יו״רים: גדי נסים ותמר קנה שליט
מטרת המליאה היא לבדוק אילו תובנות יכולות לצמוח מתוך מבט רפלקטיבי על התנהלותה של הסוציולוגיה הישראלית בעתות משבר ומלחמה. דיון זה מתבקש לאור ארבעה משברים מז'וריים ברמה המקומית והגלובלית: מגפת הקורונה, "הרפורמה המשפטית"/"ההפיכה המשטרית", מלחמת רוסיה-אוקראינה, מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיה. שלל האירועים הללו נתפסים - בציבוריות הגלובלית, הישראלית או בשתיהן - כנקודות מפנה חברתיות, כמגה-אירועים בעלי השלכות מרחיקות לכת על הקיום החברתי על ממדיו השונים: מבנה; יחסי כוח (מעמדיים, אתניים ואחרים); משטר, ארגוני אלימות; מופעים של פיקוח, משא ומתן והתנגדות; סולידריות; לגיטימציה, מוביליזציה ותהליכי שינוי; מצבים מהפכניים לצד תהליכי מיסוד; וכמובן - ניהול משברים ומצבי אסון.
למבט הרפלקסיבי מספר נקודות מוצא: המאפיינים העיקריים של השיח הסוציולוגי הישראלי הנוכחי, גבולותיו (הנאמר בו והמושתק), השחקנים והכוחות המקומיים והגלובליים המעצבים את הסוציולוגיה הישראלית, האופן בו השפעתם באה לידי ביטוי, הכלים המושגיים והמתודולוגיים בהם נעשה שימוש בסוציולוגיה העולמית ובסוציולוגיה הישראלית בעת משבר ובעת אסון, ועוד. לשאלות הללו ולאחרות יידרשו במליאה שתי סוציולוגיות ושני סוציולוגים להם/ן תרומה משמעותית ביותר לעיצוב מבטה של הדיסציפלינה בעשורים האחרונים, מזוויות שונות ובהקשר של שדות מחקר שונים.
ההרצאות של הדוברות והדוברים תתייחסנה לשאלות הבאות ולאחרות:
א. מה צריכים להיות מוקדי ונושאי הדיון? האם קיימים מוקדים ונושאים רלבנטיים שעד כה לא זכו להתייחסות? אלו תאוריות, מושגים ומתודות הם רלוונטיים ושימושיים במיוחד לניתוח המשברים הנוכחיים? האם ישנן תאוריות או מושגים בהם נעשה שימוש יתר ושאינם רלוונטיים עבורנו עוד? האם קיימים מושגים ותיאוריות רלבנטיים שעד כה זכו להתעלמות?
ב. במה שונה ובמה דומה השיח הציבורי הישראלי מהשיח הציבורי העולמי על משברים אלה? האם קיים דיבור-יתר על היבטים ונושאים מסוימים, מהן נקודות המבט ונקודות העיוורון? מה אופיין של השתיקות וההשתקות? במה דומה ובמה שונה השיח הסוציולוגי הישראלי לעומת השיח הסוציולוגי במקומות אחרים? האם אנחנו ממוקדים מדי בייחודיות המקרה הישראלי? האם אנו מצוידים כהלכה בכלים לשם השוואה בין המקרה הישראלי למקרים דומים אחרים?
ג. כיצד אתם/ן תופסים את האופי ומידת המחויבות הפוליטית של הסוציולוגיה הישראלית הן כלפי הציבור (ובהקשר זה, מיהו הציבור?) והן כלפי עמיתנו בעולם האם עמדתכם השתנתה בעקבות המשברים האחרונים?
בהשתתפות:
|
תמונה
|
ד״ר גדי נסים, מרצה וחוקר במחלקה למדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין. תחומי מחקר: ארגוני עובדים, יחסי עבודה, הכלכלה הפוליטית של העבודה. |
|
תמונה
|
תמר קנה שליט היא מרצה בתל-חי אוניברסיטה בהקמה, חוקרת מומחיות ופרופסיות, דאגה וטיפול בשדות מגוונים, רגשות ומושג העצמי, שפה ותקשורת. פרסמה מאמרים על אמפתיה ישראלית, מופעים ורטוריקה של מומחיות ועצמיות ניאוליברלית ישראלית כפי שאלה משתקפות בשדה הישראלי של אימון לחיים. בימים אלה משלימה מחקר השוואתי בין ארצות הברית וישראל בנושא דאגה לרווחת סטודנטים/ות במוסדות אקדמיים. |
|
תמונה
|
אורי רם הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה, מאוניברסיטת בן גוריון. לשעבר, נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. ב-2020 פורסם ספרו: הסוציולוגיה הישראלית: היסטוריה רעיונית, 1882-2018 (הוצאת מכון בן גוריון ואוניברסיטת בן גוריון). ב-2023 פרסם את המאמר: "מאבקי הגמוניה בישראל: סוציולוגיה גראמשיאנית קצרה" בכתב העת סוציולוגיה ישראלית. |
|
תמונה
|
יגיל לוי הוא פרופ' למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה, ומשמש ראש מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי חברה-צבא. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. יגיל חיבר עשרה ספרים שהאחרון שבהם הוא ״יורים ולא בוכים- המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנות האלפיים״. |
|
תמונה
|
גילי דרורי היא סוציולוגית, חברת סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ודיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודיה האקדמיים השלימה באוניברסיטת תל אביב (בוגר 1986; מוסמך 1989) ובאוניברסיטת סטאנפורד (PhD בסוציולוגיה 1997). עד הצטרפותה לסגל האוניברסיטה העברית בשנת 2011, שימשה באוניברסיטת סטאנפורד כעשור כמרצה וכראשת תוכנית המצוינות ביחסים בינלאומיים. מחקריה של פרופסור דרורי מתמקדים רובם ככולם בסוציולוגיה עולמית: חקר הגלובליזציה, ביטוייו של תהליך גורף זה והשלכותיו על מדינות, ארגונים ובעיקר על רעיונות ותפיסות. בין התופעות והתהליכים העולמיים והבינלאומיים אותם חקרה, לרוב בשיטות מחקר המכונות כמותניות, נכללים הנושאים: אקדמיה וחינוך; ארגון, ניהול ומשילות; ומדע, טכנולוגיה וחדשנות. בשנים האחרונות, המחקר שלה מתרכז באוניברסיטאות ובמוסדות השכלה גבוהה: היא חוקרת תהליכי מינהלתיות ומשילות באוניברסיטאות, את הזהות הארגונית של מוסדות להשכלה גבוהה, ואת מעמד האקדמיה כמוסד ציבורי. לחקר נושאים אלה, היא נסמכת על נתונים עולמיים ומציבה את ישראל בהקשר עולמי זה. פרופסור דרורי כיהנה כנשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית. |