שיפור הלמידה והזכרון על ידי תרגול שליפה

תרגול שליפה

 

תרגול שליפה מהזיכרון הוא מרכיב קריטי בתהליך הלמידה האקדמית. שליפה חוזרת מחזקת את החיבורים המוחיים, משפרת את ההבנה ומגבירה את הזיכרון לטווח הארוך. מחקרים מראים ששליפה פעילה יעילה יותר משיטות פסיביות כמו קריאה חוזרת, מכיוון שהיא דורשת מהלומד לבנות מחדש את המידע מתוך תשתיות הידע שלו. תרגול זה תורם גם לפיתוח מיומנויות מטה-קוגניטיביות, כגון הערכת רמת הידע והכרת הפערים בו. הקשר בין זיכרון לתרגילי שליפה הוא הדוק, משום ששליפה מהזיכרון היא לא רק מדד למה שאנחנו זוכרים אלא גם תהליך שמחזק את הזיכרון עצמו. כשאנו מבצעים שליפה, אנו מחזקים את המסלולים העצבים במוח שמאחסנים את המידע, מה שמשפר את יכולת הזיכרון לטווח הארוך. בנוסף, תרגילי שליפה עוזרים לזהות פערים בידע, מגבירים את המיקוד בלמידה ומסייעים בהעברת ידע למצבים חדשים. תרגול קבוע של שליפה מאפשר הפעלה אפקטיבית של המידע הנלמד בזמן אמת, כמו במבחנים או בחיים המקצועיים. השילוב של רמות שליפה שונות מעשיר את חוויית הלמידה, מאתגר את הסטודנטים ומחזק את הבנתם לאורך זמן. מומלץ לשלב את התרגול בכל שעור.

הצעות לתרגול של שלוש רמות שליפה שונות בשיעור:

1. רמת שליפה בסיסית: זיהוי והיזכרות

פתיחת שעור: ניתן להתחיל את השיעור בשאלות קצרות על נושאים מהשיעור הקודם, כמו "מהם שלושת העקרונות המרכזיים של [נושא שנלמד]?" 

סיום שעור: לסכם את השיעור בשאלה כללית, כמו "מנה שלוש נקודות מפתח שנדונו היום."

2. רמת שליפה אנליטית: הסבר והעמקה

פתיחת שעור: לפתוח את השיעור בשאלה שדורשת הסבר, כמו "כיצד מושג X מתקשר לנושא Y שנלמד בשיעור הקודם?" 

סיום שעור: לבקש מהסטודנטים להסביר לחבר לכיתה במילים שלהם את אחד המושגים המרכזיים שנדונו.

3. רמת שליפה יישומית: חיבור והעברה

פתיחת שעור: להתחיל בשאלה יישומית, כמו "איך הייתם משתמשים במושג שנלמד בשיעור הקודם כדי לפתור בעיה חדשה?"                                                                             

סיום שעור: לשאול כיצד נושא השיעור מתחבר לתחומים אחרים או לנושאים שיידונו בהמשך הקורס, לדוגמה, "כיצד הרעיונות שלמדנו היום עשויים להשפיע על הבנתנו בתחום Z?"


רשימת מאמרים: 

  1. Roediger, H. L., & Butler, A. C. (2011). The critical role of retrieval practice in long-term retention. Trends in Cognitive Sciences, 15(1), 20-27. https://doi.org/10.1016/j.tics.2010.09.003
  2. Karpicke, J. D., & Blunt, J. R. (2011). Retrieval practice produces more learning than elaborative studying with concept mapping. Science, 331(6018), 772-775. https://doi.org/10.1126/science.1199327
  3. Bjork, R. A., & Bjork, E. L. (1992). A new theory of disuse and an old theory of stimulus fluctuation. In A. F. Healy, S. M. Kosslyn, & R. M. Shiffrin (Eds.), From learning processes to cognitive processes: Essays in honor of William K. Estes (Vol. 2, pp. 35-67). Lawrence Erlbaum Associates.
  4. McDaniel, M. A., Roediger, H. L., & McDermott, K. B. (2007). Generalizing test-enhanced learning from the laboratory to the classroom. Psychonomic Bulletin & Review, 14(2), 200-206. https://doi.org/10.3758/BF03194052
  5. Rowland, C. A. (2014). The effect of testing versus restudy on retention: A meta-analytic review of the testing effect. Psychological Bulletin, 140(6), 1432-1463. https://doi.org/10.1037/a0037559