האקלום באגמון, תוך הקפדה על שמירת צורכי המטופלים בעדיפות עליונה (צפייה על המתרחש במרפאה דרך חלון, צפייה בבעלי חיים באקלום באמצעות מסכים). המישור השני יהיה פנייה והדרכה לקהילות שונות אשר אין באפשרותן להגיע לאגמון.
שירותים נוספים
- ניטור מחלות חיות בר (לדוגמה, איסוף דגימות מעופות בר בהתפרצות שפעת AI)
- כתיבת חוות דעת משפטיות בנושא פגיעה בחיות בר
פרסומים נבחרים
Saragusty J, Shavit-Meyrav A, Yamaguchi N, Nadler R, Bdolah-Abram T, Gibeon L, et al. (2014) Comparative Skull Analysis Suggests Species-Specific Captivity-Related Malformation in Lions (Panthera leo). PLoS ONE 9(4): e94527. doi:10.1371/journal.pone.0094527
http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0094527
Horowitz, I. H.; Yanco, E.; Nadler, R. V.; Anglister, N.; Landau, S.; Elias, R.; Lublin, A.; Perl, S.; Edery, N.; Rosenzweig, A. B. Acute Lead Poisoning in a Griffon Vulture (Gyps fulvus) in Israel. // Israel Journal of Veterinary Medicine; Sep. 2014, Vol. 69 Issue 3, p163
http://www.ijvm.org.il/node/381
Horowitz, I., Hatzofe, O., Anglister, N., Landau, S. & Nadler R. (2011) A five-year summary of wildlife treatment and rehabilitation at the Israeli Wildlife Hospital. International Conference on Diseases of Zoo and Wild Animals, Lisbon, Portugal, Vol. 2011, pp. 54-56
http://wildpro.twycrosszoo.org/S/00Ref/ProceedingsContents/p133.htm
Horowitz IH, Yanco EG, Landau S, Nadler-Valency R, Anglister N, Bueller-Rosenzweig A, Apelbom-Halbersberg T, Cuneah O, Hanji V, Bellaiche M. Whole Blood Cholinesterase Activity in 20 Species of Wild Birds. J Avian Med Surg. 2016 Jun;30(2):122-6. doi: 10.1647/2014-044. PMID: 27315378. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27315378/
אזכורים במדיה
