יו״ר: עמית קפלן, עינת לביא
|
תמונה
|
ד"ר עמית קפלן, סוציולוגית, מרצה בכירה בבית הספר לממשל וחברה, וראשת התכנית לתואר שני בלימודי משפחה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. תחומי המחקר, אודותיהם פרסמה מאמרים בכתבי עת דוגמת European Journal of Population, Journal of Family Issues, Social Science Research, Demographic Research, and Human Reproduction. הם משפחות, שוק העבודה ומדיניות רווחה בפרספקטיבה השוואתית. |
|
תמונה
|
ד״ר עינת לביא היא מרצה בכירה בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. תחום מחקר עיקרי עכשווי שלה הוא עבודה בלתי פורמלית וללא שכר, המבוצעת על ידי עובדים.ות המספקים.ות שירותים חברתיים לאוכלוסיות מוחלשות, ומשמעויותיה המגדריות של עבודה זו. היא משמשת כיושבת ראש שותפה של קהילת משפחה של האגודה הסוציולוגית הישראלית. |
כיצד אנשים משקיעים בזוגיות שלהם? פיתוח שאלון לאסטרטגיות להשקעה בזוגיות והצגת ממצאי מחקר שבדק מהן האסטרטגיות אשר תורמות לשביעות רצון מהיחסים הזוגיים | ריקי חלמיש לשם; יערית בוקק-כהן
רבים נוהגים להשתמש במושג 'להשקיע בזוגיות' בכדי לתאר מאמצים כלשהם שנוקטים אנשים לצורך. תיחזוק ושיפור מערכות היחסים הזוגיות שלהם. אולם, עד כה לא נעשתה אופרציונליזציה להתנהגות זו ולא זוהו האמצעים וההתנהגויות הננקטים לשם כך. זהו מחקר מקיף שמטרתו לזהות את האסטרטגיות האפקטיביות להשקעה במערכות יחסים זוגיות וכלל את שלושת השלבים הבאים:
(א) פרויקט איכותני מקדים שאסף דרכים פוטנציאליות להשקעה במערכות יחסים. זוגיות באמצעות תישאול של 110 משתתפים. (ב) זיהינו ארבעים ושש דרכים להשקיע במערכות יחסים וקיבצנו אותן לשש קטגוריות של אסטרטגיות באמצעות ניתוח גורמים אקספלורטורי, ולאחר מכן ערכנו תיקוף לסולם השקעה ביחסים הזוגיים.
שש הקטגוריות הן (1) מחוות רגשיות (2) מחוות חומריות (3) מתן מרחב אישי לבן/בת הזוג (4) אטרקטיביות פיזית ומין (5) פעילויות משותפות (6) עזרה למשפחה ולחברים של בן הזוג (ג) לבסוף, הערכנו את תדירות השימוש בכל אחת מארבעים ושש הדרכים להשקעה יחסיים בקרב 483 נשאלים במקביל לאיסוף נתונים על שביעות הרצון מהזוגיות שלהם וכן משתנים סוציודמוגרפיים.
הממצאים המראים כי נשאלים המספקים מחוות רגשיות וחומריות, מעורבים בפעילויות משותפות עם בן/ת הזוג ועוזרים למשפחה ולחברים של בן/ת זוגם נוטים לדווח על שביעות רצון גבוהה יותר מהזוגיות.
אנו מציעים מספר השלכות יישומיות על סמך תוצאות אלו. תרומת המחקר הינה ההמשגה התיאורטית למושג 'השקעה בזוגיות' ואבחנה בינו לבין מושג ה'תחזוקת הזוגיות' וכן בניית שאלון ייחודי וראשון מסוגו בספרות הסוציולוגית בתחום המשפחה המודד את האסטרטגיות שבהן אנשים נוקטים להשקעה בזוגיות.
|
תמונה
|
ד"ר ריקי חלמיש לשם, חוקרת ומרצה בתחומי הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והגישור. את הדוקטורט שלי עשיתי באוניברסיטת בר אילן, שם גם חקרתי את השלכות הגישור על קונפליקטים חברתיים וסביבתיים, כפי שבא לידי ביטוי במקרה של נחל צלמון. אני עוסקת רבות בנושאים כמו גזענות במערכת הבריאות ויחסים זוגיים, ואת מחקריי אני מפרסמת בכתבי עת מובילים. בנוסף לעבודתי האקדמית, אני מרצה במגוון מוסדות להשכלה גבוהה ומעבירה קורסים בתחומי התמחותי. כמו כן, אני בעלת קליניקה פרטית בה אני משלבת טכניקות NLP ודמיון מודרך לטיפול ואימון. |
|
תמונה
|
ד"ר יערית בוקק-כהן הינה דוקטור לסוציולוגיה (תל אביב, 2002) המתמחה בתחום המשפחה והבריאות. בוקק-כהן מלמדת במוסדות להשכלה גבוהה מזה 30 שנה וכן עוסקת במחקר וכתיבה בנושאי התמחותה. לבוקק כהן עד כה ישנם מעל 100 פירסומים אקדמיים בכתבי עת בינ"ל שפיטים. הואיל שכך היא מלמדת מזה 8 שנים כתיבת מאמרים למרצים במסגרת מכון מופת. |
בינו לבינה: תרומת איכות התקשורת הבין-אישית להסבר הבריאות הנפשית בקרב בנות זוגם של לוחמים במלחמת "חרבות ברזל" | ליאת קוליק; אניטה זורצ׳ינסקי
משאבים הנובעים מאינטראקציה חברתית, נחשבים לגורמים יקרי ערך המסבירים בריאות נפשית וחשיבותם ניכרת במצבי חירום כגון מלחמה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין תמיכה חברתית ואיכות התקשורת הבין-אישית בין לוחמים לבנות זוגם להסבר הבריאות הנפשית בקרב בנות הזוג במלחמת "חרבות ברזל".
הידע בנושא תרומת איכות התקשורת בין לוחמים לבנות זוגם להסבר הסתגלות, דל למדי ובפרט יש חסר מוחלט בכך בישראל, ועל כן המחקר משלים חסר בגוף הידע בנושא. מבחינה תיאורטית המחקר מציג לבדיקה מודל אינטגרטיבי ורב משתני ובו איכות התקשורת נמדדה הן בערוץ האלקטרוני (טלפונים ניידים, וואטסאפ, וידאו) והן בערוץ הישיר פנים אל פנים, כשהלוחם מגיע הביתה לחופשות.
איכות התקשורת בכל אחד מערוציי התקשורת (אלקטרוני ופנים אל פנים) נבדקה משני היבטים: חיובי ושלילי.
ההיבט החיובי בשני ערוצי התקשורת כלל מסרים מעודדים, מילות הערכה והבעת געגוע ואילו ההיבט השלילי בשני הערוצים כלל מילות ביקורת, ביטויי כעס, תסכול והעדר שביעות רצון מהקשר הזוגי.
הבריאות הנפשית של בנות הזוג, נבחנה באמצעות שלושה גורמים: רגשי, חברתי. ופסיכולוגי. מדגם המחקר כלל 201 נשים: נשואות, מצויות ביחסי קו-הביטציה או בזוגיות יציבה ללא נישואין.
נתוני המחקר נאספו באמצעות לינק אלקטרוני בעת תקופת שגרת המלחמה, בחודשים מרץ - אפריל 2024. ממצאי המחקר מראים כי הבריאות הנפשית בקרב הנשים בגורם הפסיכולוגי הייתה הגבוהה ביותר. לאחר מכן בגורם החברתי ולבסוף בגורם הרגשי.
כ-75% מהנשים העריכו כי התקשורת האלקטרונית ביניהן לבני זוגן הייתה חיובית, ויותר ממחציתן דיווחו על עלייה באיכות התקשורת החיובית פנים אל פנים לעומת המצב שקדם למלחמה, אולם כ-20% מהן דיווחו על עלייה בתקשורת השלילית לעומת המצב שקדם למלחמה. עוד נמצא קשר שלילי בין התקשורת בין הלוחם לבת זוגו שאופייה שלילי (אלקטרונית ופנים אל פנים) לבריאות נפשית פסיכולוגית. עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין תקשורת שאופייה חיובי לבריאות הנפשית, ממצא המרמז שבעת מלחמה תקשורת שאופייה חיובי לא בהכרח מיטיבה עם בנות הזוג של הלוחמים, בשל תחושת הגעגוע והחסר שהיא מעוררת עם סיומה.
|
תמונה
|
ליאת קוליק היא פרופ' אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר – אילן ופרופ' מן המניין בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה. היא בעלת השכלה בתחומי מדעי החברה השונים. מחקריה בוחנים הבדלים מגדריים בתחום המשפחה, העבודה, האבטלה וההתנדבות. היא אחת העורכות של הספר "משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל – היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטים", וכן מחברת הספר "לבלוב בעת שלכת פרישה מהעבודה בעידן של שינויים". |
|
תמונה
|
אניטה זורצ׳ינסקי, המכללה האקדמית נתניה. |
The Work-Family Conflict in LGBTQ+ Families | טל הראל
Recent research highlights ongoing challenges in workplace inclusion for LGBTQ+ employees. Only 34% of FTSE250 and 17% FTSE100 company websites directly mention sexual orientation or transgender individuals. There has been limited research exploring how Work-Family Conflict (WFC) experiences may differ for LGBTQ+ families based on their membership in a stigmatized family structure. To address Murphy et al. (2021) call, we explore work-family challenges faced by LGBTQ+ employees. This exploratory study focuses on identifying the potential predictors of WFC for LGBTQ+ employees. We used both traditional predictors of WFC (e.g., job overload, Job insecurity, Job involvement, and flexibility) and exploratory predictors for minorities (e.g., stigma, mistreatment, facade of conformity, attitudes toward LGBTQ+ and allyship. The sample includes 542 US participants (319 homosexuals and bisexuals and 223 heterosexuals) who are in a relationship and are full-time employees. We performed Regression Analysis and Multigroup Analysis with SEM to examine the significant differences between the groups in WFC levels and the overall model. The results showed that sexual minorities experience WFC differently from heterosexuals, that is sexual minorities have higher levels of conflict than heterosexuals. Additionally, the overall model of traditional work-related antecedents predicting WFC indicated that the model was similar across both groups. Interestingly, the model with non-traditional antecedents for predicting WFC did not reach significance, meaning it was similar between groups based on sexual orientation. Even though stigma, attitudes toward LGBTQ+, and allyship were significant predictors of WFC only among sexual minorities. Our study aimed to benefit employees who identify as LGBTQ+, especially those in environments where heteronormative norms are strongly rooted. By identifying their unique barriers, we provided organizations with insights to help create more supportive workplaces for LGBTQ+ employees and foster a culture of allyship. This research also had implications for improving mental health and well-being among LGBTQ+ employees
Tal Harel is a Postdoctoral Research Scholar at the Department of Management, The London School of Economics and Political Science, London. She has also held a position as a Postdoctoral Fellow at the Faculty of Social Sciences, Ariel University, Israel (2022–2023). She holds a Ph.D. in Organizational Psychology from Bar-Ilan University and an M.A. in Organizational and Vocational Psychology from Ariel University. In her research, Tal applies psychological theories to address employees’ well-being, gender in organizations, interpersonal relationships, leadership, and work-life integration aspects. She is also interested in work-family conflict, occupational stress, and organizational outcomes, including organizational commitment, turnover intentions, and job satisfaction. Tal also brings practical experience in organizational development, including developing and implementing organizational training and learning programs, managing annual OD projects, performance evaluations, employee engagement surveys, management workshops, training days, professional courses, and more.
|
|
תמונה
|