מושב זה מבקש לחקור את תפקידה של הסמכות הרבנית בחברה החרדית בניהול מצבי משבר אישיים, תוך התמקדות בסוגיות של מוגבלויות, בריאות, ילדים בסיכון ואלימות במשפחה. מטרת המושב היא לבחון כיצד הסמכות הרבנית, הנתפסת לרוב כמבנה היררכי נוקשה, מתפקדת למעשה כמרחב גבול היברידי, הטרוגני ודינמי. מרחב גבול זה מאופיין ביחסי גומלין מורכבים בין הרבנים, הפרטים, הקהילה וגורמים מקצועיים מחוץ לקהילה המעורבים במצב המשברי.
ב"מרחב שלישי" זה, מעוצבים מחדש יחסי הגומלין ומתקיימות דינמיקות אמביוולנטיות של פיקוח וגמישות, כאשר הסמכות הרבנית נדרשת לנווט בין שימור ערכים מסורתיים לבין הצורך להגיב למציאות משתנה. פרקטיקות מנוגדות אלו של תחזוק הגבול ומשטור המעבר דרכו מייצרות ניסיונות לחצות, לפרוץ, לטשטש, או למחוק אותו, בה בעת שהן מהוות תגובה לניסיונות אלה הופכים את מרחבי הגבול לאזורי מגע היברידיים.
המושב יבחן כיצד הסמכות הרבנית מתמודדת עם האתגר של שיתוף פעולה עם גורמי מקצוע חיצוניים, תוך כדי שמירה על גבולות הקהילה אל מול מחסור באנשי טיפול מתוך הקהילה בעיקר בתחומי הרווחה והבריאות. נבחן את האופן בו מתנהל המשא ומתן על גבולות אלו, וכיצד הם משפיעים על מבני ההזדמנויות והצבר ההון החברתי והתרבותי בקהילה החרדית.
דגש מיוחד יושם על הדרכים שבהן מתעצבות יחסי הגומלין בין קולו של הפרט בקהילה החרדית והסמכות הרבנית, והאופן בו דינמיקות אלו משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב הנורמות הקהילתיות. נבחן כיצד זכויות הפרט מתנסחות ומיושמות בתוך מערכת זו.
באמצעות ניתוח מקרי בוחן מתחומי המוגבלויות, הבריאות, ילדים בסיכון ואלימות במשפחה, המושב יחשוף את המורכבות של תהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות בחברה החרדית. המושב ידגיש את הצורך בחשיבה רב-תחומית ובשילוב פרספקטיבות מגוונות כדי להבין לעומק את הדינמיקה המורכבת של יחסי ההירארכיה, והמשא ומתן במרחבי הגבול של הסמכות הרבנית בחברה החרדית.
יו"ר: חיה גרשוני
סמכות רבנית במעגל הסיכון והמוגנות לילדים בקהילה החרדית | נתנאל גמרא
הסמכות הרבנית, כגורם מרכזי ומכריע בקהילה החרדית, משפיעה עמוקות על סוגיות הקשורות לסיכון ומוגנות עבור ילדים. בפרזנטציה זו, אתמקד בשלושה מחקרים שנעשו על תפיסות של אנשי טיפול בילדים בקהילה החרדית: תפיסות סיכון ומוגנות עבור ילדים, פגיעות מיניות בילדים, ושימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים באספקת שירותי רווחה עבור משפחות מהקהילה החרדית. בכל שלושת המחקרים, לסמכות הרבנית הייתה נוכחות משמעותית בעיני המרואיינים. סמכותו של הרב נתפסת בהקשרים השונים כגורמים האמונים על התיווך בין מסורת ומודרניות, ובין ערכים דתיים והתערבויות טיפוליות.
במחקר שנעשה על תפיסות סיכון כלפי ילדים בקרב עובדים סוציאליים, רבנים נתפסו כגורם המתווך בין לקוחות חרדים ושירותי הרווחה. בעיני משפחות חרדיות עובדי הרווחה נתפסים כגורם חיצוני, זר ומסוכן. פעמים רבות, הרב הוא זה ש"מכשיר" את המפגש הטיפולי ואת ההתערבות עבור המשפחות, ומאידך הוא עשוי להיות מעורב בעיצוב התנאים ולעיתים אף עשוי להגביל את אופן ההתערבות של עובדי הרווחה.
במחקר אודות טיפול בפגיעות מיניות בילדים, מטפלים דיווחו על מקומו המרכזי של הרב בעבודה קהילתית, במניעה, גיוס המטופלים והמשפחה, ובהתוויית תכנית הטיפול. הסמכות הרבנית נתפסה גם כזו העלולה להוות גורם סיכון וכפוטנציאל לניצול מיני של ילדים. במחקר אודות שימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים בעבודה סוציאלית עם משפחות חרדיות, רבנים נתפסו כגורם מכריע ביכולת לאפשר ולעודד שימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים. הקהילה החרדית רואה את הטכנולוגיה והאינטרנט כמהווה "סיכון רוחני", ורבנים נתפסו כגורם המרכזי שיכול לתווך את המפגש בין שירותי הרווחה והמשפחות באמצעות כלים טכנולוגיים אלו.
שלושת ההקשרים אודות תפיסות סיכון ומוגנות עבור ילדים, פגיעות מיניות בילדים, ושימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים עם משפחות מהווים מקרי בוחן חשובים להבנת מקומה של הסמכות הרבנית בתיווך, עיצוב, אישור, והבנייה של מרחבי הגבול בין הקהילה החרדית וגורמים מחוצה לה: אנשי טיפול, החוק, והמודרנה.
|
תמונה
|
ד"ר נתנאל גמרא הינו חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית בפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. מחקריו מתמקדים בסוגיות רב-תרבותיות ודתיות המשפיעות על גורמי סיכון ומוגנות בקרב ילדים. תחומי העניין שלו כוללים את ההשלכות לפרקטיקה וההיבטים האתיים העולים במפגש בין עובדים סוציאליים וקהילות מיעוט דתיות. |
סמכות רבנית וזכות ההשתתפות במציאות משתנה: המקרה של ילדים חרדים חולים | חיה גרשוני
זכות ההשתתפות של ילדים בהחלטות הנוגעות לבריאותם היא עיקרון מרכזי באמנת האו"ם לזכויות הילד. עם זאת, מימוש זכות זו מציב אתגרים משמעותיים, במיוחד בהקשר של ילדים חולים. האתגר מתעצם בחברה החרדית, שבה שיח הזכויות זר והמבנה ההיררכי המאפיין חברות מסורתיות נשמר בקפידה.
המודל האקולוגי של ברונפנברנר מספק מסגרת מתאימה לבחינת תופעות בחברה מסורתית המושתתת על מבנה היררכי ומעניקה מעמד משמעותי למשפחה ולקהילה. אולם, כאשר ילד חרדי חולה, המודל האקולוגי מתערער: גורמים חיצוניים כמו צוותים רפואיים חודרים למעגל המיקרו, בעוד שדמויות מוכרות כמו מורים ומנהיגים קהילתיים עשויות להתרחק.
בהקשר זה, לרב תפקיד ייחודי בהחלטות רפואיות: הוא מספק מענה לסוגיות הלכתיות, מכוון באמצעות 'דעת תורה' לקבלת החלטות, ומשמש כמקור לברכה ותפילה. עם זאת, בשונה מדמויות אחרות ממעגל האקזו-סיסטם, בדרך כלל הרב אינו חודר למעגל המיקרו של הילד החולה, והוא פועל בעיקר באמצעות תיווך של ההורים. בכך משתמר במידה מסוימת המבנה האקולוגי המסורתי.
מחקר זה מבוסס על ראיונות עומק עם ילדים חרדים חולים, הוריהם, רבנים ואנשי צוות רפואי. הוא בוחן כיצד הסמכות הרבנית מעצבת את מאפייני ההשתתפות של הילד החולה בתהליכי קבלת החלטות, ואת האופן שבו היא מתווכת בין העולם החרדי המסורתי לבין המערכת הרפואית המודרנית.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהרב מתפקד כ"מרחב שלישי" היברידי במובן של הומי באבא - מרחב שבו מתנהל משא ומתן מתמיד בין מסורת למודרניות, בין ערכים דתיים לצרכים רפואיים, ובין זכויות הילד לנורמות הקהילתיות. תפקיד זה מאפשר לרב לגשר על פערים תרבותיים ולגייס מוטיבציה לטיפול רפואי, תוך שמירה על ערכי הקהילה.
המחקר מדגים כיצד ההיברידיות של תפקיד הרב משפיעה על תהליכי קבלת החלטות, על חווית המחלה של ילדים חרדים, ועל מימוש זכותם להשתתפות בהקשר הייחודי של הקהילה החרדית. הוא מצביע על הצורך בפיתוח מודלים רגישי-תרבות למימוש זכות ההשתתפות של ילדים בחברות מסורתיות, תוך הבנת התפקיד המורכב של סמכויות דתיות בתיווך בין עולמות ערכים שונים.
|
תמונה
|
חיה גרשוני היא עורכת דין, פוסט דוקטורנטית בתכנית לזכויות הילד במרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, מחקרה עוסק בזכות להשתתפות של ילדים חרדים חולים בהנחיית פרופ' טלי גל. מנהלת פורום חוקרי מוגבלות ובריאות בחברה החרדית ותכנית דת ומוגבלות במרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית. מרצה בנושא משפט, מוגבלות ותרבות בקריה האקדמית אונו ובמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. מחקריה עוסקים בזכויות של ילדים ואנשים עם מוגבלות בדגש על החברה החרדית בישראל. |
אלימות זוגית – פנייה לרבנים ומענה רבני | תהילה גאדו, האוניברסיטה העברית בירושלים
אלימות זוגית היא תופעה אוניברסלית, ובתרבויות שונות יש לה מופעים שונים. בקהילות דתיות האלמנטים הדתיים, האופי הקהילתי וסוכני הדת עשויים לנכוח באופנים שונים בהווייתה של האלימות הזוגית וביטוייה או להשפיע עליה. הקהילה החרדית שימשה אותי כמקרה בוחן במחקר זה בשל היותה קהילה דתית אדוקה בעלת אופי קולקטיביסטי. לקהילה החרדית מאפיינים נוספים שעשויים לבוא לידי ביטוי בחיי הפרט של האינדיבידואלים שמקיימים מערכת זוגית אלימה.
הקהילה דוגלת בשמרנות והחמרה, היא מקיימת מנגנוני פיקוח פנימיים. זוגיות בקהילה ממומשת באמצעות נישואין, הנתפסים כחובה דתית-הלכתית, הקהילה משמרת את מוסד הנישואין, מעודדת נישואין בגיל מוקדם יחסית ובעזרת מתווכים. במקביל, גירושין משקפים התנהלות אינדיבידואליסטית, ושינוי בתפקידי מגדר, על כן הקולקטיב החרדי דוחה אותם, והם אינם מקובלים בקהילה. הקהילה היא היררכית ומשמשים בה בתפקידים פורמליים ובלתי פורמליים סוכנים דתיים-קהילתיים. מאפיינים הופכים מציבים את הקהילה החרדית כמקרה בוחן טוב לבחינת מקומה של הקהילה הדתית וסוכניה במערכות זוגיות אלימות.
בהרצאה זו אתמקד בבחינת מקומם של הרבנים במערכת זוגית אלימה משני כוונים – מצד הפונים ומצד הרבנים. מחקר זה תורם לדיון אודות יחסי כוח בקהילות דתיות וביטוייה, ומערכת היחסים המגדרית.
שיטת המחקר: ראיונות עומק פתוחים למחצה עם 34 נשים וגברים חרדים שהתגרשו לאחר שחוו אלימות בנישואיהם. בראיונות הושם דגש על ההקשר הקהילתי של חווית האלימות, וסוכנים קהילתיים שהיו מעורבים בו. ניתוח הראיונות – בו ביקשתי להגיע לתיאור גדוש – מלמד על הדינמיקה בין המתמודדים לסוכנים בקהילה, בהרצאה אתמקד בדינמיקה שבין הפונים לרבנים.
הדינמיקה מתבטאת באופן שונה כאשר הפונה הוא קרבן האלימות וכאשר הוא המפעיל. כאשר הוא גבר וכאשר היא אישה. כאשר ההון החברתי של הפונה הוא גבוה וכאשר הוא נמוך. כאשר התקשורת היא ישירה, כאשר היא עקיפה, וכאשר מתווכים נוספים ניצבים בין הפונים לבין הרב. בצורות התקשורת הללו, ניהולן ומשמעויותיהן עבור הפרט ועבור הקהילה אדון לצד הצגת הממצאים.
|
תמונה
|
תהילה גאדו היא דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט – בהנחייתה של פרופ' מיכל פרנקל – עוסקת באלימות דתית בזוגיות. מקרה בוחן: קהילה חרדית. חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ובפרויקטים מחקריים נוספים. מחקריה עוסקים בקהילה החרדית בישראל ושינויים שעוברת הקהילה בדגש על אידיאולוגיה, תרבות ודתיוּת בקהילה. מרצה בקריה האקדמית אונו בחוג לחינוך וחברה, ומלמדת גמרא במדרשת אותות לנשים. |
קהילה דתית פוגשת מומחיות טיפולית: המרחב הטיפולי הבלתי פורמלי בקהילה החרדית | חננאל גולדפינגר
המפגש בין מסורות דתיות לבין תפיסות מודרניות מעלה שאלות יסודיות בנוגע לתהליכי יצירת ידע, אדפטציה תרבותית ועיצוב פרקטיקות חברתיות. מחקר זה מציע ניתוח תיאורטי של המפגש בין העולם הדתי לעולם הטיפולי בקהילה החרדית, תוך התמקדות במקרה של מטפלים ויועצים קהילתיים בלתי פורמליים מהקהילה החרדית.
היחס בקהילה החרדית לתחום הטיפול הנפשי מאופיין בעמדה אמביוולנטית, הנובעת משני מקורות מתח עיקריים: פער אפיסטמולוגי וערכי בין תפיסת העולם הדתית-מסורתית לבין השיח הטיפולי המודרני, וקונפליקט בין המבנה הקהילתי המסורתי לבין תרבות המומחיות המודרנית, המאתגרת את מעמדן של סמכויות מסורתיות. מתחים אלו מתבטאים בתופעה של מטפלים ויועצים קהילתיים ללא הכשרה אקדמית פורמלית, אליהם מפנים רבנים את בני הקהילה.
המחקר מציע ניתוח של האופן בו מטפלים אלו מתמודדים עם המתח בין נאמנות לערכי הקהילה לבין אימוץ תפיסות טיפוליות מודרניות, תוך פיתוח פרקטיקות היברידיות. הניתוח מזהה שתי גישות עיקריות: האחת, גישה סמי-אקדמית השואפת להידמות למודל האקדמי; והשנייה, גישה פסיכו-דתית, המיושמת בעיקר על ידי דמויות רבניות-טיפוליות בעלות אוריינטציה חינוכית-תורנית, המשלבת תובנות פסיכולוגיות עם תכנים תורניים. המחקר מציע כי פרקטיקות אלו מהוות אסטרטגיה להתמודדות עם נורמות ההסמכה המודרניות, תוך יצירת שכבת 'מומחים קהילתיים' המחויבים לערכי הקהילה ומשמשים כמתווכים בין העולם המסורתי למודרני.
המחקר מתבסס על ניתוח תיאורטי של ספרות מחקרית, תוך שימוש בפרספקטיבות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות. הניתוח מתייחס לתיאוריות של הבניה חברתית ותרבות מומחים, ובוחן את יחסי הכוח המורכבים בין הסמכות הרבנית, המטפלים הקהילתיים ובני הקהילה החרדית.
המחקר צפוי לתרום להבנת תהליכי יצירת ידע בהקשרים תרבותיים מורכבים ולהרחיב את הידע על אופני ההתמודדות של קהילות מסורתיות עם אתגרי המודרנה, באמצעות חשיפת הדינמיקות הייחודיות במרחב הטיפולי הבלתי פורמלי בקהילה החרדית. המחקר מספק תובנות חדשות על האופן בו קהילות דתיות מנווטות בין שימור מסורת לבין אימוץ פרקטיקות מודרניות, תוך עיצוב מחדש של גבולות הידע והסמכות.
|
תמונה
|
חננאל גולדפינגר הוא דוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה. מלגאי מוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון. מרצה בחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו ועובד סוציאלי. |