כאשר AI יודע לענות, האקדמיה צריכה ללמד לחשוב

תל חי

 

בעידן שבו סטודנטים יכולים לקבל תשובה כמעט לכל שאלה בלחיצת כפתור, זה מערער את אחת ההנחות הבסיסיות של ההוראה האקדמית: אם הידע זמין תמיד  אולי כבר לא צריך ללמד אותו? אלא שמחקריו של פרופ’ יועד קנת מראים שזהו כיוון שגוי.

במחקריו על מבנה רשתות סמנטיות בקרב אנשים יצירתיים (Kenett et al., 2014), נמצא כי יצירתיות קשורה לאופן שבו הידע מאורגן במוח: רשתות ידע גמישות ומקושרות יותר מאפשרות מעבר בין אסוציאציות רחוקות  וזהו הבסיס לחשיבה יצירתית. כלומר, יצירתיות אינה מתקיימת ללא ידע, אלא נבנית מתוכו. גם מחקרים עדכניים יותר של קנת ועמיתיו, המשווים בין בני אדם למודלי שפה ( Wenger and Kenett., 2026)  מצביעים על הבחנה קריטית:
מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לייצר רעיונות שנראים מקוריים, אך נוטות להתכנס לדפוסים דומים ולהציג שונות מוגבלת. לעומת זאת, בני אדם יצירתיים מפזרים רעיונות על פני מרחב רחב יותר בזכות ידע מגוון ויכולת לחבר בין תחומים רחוקים. התובנה הזו משנה את כללי המשחק: היתרון האנושי כבר לא נמצא ביכולת “לדעת תשובות”, אלא ביכולת לייצר חיבורים חדשים, להגדיר בעיות ולשאול שאלות מורכבות.

בסופו של דבר, הבינה המלאכותית לא מבטלת את הצורך ביצירתיות, היא מחדדת אותו. ככל שהתשובות הופכות זמינות יותר, כך עולה הערך של היכולת האנושית: לשאול שאלות טובות יותר, לחבר בין רעיונות רחוקים וליצור משהו חדש ומשמעותי. האקדמיה לא נדרשת לבחור בין ידע ליצירתיות. היא נדרשת ללמד איך ידע הופך ליצירתיות  ואיך יצירתיות הופכת ליתרון אנושי בעולם של מכונות.

ומה זה אומר עבורנו כמרצים?

🔹 ידע הוא תנאי ליצירתיות – לא חלופה לה
שלבו משימות שמחייבות שימוש בידע ממקורות שונים וחיבור בין תחומים.

🔹 הדרך שבה הידע מאורגן חשובה לא פחות מהיקפו
בקשו מהסטודנטים ליצור מפות מושגים או להציג קשרים לא צפויים בין רעיונות.

🔹 יצירתיות מתחילה בשאלות
מחקריו של קנת מדגישים את תפקיד שאילת השאלות בהרחבת מרחב הידע.
שלבו מטלות של ניסוח שאלות מורכבות – לא רק פתרון בעיות.

🔹 למידה פסיבית פוגעת ביצירתיות
התחילו מהתמודדות עם בעיה לפני מתן הסבר, כדי לאפשר בניית ידע אמיתית.

🔹 AI הוא כלי – אבל גם אתגר קוגניטיבי
כדי להשתמש בו היטב, נדרשת יצירתיות. תנו משימות שבהן הסטודנטים צריכים: להשוות בין תשובות של  AI, לזהות דפוסים חוזרים, לשפר תשובות באמצעות חשיבה עצמאית.

🔹 יצירתיות בכתיבת פרומפטים (Prompts)
מחקריו העדכניים של קנת מראים כי ניסוח פרומפטים נשען על אותם מנגנונים קוגניטיביים של יצירתיות: גמישות מחשבתית, דיוק בהגדרת בעיה ויכולת לשאול שאלות מורכבות.
בקשו מהסטודנטים לנסח כמה פרומפטים לאותה משימה – פשוט, מורכב, יצירתי – ולהשוות את איכות התשובות.

🔹לעבוד עם בעיות פתוחות ואי-ודאות

שלבו משימות שאין להן תשובה אחת נכונה- אלא מגוון פתרונות אפשריים. 

 


Kenett, Y. N., Anaki, D., & Faust, M. (2014). Investigating the structure of semantic networks in low and high creative persons.Frontiers in Human Neuroscience, 8, 407
 

Emily Wenger, Yoed N Kenett,(2026)  Large language models are homogeneously creative, PNAS Nexus, Volume 5, Issue 3, March 2026, pgag 042

 


רוצים להיעזר בנו?

היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה מציעה לכל מרצה ליווי פדגוגי וטכנולוגי מלא לשיפור נראות הקורס, מבנה יחידות הלימוד, שילוב משאבים דיגיטליים מתאימים, ושיפור אופן הוראתן בפועל.
הליווי אישי (מפגשי אחד על אחד) ומבוצע על ידי צוות המלווים הפדגוגיים של היחידה והצוות הטכנולוגי של מעבדת החדשנות בהוראה.

בקרו בעמוד הראשי של היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה לקבלת מידע נוסף על השירותים שאנו מציעים ולגילוי כל האפשרויות להעצמת חוויית ההוראה שלכם.
ליצירת קשר ישיר, שלחו מייל לכתובת:   [email protected]