יו"רים: אמית אביגור-אשל ודני פילק
המושב יציג את הספר וידון בנושאים שהוא מעלה מפרספקטיבות כלכלית-פוליטית, היסטורית-כלכלית וסוציולוגיות.
הספר משתמש במסגרת תיאורטית נאו-גרמשיאנית, שבמרכזה המושגים אידיאולוגיה, בלוק היסטורי ומודל צמיחה, כדי לבחון את שלטון הליכוד בשנים 2009-2019. הוא מוצא ששילוב של מדיניות כלכלית-חברתית נאוליברלית והטרודוקסית, ניצול של מודל הצמיחה מובל-הייצוא כדי לשפר את הרווחה החומרית של "העם" וכן עסקאות פוליטיות עם כוחות לא-פופוליסטיים על בסיס הסכמות אידיאולוגיות היו קריטיים ליכולת של הליכוד להישאר בשלטון במשך עשור.
התרומה התיאורטית של הספר היא בכך שהוא ממחיש שתנועות פופוליסטיות-מדירות מצליחות להישאר בשלטון כאשר הן מצליחות לייצב את המבנה החברתי סביב פרויקט פוליטי המקודם כאלטרנטיבה להגמוניה קיימת.
|
תמונה
|
אמית אביגור אשל הוא מרצה בכיר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר. ספרו "עובר ושווא: הבטחות בחברת השוק שלנו" יצא לאור לאחרונה בהוצאת רסלינג. |
|
תמונה
|
דני פילק הוא פרופסור מן המניין במחלקה לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו של פילק עוסקים במדיניות בריאות והזכות לבריאות, חברה ופוליטיקה ישראלית, ופופוליזם בישראל ובעולם. בין הפרסומים שלו, הספרים The political right in Israel "פופוליזם והגמוניה בישראל", "הפוליטיות של הקומיקס", ובשותפות עם אמית אביגור אשל הספר What have populists done for us: Exclusionary Populism in power in Israel and beyond". פילק הוא בין מייסדי תנועת "עומדים ביחד" וחבר הנהגתה. |
איך נראה הפופוליזם הישראלי מנקודת מבטה של ההיסטוריה האמריקאית? | אלי קוק
המושג "פופוליזם" נכנס ללקסיקון הפוליטי כתנועת איכרים אמריקאית בסוף המאה ה-19, שביקשה לרסן את כוחה של ההון הפיננסי ודרשה שגם סוגיות כלכליות יהיו חלק מהספרה הדמוקרטית וייקבעו על ידי נציגי ציבור, ולא על ידי השוק הפרטי או מונופולים תאגידיים. עבור איכרים אלה, פופוליזם לא היה רק סגנון דיבור או תרבות פוליטית אלא גם תוכנית כלכלית-חברתית מפורטת שמטרתה לשבור את השליטה של ההון האמריקאי על חייהם הכלכליים של האזרחים הפשוטים. הפופוליסטים תמכו, בין היתר, בהלאמת הרכבות (שהיו מקור לרב ההשקעות בבורסה האמריקאית באותה תקופה) ומשאבי טבע, העלאה דרמטית של מיסים על עשירים, ופוליטיזציה של קביעת היצע הכסף ומערכת האשראי בארה"ב.
כיום, בישראל, נראה שאין כמעט ויכוח בקרב ליברלים ושמאלנים על כך שבתחילת המאה ה-21, ממשלות ימין הפכו ל"פופוליסטיות". בעוד בארה"ב יש דיון סוער בקרב היסטוריונים (ולעיתים גם בציבור הרחב) בשאלה האם טראמפיזם הוא פשיזם, בישראל נראה כי קיים קונצנזוס רחב כי "ביביזם" שווה לפופוליזם. בנוסף, בעוד שבארה"ב ברני סנדרס (אולי אפילו יותר מטראמפ) נתפס כ"פופוליסט", בישראל לא קיים כמעט מושג של פופוליזם מהשמאל – רק מהימין.
כיצד ניתן להבין את הפער בין השיח האמריקאי לשיח הישראלי? מה אנו משיגים מבחינה אנליטית אך גם פוליטית כאשר אנו מכנים את ממשלות נתניהו "פופוליסטיות", ומה אנו מאבדים? בניתוח הפופוליזם הישראלי מנקודת מבטה של ההיסטוריה האמריקאית, אנסה לענות בקצרה על שאלות חשובות אלו.
|
תמונה
|
אלי קוק הוא היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי וראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. ספרו הראשון אודות ההיסטוריה של מדדים כלכליים זכה בשני פרסים בינלאומיים להיסטוריה של הרעיונות. ספרו השני אודות ההיסטוריה של ״אדריכלי בחירה״ ועלייתה של הקפיטליזם הדיגיטלי בארה״ב ייצא ב-2025 בהוצאת פינגווין-רנדום האוס. |
ההיפותזה הגיאו-פוליטית והפופוליזם כדמוקרטיזציה של הלאומנות | אריה קרמפף
בהרצאתי אציג את "ההיפותזה הגיאופוליטית" לפיה עמדות הממשלות בישראל נקבעות בסוגיות כלכליות נקבעות בהתאם לעמדות שלהן בסוגיות מדיניות. על בסיס התזה הגיאו-פוליטית, אסביר את המדיניות הכלכלית של ממשלות הימין בישראל בתקופה שבין האינתיפאדה השנייה ושנת 2023.
ההיפותזה הגיאופוליטית מציעה אלטרנטיבה לתיאוריות כלכליות פוליטיות מוטות-חברה, לפיהן המשטר הכלכלי במדינה נקבע בהתאם ליחסי הכוח בין הקבוצות החברתיות. על פי ההיפותזה הגיאופוליטית, תופעת הפופוליזם אינה נובעת מתגובת-נגד לניאוליברליזם אלא מהפנמה של האינטרסים הלאומיים על-ידי קבוצות חברתיות. על פי מסגרת פרשנות זו, גל הפופוליזם העולמי הוא תוצאה של התפרקות הסדר העולמי הליברלי.
|
תמונה
|
אריה קרמפף הוא פרופסור חבר במכללה האקדמית של תל אביב יפו. עומד בראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה. |
בין פופוליזם לאי-ליברליזם: המבט המגדרי החסר| מיכל פרנקל
|
תמונה
|
מיכל פרנקל היא פרופסורה מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. תחומי העניין המרכזיים שלה הם מגדר, גזע, אתניות, מעמד ודת בארגונים; עבודה-משפחה; מרחב ארגוני; מעבר של רעיונות ופרקטיקות ארגוניות מעבר לגבולות לאומיים בעידן הגלובליזציה, והסוציולוגיה של החברה בישראל. המאמרים ופרקי הספרים שפרסמה הופיעו בכתבי עת חשובים בעולם ובישראל. |