"ראשית מחקר – פליאה" (אריסטו)

תמונה
"ראשית מחקר – פליאה" (אריסטו)

 

תמונה: אסכולת אתונה, רפאל (1510). במרכז עומדים אפלטון ואריסטו.

 

הידע האנושי נבנה בעקבות התשובות שניתנו לשאלות. שאלה מצביעה על חוסר בידע, שצריך להשלים. תהליך למידה שנעשה כמענה לשאלות, ידוע כתהליך למידה משמעותי.

לטבעה של השאלה יש אופי פדגוגי מעשי: שאלה שהומצאה על ידי הסטודנט.ית הופכת את החשיבה והלמידה שבאה בעקבותיה ל"שלהם". היכולת למצוא ולהמציא שאלות טובות, דורשת מידה רבה של יצירתיות. כמו כן יש גם צורך בידע ראשוני כדי לשאול שאלות: ידע פורה הוא ידע המעורר שאלות.

שאלות פוריות

שימוש בשאלה יכול להפוך למרכז הלמידה וההוראה, הוא מסיט את הלמידה ממכוונות ל"תשובה נכונה" למכוונות ל"שאלה פורייה" (הרפז, 2000). שאלה פורייה מוגדרת כבעלת שש תכונות יסודיות:

  1. שאלה פתוחה - שאלה ללא תשובה חד משמעית, יש לה כמה תשובות אפשריות שיכולות לסתור זו את זו.

  2. שאלה מערערת - שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות של הלומד, חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון ודורשת חשיבה על שורש הדברים.

  3. שאלה עשירה - שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים, לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך, שאלה הנוטה להתפרק לתת שאלות.

  4. שאלה מחוברת - שאלה הרלוונטית לחיי היום יום.

  5. שאלה טעונה - שאלה עם מימד אתי, שמניע למחקר ולמידה.

  6. שאלה מעשית - שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר, שיש עליה מידע נגיש.

דוגמאות לשאלות לפתיחת שיעור או נושא:

  • "האם מדינה דמוקרטית יכולה להיות מדינה יהודית ולהיפך?"

  • "האדם- תוצר של התורשה או הסביבה?"

  • "המאה ה-21 טובה יותר או רעה יותר מקודמותיה?"

  • "מדוע אנשים מתחתנים?"

 

מפת חשיבה - כלי לפיתוח החשיבה אודות שאלה פורייה

לאחר שאילת שאלה פורייה, הרפז מציע לעבור לשלב החקר, שבו הלומדים מוצאים או ממציאים שאלות מחקר המטפלות בהיבט כלשהו של השאלה הפורייה. אפשר גם לבקש מהלומדים להעלות נושאים שונים הקשורים לשאלה הפורייה. בכל מקרה, שלב זה כרוך בהתמודדות עם מידע רב והצורך לסדר ולקטלג אותו.

כלי פדגוגי שיכול לסייע מאוד הוא "מפת חשיבה" - מפה שיכולה לייצג שאלות, רעיונות ונושאים המקושרים סביב נושא מרכזי. יש מעט מאוד כללים ליצירת מפות חשיבה. הכלל העיקרי הוא פשוט להשתמש במוח ובדימיון שלנו. היעדר הכללים הוא שהופך את יצירת מפות החשיבה לשיטה פשוטה וטבעית לאירגון והצגה של נתונים מורכבים, וכן האינטראקציות בין הנתונים. יתר על כן, מפות חשיבה יכולות גם לעזור לאנשים ללמוד מושגים טוב יותר מאשר פורמטים ליניאריים מסורתיים כגון טבלה או רשימת הערות.

מכיוון שמפות חשיבה הן דינמיות, מומלץ להשתמש בכלי דיגיטלי כדי לייצר אותן. אנו ממליצים על שימוש בכלי פאדלט (Padlet) - לוח דיגיטלי שיתופי המאפשר, בין היתר, יצירה של מפות חשיבה מאורגנות ואסתטיות.

(שימו לב: מכללת תל חי רכשה רישיון מלא לשימוש בפאדלט ולכן כל המרצים יכולים לקבל חשבון הכולל את כל האפשרויות הקיימות בכלי. אם אין לכם חשבון עדיין, אנא פנו אלינו.)

 

אז איך להתחיל?

ראשית, וודאו שיש ברשותכם חשבון משתמש. אם לא, צרו איתנו קשר.

לאחר מכן, לחצו כאן לצפייה במדריך - יצירת מפת חשיבה באמצעות לוח שיתופי Padlet

 

להרחבה:

קישור למאמר "על הפדגוגיה של השאילה", ד"ר יורם הרפז (2000)

במאמר מצוין זה ניתן לקרוא עוד על סוגים שונים של מפות חשיבה ואופן השימוש בהן

ובונוס לחוקרים: מאמר המציג שימוש במפות חשיבה לכתיבת מחקר