יו״ר: אמיר פאח׳ורי
באמצע אפיזודת האלימות החריפה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, חוזר שוב לקדמת הדיון האקדמי והציבורי העוסק במיקומם הקונפליקטואלי של הפלסטינים אזרחי ישראל כ"מיעוט במלכוד" בין מדינת האזרחות שלהם לבין "אומת האם" שלהם. במושב זה, נבקש להעמיק בפרספקטיבה זו ולהרחיב אותה בשלושה היבטים:
א. היבט רגשי: מכיוון שקבוצה לאומית חולקת רפרטואר רגשי ולא רק תרבותי ו/או מוסרי, אנו מבקשים לדון בהיבטים הרגשיים של המיקום הקונפליקטואלי, ולא רק בפוליטיים. במסגרת זו, נתמקד ברגשות של כעס, בושה וכאב שחווים הפלסטינים אזרחי ישראל נוכח מה שמתחולל לבני עמם ברצועת עזה.
ב. היבט ההצלה: ננסה לברר האם ובאילו תנאים יכולה להתגבש תיאוריה של הצלה מצד מיעוט במלכוד כלפי אומת האם שלו (בדרגה ראשונה) וכלפי מדינת האזרחות שלו (בדרגה שנייה). נבחן כיצד – אם בכלל – היא מתבטאת במאבק על גבולות הקהילה הפוליטית בתוך מדינת האזרחות, וכיצד רגשות קולקטיביים שמתחדדים בתקופה זו משפיעים על העמדות השונות ביחס לאפשרות זו.
ג. מישור השוואתי: בשיח הפוליטי והאקדמי, הפלסטינים אזרחי ישראל ממוקמים השוואתית בין "שני השחורים" – השחורים של דרום אפריקה או של ארצות הברית בתקופות האפרטהייד בכל אחת מהן. מישור השוואה נוסף הוא למיעוטים לאומיים ב"מדינות מלאימות", לרוב במדינות פוסט-סובייטיות. נבקש לדון בשני ההיבטים הראשונים תוך התייחסות למישורים השוואתיים אלו, ולנסות לאבחן את הייחודיות של המקרה הנדון.
|
תמונה
|
Ameer Fakhoury received his LL.B. degree from the Hebrew University of Jerusalem, followed by an M.A. in Political Science from the Haifa University Peace and Conflict Management Program, focusing on theories of ethnic and national groups and ethnic and national conflicts. Ameer wrote his Ph.D. in Sociology at the Haifa University, concentrating on different narratives of Arab christianity in Israel. Currently, his PhD thesis is awaiting external review. Ameer is the former Director of the Wahat al Salam-Neve Shalom School for Peace Research Unit, and the co-director of the thinking groups “PartnershipBased Peace” and “Nationalism and Partnership” at the Van Leer Jerusalem Institute. Ameer is a consultant to civil society organization on Shared Society and the Co-Director of the Van Leer Jerusalem Institute ‘Nisan’ project, aimed at the research of shared society in Israel. Ameer has been accepted as post-doctoral fellow at the Polonsky Academy for Advanced Study Humanities and Social Sciences and is expected to begin his fellowship in the upcoming Semester. |
1948 Palestinians in the Shadow of the War on Gaza: Questions on positionality and agency | Areen Hawari
The genocidal war against the Palestinian people in the Gaza Strip, over 440 days long thus far, has brought back to the forefront questions about Palestinians within the 1948 territories, and in particular questions about their connection to the conflict with the Zionist project and their role in the in the pursuit for freedom and justice for Palestine.
The proposed presentation addresses the shifts that the war of genocide on Gaza has brought about in Israel’s policies towards the 1948 Palestinians. In doing so, it also examines the uniqueness of their status as both citizens in a settler-colonial state and inhabitants of one of the six Palestinian geographies (The six geographies are the West Bank, the Gaza Strip, Jerusalem, the refugees, the prisoners, and the 1948 Palestinians - Palestinians living inside the Green Line).
The argument made in the presentation is that Israel and its policies are based – through the ‘citizenship’ project – on granting the 1948 Palestinians material ‘privileges’ that may raise their level of economic, and perhaps social, welfare at the individual level, and position them at the top of the colonial hierarchy, relative to Palestinians from other geographies.
On the other hand, this form of citizenship ingrains their vulnerability and inferiority at the collective level, while also subjecting them to a siege that aims to cut them off from their cause, their people and their wider nation – and sometimes succeeds in doing so.
The contradictions inherent in this citizenship and the challenges it presents intensify at pivotal historical moments – such as the ongoing genocidal war on the Gaza Strip – since the sovereign state has erased the margins that have previously allowed 1948 Palestinian to manoeuvre themselves within these contradictions.
This, in turn, has led them to a crossroads, where they could find themselves compelled to choose between playing their role in the liberation project, and legitimizing their own submission, their silence, and their reproduction as a distortion referred to as the “Arabs of Israel”. Several factors sway their choice of path at this junction, or in their indecision or wavering between paths, and the presentation offers some analysis and predictions about these.
The presentation draws on analyses, reviews of academic papers, polls and position pieces written about 1948 Palestinians against the backdrop of the war on the Gaza Strip that discuss their legal status, policies of concern to them, racism towards them, their political agency and collective psychology. It also draws on observations made during academic conferences and seminars held following the outbreak of the war that touched on these subjects.
|
תמונה
|
Dr. Areen Hawari, the general director of Mada al-Carmel—The Arab Center for Applied Social Research, is a political and feminist activist holding a Ph.D. in Gender Studies from Ben-Gurion University of the Negev. Her research focuses on issues related to Palestinians within the Green Line, particularly Palestinian women's activism at the intersection of feminism, religion, and colonialism. Since the summer of 2014, she has been a part-time lecturer in the graduate program at the Rothberg International School and in the Glocal program for international development at the Hebrew University of Jerusalem. |
כיצד יכול המפנה הרגשי בחקר לאומיות לתרום להבנת מצבו של מיעוט פלסטיני במלכוד בישראל? | יובל פיינשטיין
|
תמונה
|
פרופ' יובל פיינשטיין הוא חבר החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, וסגן דיקן למחקר בפקולטה. מחקריו עוסקים בשלושה נושאים עיקריים: הקשר בין אמונות המרכיבות זהויות לאומיות לבין רגשות ועמדות פוליטיות בזמני שגרה ובעתות משבר, ההיסטוריה של התפתחות מדינות ואומות בעידן המודרני, ויחסים בין קבוצות אתניות. ספרו, Rally 'round the Flag: The Search for National Honor and Respect in Times of Crisis עוסק בתגובה של הציבור האמריקאי למלחמות ומשברים ביטחוניים בין השנים 1950 ל-2020 וזכה בפרס הספר המצטיין מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. מאמריו פורסמו בכתבי עת רבים, ביניהם גם הAmerican Journal of Sociology ן-American Sociological Review. לאחרונה הוא פרסם את המאמר emotions in times of national division The tempest within: the origins and outcomes of intense national בכתב העת -Theory and Society |
רגשות בין קבוצתיים כמניע וחסם למפגש בין הקבוצות בזמן מלחמה: הערים המעורבות כמקרה בוחן | רנא עבאס
בעתות אסונות ומשברים המאיימים על הקבוצה והקולקטיב, וכתוצאה מהם, עולים רגשות בקרב חברי קבוצת הפנים כלפי קבוצת החוץ ללא קשר לחוויית האירוע על ידי הפרט. רגשות אלו מבססים את הקטגוריזציה של אנחנו והם ומניעים את הפרט לפעולה תוך הצדקה של התפיסות שבהם הם מחזיקים.רגשות אלו מועצמים בתקופות משבר, וכוללים לרוב תחושות של פחד, איום, אכזבה, כעס ושנאה כלפי הקבוצה השנייה.
המלחמה שהתחילה בשביעי לאוקטובר 2023 והאסון שהמיטה על הישראלים והפלסטינים כאחד, מעלה רגשות בין קבוצתיים מורכבים העשויים לתרום לעיצובם מחדש של היחסים בין היהודים והפלסטינים אזרחי מדינת ישראל בעשורים הבאים. רגשות כמו שנאה, פחד וכעס עלולים להוות חסם בפני המפגש בין שתי הקבוצות, כאשר רגשות כמו אמפתיה והערכה עשויים להיות קשורים חיובית עם נכונות למפגש. עם זאת, רגשות עשויים לשחק תפקיד שונה ביחס לקבוצת הרוב או המיעוט שבעל כורחה חייבת לקיים אינטראקציה עם קבוצת הרוב ששולטת במשאבים הכלכליים ומנועי הצמיחה במדינה.
השאלה שעולה מכאן היא מהו הקשר בין רגשות בין קבוצתיים לבין נכונות לקרבה והאם רגשות משחקים תפקיד שונה על פי סוג האינטראקציה: אינטראקציה שלא מרצון- שבה האדם לא יכול לבחור האם להיות או לא להיות חלק באינטראקציה עם האחר (כגון במסגרת של לימודים ועבודה) לעומת אינטראקציה מרצון (כגון קנייה בבית מסחר בבעלות קבוצת החוץ או השתתפות באירועים משותפים). על מנת לענות על שאלות אלו יוצגו ממצאי מחקר שנערך בקרב מדגם מייצג באחת הערים המעורבות בארץ ובדק את תמונת היחסים בין יהודים לפלסטינים באותה עיר.
|
תמונה
|
ד"ר רנא עבאס חברת צוות באקורד החל מנובמבר 2021. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה, תואר שני בעבודה סוציאלית ובקרימינולוגיה ותואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. לאורך שנים רנא עבדה כעובדת סוציאלית, הקימה וניהלה פרויקטים ברמה הארצית, במקביל לעבודתה בתחום ההערכה והמחקר. בשנים האחרונות רנא עוסקת בעיקר בתחום ההוראה והמחקר היישומי מתוך רצון להוות גשר בין האקדמיה לבין השדה אותו היא חוקרת. רנא ממלאת את תפקיד מובילת מחקר בצוות מחקר ועוזרת לחברות צוות מחקר לפתח מודלים מחקריים חדשניים, לתכנן מערכי מחקר ולהוציאם לפועל תוך שמירה על סטנדרטים מחקריים גבוהים. |
אפיסטמולוגיה של משמוע: לפני ואחרי ה-7 באוקטובר | סראב אבורביעה-קוידר
הרצאה זו תדון במכניזמים של המעקב המייצרים "אפיסטמולוגיה ממושמעת" בזירה האקדמית באמצעות השוואה בין פרקטיקות המשמוע האפיסטמולוגיות לפני ואחרי ה- 7 באוקטובר. באמצעות מושג המיקרו כוח של פוקו אטען לקשר בין הלאמת הרגש להאלמת הידע הילידי. ידע ילידי - כחלק מידע של הדרום הגלובלי – איננו מנותק ממאבק על הכרה ועל ייצור של צדק אפיסטמי בקרב קבוצות מוחלשות הנאבקות נגד מנגנוני השליטה והפיקוח הפועלים לשלול את קיומו של הידע הדרומי (הידע ילידי) ולהציגו כלא קיים. באמצעות הלאמת הרגש נוצרת היררכיה בין רגש\ידע לגיטימי ללא לגיטימי המשמשת כאמצעי למשמוע אפיסטמולוגיה ילידית מתנגדת. המאבק כנגד ייצורו של ידע ילידי מתנגד (counter narrative) מהווה זירה ל'ייצורה מחדש של האומה', בעיקר בזמני קונפליקט ומלחמה בהם האומה נדרשת לחזק את לכידות חבריה ולסמן את אויביה.
|
תמונה
|
פרופ' סראב אברוביעה-קווידר סגנית נשיא לגיוון והכלה באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' חברה בביה"ס לחינוך. מחקריה עוסקים באי שוויון, הדרה והגזעה בקרב אוכלוסיות מוחלשות בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה. כותבת על צדק אפיסטמי ופמיניזם ילידי. פרסמה ספרים ומאמרים בכתבי עת מובילים בעולם. מחקרה על נשים פלסטיניות בעולם העבודה זיכה אותה בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת המוביל Current Sociology. פעילה בארגוני החברה האזרחית למען זכויות נשים, מיגור הגזענות וקידום החיים המשותפים. הקימה את הוועדה למיגור הגזענות ההדרה והאפליה באוניברסיטת בן גוריון ופועלת להקמת פורום הסגל הערבי הארצי. פעילותה האקטיביסטית זיכתה אותה במספר פרסים, כגון פרס אבירת החדשנות והשלום של מרכז פרסם לשלום, בפרס "אות קטן" מטעם עמותת רוח נשית על שילוב האקטיביזם בדרכה האקדמית פורצת הדרך, ולאחרונה זכתה בדוקטור לכבוד ממכון וייצמן על פעילותה בתחום השוויון המגדרי וקידום אוכלוסיות מיעוט בחברה הישראלית. |