יו"רים: עמית קפלן ואבתסאם ברכאת
|
תמונה
|
ד"ר עמית קפלן, סוציולוגית, מרצה בכירה בבית הספר לממשל וחברה, וראשת התכנית לתואר שני בלימודי משפחה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. תחומי המחקר, אודותיהם פרסמה מאמרים בכתבי עת דוגמת European Journal of Population, Journal of Family Issues, Social Science Research, Demographic Research, and Human Reproduction. הם משפחות, שוק העבודה ומדיניות רווחה בפרספקטיבה השוואתית. |
|
תמונה
|
Ebtesam Barakat is a Lecturer in Sociology - Gender Sociology, Zefat Academic College and Bar-Ilan University |
אם יחידנית ואב רפאים: מבנה משפחה חדש הנובע מבחירתן של נשים יחידניות בהולדה מזרעו של מת | נורית דסאו, יעל השילוני-דולב
מחקר זה עוסק במודל של משפחה חדשה שטרם נלמדה בספרות, הנוצרת על ידי מפגש של אימהות יחידנית מבחירה והולדה מזרעו של מת. המשפחה מונה אם יחידנית, אב רפאים שנפטר לפני הקמתה וילדיהם הביולוגיים, ומומשגת כאן כמשפחת "איא"ר - "אם יחידנית ואב רפאים". המחקר הנוכחי, המבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים עם נשים שבחרו להקים משפחה ייחודית זו, בוחן את המשמעויות החברתיות-תרבותיות הגלומות בהקמתה ותורם פרספקטיבה אמפירית ותיאורטית חדשה לדיון ב"משפחות חדשות" ובמתח שבין ערכים מסורתיים ומודרניים הגלומים בהן.
הממצאים מראים שהעדפתן הראשונית של המרואיינות הייתה הקמת משפחה גרעינית נורמטיבית הבנויה על אדני זוגיות והורות, וכי לבסוף הקימו משפחה ללא זוגיות, אך כזו המממשת את מה שהן תופסות כטובת ילדיהן בידיעת זהות אביהם הביולוגי. "אב הרפאים" אמנם אינו נוכח במשפחה באופן פיסי, אך מוצג כאב המשפחה ובכך נותן לה ניראות של משפחה גרעינית נורמטיבית. בנוסף, למרות שבמשפחה שני הורים ידועים, עדיין יש מקום לבן-זוג עתידי של האם. אך גם במקרה זה, האמהות מתנות את קבלת ההחלטות ביחס לילדים בקיומו של קשר גנטי עימם. מאחר וקשר גנטי כזה קיים רק עימן ועם אב הרפאים, למעשה הן מותירות את קבלת ההחלטות ביחס לילדים בידיהן בלבד, הגם שביכולתו של בן זוגן לקחת חלק פעיל בגידולם.
ראיית ידיעת הזהות של האב הביולוגי כטובת הילדים והתפיסה הגנטית של הורות העומדת ביסודה, משמשות את האימהות במשפחת איא"ר כאמצעי לשמר בידיהן את השליטה בילדים ובמשפחה, גם אם יש להן בן-זוג. כך, לצד הנכחת זהותו, היעדרותו הבלתי הפיכה של אב הרפאים מספקת להן יציבות ווודאות. מעבר לכך, התעקשותן על הנוכחות (הנעדרת) של אב הרפאים במשפחה ועל שמירת מקומו כאב הילדים, מאפשרת להן להציג ניראות של משפחה גרעינית נורמטיבית. נטען, כי פרטיקות אלה מכוננות את משפחת איא"ר כדגם חדש של "משפחות חדשות" המהוות איום לתפיסות פטריארכליות, אך בו בעת משפחה זו עושה שימוש במבני כוח פטריארכליים על מנת לנטרל איום זה ולחמוק מאותן תפיסות פטריארכליות.
|
תמונה
|
Nurit Dessau holds a background in law and business management. She has served as a research assistant at the National Bioethics Council (2015-2016, 2018-2020) and the Ministry of Health (2017-2021). Recently, she completed a thesis in Sociology and has embarked on PhD studies. Her research interests focus on new reproductive technologies, reproductive trajectories, and family studies. |
|
תמונה
|
Yael Hashiloni-Dolev is a sociologist of health and illness. A former member of Israel’s National Bioethics Council (2013-20); the Gender Equality Committee - Council for Higher Education Israel (2017-23), and a former co-president of the Israeli Society for the History, Philosophy and Sociology of Science (2018-21). Currently, she is the university president’s advisor on gender equality. Her areas of interest include the beginnings and ends of life, new reproductive technologies, cryopreservation, gender, bioethics, genetics and family studies |
"....וזה הבן שלך זה הדם שלך, הבשר שלך ואיך כאילו?... איך להתנהג איתו? ..." – אלימות ילדים כלפי אימהותיהן מנקודת מבטן של אימהות ערביות-פלסטיניות ואימהות יהודיות | טל מלר, רג׳דה אלנאבולסי, ניווין חסן עבאס
בעשורים האחרונים גוברת המודעות לאלימות כלפי נשים במשפחה, תופעה אוניברסלית החוצה קבוצות אתנו-לאומיות, מעמדות, דתות והשכלה. אך בעוד שמחקרים קודמים התמקדו באלימות בני-זוג כלפי נשים מחקרים. מעטים בלבד עסקו עד כה בתופעה של אלימות של ילדים בוגרים כלפי אימותיהן וטרם נעשה. מחקר בנושא זה בישראל.
אלימות של ילדים כלפי אימותיהן כוללת אלימות פיסית, פסיכולוגית וכלכלית ויש לה השלכות חברתיות ובריאותיות, במקרי הקיצון של התופעה היא אף מסתיימת ברצח של אימהות. המחקר הנוכחי מתבסס על ראיונות עומק חצי-מובנים שנערכו בשנת 2023-2024 עם 40 אימהות ערביות-פלסטיניות ויהודיות הסובלות מאלימות מצד ילדיהן.
בראיונות הנשים תיארו צורות שונות של אלימות: פיזית, פסיכולוגית וכלכלית-חברתית ואת השפעותיהן על היבטים רבים של חייהן (רווחת-חיים, בריאות, תעסוקה, יחסיהן עם ילדים אחרים ועוד). הראיונות התייחסו לקושי של האימהות להכיר בכך שהן נפגעות אלימות, להתמודד עם האלימות בחיי היומיום ולפנות לקבלת עזרה מגורמים פורמליים. המחקר חושף גם את הקשר בין אלימות של ילדים כלפי אימהותיהן ובין העובדה שהילדים היו עדים בילדותם לאלימות שהאימהות חוו מצד בני-זוגן (האבות).
השיח החברתי-תרבותי מציג פעמים רבות את היחסים בין אימהות לילדיהן בדימויים מיתיים, אך המחקר הנוכחי מנכיח דרכים נוספות בהן אימהות מתמודדות עם פגיעות, קשיים, בושה בבקשת עזרה לצד מחסור בידע ובסיוע מותאם. לעיתים, חוויותיהן ממוזערות או מבוטלות על ידי המשפחה והקהילה, מה שמוביל לבידוד נוסף.
פעמים היותן סובלות מאלימות מצד ילדיהן מצטלבת גם עם מצבי פגיעות נוספים (ביניהם: אלימות בן-זוג או בן-זוג לשעבר, התמודדות עם מבנים משפחתיים פטריארכליים, היעדר תמיכה, מגורים בפריפריה, מעמד של מיעוט, חסמי שפה, קשיים תעסוקתיים ועוד) הללו מעצימים את מידת פגיעותן ואת האפשרויות המוגבלות לשיקום והיחלצות מהמצב כמו גם קיום חיים חדשים והתנתקות מהילד הפוגע. מטרת המחקר היא להבין ולהמשיג את התופעה של אלימות ילדים כלפי אימותיהן בישראל ולסייע בבניית אסטרטגיות לתמיכה בנשים הסובלות ממנה, מתוך היבטים חברתיים-כלכליים-פסיכולוגיים ומשפטיים.
|
תמונה
|
טל מלר היא פרופסור חבר בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת. היא מלמדת בתחומים של סוציולוגיה ומגדר. תחומי ההתמחות שלה הם: נשים ערביות-פלסטיניות אזרחיות ישראל וסוציולוגיה של המשפחה. הדוקטורט שלה התמקד באימהות יחידניות ערביות-פלסטיניות אזרחיות ישראל ומאז הרחיבה את מחקרה למבנים משפחתיים עכשוויים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל, תהליכי עיור בקרב משפחות ערביות-פלסטיניות בישראל, אלימות כלכלית ובפרט חובות כפויים, והשתלבות נשים ערביות-פלסטיניות בשוק העבודה מחקרה האחרון עוסק בחציית גבולות מרחביים מגדריים ואתנו-לאומיים בקרב שוטרות ערביות. |
|
תמונה
|
רג׳דה אלנאבולסי היא מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וכהנה עשור כממונה מוסדית על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. חוקרת אוכלוסיות מודרות, מצבי אלימות ופגיעות בהקשרים מגדרים, חברתיים-תרבותיים, מבניים ופוליטיים במיוחד בקרב קבוצות מיעוט. מומחית בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות/ים, נערות וילדים מחברות מודרות ובחברה הערבית-פלסטינית בישראל בהקשר החברתי, תרבותי והסוציו פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, והנגשת השכלה על תיכונית בקרב צעירות במצבי שוליים. מחקריה בנושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל פורסמו במאמרים רבים ובשני ספרים בשלוש שפות בהוצאת "אחותי". |
|
תמונה
|
ד"ר ניווין חסן-עבאס, פסיכולוגית קלינית מדריכה ומטפלת זוגית משפחתית מוסמכת. חברת סגל וראשת המסלול לחינוך מיוחד ופסיכולוגיה במכללה האקדמית צפת, וכן בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי. תחומי מחקרה עוסקים בנישואין ומשפחה, אלימות במשפחה, התמודדות עם משברים אישיים וקולקטיביים תוך דגש על גורמי חוסן וצמיחה פוסט-טראומטית. |
חוויותיהן של נשים פלסטיניות גרושות בישראל | מייסון רייא
המחקר הנוכחי התמקד בחוויותיהן של נשים פלסטיניות גרושות בישראל, הממוקמות במיקומי שוליים מצטלבים. במחקר נבחנו אסטרטגיות בחירה המושפעות ומעוצבות ממנגנוני הדיכוי המופעלים על נשים פלסטיניות גרושות, כשהן מתמודדות עם אתגרים בבואן להינשא בשנית. נישואין בשנית של נשים גרושות פלסטיניות במדינת ישראל הם סוגיה הכרוכה במגוון היבטים, בהם ערעור של כוחות תרבותיים מסורתיים ושבירת נורמות ומוסכמות חברתיות בסדר הפטריארכלי הקיים.
זהותן הכפולה של הנשים הגרושות מביאה אותן לכדי פרדוקס: מן הצד האחד, הן בוגרות, עצמאיות מבחינה תעסוקתית וכלכלית ויכולות לנהל חייהן באופן עצמאי; מן הצד האחר, הן כלואות במעמדן כגרושות-מוחלשות וסובלות מדיכוי של צורכיהן הרגשיים ומפיקוח חברתי.
במחקר נבחנו מנגנוני הדיכוי המופעלים על נשים גרושות בבואן להינשא בשנית ואסטרטגיות הבחירה שהן נוקטות הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי, לפי שלושת צירי הזמן - נישואין ראשוניים, גירושין, ונישואין בשנית.
תרומתו של המחקר - בשימוש בפרדיגמה של הצטלבותיות לפירוק קטגורית המשפחה הפלסטינית לטיפוסי משפחות, החידוש המוצע כאן טמון, אפוא, לא בזיהוי מבני כוח המצטלבים בחייהן של נשים פלסטיניות גרושות בישראל, אלא אף בהעלאת האפשרות ששרשרת מבני הכוח הללו מעצבים טיפוסים אופייניים של נשים פלסטיניות שטרם תוארו באופן זה.
שיטת המחקר שנבחרה היא השיטה הנרטיבית. נעשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים ככלי מחקרי, ואוכלוסיית המחקר – 20 נשים גרושות בגילים 29–45 שנים, שאותרו לפי תבחינים מסוימים לפי שיטת כדור השלג.
על פי טווח טיפוסי העצמי של המשתתפות שזוהו במחקר זה בהצטלבות עם דפוסי המשפחות: להיות כמו כולן: נשים שקוטלגו כטיפוס הקונפורמי, שגדלו במשפחה דתית-מסורתית בכפרים וערים ערביות, הטיפוס השני – "אם אין אני לי מי לי?" – הטיפוס המורד, נשים שגדלו במשפחות במצוקה, טיפוס הליברליות שגדלו בעיר מעורבת במשפחות ליברליות, בחלוקה לתת-נושאים: נישואין ראשונים – "חוויית פינוק", גירושין – "החלטה לחיות בכבוד", נישואין שניים – "אפשר גם אחרת".
|
תמונה
|
מייסון ריא, דוקטור לפילוסופיה מאונ' בן גוריון, אקטיביסטית פמיניסטית כעשור, מנהלת המרכז הקהילתי בסח'נין, פועלת לקידום מעמד הנשים הערביות, במיוחד גרושות, בחברה בישראל. היא מובילה פרויקטים חברתיים ייחודיים. בין יוזמותיה הבולטות: הקמת עמותת לנשים חד הוריות ערביות למען שוויון לנשים חד-הוריות ובית קפה לנשים בלבד, שמספק מרחב בטוח לשיח ובילוי ללא נוכחות גברים. מחקריה של ריא מתמקדים במעמד הנשים הגרושות בחברה הערבית, ובפרט המוסלמיות. |