יו"ר: אחמד חליחל
מטרת מפקד האוכלוסין היא לייצר בסיס נתונים רחב על אוכלוסיית ישראל, המאפשר להציג נתונים ביחידות גאוגרפיות קטנות (אזורים סטטיסטיים) ובאוכלוסיות קטנות. בסיס הנתונים כולל אומדני אוכלוסייה, נתונים דמוגרפיים ונתונים על השכלה, תעסוקה, תנאי דיור, הכנסות ותפקוד יום-יומי. את הנתונים האלה אפשר לזווג עם נתונים ממקורות נוספים ובכך להעשיר את בסיס הנתונים.
הנתונים המרחביים המפורטים המתקבלים במפקד האוכלוסין (להבדיל מנתוני סקרים, שמוגבלים בפירוט המרחבי) מסייעים למקבלי ההחלטות בתכנון מפורט ככל האפשר ומשמש גם חוקרים המתעניינים בנתונים מפורטים.
במסגרת מפקד האוכלוסין 2022 הושקעו מאות מיליוני שקלים – בתכנון המפקד, באיסוף הנתונים, בעיבודם ובהפצתם. אין הצדקה להשקעה זו אם לא יהיה שימוש רחב בנתונים שנאספו, ולכן יש להרחיב את השימוש בנתוני המפקד ככל האפשר גם בקרב חוקרים וסטודנטים.
שלוש מטרות עיקריות למושב המוצע: הראשונה – לחשוף את קהילת החוקרים והסטודנטים המשתתפים בכנס השנתי של האגודה הישראלית לסוציולוגיה למגוון הנתונים הקיימים ולדרכי ההנגשה של הנתונים למשתמשים; השנייה – להציג למשתמשים את השינויים בהגדרת האוכלוסייה ולחשוף אותם לסוגי הנתונים החדשים ובעיקר לשינוי בהגדרת הגירה בין-לאומית של ישראלים והפיכת ה"זרים" הנמצאים בישראל לחלק מהאוכלוסייה; השלישית – לחשוף את מפקדי האוכלוסין בעתיד ובעיקר את האתגרים העיקריים במעבר למפקד מינהלי. כל המציגים, למעט ההרצאה האחרונה, הם עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
|
תמונה
|
אחמד חליחל בעל תואר שלישי בדמוגרפיה, תואר שני בסטטיסטיקה ולימודי אוכלוסייה, תואר ראשון בסטטיסטיקה וסוציולוגיה – כל התארים מהאוניברסיטה העברית. עובד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 1991 בתפקידים שונים והיום מכהן כמנהל אגף בכיר דמוגרפי ומפקד. בתפקידי אני אחראי על הסטטיסטיקה הרשמית הלאומית בישראל בנושאים של אוכלוסייה, דמוגרפיה, מפקד האוכלוסין, בריאות ופיתוח מרשם דירות ומבנים. מומחה לסטטיסטיקה דמוגרפית רשמית, עם ניסיון רחב בתחום אוכלוסייה, דמוגרפיה ומפקד אוכלוסין. לאורך השנים פיתחתי והובלתי בנייה של סדרות סטטיסטיות במגוון תחומים, כולל פריון בקרב חרדים, תחזיות אוכלוסייה, פוליגמיה, אוכלוסייה בדואית בדרום, הגירה פנימית והגירה בינלאומית במיוחד פיתוח סטטיסטיקה של זרים. בנוסף, אני עוסק במחקר מתודולוגי של סדרות דמוגרפיות ועוסק במחקר חברתי כלכלי במיוחד בנוגע למחקרים דמוגרפיים בחברה הערבית. |
פירוט מגוון הנתונים ואמצעי ההנגשה של נתוני מפקד 2022 | קלרה שלו
בדומה למפקדי אוכלוסין קודמים, מפקד 2022 מספק מגוון רחב של סוגי נתונים בחלוקות ליחידות גאוגרפיות קטנות (אזורים סטטיסטיים). מטרתנו הראשונה במצגת זו היא להציג את סוגי הנתונים שמפקד 2022 מספק ואת סוגי הנתונים שאפשר לזווג עם נתוני המפקד ובכך להעשיר את המידע במחקרי חתך ובמחקרי אורך. מטרתנו השנייה היא להציג את האמצעים שאנו נעזרים בהם בהנגשת הנתונים למגוון רחב של משתמשים.
הנגשה של נתונים בלמ"ס כפופה לפקודת הסטטיסטיקה ולהגנת הפרטיות. ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות והיכולת לפתח אלגוריתמים מורכבים מחייבים נקיטת זהירות בהפצה של נתוני פרט. המצגת תכלול את ארבעת האמצעים שאנו נעזרים בהם בהנגשת נתוני המפקד:
הנגשה של הנתונים במחוון נתונים: מחוון הנתונים נבנה על בסיס נתונים מסוכמים לחלוקות הגאוגרפיות השונות, שאינם מאפשרים זיהוי פרטים. נציג את המחוון ואת יכולותיו בגזירה מהירה ויעילה של נתונים, בהצגת נתונים על מפות וביכולת לערוך באמצעותו השוואות בין אזורים.
הנגשה באמצעות חדר מחקר: השימוש בחדר מחקר מיועד לחוקרים מהאקדמיה, ממכוני מחקר, מהממשלה ומהרשויות המקומיות. אמצעי זה מאפשר עבודה על נתונים מפורטים שאינם מזוהים אך ניתנים לזיהוי. נציג את הנתונים שיהיו נגישים בחדר מחקר ואת האפשרות לזווגם עם נתונים נוספים.
עיבודים מיוחדים: מיועדים למשתמשים המבקשים להפיק בעבורם לוחות, במיוחד אם אין להם גישה לחדרי מחקר.
נתוני פרט עם פירוט מצומצם (PUF): אנחנו עובדים על פרסום קובץ נתוני פרט מוגן, שאינו מאפשר את זיהוי הפרט. קובץ זה יהיה מוגבל ברמת הפירוט הגאוגרפית וברמת הפירוט של חלק מהנתונים.
|
תמונה
|
קלרה שלו היא ראש תחום תכנון מפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
שיטה חדשה לאמידת הגירה בין-לאומית של ישראלים שפותחה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה | אילת כהן-קסטרו
בהרצאה תוצג השיטה החדשה לאמידת הגירה בין-לאומית של ישראלים, שפותחה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשנים האחרונות ואשר נכנסה לתוקף עם פרסום נתוני ההגירה לשנת 2023. תוצג המתודולוגיה החדשה על ידי פירוט העקרונות המנחים, ההגדרות, סוגי המהגרים הקיימים במערכת, הנתונים הקיימים בקבצים המיוצרים בשיטה החדשה ואופן הגישה אליהם. יובאו הצעות לשילובים אפשריים בין נתונים סטטיסטיים של ישראלים מהגרים לנתונים סטטיסטיים נוספים הקיימים בלמ"ס ברמת הפרט. כמו כן, תינתן אפשרות לחוקרים להציע באופן מנומק תוצרים סטטיסטיים חדשים בנושא ההגירה הבין-לאומית להכנה ופרסום שוטף על ידי הלמ"ס. ההרצאה תכלול הצגה של סדרות הנתונים העדכניות שנוצרו כתוצאה מהפעלת השיטה החדשה.
|
תמונה
|
|
פיתוח סטטיסטיקה של זרים בלמ"ס | אלאא אכתילאת
עד מפקד 2022 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מצומצמים על אודות אוכלוסיית הזרים המתגוררת בישראל. נתונים אלו הסתמכו על מערכת ביקורת הגבולות וכללו נתונים על הגירת עבודה, על "מסתננים" ועל מהגרים ממדינות מתפתחות שנכנסו לישראל באשרת תייר והמשיכו לגור בישראל לאחר שפג תוקף האשרה. נתונים אלו היו ברמה הארצית בלבד ולא סיפקו מידע על הפיזור הגאוגרפי של הזרים.
לקראת מפקד האוכלוסין 2008 ובזכות שיתוף פעולה יעיל בין הלמ"ס לבין רשות האוכלוסין וההגירה, התחלנו בלמ"ס להסתייע במקורות חדשים לנתונים, ואלה אפשרו לנו לדייק באמידה של אוכלוסיית הזרים ולהרחיב את הסטטיסטיקה של זרים לקבוצות שלא נכללו בנתונים (סטודנטים, מתנדבים וכו'). נוסף על כך, הנתונים החדשים אפשרו לקבל מידע על פיזור אוכלוסיית הזרים במרחב (ברמה של אזור סטטיסטי).
מטרת מצגת זו היא להציג את החדשנות באיסוף הנתונים על אוכלוסיית הזרים ואת הנתונים שאפשר להציג כיום. כמו כן המצגת תציג נתונים חברתיים וכלכליים שאנו מתכננים להוסיף לבסיס הנתונים ובכך להעשיר אותו.
|
תמונה
|
אלאא אכתילאת היא ראש תחום אומדני אוכלוסייה, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
מפקד אוכלוסין מינהלי | יפעת שני אבוחציר
בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת במספר המדינות המפותחות המתכננות לעבור למפקד הנסמך בעיקר על נתונים מינהליים, שאספו רשויות המדינה. המעבר למפקד מינהלי נובע בעיקר מהקושי של לשכות לסטטיסטיקה לגייס את המשאבים לעריכת מפקד שמסתמך על איסוף נתונים ישירות מהאוכלוסייה, ונובע גם מהנטל הכבד על האוכלוסייה והעלייה בשיעורי אי-שיתוף פעולה במפקדים בפרט ובסקרים בכלל. משבר הקורונה תרם למחשבה לעבור למפקד מינהלי בגלל הקושי ליצור קשר עם האוכלוסייה. לכן מדינות רבות מגבירות את השימוש במידע מינהלי לעריכת מפקד האוכלוסין.
המעבר ממפקד מסורתי למפקד משולב (המשלב נתונים מינהליים עם נתונים שנאספים מהשטח) במפקד 2008 היה הצעד העיקרי הראשון בישראל במעבר למפקד מינהלי, וגם מפקד 2022 היה משולב. שיתוף הפעולה של האוכלוסייה במפקד 2022 היה נמוך מאוד (כ-18% אי-השבה), וניכר פער בין האוכלוסייה היהודית (כ-12% אי-השבה) לבין האוכלוסייה הערבית (כ-40% אי-השבה). לנוכח שיעורי אי-ההשבה ההולכים וגדלים בסקרים השוטפים, הוחלט בלמ"ס לעבור למפקד מינהלי.
שתי מטרות עיקריות למצגת: הראשונה – להציג את דרכי ההתמודדות עם האתגרים העיקריים של מפקד מינהלי (אמידת גודל האוכלוסייה, אמידת משקי הבית, איסוף מידע מינהלי חברתי-כלכלי); השנייה – להציג סקירה של נתוני המפקד תוך אבחנה בין הנתונים הרצויים למפקד לבין הנתונים הקיימים היום ואת הצעדים המתוכננים כדי לייצר ו/או להביא את נתונים הרצויים למפקד שעדיין אינם קיימים.
|
תמונה
|
יפעת שני אבוחצירה היא ראש תחום מפקד מינהלי, אגף דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
אל מול פני המלחמה החזקה – ניתוח דמוגרפי של נופלים במלחמת חרבות ברזל והמחקר הישראלי על המבנה החברתי של צה"ל | עוזי בן שלום, רועי נאון
בישראל קיימת מגבלה על פרסום מידע אודות ההרכב החברתי של כוחות הביטחון משיקולים שונים, וזאת בניגוד למקובל בחלק מצבאות העולם. מחקרים שנעשו התמקדו בניתוח של שייכות חברתית אינדיבידואלית או של מאפיינים פסיכולוגיים של נופלים במלחמת יום כיפור, לבנון הראשונה ובפעילות מבצעית בביטחון שוטף בשנים מאוחרות יותר.
מחקר זה בוחן את ההרכב החברתי מתוך שייכות לישובים של נופלי צה"ל במלחמת חרבות ברזל. במסגרת הבדיקה נבדקו רשומות של 608 נופלים שחולקו לשלוש קבוצות: נופלים בעת מתקפת חמאס 7-8 אוקטובר 2023, נופלים בעת שלב ההכנה לתמרון הקרקעי ונופלים בשלב התמרון הקרקעי עד לתאריך 1.8.2023. לניתוח נוספו נתונים על אשכולות למ"ס של הישובים, צביונם הדתי, מיקומם הגיאוגרפי ומאפיין היישוב.
הניתוח נעשה לעומת טענות בספרות התיאורטית ובחברה הישראלית בכללותה, על כך שההרכב החברת של צה"ל השתנה והוא מורכב משכבות אוכלוסיה בעלות סטטוס סוציו-אקונומי נמוך, רובם דתיים וכי ההתיישבות העובדת כבר איננה משתתפת בנטל הביטחוני. אף אחת מן ההשערות הללו לא אוששה באופן מלא במחקר. אין עדות לכך שהתרחש תהליך קיצוני של שינוי ביחס להשתתפות החברה הישראלית בנטל הביטחוני.
נראה כי בסך הכל ההשתתפות בנטל הזה הנה יחסית שוויונית בין כל השכבות – למעט השכבות החלשות ביותר מבחינה כלכלית. כשני שליש מן הנופלים הם מאשכולות למ"ס 6-10, שיעור הנופלים מאשכולות 1-3 הוא הנמוך ביותר. ממצאים אלו חוזרים על עצמם פחות או יותר גם כאשר נוכו מתוך האשכולות ישובים שבהם מתגוררת אוכלוסיה שאיננה חייבת בגיוס (אף כי אין דרוג לינארי בין האשכולות);
שיעור הנופלים מישובים חילוניים הוא גבוה ואף כי היקף הנופלים מאוכלוסייה דתית הוא אכן גבוה יחסית, הרי שהם אינם בגדר רוב הנופלים.. השערה זו לא אוששה אך גם לא הופרכה ויש להעמיק את הבדיקה בעניין זה בעתיד.
לבסוף, שיעור הנופלים מן ההתיישבות העובדת הוא הגבוה. ביותר מכל סוגי הישובים. בקרב הנופלים קיים יצוג יתר לאיזור הגיאוגרפי של יו"ש. וייצוג חסר למתגוררים בתל אביב.
המחקר דן במשמעות החברתית של הממצאים, בצורך לחזק. את המחקר האמפירי בתוך הצבא וכן במגבלות השונות של ביצוע מחקר רטרוספקטיבי שכזה. רק שילוב של מחקר רב יותר בין אקדמיה לגופי הביטחון יכול למנוע מצב של מידע מוטעה. המופץ לציבור בנושאים אלו, נידון באופן מוטה באמצעי התקשורת ומנוצל לצרכים. פוליטיים.
|
תמונה
|
פרופ׳ עוזי בן שלום הוא דקן מדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, שימש בתפקיד יו"ר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל וכן בתפקיד יו"ר (משותף) של קהילת צבא וביטחון באגודה הסוציולוגית הישראלית. |
|
תמונה
|
ד"ר רועי נאון, פוסט-דוקטורנט במדעי הרוח באוניברסיטת אריאל. חוקר בתחומים של הקיבוץ המשתנה, צבא-חברה בישראל ואסטרטגיה. |