שיתוף בסיפורי הצלחה - למידה מבוססת פרויקט – תובנות משנתיים התנסות דר' סיגל טפר

PBL

 

שינוי צורת ההוראה שלנו, היא משימה מאתגרת. בחרנו לשתף אתכם בחוויה של דר' סיגל טפר ראשת החוג למדעי התזונה. היא בחרה לשנות את ההוראה קורס שמיועד לשנה א' ולהפוך אותו לקורס הנלמד בשיטת PBL - למידה מבוססת פרויקטים/ בעיות, היא גישה חווייתית שבה סטודנטים עובדים בקבוצות על פרויקטים משמעותיים ורלוונטיים מהעולם האמיתי. התהליך כולל חקר, פתרון בעיות, יצירת תוצרים ושיתוף פעולה. ניתן לעצב פרויקטים הכוללים ניסויים, ניתוח נתונים או פיתוח מודלים. ההצלחה תלויה בהגדרת מטרות ברורות, מתן מרחב ליצירתיות ושילוב משוב ורפלקציה לאורך הדרך.

הקורס שנבחר היה "תזונה, בריאות וסביבה", הסטודנטים.ות קיבלו במוודל ובעל פה הנחיות לצורת הלמידה בקורס:

תמונה
מבוא

מטלת הסיום:

תמונה
הנחיות

תובנות משנתיים התנסות דר' סיגל טפר

"שנת תשפד העמידה אותנו בפני אתגרים לא פשוטים, ביניהם אתגרי הוראה מרחוק או הוראה משולבת מרחוק, עם מפגשים במקומות שונים בארץ. אתגרים אלו הביאו אותי לשנות את מבנה הקורס שלי לקורס בלמידה מבוססת פרויקט – PBL כדי "לשבור" את המבנה של מפגשים שבועיים בזום בהם אני מדברת למסכים שחורים ואילמים. להכנת הקורס, ליווי ותמיכה במהלכו הייתה שותפה דר' ליאורה גלס אלון מהיחידה למצוינות בהוראה.

הוראה בשיטת PBL (למידה מבוססת פרויקט) דורשת תכנון מדוקדק של מבנה הקורס, חומרי הלימוד והערכת הלמידה. הסטודנטים חולקו לקבוצות עבודה, כשכל קבוצה קיבלה נושא מחקר ספציפי בתחום מערכות המזון. מבנה הקורס כלל מפגשים של ארבע שעות המשלבים למידה במליאה עם עבודה קבוצתית, וימי שיא של הצגת הפרויקטים ולמידת עמיתים, ותרגיל מסכם.

הקורס התבסס על שלוש משימות הגשה עיקריות: סיכום של נושא החקר, ניתוח תרחישים וחלופות תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, והצגת הנושא בפני הכיתה. כל משימה לוותה במחוון מפורט והנחיות ברורות. המפגשים כללו פגישות אישיות עם כל קבוצה לצד דיונים במליאה, כאשר המפגש האחרון הוקדש לחיבור בין הנושאים השונים והקשר שלהם למצב בישראל.

המטרה בבניית המשימות והנושאים בקורס הייתה פיתוח מיומנויות נוספות, מעבר לרכישת ידע בתחום התוכן. משימות הקורס דרשו מיומנויות של עבודת צוות, למידה עצמאית, שימוש מושכל וביקורתי בכלי בינה מלאכותית, כתיבה והנגשת חומר והצגתו. שמחנו לראות במשובי הסטודנטים את החוויה שלהן/ם לגבי הלמידה המשמעותית וההתנסויות השונות, למרות שציינו את העומס הרב שהקורס דרש. למידה נוספת מהמשובים של הסטודנטים/יות הייתה רגישות נושא החלוקה לקבוצות עבודה. החלטנו על חלוקה אקראית לקבוצות. השיקול התבסס על העובדה שמדובר בסטודנטים/יות של שנה א' שהתחילו ללמוד בתקופת המלחמה. ההנחה הייתה שהתנסות בעבודה עם עמיתים מרקעים שונים תתרום להתפתחות המקצועית של הסטודנטים. עם זאת, המשובים הראו שלא כל הסטודנטים חוו זאת כחיובי, מה שמעלה שאלות לגבי האיזון בין יתרונות החלוקה האקראית לבין מתן אוטונומיה בבחירת שותפים לעבודה.

יש לקחת בחשבון שהכנת קורס בגישת PBL דורש השקעת זמן משמעותית בהכנת חומרי למידה מותאמים, מפגשים פרטניים עם הקבוצות, ומתן משוב מפורט על התוצרים. בצד ההשקעה יש רווח של גיוון שיטת ההוראה (הגיוון הוא גם עבורנו, לא רק עבור הסטו'), ופיתוח מיומנויות רבות מעבר ללמידה."


רוצים להיעזר בנו?

היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה מציעה לכל מרצה ליווי פדגוגי וטכנולוגי מלא לשיפור נראות הקורס, מבנה יחידות הלימוד, שילוב משאבים דיגיטליים מתאימים, ושיפור אופן הוראתן בפועל.
הליווי אישי (מפגשי אחד על אחד) ומבוצע על ידי צוות המלווים הפדגוגיים של היחידה והצוות הטכנולוגי של מעבדת החדשנות בהוראה.

בקרו בעמוד הראשי של היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה לקבלת מידע נוסף על השירותים שאנו מציעים ולגילוי כל האפשרויות להעצמת חוויית ההוראה שלכם.
ליצירת קשר ישיר, שלחו מייל לכתובת:   [email protected]