יו"ר: סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין
|
תמונה
|
ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין היא ראש המכון להגירה ושילוב חברתי. מחקריה עוסקים בהגירה ואי-שוויון, חינוך ושוק העבודה, ובשנתיים האחרונות מתמקדים גם בהגירה ובהשלכות המלחמה. מאמריה התפרסמו בכתבי העת המובילים בתחום. בין השנים 2011–2015 הקימה וניהלה את המחלקה למידע, מחקר והערכה במנהל החינוך בעיריית אשדוד. משנת 2021 היא משמשת עורכת משנה בכתב העת "הגירה", ובשנת 2023 נבחרה לכהן כראש קהילת ההגירה והדמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית. |
תהליך קבלת החלטה להגר בקרב פליטים אוקראינים: ניתוח השוואתי של פולין צ'כיה וישראל | קארין אמית
המחקר בוחן את תהליך קבלת ההחלטה להגר של פליטים, תהליך אשר לא זכה להתייחסות מספקת בספרות ההגירה. המחקר מתמקד בפליטים מאוקראינה שהגיעו לפולין, צ'כיה וישראל לאחר פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ומנסה הציג את מורכבותו של התהליך על שלביו השונים ואת הגורמים שהביאו להחלטה להגר לכל אחת ממדינות היעד.
הניתוח ההשוואתי נשען על בחינת ממדים שונים של המושג "קרבה", תוך הצגת המשקל של קרבה גיאוגרפית, תרבותית חברתית בתהליך ההחלטה להגר לארצות היעד השונות. במסגרת המחקר בוצעו 60 ראיונות חצי מובנים עם פליטים מאוקראינה, 20 ראיונות בכל אחת מארצות היעד.
הממצאים מצביעים כי למרות האזהרות המוקדמות, המלחמה תקבלה בהפתעה גמורה והובילה לעזיבה מהירה ולא מתוכננת. חוסר המוכנות בלט בעיקר בקרב הפליטים שהגיעו לפולין ולצ'כיה. חלק מהפליטים שהגיעו לישראל בחנו מראש את האפשרות להגיע לישראל בסטטוס של "עולים".
בקרב פליטים שהגיעו לפולין, הקרבה הגיאוגרפית מילאה תפקיד בולט בהחלטת ההגירה הראשונית לחצות את הגבול; עם זאת, הן ממדי הקרבה התרבותיים (נקודות השקה תרבותיות) והן ממדי הקרבה החברתיים (קשרים חברתיים ומשפחתיים) שיחקו תפקיד בהחלטה להגר לפולין.
פליטים שהגיעו לצ'כיה היו מונעים יותר מקרבה תרבותית וחברתית. אולם, גם הקרבה הגיאוגרפית שיחקה תפקיד, שכן צ'כיה לא נתפסה כמרוחקת מדי על ידי הפליטים. עבור פליטים מגיעים לישראל, רק הקרבה החברתית והתרבותית מילאה תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות להגר. עם זאת, בעוד שהקרבה התרבותית בפולין ובצ'כיה התבססה על תפיסות של קרבה תרבותית המיוצגת על ידי ערכים תרבותיים משותפים, הקרבה התרבותית של הפליטים שהגיעו לישראל התבססה על תחושות השתייכות אתנית לעם היהודי.
|
תמונה
|
פרופ' קארין אמית היא דקאנית הפקולטה לניהול וכלכלה במרכז האקדמי רופין וחוקרת בכירה במכון להגירה ושילוב חברתי. קארין שותפה למיזמים בינלאומיים בנושא הגירה ושילוב של מהגרים ופליטים: היא חברה בוועדה המארגנת של פרויקט המטרופוליס הבינלאומי העוסק בהגירה ומדיניות ומאז 2022 שותפה בפרויקט מחקר בינלאומי מטעם האיחוד האירופאי הבוחן השתלבות פליטים מאוקראינה. במסגרת עבודתה במכון להגירה ושילוב חברתי מבצעת מחקרים אקדמיים ויישומיים רבים העוסקים בהשתלבות כלכלית וחברתית של מהגרים בישראל. |
Rethinking borders in wartime: How 24/02/2022 and 07/10/2023 (re)set symbolic boundaries between Putin's Aliyah in Israel and other representatives of the new Russian middle class in transnational diaspora | ורברה פרטר
Since the annexation of Crimea in 2014, new middle-class emigration from Russia to various parts of the world has increased.
Together with those middle-class representatives who stay in Russia, new emigrants comprise the Russian-language digital transnational public sphere. This sphere becomes a zone of symbolic struggle, conditioned by the desire to (re)establish middle-class status in a turbulent environment, for the new Russian middle class is very heterogeneous (which is typical for the middle class in an authoritarian regime).
In Israel, one of the top destination countries of this emigration, such immigrants were called Putin’s Aliyah. This group, on one hand, is similar in many ways to other immigrants from Russia and, on the other hand, is different, for their migration is framed by the homecoming narrative.
Therefore, there are many symbolic boundaries between Putin's Aliyah and other representatives of their class, both immigrants to other countries and non-immigrants staying in Russia. Such boundaries arise as a result of the very fact of immigration and homecoming immigration in particular. The tragic events “February 24” and “October 7” became triggers for rethinking and resetting these boundaries.
Van Hear (2014) suggests that understanding immigrant group needs consideration of other immigrant groups and non-immigrant groups from the same class in the country of origin. Therefore, examining these boundaries and the dynamic process of their change will allow us to better understand Putin's Aliyah itself as an Israeli social phenomenon, as well as to consider the symbolic dynamics within transnational Russian emigration and the impact of wartime on it.
This paper is based on a broader ethnographic study of Putin’s Aliyah, including autoethnography, for the author herself is a representative of Putin’s Aliyah, in-depth interviews, ethnography of protest actions, and digital ethnography of symbolic conflicts.
|
תמונה
|
Varvara Preter received her Candidate Degree (the Russian equivalent of a Ph.D.) in Media Studies from the National Research University HSE (Moscow) in 2015. The results of her research are presented in her book *In the Center of the Cyclone: Instruments of Herbert Marshall McLuhan for Media Environment Analysis* (2023, in Russian) .Since 2020, Varvara has been a Ph.D. student in the Department of Sociology and Anthropology at Ben-Gurion University of the Negev and is now completing her dissertation, *From Putin to Israel: Ethnography of the New Immigration from Russia to Israel in the 2010s-2020s* (in English), under the supervision of Dr. Julia Lerner. Her recent publication on Russian immigrants in Israel is: Preter, V., & Lerner, J. (2024). *Class Rivalry in Ethno-National Migration: Soviet Intelligentsia vs. the Russian Middle Class in Israel.* *Social Identities*, 1-20. Varvara’s main academic interests include the anthropology of migration, new middle-class migration, Russians in Israel, and digital ethnography. |
מתורגמנים-מהגרים מאוקראינה בישראל נוכח המלחמות: אתגור גבולות התפקיד וגבולות השייכות | טניה ווינובה
מתורגמנות (תרגום בעל-פה) היא חלק בלתי-נפרד ממפגשים בין-לשוניים ובין-תרבותיים לפני מלחמה, במהלכה, אחריה ובשוליה. מחקרים אחרונים מראים שבחינת ניסיונם המורכב של מתורגמנים ותפקידם הדינמי והרב-ממדי חיונית להבנתנו את המלחמה (למשל, Todorova & Ruiz Rosendo, 2021).
מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, מתורגמנים העובדים עם רוסית ואוקראינית חוו את השפעת המלחמה, גם כשפעילותם לא הייתה קשורה אליה ישירות. בהרצאה, אתמקד במקרה של מהגרים ותיקים מאוקראינה בישראל העוסקים במתורגמנות במסגרות שונות, באופן מקצועי ולא מקצועי, ואציג את נושא הגבולות, הרווח בנרטיבים שלהם ומחבר את חייהם המקצועיים והאישיים.
זהו מקרה מבחן ייחודי. פרוץ המלחמה גרם לתגובות עזות של מהגרים מברית המועצות לשעבר, קבוצת המהגרים הגדולה בישראל, שמתוכה כ-30% היגרו מאוקראינה, מרביתם בשנות ה-1990. זהותם של מהגרים ילידי אוקראינה, שנתפסה כזהות היברידית, רוסית-ישראלית, החלה להשתנות (Chachashvili-Bolotin, 2024), וזאת במקביל לשינויי זהות בקרב אוקראינים במקומות אחרים בעולם (Kulyk, 2023).
השימוש בשפה האוקראינית גבר (Kulyk, 2024) וההיררכיות בקרב מהגרים-מתורגמנים בישראל החלו להתערער, תוך מתן יתרון למתורגמנים השולטים בה (Voinova, 2024). ב-7 באוקטובר 2023, כשנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, נכנסה ישראל למלחמה בעקבות מתקפת חמאס. מתורגמנים ישראלים ילידי אוקראינה חווים בו-זמנית את שתי המלחמות, הקשורות למדינת המוצא ולמדינה הקולטת שלהם, ופרקטיקת המתורגמנות שלהם כוללת לעתים פעילויות הקשורות למלחמות אלה ומושפעת מהן.
בהתבסס על ראיונות עומק עם 9 מתורגמנים-מהגרים ותיקים אוקראינה, שנערכו באוקטובר-נובמבר 2022, עיצבתי רטרואקטיבית מחקר אורך שבמסגרתו ראיינתי 6 מהמרואיינים האלה שוב במאי-יוני 2024, וזאת במטרה לבחון את הדינמיקה של חווייתם האישית והמקצועית המצטלבת בהקשר של שתי המלחמות. בהרצאה אציג כיצד בעתות מלחמה ועל רקע אתגור גבולות ממשיים, מאותגרים גבולות מטפוריים: גבולות התפקיד וגבולות השייכות של מתורגמנים-מהגרים בפרקטיקת המתורגמנות ומחוצה לה.
טענתי היא שבעתות מלחמה, הפרקטיקה המקצועית ענתה על צרכיהם האישיים, עימתה אותם עם עמדותיהם האישיות, אפשרה להם לבחון מחדש את ניסיון העבר שלהם ואת השתייכותם, מה שאתגר את הניטרליות ואת השקיפות המוכתבות בתפקיד המתורגמן.
ביבליוגרפיה:
Chachashvili-Bolotin, S. (2024). The Russian invasion of Ukraine and the strengthening of Ukrainian identity among former Soviet immigrants from Ukraine: Israel as a case study. Post-Soviet Affairs, 40(1), 56-70.
Kulyk, V. (2023). National identity in time of war: Ukraine after the Russian Aggressions of 2014 and 2022. Problems of Post-Communism, 1-13.
Kulyk, V. (2024). Language shift in time of war: the abandonment of
Russian in Ukraine. Post-Soviet Affairs, 40(3), 159-174.
|
תמונה
|
טניה ווינובה היא חוקרת תרגום ומתורגמנות, עמיתת מחקר במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, במכללת בית ברל ובמכללת אורנים, ומתורגמנית כנסים ומתרגמת. מחקריה מתמקדים בקשרי גומלין בין תרגום להגירה ובמתרגמים ומתורגמנים בהקשרים רבי תרבויות. מחקרה הנוכחי, שזכה במענק תלת-שנתי של האקדמיה הלאומית למדעים (בשיתוף עם ד"ר קרס), עוסק במתורגמנים-מהגרים מברית המועצות לשעבר בישראל בעתות משבר ומלחמה. |
הגירה פנימית בתוך עקירה כפויה בקרב מפוני הגליל העליון המזרחי: ניתוח גורמי דחיפה ומשיכה אל הפריפריה וממנה | יעל גרינשטיין
המתקפה הרצחנית על יישובי הדרום ב-7.10 והמלחמה שפרצה בעקבותיה הובילו לפינוי כפוי של תושבי יישובים סמוכי וצמודי גדר בגליל העליון. עקירתם של תושבים מבתיהם מחוץ לגליל העליון שנחשב פריפריה צפונית מאוד לצד האיומים הביטחוניים הממושכים בגזרה הצפונית בישראל חיזקו את מעמדם ואת תחושותיהם של המפונים כעקורים או פליטים ויצרו מציאות חדשה של שיקולי הגירה פנימית בקרב מי שראו בגליל העליון את ביתם בעתיד קרוב והרחוק.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את תפיסותיהם של מפוני הגליל העליון לגבי שיקולי הגירה פנימית לתוך הפריפריה וממנה תוך דגש על גורמי המשיכה והדחיפה שמהווים את הבסיס לשיקולים אלה.
המחקר פנומנולוגי נשען על 50 ראיונות עם מפונים מיישובים מגוונים בגליל העליון המזרחי – מועצות אזוריות, מקומיות ועיר – כולם הורים לילד אחד לפחות בגילאי א'-יב'. ניתוח תמטי בוצע באופן דדוקטיבי וכלל התייחסות לארבעה מצבים מצליבים גורמי משיכה וגורמי דחיפה כגורמים נפרדים, וכן מגורים בפריפריה הצפונית ומחוצה לה כשני סוגי אזורי יישוב נפרדים.
מהממצאים עולה כי גורמי משיכה לאזור הפריפריה, כלומר, רצון לחזור אליה כוללים שיקולי כלכלי, למשל, האם הושקע כסף בבניית בית שיקול רגשי סנטימנטלי הכולל זיקה עמוקה בין מהות המשמעות של בית והמיקום שלו בגליל העליון; שיקול אידיאולוגי של שמירה על הגבולות ועל דו קיום הקיים בגליל העליון; ושיקול של טובת ילדים על ידי גידולם בטבע ובחופשיות.
גורמי הדחיפה מאיזור הפריפריה, כלומר הרצון שלא לחזור אליה כוללים את השיקול הבטחוני למשל הצבת תנאים לחזרה ותחושת היעדר בטחון שקשה יהיה לשנות אותה; השיקול של תחושת מיצוי ממגורים בקהילה קטנה; והשיקול של נחיתות הפריפריה בדגש על בידוד ונידחות והיעדר שירותים ראויים.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בחירה חופשית ורצון עצמאי בתוך תהליך כפוי שמאופיין בתלישות בהיעדר בחירה, את התחזקות תחושת האמביוולנטיות כלפי מגורים בפריפריה תוך תעצמות ההיבטים השליליים שבה, ואת משמעות המוטיבים של קהילה לחיוב ולשלילה בתוך שיקולי ההגירה הפנימית.
|
תמונה
|
ד"ר יעל גרינשטיין, מרצה בכירה וראש התכנית לניהול וארגון מערכות חינוך בפקולטה לחינוך ולהוראה בתל-חי - אוניברסיטה בהקמה, וכן חברת סגל אקדמי במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. חוקרת בתחום הסוציולוגיה החינוכית. מחקריה מתמקדים במגדר ובאתניות במקצוע ההוראה ובמנהיגות חינוכית; במעורבות הורים בזירה הביתית ובזירה הבית-ספרית; ובהיבטים גיאוגרפיים, חברתיים וחינוכיים של סביבות פריפריה ומרכז. |
מעבר לגבולות: התנדבות ויזמות חברתית של עולים ממוצא אתיופי במרחב הלוקאלי והטראנסלאומי | רוית תלמי כהן
המחקר בוחן דפוסי התנדבות ויזמות חברתית בקרב עולים ממוצא אתיופי במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוך התמקדות בשתי קבוצות עולים: עולים חדשים שהגיעו בשלוש השנים האחרונות, ועולים ותיקים שעלו בעשרים השנים האחרונות. שתי הקבוצות מתמודדות עם מציאות של "מלחמה כפולה" – המלחמה בחבל אמהרה באתיופיה שהחלה באוגוסט 2023 לצד המלחמה בישראל. לשתי הקבוצות קרובי משפחה שנותרו באתיופיה, דבר המעצים את חוויות המלחמה הכפולה מה שמעצים את האתגרים הנפשיים והחברתיים שהם חווים.
הטענה המרכזית היא כי המלחמה, בשילוב עם חוויות העלייה, יוצרת הזדמנויות להתארגנות חברתית וליזמות. תפיסת האחריות החברתית של העולים ממלא תפקיד מכריע בפרקטיקות של סיוע הדדי והתנדבות, כאשר דפוסי הסיוע אינם מוגבלים לעולים מהקהילה האתיופית בלבד, אלא משמשים גם ליצירת שותפות עם כלל החברה הישראלית. שותפות זו מחזקת את הקשרים בין העולים מאתיופיה לבין החברה בישראל בכללותה ותורמת לחוסן החברתי בתקופות משבר במקביל, נשמרים קשרים פעילים עם המשפחות באתיופיה והסיוע מופנה גם לשם.
מבחינה תיאורטית, המחקר מתמקד בתרומה של מושג הטראנסלאומיות להבנת תפקידם של קשרים חברתיים, תרבותיים וכלכלים החוצים גבולות בתקופות משבר. המאפשר להם להפעיל דפוסים של תמיכה ויזמות חברתית גם בישראל וגם כלפי קרובי משפחתם באתיופיה, וכך יוצר מעין מרחב טראנסלאומי של סיוע ושיתוף פעולה המחקר מתבסס על ראיונות עומק ואתנוגרפיה דיגיטלית כדי לבחון את דפוסי ההתנדבות והיזמות החברתית בקרב העולים ממוצא אתיופי.
ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שפרקטיקות ההתנדבות מאפשרות לא רק סיוע וליווי במצבי משבר, אלא גם מעודדות תחושת שייכות ושיתוף פעולה בתוך החברה בישראל, לצד שמירה על קשרים פעילים עם אתיופיה.
| רוית תלמי כהן היא אנתרופולוגית החוקרת תהליכי הגירה ומתמקדת בהבניה של תנועה ומסע בתהליך ההגירה. עוסקת במחקר על תהליך העלייה של זרע ביתא ישראל (הפלאשמורה) וכיום הגירה ופליטות באירופה ועובדת כאנתרופולוגית יישומית. |