מרכז המחקר המשותף לבריאות הנפש – תל חי ובית חולים זיו

ד"ר ורד שנער-גולן (מכללת תל חי) – ראש המרכז

מייל: [email protected]

ד"ר אורי יצקר (בית החולים זיו בצפת) – ראש המרכז

ד"ר טלי ברטלר (בית החולים זיו בצפת) – חוקרת

פרופ' רחל לב-ויזל (מכללת תל חי) – חוקרת

מייל: [email protected]

פרופ' סנאית תמיר (מכללת תל חי) - חוקרת 

מייל: [email protected]

פרופ' מירב חן (מכללת תל חי) - חוקרת 

מייל: [email protected]  

ד"ר עומר הורוביץ (מכללת תל חי) - חוקר

מייל:  [email protected]

ד"ר אילת גור (מכללת תל חי) - חוקרת 

מייל: [email protected]

ד"ר יוסי יפה (מכללת תל חי) - חוקר

מייל: [email protected]

ד"ר אורי יצקר, ד"ר ורד שנער-גולן

ספרות עדכנית מראה שרכיבים של היקשרות לא בטוחה ולא סדירה משפיעים על התפתחות קשיים רגשיים והפרעות פסיכיאטריות. בנוסף לכך ידוע שדפוסי ההיקשרות ואסטרטגיות הוויסות הרשי של בוגרים יכולים להשפיע על דפוסי ההיקשרות של ילדיהם ואסטרטגיות הוויסות הרגשי שלהם. לפיכך מחקר זה ינסה להעריך גורמים אלו באמצעות מיפוי דפוסי ההיקשרות ואסטרטגיות הוויסות הרגשי העיקריות בילדים ומתבגרים והוריהם הנעזרים במרכז לבריאות הנפש לילד ולמתבגר במרכז הרפואי זיו. מחקר זה יסייע למקד את ההתערבות במצבים רגשיים מסוימים ובהפרעות הפסיכיאטריות של כל מטופל, בהקשר של ויסות רגשות ודפוסי היקשרות.
כדי לספק מידע למחקר זה, הורים המגיעים למרכז עם ילדיהם ימלאו שאלונים לפני פגישת ההערכה הראשונה שלהם (בקליטה). בנוסף לכך ילדים בני שמונה ויותר ימלאו שאלונים בעצמם. שאלונים אלו יסיעו להעריך את רמות החרדה, הדיכאון והתפקוד הכולל  בילדים, כמו גם את יכולת הוויסות הרגשי ודפוסי ההיקשרות הן של הילדים והן של הוריהם. מידע זה ישמש לסייע למטפלים הקליניים בתהליכי ההערה והמידע הקליני ישמש כמאגר מידע למחקר.
תוצאות המחקר יספקו תובנות באשר לדפוסי ההיקשרות ואסטרטגיות הוויסות הרגשי הן בילדים והן בהורים המבקשים עזרה מן המרכז. הבנה זו תסייע בחיבור מצבם הקליני של המטופלים לדפוסי ההיקשרות שלהם ואסטרטגיות הוויסות הרגשי המסוימות שלהם ויאפשרו טיפול תואם יותר ויעיל יותר הן לילדים והן להוריהם.

ד"ר אורי יצקר, ד"ר ורד שנער-גולן וד"ר איילת גור.

כאשר אנו מבקשים לשפר את בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים, יש להתייחס גם לרווחתם של הוריהם. הורות היא אתגר, במיוחד כאשר לילד יש בעיות של בריאות הנפש, שיכולות להוביל למתח ורמות חרדה מוגברות אצל ההורים. גישה אחת לסיוע להורים להורדת רמות החרדה והמתח, כך שיוכלו לתמוך בילדיהם טוב יותר, היא באמצעות ויסות רגשי. ישנן מספר אסטרטגיות להשגת ויסות רגשי, כמה מהן נקשרו להשפעות שליליות על הרווחה הנפשית. כגישה אלטרנטיבית לאסטרטגיות ויסות רגשי מסורתיות, הושגו תוצאות פורצות דרך במחקר שנערך במרכז לבריאות הנפש בגליל, שהתרכז בהשפעות של חמלה עצמית על ויסות רגשי בהורים לילדים המתמודדים עם נושאים של בריאות הנפש.
ד"ר אורי יצקר מסביר את חשיבות הממצאים: "לאחרונה, כחלק מהמחקר המשותף, אספנו מידע ממספר רב של הורים לילדים עם נושאי בריאות נפש משמעותיים. מהמידע עלה שחמלה עצמית היא גורם משמעותי ברווחה הסובייקטיבית והורדת רמת החרדה והמתח אצל הורים. יתרה מכך, הממצאים העלו שהיכולת לחמלה עצמית היא אף משמעותית יותר לרווחתם של ההורים מאשר חומרת מצבו הקליני של הילד. ממצאים אלו חוזקו בניתוח משותף נוסף שהראה שעבודה עם ההורים על שיפור יכולתם לחמלה עצמית, ולא על ויסות רגשי, הייתה משמעותית לרווחתם האישית. לאחר שפריצת דרך זו הוצגה בועידת האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מרכזים רבים במדינה שקלו מחדש את אסטרטגיית הטיפול שלהם בכללותה." 
 

ד"ר אורי יצקר, ד"ר ורד שנער-גולן, ד"ר עומר הורוביץ וד"ר טלי ברטלר

במרכז הרפואי לבריאות הנפש בגליל, אנו עורכים כרגע מחקר על היחס בין פעילות גופנית ובריאות הנפש במתבגרים. למבוגרים, הוכח כי פעילות גופנית היא טיפול מבטיח בדיכאון ונושאי בריאות נפש אחרים. עם זאת, המחקר בנושא זה אצל מתבגרים עדיין מתפתח, ויש צורך במחקר נוסף.
המחקר שלנו ערך סקירה נרחבת של הספרות על היחסים בין ריצה ובריאות הנפש במתבגרים. התוצאות העלו כי ריצה נקשרת באופן חיובי לתוצאות טובות לבריאות הנפש, לרבות הפחתה בדיכאון ותסמיני חרדה.
לאור ממצאים אלו, אנו עורכים לאחרונה מחקר אקראי במרכז שלנו כדי להעריך את האפקטיביות של שילוב תרפיה קבוצתית בריצה עם טיפול תקני לחולים מאושפזים וחולים המקבלים טיפול יומי במחלקות פסיכיאטריות לנוער. המחקר הזה הוא הראשון מסוגו ויוביל לקבלת מידע רב ערך על היתרונות האפשריים לתרפיה בריצה לחולים מתבגרים עם מצבים מורכבים וחמורים של בריאות הנפש.
אנו מאמינים כי תוצאות המחקר הזה, ומחקר עתידי בנושא זה, הן בעלות הפוטנציאל להביא לשינוי מדיניות ושילוב של תרפיה בריצה כטיפול שגרתי בפסיכיאטריה של מתבגרים. המחקר מטפל גם בחוסר בראיות לגבי ההשפעה של תרפיה בריצה באוכלוסיית מתבגרים קלינית, במיוחד אלו עם בעיות בריאות נפש חמורות. הקבוצה שלנו נחושה לקדם את הידע בשדה זה ולתרום לשיפור תוצאות בריאות הנפש במתבגרים.
 

פרופסור מירב חן, ד"ר ורד שנער-גולן וד"ר אורי יצקר

המרכז לבריאות הנפש בגליל חוקר כרגע את השפעות מגפת הקורונה על בריאות הנפש בילדים ומתבגרים. המחקר משתמש במידע שקדם למגיפה לצורך השוואה, ומעלה תובנות חשובות לגבי ההשפעות הרגשיות וההתנהגותיות של המגיפה על צעירים.
הממצאים הראשונים מהמחקר מעלים שאחוז ניכר מהילדים והמתבגרים המשתתפים במחקר דיווחו על רגשות מוגברים של זעם במהלך המגיפה. השוואה של המידע מלפני המגיפה ובמהלכה מראה שהמתח הכולל שחוו המשפחות בתחילת המגיפה, במיוחד עם יישום הסגרים הראשונים, השפיע על יכולת המשתתפים לווסת את רגשותיהם. מהמחקר גם עלה קיומה של רמת דיכאון מוגברת ובעיות רגשיות והתנהגותיות.
באופן מעניין, ובניגוד למרבית המחקרים האחרים, הממצאים לא העלו עליה כוללת ברמות החרדה במהלך המגיפה. עם זאת, כאשר מדרגים את התוצאות לפי גיל ומגדר, נמצאו הבדלים משמעותיים בין בנים ובנות, ובין ילדים ומתבגרים. נערים ומתבגרים דיווחו על עלייה משמעותית בקושי בוויסות רגשי, בעוד שנערות וילדים דיווחו על עליה בבעיות ההתנהגותיות.
מחקר זה הוא בעל חשיבות מרובה בשל כך שהוא מספק הבנה מקיפה של התוצאה של המגיפה על בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים. הממצאים ישפיעו על פיתוח אסטרטגיות יעילות להתייחסות לנושאים וצרכים בתחום בריאות הנפש של אנשים צעירים במהלך ולאחר המגיפה, ויהיו בעלי ערך רב למשפחות, חוקרים, מטפלים וקובעי מדיניות.
 

ד"ר אורי יצקר, ד"ר ורד שנער-גולן, פרופ' סנאית תמיר וליטל כחלון, תזה לקבלת תואר שני במדעי התזונה, המחלקה לתזונה, המכללה האקדמית תל-חי.

בחיי היומיום, הורים לילדים בעלי הפרעות נפשיות מתמודדים עם לחצים וקשיים רבים העשויים להקשות על וויסות רגשות תקין. היכולת שלהם לווסת רגשות בצורה תקינה תחת העומס המוטל עליהם הינה יכולת חשובה לקידום הורות מצמיחה וחיובית. ידוע,  כי וויסות הרגשות מושפע ממצבים  פיזיולוגיים הקשורים בתזונה. תחושת רעב למשל, עשויה לגרום לשחרור ההורמון גרלין ואחריו לשחרור ההורמון קורטיזול המכונה גם "הורמון הסטרס". אלו עשויים להביא לתחושות פיזיולוגיות לא נעימות כמו עלייה בלחץ הדם ותחושת לחץ העשויה להשפיע ישירות על וויסות רגשות וקבלת החלטות. 
מטרת המחקר היא לבחון כיצד תוכנית התערבות פרטנית לקידום אורח חיים בריא משפיעה על וויסות הרגשות של הורים לילדים בעלי הפרעות נפשיות ושל ילדיהם. ההשפעה תיבחן ביחס להרגלי אכילה ושינה במשפחה, רמת פעילות, סגנון היקשרות, רווחה אישית וחמלה עצמית.
הניסוי כולל הורים וילדיהם הנמצאים בתהליכי פנייה למרפאת בריאות הנפש במרכז הרפואי "זיו" בצפת. המשתתפים יחולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. ההתערבות תתבצע על בסיס שבועי ובאופן פרטני למשך שישה שבועות, ותכלול ייעוץ והכוונה לקידום אורח חיים בריא במשפחה. היעוץ יתמקד בקידום ארוחות מסודרות מובנות, קידום דפוסי שינה קבועים, אכילת פירות וירקות, קידום דפוסי אכילה מיטיבה ופעילות גופנית, צמצום אכילת מתוקים וצמצום זמן מסך. 
לפני ההתערבות יענו המשתתפים יענו על סט שאלונים העוסקים בקשיים בוויסות רגשות, שימוש באסטרטגיות ספציפיות, סגנון היקשרות, כוחות וקשיים, חמלה עצמית ורווחה אישית. בנוסף לשאלונים אלה, שהם חלק מתהליך הקליטה השגרתי במרפאה, יענו המשתתפים על שאלון מקוון על הרגלי אכילה ועל אורח החיים במשפחה. מענה על השאלונים יחזור לאחר ביצוע ההתערבות.
חשיבות המחקר: מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין אורח חיים בריא ובין מצבי בריאות נפש. בתהליכי קליטה למרפאות בריאות הנפש בישראל אין בדרך כלל התייחסות לרכיב התזונתי ולהשפעת אורח חיים בריא של בני המשפחה על הוויסות הרגשי במטופלים. המחקר הנוכחי בוחן, לראשונה, השפעת התערבות לקידום אורח חיים בריא בקרב בני המשפחה. ממצאי המחקר יסייעו להעלות את המודעות למכלול המרכיבים של אורח חיים בריא, ובהם תזונה, פעילות גופנית, שעות מסך, שינה, והקשר שלהם לשיפור וויסות רגשי. ממצאי המחקר עשויים לסייע בקביעת מדיניות במוסדות לטיפול בבריאות הנפש לצד הבנת תרומתו של אורח חיים בריא לבריאות הנפש.
 

ד"ר ורד שנער גולן, ד"ר אורי יצקר, ד"ר יוסי יפה

הורות לילד עם בעיות רגשיות והתנהגותיות היא התנסות מורכבת ומאתגרת רגשית. המתח התמידי של מתן מענה על צרכי הילד יחד עם היעדר הבנה ותמיכה מצד אחרים עלולים להתיש ולעורר תסכול וחרדה. נוסף על כך, ההורים מתמודדים עם טווח של רגשות כלפי ילדם, לרבות אשמה, עצב וחוסר אונים, שיכולים להביא לדיאלוג פנימי מתמיד בקשר להחלטות ההוריות. ההשפעה של רגשות ההורים על יחסי הורים-ילדים היא עצומה משום שרגשות אלה יכולים להשליך על רווחתו הרגשית של הילד ולהעצים את הקשיים ההתנהגותיים והרגשיים שהילד מתמודד עמם. לכן חקר החוויה הרגשית של ההורים והתפקיד שרגשותיהם ממלאים בעיצוב האינטראקציות עם ילדיהם חשובים ביותר. במסגרת מחקרנו אנו בוחנים את היחסים בין רגשות הוריים ובין ההיקשרות הורה-ילד וסימפטומים של חרדה בילדים ובמתבגרים עם הפרעות רגשיות והתנהגותיות. המחקר מציג מודל מחקרי הקושר בין רגשות ההורה ובין הפרעות חרדה אצל הילד באמצעות היקשרות לא בטוחה ביחסים אב-ילד. (כדי ללמוד עוד על מחקרינו וממצאינו אנו מזמינים אתכם לעיין באזור הפרסומים באתר שלנו ולקרוא את המחקר:" Paternal feelings and child's anxiety: The mediating role of father-child insecure attachment and child's emotional regulation ").
כדי להעמיק ולבחון מערכת יחסים קריטית זו ערכנו מחקר שמטרתו להרחיב את עבודתם של בראדלי ואחרים (Bradley et al., 2013) ולתקף בעברית את שאלון מצאי הרגשות ההורי (Parental Feelings Inventory, PFI), המודד את רגשות ההורה בהקשר של תפקידו ההורי. מודל PFI המקורי נבחן בקרב הורים לילדים בגיל הגן, ואילו מחקרנו כוון להרחבת השימוש בקרב אוכלוסייה רחבה יותר של הורים למתבגרים עם מגוון של מאפיינים קליניים. ממצאי המחקר מצביעים על מבנה ובו חמישה מימדים של PFI (חרד, כועס, מרוצה, שמח ועצוב). מבנה זה זהה מבחינה מושגית למודל שלושת המימדים שזיהו בראדלי ואחרים. הפיתוח של מודל זה מאפשר להרחיב את השימוש ב-PFI בקרב ילדים ומתבגרים בגילים בוגרים יותר. הפיתוח עשוי לקדם את השימוש שיעשו בכלי זה חוקרים ומטפלים בקרב מטופלים בטווח גילים נרחב יותר, ולתרום להבנה טובה יותר של התפקיד שרגשות ההורה ממלאים ביחסי הורה-ילד בבגרות. (כדי ללמוד עוד על מחקרנו וממצאינו אנו מזמינים אתכם לעיין באזור הפרסומים באתר שלנו ולקרוא את המחקר "Validation of the Parental Feelings Inventory with parents of an adolescent clinical sample").
 

קישורים...