יו"ריות: שירלי בר-לב ורונית ויסמל מנור
המושב יעסוק באופן שבו זהויות שונות מהוות מנוע לעיצוב זהות פרופסיונלית.
|
תמונה
|
שירלי בר-לב היא ראש המחלקה להנדסה תעשיה וניהול במרכז האקדמי רופין. ראש המרכז לחקר הבריאות המידע ומערכות רפואיות ע"ש דרור (אמרי) אלוני, המרכז האקדמי רופין. תחומי המחקר: דיגיטציה של מערכת הבריאות ושל שירותי בריאות ורווחה, חקר כתות, וסוציולוגיה של רגשות. |
|
תמונה
|
|
לדמיין טיפול כאמצעי לשינוי חברתי: אקטיביזם תעסוקתי בהשראה דתית בקרב פסיכולוגים בישראל | אורלי טל; מיכל פגיס
בניגוד לתפיסה הרווחת בספרות הסוציולוגית, המציגה את הפסיכולוגיה המערבית כמקצוע המנציח אינדיבידואליזם על חשבון אחריות חברתית, מחקר זה מראה כיצד פסיכולוגים משתמשים בדת כמנוף לשינוי חברתי. הספרות המחקרית מניחה כי למרות מעמדם הגבוה והאוטונומיה היחסית שלהם, פסיכולוגים אינם פועלים כסוכני שינוי חברתי. גם השדה המקצועי הפסיכולוגי, המתאפיין ברגולציה ובמיסוד גבוהים, נתפס כמגביל אקטיביזם כזה.
מחקר זה מאתגר הנחות אלו באמצעות בחינת מגמה הולכת וגוברת של אקטיביזם תעסוקתי בקרב פסיכולוגים, תוך התמקדות במטפלים המפתחים פרקטיקה טיפולית בהשראה דתית לקידום חזונות חברתיים. המחקר מתבסס על תצפית משתתפת בשתי תוכניות הכשרה פסיכו-רוחניות וראיונות עומק עם 26 פסיכותרפיסטים מוסמכים, המשלבים מסורות בודהיסטיות או יהודיות בעבודתם. מצאנו כי מטפלים אלו, בהשראת אתיקה דתית, מאתגרים את המיקוד האינדיבידואליסטי של הפסיכולוגיה ומקדמים שילוב מחודש של ערכים, קהילתיות וחזון חברתי רחב בתוך שדה הטיפול.
הם עושים זאת באמצעות שלוש אסטרטגיות פעולה המאזנות בין שאיפותיהם הטרנספורמטיביות לבין שמירה על גבולות המקצוע: בעבודה עם עמיתים משתמשים המטפלים בתפיסות ובפרקטיקות דתיות על מנת ליצור גישה טיפולית אתית ומחויבת לרווחה קולקטיבית, תוך עיגון פעילותם במוסדות פסיכולוגיים מוכרים המעניקים להם לגיטימציה. בעבודה עם מטופלים, הם מקדמים טרנספורמציה פנימית התורמת ליצירת קשר טיפולי המבוסס על תפיסה רחבה של סולידריות ואחריות הדדית.
גישה זו חותרת לשינוי חברתי באמצעות ההשפעה המצטברת של שינויים אישיים ומאפשרת שמירה על המסגרת הטיפולית המקובלת. בזירה הציבורית, הם ממנפים את יוקרתם המקצועית להשפעה על מוסדות וקהילות באמצעות התנדבות וארגון דיונים ציבוריים ושיתופי פעולה בין-מקצועיים, תוך צמצום ההתייחסות למקורות ההשראה הדתיים שלהם. המחקר מדגים כיצד השילוב בין דת, פסיכולוגיה ואקטיביזם מאפשר למטפלים לקדם שינוי חברתי תוך שמירה על הלגיטימציה המקצועית שלהם. בכך תורם המחקר לספרות על מקצועות ואקטיביזם, ומציע תובנות חדשות על האופנים שבהם מקצועות ממוסדים יכולים לשמש כזירה לשינוי חברתי, גם בתנאים של רגולציה ומיסוד גבוהים.
|
תמונה
|
אורלי טל היא דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא חוקרת את הקשרים בין פסיכולוגיה, דת ורוחניות, תוך התמקדות בשילוב של רעיונות ופרקטיקות מהיהדות ומהבודהיזם בעבודה הקלינית של נשות ואנשי טיפול בישראל. |
|
תמונה
|
מיכל פגיס, אוניברסיטת בר-אילן. |
תפיסת העשרה ממשפחה לעבודה בקרב הורים עובדים | ג׳ני סבידיה
מקום העבודה כיום מאורגן במידה רבה סביב נורמת ה"עובד האידיאלי", הרואה בעובדים המחויבים באמת את אלה שזמינים באופן רציף לעבודה שלהם ועושים אותה למוקד המרכזי של חייהם, ללא אחריות משפחתית שתסיח את דעתם. נורמה זו מבוססת על הסכמה של "מסירות לעבודה", הרואה במעורבות בטיפול ובאחריות משק הבית כהפרעה לעבודה.
נשים מושפעות באופן שלילי במיוחד מנורמה זו, שכן הן ממשיכות להיתפס כאחראיות העיקריות לטיפול בילדים ולניהול משק הבית. הן נתפסות כבעלות יכולות עבודה נמוכות יותר מגברים ומקבלות פחות הזדמנויות לקידום.
באותו אופן, גברים המבקשים לביות מעורבים יותר בגידול ילדיהם נתפסים במקום העבודה כפחות גבריים וסובלים מאותם עונשים ארגוניים כמו נשים. אין זה מפתיע שרוב המחקרים על הקשר בין משפחה לעבודה מוצאים שהשניים נמצאים בקונפליקט. קונפליקט משפחה-עבודה מעסיק חוקרים וארגונים בשל השפעותיו השליליות על רווחת העובדים והתפוקה שלהם. מחקרי מקרה עוסקים בדרכים שבהן ארגונים יכולים למזער קונפליקטים בקרב עובדים באופן שמגביר את האפקטיביות והיעילות הארגונית.
עם זאת, מחקרים אלו טרם הובילו לשינויים במדיניות הארגונית. זהויות שנבנו סביב נורמת "העובד האידיאלי" בשילוב זהויות מגדריות הקשורות לגבריות ולאימהות הפכו את נורמות שוק העבודה לעמידות במיוחד בפני שינוי. בניגוד לאמונה שאחריות משפחתית מתנגשת עם חובות עבודה, מחקרים הכירו בשנים האחרונות בכך שעבודה ומשפחה יכולות להעשיר אחת את השנייה. מרבית המחקרים בתחום עוסקים בהעשרה מכיוון עבודה למשפחה.
המחקר הנוכחי מתמקד בהעשרה מכיוון משפחה לעבודה (FTWE ) ובוחן תפיסה של הורים את ההורות כפלטפורמה להשגת משאבים פסיכולוגיים התורמים לביצועיהם בעבודה. מחקר הינו איכותני ומהווה חלק ממחקר משולב רחב יותר הבוחן את קשר בין יצירת משאבים פסיכולוגיים-הוריים לבין FTWE בקרב הורים עובדים.
המשתתפים במחקר היו אימהות ואבות ללא ילדים מעל גיל 12, עם לפחות ילד אחד מעל גיל שנתיים, פרופסיונאליים, הטרוסקסואלים המנהלים משק בית משותף. הם התבקשו לתאר אילו מיומנויות, פרספקטיבות ומשאבים פסיכולוגיים הם מיישמים בתפקיד ההורי תוך תיאור של מצבים יומיומיים. לאחר מכן התבקשו לתאר את תפקידם בעבודה ואת תפיסתם כיצד ההורות תורמת לביצועיהם בעבודה.
ניתוח ראשוני מצביע על כך, שבמסגרת התפקיד ההורי נרכשים או מתחדדים משאבים שונים כגון יכולת תיעדוף, הבחנה בין מהותי לשולי, התמודדות עם אי-ודאות, התחשבות בצרכים של אחרים ויצירתיות. למרות הקשר האינטואיטיבי שניתן לעשות בין המשאבים שההורים הצהירו כי בהם הם משתמשים בתפקידם ההורי לבין אלה שבהם הם משתמשים בתפקידם בעבודה, ממצאים ראשוניים מראים שתפיסת ה-FTWE של ההורים היא מקוטעת. ממצאים אלו יכולים להיות מוסברים על ידי תפקידים חברתיים מגדריים וציפיות חברתיות מגדריות.
המחקר על FTWE מועט ולא זכה לתשומת לב רבה. הרחבת הידע בנוגע לדרכים שבהן ההורות עשויה לשפר את התפקוד בעבודה מספקת יסודות לגיבוש פרספקטיבה חברתית-ארגונית שונה, הרואה בהורות כחיונית לעבודה ולא כהפרעה. פרספקטיבה כזו יכולה לפרוץ גבולות ארגוניים, לאתגר נורמות דומיננטיות בשוק העבודה ולקדם תרבות ארגונית המעודדת שילוב אימהות בתפקידי ניהול ומעורבות אבות עובדים בטיפול בילדיהם.
Motivations for Continuing Employment Beyond Retirement Age: A Social Identity Approach | חדוה וינרסקי פרץ, אביב קדרון, נטלי פז
In our aging society, the size of the working-age population is expected to decline in most Southern, Central and Eastern European countries (OECD, 2021). The primary aim of the present study was to gain deep insight into the social mechanisms drives working beyond the statutory retirement age among white-collar workers.
Yet, despite increasing segment of aging workers are delaying retirement, research of their motives to prolong working life is scarce and these workers less represented work motivation literature.
In the exploration of the factors and processes likely to drive one's decision to work after retirement age, investigation derives social identity approach which offers an important lens through which to study age and work (Gaillard, 2008; Zacher et al., 2019). We adopt the notion that social identity derived from belonging to the group of older workers or from being an employee of organization X. A qualitative research design included semi-structured interviews conducted with 24 older workers aged 62-76 years old.
Thematic analysis found four key drivers for prolong working life, albeit in a different capacity and different occupation setting. Drivers grouped into two categories - based-normative motive and based-social identity motive and revealed four themes - 'Mission Time', 'Realization of beliefs and social values', 'Non-retiree identity' and 'Emotional belonging'.
Unlike previous qualitative studies, across all themes, the identification with occupation and consideration of financial benefits were excluded from workers' decision to prolong their working life. Our findings offer insights into the old-age journey and the way working beyond retirement age enables to gain social utility, sustain belonging and fulfill normative ambitions. Understanding social-normative key elements of aging workers contribute to the design of work-related interventions targeted to motivate old age workers to prolong employment beyond the statutory retirement age.
The findings advance theorizing on work motivation among aging workers and offer theoretical and organizational implications in the context of ageing workforce and demographic change.
|
תמונה
|
ד״ר חדוה וירסקי פרץ, ראש החוג למדע המדינה, ראשת התוכנית לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, חברת סגל בחוג למנהל מערכות בריאות |
|
תמונה
|
ד"ר אביב קדרון היא ראש החוג ומרצה בכירה בחוג M.A לפיתוח וייעוץ ארגוני במכללה האקדמית עמק יזרעאל. תחומי המחקר שלי הם - יחסי עובד.ת-ארגון, עולם העבודה החדש, מגדר, אמון, גורמי הנעה בעולם העבודה וכו'. אני חוקרת בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. חברת הנהלה של המרכז לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש. נציגת ישראל במועצת נציגי המדינות של כנס EURAM |
|
תמונה
|
נטלי פז היא בוגרת תואר שני, מכללת עמק יזרעאל. |
גיוון והכללה במצבי שבר חברתי ופוליטי | לינדה יעקב שדה
בעידן המאופיין בפולריזציה הולכת וגוברת, בו רבים בכל העולם חווים שבר חברתי ופוליטי, יש לעדכן תיאוריות על גיוון, הוגנות והכללה בארגונים ולבחון אותן בהקשר של 'מגה-איום' – אירועים המתרחשים ברמת החברה, המקבלים סיקור תקשורתי רחב, ואשר נחווים כאיום על עובדים מקבוצות זהות מסוימות.
בהתבסס על מגוון מחקרים אמפיריים, שנלקחו מלימודי גזע ביקורתיים כמו גם מתוך מחקרים על גיוון והכללה במצבי קונפליקט עיקש – על בסיס ההקשרים היהודי-פלסטיני והאירי – אני מציעה תיאוריה לגבי האופן שבו מגה-איום משנה חוויות הכללה של פרטים ופוגע בתפקודם. אני גורסת כי הן ליחסי הכוח חברתיים והן ליחסי הכוח ארגוניים תפקיד חשוב בעיצוב חוויות אלו. כמו כן, אני מראה כי לאסטרטגיות ארגוניות לקידום גיוון, הוגנות והכללה, המניחות באופן טיפוסי שהכללה שווה לנטראליות, השפעה מכרעת על תהליך זה, ומציעה אסטרטגיות חלופיות לשימור הכללה גם בזמנים של שבר חברתי ופוליטי.
לינדה יעקב שדה, חברת סגל בתכנית המ.א. לפסיכולוגיה ארגונית במרכז האקדמי רופין, ועורכת משנה בכתב העת 'אנליזה ארגונית'. בעלת תואר דוקטור במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. העניין המחקרי שלה הוא בארגונים כסוכני שינוי חברתי, בתוך כך בהתמודדותם של ארגונים במצבי סכסוך חברתי, ובאסטרטגיות התארגנות ליצירת שינוי חברתי.