יו"ר: דנה זרחין
|
תמונה
|
דנה זרחין היא מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. תחום המחקר וההוראה המרכזי שלה הוא הסוציולוגיה של הבריאות והרפואה אבל היא מתעניינת גם בסוציולוגיה של השינה, לימודי מגדר, סוציולוגיה של הגוף, לימודי מוגבלויות ולימודי מדע וטכנולוגיה. |
חוויתם האישית, החברתית והקהילתית של בני נוער תושבי הצפון הלא מפונה בזמן מלחמת חרבות ברזל | דפנה גרוס מנוס, אילה כהן
מלחמת חרבות ברזל חשפה את כלל תושבי מדינת ישראל לטראומה ברמה לאומית. חשיפה לאירועי לחץ מתמשכים ידועה בספרות כבעלת השלכות על הרווחה של האוכלוסיה, לטווח הארוך והקצר.
במקרה של תושבי גבול הצפון ביישובים הלא מפונים, המלחמה, מתחילתה ועד היום, היא אירוע נוכח ויומיומי שכולל רעשי לחימה מתמשכים משני הצדדים, ירי טילים וכטב"מים, ובהתאם, צורך מתמשך להיות בקרבת מרחבים מוגנים. התושבים נאצלו להתמודד עם שינויים גדולים בשגרת יומם, בנוסף, ילדים ונוער נאלצו להתמודד גם עם מסגרות חינוך חלקיות, שכן באזורים אלה, בשל סוגיות של מיגון והסעים, לא ניתן היה לפתוח ולקיים את מערכת החינוך כרגיל.
בעוד שישנם מחקרים ואיסוף ידע מסוים לגבי מפונים ומתפנים, הידע לגבי מצבם של בני הנוער בכלל ובישובי העימות הבלתי מפונים בפרט כמעט ואינו קיים. במחקר איכותני זה ביקשנו ללמוד על התנסותם של בני נוער המתגוררים בישובים שלא פונו באשכול גליל מזרחי.
המחקר התבצע באמצעות שש קבוצות מיקוד עם בני נוער בגילאי 13-15 במקום מגוריהם, מתוך הבנה שיש להבין את התופעה הנחקרת מתוך ההקשרים הסביבתיים והחברתיים שלה. ביקשנו להביא במחקר זה את קולם של בני הנוער בנוגע לתהליך שהם עוברים, אך גם ביחס לתכנון ועיצוב שירותים ומענים לבני נוער, ולהבין את נקודת מבטם הייחודית, שלרוב אינה זוכה לתשומת הלב הראויה.
במסגרת ההרצאה נציג ממצאים ראשוניים של המחקר, המצביעים על חוויותיהם של בני הנוער מאז פרוץ המלחמה, ההתמודדויות היומיומית, צרכיהם השונים, השפעות בהקשר החברתי והצעות למענים אפשריים. למחקר תרומה פרקטית, על ידי תיאור תמונת מצב לגבי ההתמודדויות והצרכים של בני נוער באזורי מלחמה אלה, שיכולה לסייע לפיתוח מדיניות מותאמת יותר לצרכיהם בטווח הקצר ובטווח הארוך.
ברמה התאורטית, מרבית הספרות הקיימת מתמקדת במצבם ותפקודם של ילדים ובני נוער לאחר מלחמה, אך פחות במהלך מצבי מלחמה ממושכים. יתרה מכך, קיימת חשיבות להבנת הפרספקטיבה של ילדים ובני נוער אשר נחקרת באופן יחסי פחות ממבוגרים, למרות שמחקרים רבים הראו כי ישנם פערים בין התפיסות של מבוגרים וילדים.
|
תמונה
|
Daphna Gross-Manos, PhD, is a senior lecturer at the Social Work Department in Tel-Hai Academic College, Israel. Her studies focus on three main fields: the subjective well-being of vulnerable children, child neglect from different perspectives, and child maltreatment in the neighborhood and community context. Daphna is one of the Co-Editors in Chief of the Child Indicators Research journal. |
|
תמונה
|
Dr. Ayala Cohen is a senior lecturer in the Department of Social Work at Tel Hai College and the head of a Regional Knowledge Center in Eastern Galilee. She is also the founder of a Policy Practice track for undergraduate students. Her primary research areas include social work education with a focus on macro practice, prevention of child neglect, and social policy. |
חוויות הפינוי של מבוגרים במלחמה ובעימותים: רווחה נפשית, קהילה, שייכות וקשר למקום: מחקר איכותני | עדי ויטמן שור, מיכל סגל
הגירה, המוגדרת כ"תנועה של אנשים ממקום יישוב אחד לאחר", מתייחסת בדרך כלל למעבר לגבולות גיאוגרפיים לצורך מגורים או עבודה במקום חדש. הגירה נחשבת כתהליך חברתי ודמוגרפי, הכולל מעבר קבוע או זמני למקום אחר. לעיתים קרובות, הגירה משבשת את הקשרים החברתיים והזהות האישית של האדם. בניגוד להגירה, פינוי כפוי בדרך כלל אינו כולל אפשרות לחזרה מיידית, דבר התורם לתחושות של טראומה קולקטיבית.
מחקר זה בוחן את חוויותיהם של זקנים/קשישים שהועברו מבתיהם ביישובי הצפון בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023 וטרם הסתיימה, תוך התמקדות בקשר שלהם למקום ולקהילה והשפעתו הפסיכולוגית של הפינוי הכפוי.
בגישה איכותנית פנומנולוגית, רואיינו 16 משתתפים בני 65 ומעלה. לאחר מכן נערך ניתוח תוכן על מנת להבין את הקשר של משתתפי המחקר לקהילה ואת תחושת השייכות בהקשר של פינוי כפוי.
הממצאים מצביעים על שני נושאים עיקריים שעלו מהראיונות: (1) קשרים חברתיים ככוח מגן, כאשר המפונים מדווחים על קשרים מחוזקים במסגרת "קהילות מלון" חדשות או בקרב חברי קהילה קודמים שהועברו יחד; ו-(2) קשר רגשי עמוק ומבוסס זהות ליישוב המקורי שלהם, שנתפס כעת כקשר מורכב יותר. לכידות הקהילה התגלתה כגורם מרכזי בעמידות הרגשית, בעוד שהפינוי הכפוי והזדקנות מסבכים את תפיסות החזרה.
מחקר זה מדגיש את חשיבותם של קשרים חברתיים (הן מהיישוב המקורי והן אלו שנוצרו לאחר הפינוי) בשמירה על בריאות הנפש במהלך משברים, ומציע את הצורך במדיניות המעניקה עדיפות ללכידות קהילתית ומערכות תמיכה במצבי עקירה. ממצאים אלו מדגישים את תפקידה המשמעותי של התשתית החברתית בהתמודדות עם השפעות שליליות אפשריות של פינוי כפוי על מבוגרים.
|
תמונה
|
|
|
תמונה
|
מיכל סגל, עורכת דין לזכויות אדם בכלל ולאנשים זקנים בפרט. חוקרת היבטים אתיים ומשפטיים בעבודה סוציאלית ושילובם של כלי בינה מלאכותית בעבודה סוציאלית. |
חוסן ופיתוח חוסן בתקופת הצעירות | רוני איל-לובלינג, למא מנסור
מאז שנות השבעים של המאה ה-20 הולך ומתפשט באקדמיה ובשדה השיח המקצועי על אודות המושג חוסן. גוף ידע זה צומח בתוך הקשר חברתי ומקצועי שמפנה את המיקוד מעיסוק בפתולוגיות, מצוקות וטראומות אל עיסוק בכוחות ובמשאבים של בני אדם ואל הדרכים שבהן הם מתמודדים עם מצוקות וטראומות.
מגמה זו התעצמה בישראל לאין שיעור מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, וכעת נדמה כי יוזמות לחיזוק חוסן בקרב אוכלוסיות שונות בישראל צצות כמו "פטריות אחרי הגשם", ובעיקר יוזמות הממוקדות בצעירות וצעירים שהם קבוצת האוכלוסייה שהשלכותיה של המלחמה המתמשכת ניכרות בה בצורה העוצמתית ביותר.
הצגה זו מבוססת על מחקר שהובלנו בשיתוף עם קרן גנדיר ותכנית יתד - משרד הרווחה והבטחון החברתי, שמטרתו לבחון את ההצטלבות שבין המושג חוסן ותהליכי פיתוח חוסן לבין תקופת הצעירוּת – חיבור שרק מעט נכתב אודותיו עד כה. למחקר היתה גם מטרה יישומית - לבסס ידע והבנה על הדרכים המיטביות לפתח חוסן בקרב צעירות וצעירים החיים ופועלים בתקופת מלחמה. המחקר מבוסס על ניתוח תימטי של ספרות וטקסטים על חוסן ותהליכי פיתוח חוסן מהארץ ומהעולם, לצד ניתוח ראיונות עם 11 א.נשי מקצוע מישראל ו-3 קבוצות מיקוד עם צעירים וצעירות ממיקומים חברתיים שונים.
ממצאי המחקר מעלים כי חוסן ותהליכי פיתוח חוסן בתקופת הצעירוּת כוללים 3 מרכיבים: תפיסת חוסן כתהליך שמחבר בין חוויות עבר, הווה ועתיד; חוסן כשילוב בין שלל מערכות – העצמי, המשפחתי, הקהילתי, המוסדי; חוסן כמיומנות נדרשת להתמודדות עם ספקטרום של סיכונים ולא רק סיכונים חריגים כמו מלחמה.
במהלך ההרצאה נציג גם עקרונות לעבודה מטיבה אשר נגזרו מתוך ממצאי המחקר.
|
תמונה
|
ד״ר רוני איל-לובלינג היא חברת סגל בכיר בביה״ס לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב יפו. מחקריה עוסקים בתקופת הצעירות, יחסים בין דוריים והשתלבות בשוק העבודה ובאופן שאלה מצטלבים עם מצבי סיכון וטראומה. איל-לובלינג היא המקימה והיו״ר של הקהילה ללימודי צעירות באגודה הסוציולוגית הישראלית. |
|
תמונה
|
ד״ר למא מנסור היא בוגרת אוניברסיטת אוקספורד ומנהלת את מחלקת המחקר של עמותת אדא׳ר. מחקריה עוסקים בתקופת הצעירות ובעיקר בהשתלבות של סטודנטים מהחברה הערבית במערכת השכלה הגבוהה בישראל. |
״הסיפור הזה של הביחדנס הוא מה שנותן את החוסן": הקמת והפעלת החינוך הקיבוצי בחירום במרכזי המפונים מהדרום | בת כצמן, מרב סולומון אבן חן, כרמית פוקס אברבנאל, מירי גולדר
מחקר זה בוחן את תפקידו ומשמעותו של ההון החברתי בהקמה ובהפעלה של המערכות החינוכיות במרכזי המפונים של הקיבוצים מאזור עוטף עזה ומהנגב המערבי, אחרי ה-7 באוקטובר. המחקר מתמקד בהגדרת הגבולות וביחסי הגומלין בין השותפים השונים, מבפנים ומבחוץ, המהווים הון חברתי - מחבר, מגשר ומקשר- ובפרקטיקות ובדילמות שליוו את התהליך.
חינוך במצבי חירום זוכה לעדיפות גבוהה ומזוהה עם מגוון פעילויות הדרושות כדי לנרמל את מצבם של ילדים ובני נוער שעברו טראומה ו/או עקירה (Nicolai & Hine, 2015). עקרון מפתח לחינוך במצבי חירום הוא תגובה מהירה, תוך שימוש בגישה מבוססת קהילה (Sinclair, 2001). קהילה מהווה הון חברתי שמפחית את השפעת מצב החירום ומשפר את יכולת ההתאוששות (Mayer, 2019).
המחקר נערך בגישה איכותנית ובאמצעות 40 ראיונות אישיים מובנים למחצה, שנערכו עם צוותי חינוך וקהילה מהתנועה הקיבוצית, בהם נשאלו על תהליך הקמת מסגרות החינוך וכן על תפיסותיהם והמשמעות שמעניקים לחינוך בחירום. פרק הממצאים מציג את השילוב הייחודי ואת הגבולות הדינמיים שנוצרו בין ובתוך סוגי ההון החברתי, שאפשרו את הקמת מערכות החינוך במרכזי המפונים של הקיבוצים, ואת הדילמות שהיו כרוכות בכך.
המחקר מציג גם את המשמעויות שמקבלות הגמישות והשותפות, כפרקטיקות מרפאות המייצרות תחושת אמון וגם מגדירות את גבולותיה הנוכחיים של קהילה בתהליך הריפוי ("גבס מייצב", כדברי המשתתפים). כמו גם את התהליך הפרקטי שהתרחש בהגדרת הגבולות החדשים, שמקורו בביטוי אחריות וסולידריות. תרומתו התיאורטית של המחקר הוא בבחינת ההון החברתי הקהילתי שסייע בהקמת והפעלת מערכות החינוך בזמן חרום, המהוות בסיס לשיקום חוסן קהילתי בזמן מלחמה. נושא זה כמעט ולא נחקר.
Mayer, B. (2019). A review of the literature on community resilience and disaster recovery. Current environmental health reports, 6, 167-173.
Nicolai, S. & Hine, S. (2015). Investment for education in emergencies: A review of evidence. London, Overseas Development Institute.
Sinclair, M. (2001). Education in emergencies. In J. Crisp, C. Talbot, & D. B. Cipollone (Eds.), Learning for a future: Refugee education in developing countries (pp. 1-84). UNHCR
|
תמונה
|
ד"ר בת כצמן, בעלת תואר דוקטור בעבודה סוציאלית קהילתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ראשת המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת, 2024-2021, מרצה ואחראית על ההתנסות המעשית במחלקה לחינוך וקהילה באקדמית כנרת ומרצה בקריה האקדמית אונו. מובילה תהליכים של חיבורי אקדמיה- שדה וחיבור בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. תחומי המחקר שלה עוסקים ברשתות חברתיות, חוסן וקהילה בשגרה ובמצבי משבר, היבטים רגשיים וחברתיים בחינוך וערכים בחינוך. |
|
תמונה
|
ד"ר מירי גולדרט ראש ההתמחות לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך בקריה האקדמית אונו. מחקריה מתמקדים במפגש בין חינוך פורמלי לבלתי פורמלי, חוסן ותפקידו של הצוות החינוכי במציאות משתנה. יועצת ארגונית מומחית בתורת האילוצים, מילאה תפקידי מפתח בשלטון המקומי ומקדמת בתפקידיה שותפויות אקדמיה-שדה וקובעי מדיניות. |
|
תמונה
|
ד"ר מרב סולומון אבן חן ראשת החוג לחינוך קהילתי-חברתי במכללת אורנים וחברת הנהלה בפקולטה למדעי החברה והרוח. עוסקת בהוראה ומחקר בתחומי החינוך הבלתי פורמלי, נעורים, מנהיגות, קהילה, מרחב כפרי, משברים וחוסן. מובילה תהליכים ומלווה בעלי תפקידים ומנהיגים במועצות האזוריות בנושאי קהילה חינוך וחברה. בעלת תואר דוקטור בעבודה סוציאלית קהילתית מאוניברסיטת בר-אילן. בוגרת תכנית מנהיגות באקדמיה להכשרת הוראה, של מכון מנדל למנהיגות חינוכית. |
|
תמונה
|
ד"ר כרמית פוקס אברבנאל, מרצה וחוקרת בתחומי מדעי החברה (סוציולוגיה, פסיכולוגיה) והחינוך. עוסקת בחקר תהליכים חברתיים בקהילות ומסגרות ארגוניות. מלמדת בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר אילן ומכשירה מורים חדשים מטעם מכללת בית ברל. |