בוגרת החוג ללימודי מזרח אסיה זכתה במלגה מאוניברסיטה יפנית
שחר ליליה גריפין, בוגרת החוג ללימודי מזרח אסיה זכתה במלגת לימודים מאוניברסיטת קיוטו היפנית.
מידי שנה מעניק משרד החינוך היפני MEXT)) מלגה לחמישה סטודנטים ישראלים בלבד, ללימודים באוניברסיטת קיוטו היפנית. בין הסטודנטים שנבחרו השנה נמצאת שחר ליליה גריפין, אשר סיימה לימודיה בהצטיינות, בחוג ללימודי מזרח אסיה במכללה האקדמית תל-חי.
שחר מספרת על תקופת לימודיה בתל חי: "זו היתה תקופה מדהימה. למדתי תואר דו-חוגי בפסיכולוגיה ובלימודי מזרח אסיה. אמנם לא היה קל לשלב בין יפנית למתקדמים לבין שיטות מחקר- אך האווירה הנינוחה במכללה סייעה להוריד את מפלס הלחץ. לא זאת בלבד שהמרצים מעניינים ונגישים, המכללה שטופת שמש ודשא והנוף מהכתות עוצר נשימה- כל חוויית המגורים בצפון מיוחדת וייחודית לתל חי. אין עוד מקום בארץ בו אפשר לחיות במקום כל כך יפה ושקט כסטודנט. בלימודי מזרח אסיה אנו לומדים רבות על זן בודהיזם, דתות טבע כשינטו וספר הדאו. ללמוד על ההערכה ההיסטורית לטבע של עמי מזרח אסיה ובו זמנית להתעורר כל בוקר במקום כל כך יפה זו הרמוניה בשלמותה.
כשדיברתי עם חברים סטודנטים שלומדים במקומות אחרים הבנתי עד כמה רב השוני: המרצים שלהם לא יודעים מי הם ודיברו איתם רק במיילים, הרעש העירוני הפריע להם ללמוד ואם היה להם חלון הם היו יושבים בספרייה ומשלימים פערים. כל זה לא היה קיים בתל חי. חלון? הולכים לנחל! אני הייתי מהנודדים- נדדתי ממשגב עם למטולה לשאר יישוב- ולכל מקום יופי משלו. הגליל הוא בהחלט המקום האהוב עליי בישראל, ומקום מושלם ללמוד בו".
- איך זכית במלגת לימודים לאוניברסיטה קיוטו היפנית?
המלגה שזכיתי בה נקראת MEXT RESEARCH STUDENT SCHOLARSHIP, כאשר MEXT הוא משרד החינוך היפני. כן כן, משרד החינוך היפני מציע מלגה ל-5 סטודנטים מישראל בכל שנה.
המלגה מוצעת לבוגרי תואר ראשון המעוניינים לערוך מחקר שקשור ליפן- ביפן.
המלגה ניתנת למשך שנתיים כסטודנט מחקר, כאשר אפשר להאריך אותה במידה ומתקבלים לתארים מתקדמים. המקסימום אליו אפשר למתוח את המלגה הוא עד 7 שנים- עד לסיום דוקטורט (שנתיים מחקר, שנתיים תואר שני ושלוש שנים דוקטורט).
המלגה מוצעת ללא קשר לתחום הלימודים בתואר הראשון, לדוגמא, יחד איתי זכתה במלגה סטודנטית לטקסטיל מבצלאל שכתבה הצעת מחקר על תעשיית הטקסטיל ביפן. אין הכרח לתואר במזרח אסיה ואף אין הכרח לדעת מלה אחת בשפה היפנית. כמובן שאלו מהווים יתרון לקבלת המלגה.
שגרירות יפן בישראל מפרסמת בכל שנה את התנאים והטפסים להגשת המלגה והם עורכים את המיון בין המועמדים. אני הסטודנטית הראשונה מתל חי שקיבלה את המלגה.
המלגה כוללת דמי מחייה + שכר לימוד אוניברסיטאי + כרטיסי טיסה הלוך ושוב ליפן.
- ספרי לנו מה את בדיוק את לומדת ?
"אני סטודנטית מחקר באוניברסיטת קיוטו, ובימים אלו אני מנסה להתקבל בה לתואר שני באנתרופולוגיה במחלקה Global Environmental Studies.
המחקר אותו אני עורכת הוא בתחום אנתרופולוגיה, שהיא המשך ישיר המשלב את שני התחומים שלמדתי בתואר הראשון: פסיכולוגיה ולימודי מזרח אסיה.
אני חוקרת כפרים אקולוגיים (ecovillages) ביפן ואת ההשפעה של הקולקטיביזם היפני על הכפרים האלו. בנוסף, אני חוקרת מה אפשר ללמוד מהכפרים האקולוגיים למען החברה כולה, ביפן ובעולם"
- תתארי לנו קצת את החיים והלימודים ביפן
המחייה ביפן: לא יקרה כמו שכולם אוהבים לחשוב- מחירי המזון דומים לאלו של הארץ, כאשר מנות במסעדה זולות משמעותית מהמנות המקבילות להן בארץ. מחירי הדיור זולים הרבה יותר מאלו של הארץ ואף מאלו של הצפון, והנסיעות ממקום למקום אכן יקרות, אך לא יותר מנסיעה ממוצעת ב"אגד".
אוכל: בתור צמחונית החיים לא קלים- בכל מנה יש בשר/ דגים/ עור דגים או מאכלי ים כאשר חלקם קצת יותר מתים וחלקם כמעט חיים לגמרי. יש אפילו בירה ביפן המוגשת כאשר שוחים בה דגיגים שיכורים- קוראים לזה "משקה רוקד"- על שם התחושה בגרון בעת הלגימה. לא ניסיתי...
ניקיון: הניקיון האישי והציבורי ביפן הוא מהגבוהים בעולם- טרם ראיתי כזו רמה של ניקיון ואסתטיקה באף מקום אחר. אסור להיכנס לבתים עם נעליים, ואף במסעדות מסוימות, באתרי תיירות ובתאי הלבשה יבקשו ממך בנימוס תקיף להוריד את הנעליים בכניסה. בכל בוקר עוברת משלחת של 10 אנשים על הרחוב הראשי ומנקה אותו מכל בדל סיגריה סורר. השיא היה כשהזמנתי אינסטלטור. הייתי חייבת לצאת ללימודים אז בעל הבית שלי נשאר איתו. כשהייתי בדרך הביתה באותו יום בערב, תשושה אחרי יום ארוך, רק המחשבה על הניקיונות שאצטרך לערוך אחרי ביקור האינסטלטור עייפה אותי עוד יותר. כשנכנסתי הביתה מצאתי לתדהמתי את השירותים והמקלחת שלי נקיים יותר ממה שהשארתי אותם. אכן, האינסטלטור ניקה אחריו! ועוד איזה ניקיון יסודי. התחרטתי על כך שלא השארתי לו גם כלים בכיור וכביסה לקפל...
לימודים: ביפן אסור לצאת מהשיעור לשירותים. ואם חלילה לא יכולת להתאפק ויצאת בכל זאת- המבטים, ספק כועסים ספק מאוכזבים, של כל היושבים בחדר ההרצאות ילוו אותך עד לשירותים ובחזרתך לכתה למשך כל השיעור. מה כן מותר לעשות בשיעור? להירדם! אכן כן, מותר להירדם בשיעור, ואף ליפנים יש דרכים יצירתיות להירדם, כאשר ידיהם משולבות ועיניהם עצומות, כמי ששקוע במחשבה עמוקה. מעבר לכך, לא רק סטודנטים נרדמים בשיעורים. מי עוד? המרצים עצמם! הייתי בסמינר עם המנחה שלי ומורה נוסף. המורה הנוסף ישב מאחורי המנחה שלי ובשלב מסוים נרדם. בעודי מנסה לעקוב אחרי ספר הלימוד לפתע שמעתי קול חד- המרצה שנרדם התחיל לנחור! עוד יותר מדהים מזה היה שאף אחד מהסטודנטים (שהיו כולם ערים) אף לא העיף מבט גנוב אחד לעבר המרצה הנוחר, והמנחה שלי עצמה התעלמה מהתקרית כאילו לא הייתה.. רק ביפן.
לסיום, אני מאד ממליצה לכל הסטודנטים בתל- חי ובכלל, שיש להם עניין ביפן- לא רק בעלי תואר בלימודי מזרח אסיה, להגיש מועמדות למלגה הזו. פרטים על המלגה כתובים באתר שגרירות יפן.