יו"ר ומתדיינת: הילה שמיר
במושב זה אנו מבקשים להפנות מבט מחקרי אל עבר סוגיות הכרוכות בפיננסיאליזציה המואצת ובממשליות העבודה (labor governance) בכלכלה הגלובלית. במקביל להתפתחות הטכנולוגית המתמדת והגלובליזציה הכלכלית ובעקבותיהן מתחוללים שינויים יסודיים במוסדות חברתיים ופיננסיים. שינויים אלו נושאים השלכות מרחיקות לכת על המסגרות המשפטיות והמוסדיות שמעצבות את יחסי העבודה, על הציפיות הגוברות משחקנים כלכליים לשקול היבטים חברתיים וסביבתיים במסגרת פעילותם העסקית והפיננסית, ועל המודלים העסקיים ואסטרטגיות ניהול העבודה בשרשראות אספקה גלובליות.
הדיון יתפרש על פני ציר זמן שתחילתו בבחינה היסטורית של הקשר בין פיננסיאליזציה ליחסי עבודה בארצות הברית בשנות ה- 80 של המאה העשרים, המשכו בניתוח פרקטיקות עכשוויות בשדה של השקעות חברתיות בנות-קיימא (social sustainable investments - SSI), המאופיין בשילוב והטמעה שיטתיים של ערכים חברתיים בפעילות פיננסית, וסופו בהתנסות בדִּמְיוּן תיאורטי של כלכלת עבודה בת קיימא.
במאמר הראשון, בוחן יאיר קלדור את יחסי הגומלין בין הפיננסיאליזציה להיחלשות של עובדים ועבודה מאורגנת בכלכלה האמריקאית, תוך התמקדות בהשפעה של שינויים חקיקתיים על היחסים הללו. בפרט, המאמר מצביע על האופן שבו חוק הרפורמה בחדלות פירעון מ-1978 (U.S. Bankruptcy Reform Act) חיזק את כוח המיקוח של בעלי מניות והחליש את ההגנות החוקיות על עובדים ועבודה מאורגנת, ובה בעת סיפק תמיכה מוסדית לפיננסיאליזציה.
במאמר השני, רמי קפלן וזאב רוזנהק מציגים ניתוח של מערך רחב של חומרים טקסטואליים המיוצרים במסגרת השדה הגלובלי של השקעות חברתיות בנות-קיימא. דרך ניתוח זה, מצביעים קפלן ורוזנהק על עבודת הקומנסורציה - אסטרטגיות ההמרה של פרקטיקות וערכים חברתיים וסביבתיים לערכים בעלי משמעות פיננסית – שבאמצעותה שחקנים מוסדיים מפתחים וממסדים את שדה ה-SSI.
לבסוף, במאמר השלישי, תמר ברקאי ויניב רון-אל עוסקים בפערי ממשליות העבודה בשרשראות אספקה ובהשלכותיהם על הפְּגִיעוּת המבנית של עובדים לניצול חמור. המאמר מצביע על הגבולות האונטולוגיים והמגבלות של הספרות הביקורתית בתחום של ממשליות עבודה בכלכלה הגלובלית העכשווית, ומבקש לחרוג מהם באמצעות התנסות בתיאורטיזציה פרוספקטיבית של כלכלת עבודה בת-קיימא.
|
תמונה
|
הילה שמיר היא פרופסורית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בתחום דיני העבודה הגירה ורווחה, ובמיוחד בסוגיות הנוגעות לעובדים בשרשראות ערך גלובליות, סחר בבני אדם וגישות פמיניסטיות למשפט. שמיר לימדה בפקולטות למשפטים בטורונטו, בג'ורג'טאון, בקורנל, בברקלי ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. היא זכתה במענק מהמועצה האירופית למחקר (ERC) עבור מחקר שעסק בסחר בבני אדם (Teafflab 2018-2023). עם תום מחקר זה, היא זכתה במענק ERC נוסף עבור מחקר ביחס לזכויות עובדים בשרשראות ערך גלובליות (ChanGe Lab ספטמבר 2024 – ספטמבר 2029). שמיר כתבה וערכה מספר ספרים ביניהם (יחד עם ג'נט האלי, רייצ'ל רבושה ופרבה קוטיסוורן) Governance Feminism: An Introduction (מינסוטה, 2018) ו- Governance Feminism: Notes from the Field (מינסוטה 2019), וכן "סיפור משפט" (יחד עם איסי רוזן-צבי, הוצאת עם עובד). כרך שהיא שותפה לעריכתו (ביחד עם תמר ברקאי, בימל ארורה, ושילפי בנרג'י) בנושא "עבדות מודרנית ושרשראות ערך גלובליות" עתיד לצאת בשנת 2025 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. |
פיננסיאליזציה, עבודה מאורגנת, וחדלות פירעון | יאיר קלדור
בקרב חוקרים יש הסכמה הולכת ומתרחבת כי הדומיננטיות של שווקים ופעילויות פיננסיות בקפיטליזם העכשווי היא בין הגורמים המרכזיים לירידה המתמשכת בכוחם של עובדים ועבודה מאורגנת. המחקר שאציג מתמקד בשינויים במערכת החוק כאחד המנגנונים המקשרים בין הפיננסיאליזציה של הכלכלה לשוק העבודה.
מערכת החוק מספקת מסגרת מוסדית עבור שווקים ופעילויות פיננסיות, ומסדירה את מערכת היחסים בין בעלי מניות למנהלים, לווים למלווים, ושחקנים נוספים לאורך שרשרת הערך הפיננסית. להגנה החוקית שמספקת המדינה למשקיעים השפעה מהותית על התפתחות שוקי הון מקומיים, אך מחקר השוואתי מראה כי השפעה זו פועלת גם בכיוון ההפוך, וכי הגידול בשווקים ופעילויות פיננסיות תורם לרפורמות שנועדו לחזק את ההגנה על משקיעים.
כיצד משפיעים תהליכי פיננסיאליזציה על המסגרת החוקית שמבנה שווקים ופעילויות פיננסיות? כיצד משפיעים שינויים אלה על היחסים החברתיים ומאזן הכוחות בתוך החברה?
כדי לענות על שאלות אלה, המחקר שאציג מתמקד בקשר שבין המפנה הפיננסי בכלכלת ארה"ב לחוק הרפורמה בחדלות פירעון מ-1978 (U.S. Bankruptcy Reform Act). החלק הראשון של המחקר מוצא קשר ישיר בין הרפורמה להתרחבות שוק האשראי הפרטי, שהביאה לזינוק במספר פשיטות הרגל בארה"ב ויצרה לחצים גוברים על המערכת הקיימת. החלק השני של המחקר מתמקד בפרק 11 של החוק, שנועד לעודד ארגון מחדש במקום פירוק של תאגידים בקשיים פיננסיים, ומראה כיצד השינויים בתהליכי חדלות פירעון תאגידית חיזקו את כוח המיקוח של בעלי מניות והחלישו את ההגנות החוקיות על עובדים ועבודה מאורגנת. החלק השלישי מתחקה אחר ההשפעות של שינויים אלה על יחסי העבודה בארה"ב בשנות ה-80, ומוצא כי הם החלישו את כוחם של איגודי עובדים וסיפקו תמיכה מוסדית לתהליכי פיננסיאליזציה בחברות לא פיננסיות.
מבחינה אמפירית, המחקר תורם להבנת הקשר בין פיננסיאליזציה ועבודה באמצעות ניתוח תפקידם של שינויים כגורם מתווך בין תהליכים אלה. מבחינה תיאורטית, המחקר תורם לספרות על פיננסיאליזציה באמצעות מסגרת תיאורטית הקושרת בין המפנה הפיננסי, מערכת החוק, ויחסי כוח בכלכלה הקפיטליסטית. ברמת הפשטה גבוהה יותר, המאמר מספק תובנות חשובות בנוגע לקשר בין התפתחות כלכלית ושינוי מוסדי, וכיצד אלה משפיעים ומושפעים מההתנהגות של שחקנים ברמת התעשייה והחברה.
|
תמונה
|
יאיר קלדור הוא סוציולוג וכלכלן פוליטי. מחקריו עוסקים בשינויים מבניים ומוסדיים במערכת הקפיטליסטית והשפעתם על יחסי כוח, אי שוויון, ומאבק מעמדי. לקלדור דוקטורט בסוציולוגיה אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארה"ב, וכן תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב. |
ההערכה הפיננסית של ערכים חברתיים: עבודת קומנסורציה ב"השקעות מקיימות חברתית" | רמי קפלן, זאב רוזנהק
מאמר זה בוחן את עבודת הקומנסורציה - תהליך ההמרה של תכונות או אובייקטים שונים למדד אחיד לצורך השוואה ביניהם - המהווה בסיס למיסודו של שדה גלובלי של "השקעות מקיימות חברתית" -socially sustainable investment - (להלן, SSI). שדה ה-SSI הוא תחום של פעילות פיננסית שמוגדר על ידי השילוב השיטתי של גורמים חוץ-פיננסיים הקשורים לערכים חברתיים בפרקטיקות ובמוצרים פיננסיים. אנו בוחנים את מערכי הדִּמְיוּן (imaginaries) המגדירים ומאפיינים את תחום ה-SSI, תוך התמקדות בדרכים שבהן מערכי הדִּמְיוּן האלה מנסחים את כללי ההערכה (valuation rules) שבאמצעותם הגורמים החוץ-פיננסיים המגולמים במושג של "קיימות חברתית" מוערכים פיננסית.
ברמה הקונספטואלית, אנו רואים ב-SSI שדה שמכונן על ידי הפעלתם בו זמנית של שני סדרי ערך (orders of worth), המשויכים לרוב לזירות חברתיות שונות: סדר הערך האזרחי וסדר הערך השוקי. העובדה ששני סדרי הערך הללו לכאורה אינם בני השוואה מייצרת אי-ודאות באשר לכללי ההערכה הנאותים לתחום ה-SSI. על כן, המיסוד של SSI כשדה מובחן של פעילות פיננסית מחייב ייצור של עקרונות וכלים להערכה שהופכים את שני סדרי הערך לבני השוואה (commensurability). מהלך זה, אותו אנו ממשיגים כ"עבודת קומנסורציה", נשען על העבודה הרעיונית והמוסדית שמבצעים שחקנים המנסחים ומפיצים מערכי דִּמְיוּן ופרקטיקות המעצבים את קווי המתאר ואופן הפעולה של התחום.
ברמה האמפירית, אנו בוחנים את מערכי הדִּמְיוּן שמנוסחים ומופצים על ידי הארגוןPrinciples for Responsible Investment (PRI). PRI הוא ארגון בינלאומי רב-צדדי שהוקם בשנת 2006 ביוזמת האו"ם כאיגוד של גופים בתעשיית הפיננסים, והוא כולל כיום מעל 5,300 מוסדות פיננסיים מרחבי העולם.
כשחקן מרכזי בשדה ה-SSI, ה-PRI מעודד את פיתוחו ומיסודו של התחום באמצעות ניסוח והפצה של עקרונות, כללים, כלים ומתודולוגיות. במאמר זה אנו מציגים ניתוח של מערך רחב של חומרים טקסטואליים שפורסמו על ידי ה-PRI, תוך התמקדות בקטגוריות, מודלים סיבתיים ופרסקריפטיביים, ועקרונות פעולה שבאמצעותם הארגון מסביר מהו SSI, כיצד הוא פועל וכיצד הוא צריך לפעול, ומהן התועלות החברתיות והפיננסיות שה-SSI מניב ואמור להניב. הניתוח מאיר את הדרכים בהן שחקנים מוסדיים מבצעים עבודת קומנסורציה בין סדרי ערך מובחנים באמצעות ניסוח והפצה של מערכי דִּמְיוּן.
|
תמונה
|
|
|
תמונה
|
זאב רוזנהק הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. תחומי המחקר שלו כוללים סוציולוגיה של הכלכלה וכלכלה פוליטית. בשנים האחרונות הוא חוקר היבטים מוסדיים ותרבותיים של תהליך הפיננסיאליזציה של הכלכלה ושל החיים החברתיים בכללותם. במחקריו הוא מתמקד במודלים מוסדיים, מסגרות רעיוניות וקוגניטיביות ופרקטיקות שעומדים ביסוד תהליכי הפיננסיאליזציה. |
הנוכל לדמיין כלכלת עבודה בת-קיימא? ממשליות ואסדרת תנאי העבודה בשרשראות אספקה גלובליות | תמר ברקאי, יניב רון-אל
המאמר עוסק באתגר המתמשך של ממשליות (governance) ושל אסדרת תנאי העבודה בשרשראות אספקה. בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ארגוניים ומשאבים כלכליים משמעותיים בשיפור תנאי העבודה ובהגנה על זכויות האדם של עובדים בתחתית שרשראות האספקה, אולם הספרות המחקרית מראה כי לאלו הייתה השפעה מוגבלת.
הטענה המרכזית שעולה במחקרים ביקורתיים היא כי חוסר האפקטיביות של מנגנוני הממשליות והאסדרה של שרשראות אספקה גלובליות, כמו גם הפְּגִיעוּת של עובדים לניצול, הם תוצר מבני של פערי הכוחות בין תאגידים לספקים לאורך שרשראות האספקה, הן המקומיות הן הגלובליות. על כן, שוב ושוב מועלה הספק לגבי האפשרות המציאותית של מנגנוני הממשליות הקיימים – ביניהם מודלים של אחריות תאגידית (CSR), חוקי שקיפות ובדיקות נאותות, מנגנוני עובדים, ויוזמות צרכניות – להוביל לשינוי מהותי בתנאי העבודה ובזכויות העובדים, במצב שבו שרשרת האספקה היא המודל העסקי ההגמוני.
מאמר זה מציע לדון באתגר הממשליות של תנאי עבודה בשרשראות אספקה באמצעות מהלך כפול: ראשית, נטען, כי המחקר הביקורתי הקיים, חרף עמדתו הביקורתית, עדיין תחום בגבולות האונטולוגיים שמכתיב המודל העסקי של שרשרת האספקה. שנית, נתנסה בהרחבת הדמיון האנליטי והפוליטי שלנו מעבר למערכת הקוארדינטות של הקפיטליזם העכשווי. לצורך כך, ראשית, נחשוף את ההנחות האונטולוגיות והמתודולוגיות שבבסיס ספרות המחקר הביקורתית העוסקת בחסך הממשלי בתחום של תנאי עבודה בשרשראות אספקה. שנית, על בסיס ניתוח צורני של שרשראות אספקה ושל רכיבים של מנגנוני ממשליות קיימים, המתבררים כאפקטיביים, נחשוב אל מעבר לקיים. מטרת מהלכים אלה היא לפתח, בשלב זה ברמה האנליטית, אפשרויות אחרות להתמודדות עם הניצול הכרוני החמור של עובדים בכלכלה הגלובלית העכשווית.
|
תמונה
|
תמר ברקאי היא סוציולוגית פוליטית-כלכלית וראש המקבץ לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בחוג ללימודים רב תחומיים בתל חי אוניברסיטה בהקמה. היא בעלת תואר דוקטור בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים בצורות חדשות של סמכות פוליטית ובהשלכות של הצמיחה הגלובלית של "אחריות תאגידית" על העבודה המאורגנת. כעמיתת מחקר ב- ChainGE Lab – קבוצת מחקר בהובלת פרופ' הילה שמיר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - היא חוקרת מנגנונים של ממשליות עבודה בשרשראות אספקה גלובליות. |
|
תמונה
|
יניב רון-אל הוא סוציולוג היסטורי-פוליטי. מחקרו מתמקד בתנועות חברתיות המצויות על התפר שבין פוליטיקה לכלכלה. מחקר הדוקטורט שלו (2022, אוניברסיטת שיקגו) עסק בתנועת הצרכנים האמריקנית בשנות ה-60' וה-70' והוא עובד על פרסום מאמרים וספר על בסיס מחקר זה. במחקרו הנוכחי כעמית פוסט-דוקטורט באונ' בר-אילן, הוא חוקר את תנועת המחאה של "מאבק הגז" שפעלה בישראל לפני כעשור. כעמית מחקר בקבוצת המחקר ChainGE Lab בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' הילה שמיר, הוא חוקר התארגנויות של צרכנים להגנה על זכויות עובדים בשרשראות אספקה. |