יו"ר: עומרי טנקמן
|
תמונה
|
עומרי טנקמן הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ' עדנה לומסקי-פדר וד"ר גילי המר (שלב א'). בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית (משפטים ותכנית "אמירים" רוח) ותואר שני מאוניברסיטת ת"א (התכנית ללימודי נשים ומגדר, בהצטיינות). הדוקטורט עוסק בתפקידם של פערים דוריים, גיל וזמן בעיצוב פרפורמנס של גבריות בקרב נכי צה"ל. |
מגיבה: וידאד מסאלחה
|
תמונה
|
ד"ר וידאד מסאלחה, הקריה האקדמית אונו; האוניברסיטה העברית בירושלים; מרכז רפואי הדסה. |
חווית פלסטינים-ירושלמים עם מוגבלות בתוך גבולות מרחבי שליטה והדרה | סמאח עבאס
חווית החיים של אנשים עם מוגבלויות זוכה בשלושת העשורים האחרונים לתשומת לב מחקרית רבה, במיוחד מתוך פרספקטיבה חברתית-ביקורתית, הרואה במוגבלות תופעה פוליטית בעלת היבטים כלכליים וחברתיים יותר מאשר טרגדיה רפואית ואינדיבידואלית. כמו כן, פרספקטיבה זו שמה דגש על הצטלבות המוגבלות עם מיקומים חברתיים אחרים כמו מגדר, מעמד כלכלי וגזע. בעשור האחרון פרספקטיבה זו התרחבה לחקר המוגבלות בדרום הגלובלי תוך הכרה בהשפעת מבני כוח גלובליים, ניאו-קולוניאליים וניאו-ליברליים על עיצוב חווית החיים של אנשים עם מוגבלויות.
ברוח גישה זו, אנו מתייחסים למוגבלות כמעוגנת בתוך הקשר של מרחב וזמן. מרחב אשר לעיתים טומן בתוכו משמעויות פוליטיות שונות ומעוצב על ידי האינטראקציה בין הסובייקטים העוברים דרכו ואלו הבונים אותו. אינטראקציה זו יכולה לגלם יחסי כוח של שליטה והתנגדות, הדרה ודרישה להכלה, דיכוי ורצון לשחרור.
במסגרת ההרצאה יוצגו חלק ממצאי מחקר העוסק בחוויית חייהם של פלסטינים עם מוגבלות מירושלים המזרחית. באמצעותֿ ראיונות עומק חצי-מובנים עם חמשה-עשרה פלסטינים-ירושלמים עם מוגבלות, המחקר מבקש לחשוף את חוויותיהם היומיומיות של משתתפיו, בסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, בין קירות הבית ובין הסורגים במחסומים הביטחוניים ותאי המעצר.
המחקר מצביע על מגוון של חסמים המעצבים את היום יום של משתתפיו, כאלה הצומחים בצמתי ההצטלבויות החברתיות וכאלה המשגשגים במרחבים הגיאו-פוליטיים השונים. יתר על כן, ההרצאה תרחיב אודות פרקטיקות שונות המאפיינות את האינטראקציה במרחבי קונפליקט.
|
תמונה
|
Samah Abbas is a skilled therapist who specializes in working with children who have experienced sexual assault. She holds a master's degree in clinical social work and has a specialization in gender studies from the Hebrew University in Jerusalem. Her thesis was based on Global Disability Studies, showcasing her expertise |
גבולות בשיקום: בחינה ביקורתית של יחסי מטפל-מטופל במציאות משתנה | נצן אלמוג; עירא שטרן
במערכת השיקום הרפואית קיימת לאורך השנים דיכוטומיה בין מטפלים למטופלים. גבולות מקצועיים וחברתיים מעצבים יחסים אלו. פרזנטציה זו תתבסס על מגוון נתונים שנאספו בשני בתי חולים שיקומיים בישראל: ראיונות עומק וקבוצות מיקוד שנערכו עם אנשי צוות רפואי ומטופלים. כמו כן, תוצג תצפית משתתפת המתמקדת בהשתנות הגבולות בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
מה-7/10 עובר עולם השיקום טלטלה משמעותית – נפח העבודה שהתעצם, האינטנסיביות, הגיל הצעיר של המטופלים וסוגי הפציעות, המעורבות הרגשית ועוד. כל אלה משפיעים הן על המטופלים והן על המטפלים. בתוך העולם החדש שנוצר, גבולות מטשטשים פעמים רבות, דבר המעלה שאלות בקרב אנשי המקצוע.
הממצאים שיוצגו מצביעים על מתח מובנה בין הפרדיגמה הרפואית המסורתית, המדגישה היררכיה וגבולות ברורים בין מטפלים למטופלים, לבין גישות עכשוויות בלימודי מוגבלות הקוראות לשותפות ושילוב של ידע מניסיון בתהליך השיקום. הדבר בא לידי ביטוי בהתנגדויות העולות מהצוות המקצועי לשילוב עמיתים מומחים – אנשים עם מוגבלות שעברו הכשרה מקצועית, בהצבת שאלות של זהות מקצועית ובהדגשה יתרה של הקיום של "אנחנו והם".
למרות שספרות המחקר מדגישה את היתרונות של שותפות טיפולית ושבירת היררכיות מסורתיות, קיימים בפועל חסמים משמעותיים המקשים על שינוי תפיסתי זה. מהממצאים עולות גם שאלות מהותיות לגבי אופן הכשרת אנשי המקצוע, תרבות ארגונית במוסדות השיקום הרפואי, והצורך בשינוי פרדיגמטי בתפיסת תפקיד המטפל והמטופל.
הפרזנטציה תתרום להבנת המורכבות של יחסי הכוח במערכת השיקום הרפואי ותציע כיווני פעולה לקידום שינוי, תוך הדגשת החשיבות של שילוב פרספקטיבות של אנשים עם מוגבלות במערך הטיפולי. המסקנות מדגישות את הצורך בפיתוח מודלים חדשים של שותפות טיפולית, המכירים בערך הייחודי של ידע מניסיון לצד הידע המקצועי, במיוחד בעת הזו.
|
תמונה
|
|
|
תמונה
|
|
מי מטפל במטפל? בני משפחה מטפלים באנשים עם מוגבלות ובזקנים במלחמת חרבות ברזל | ד"ר ליטל ברלב; ד"ר עדי הרקוביץ-אמיר; תמיר אילי; ד"ר רותם נגר אידלמן; ד"ר שירלי רזניצקי
מטפלים לא פורמליים (caregivers) אינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול אך הם תומכים באדם אחר, לרוב בקרובי משפחתם עקב מוגבלות או זיקנה ולרוב ללא תגמול כספי או שכר.
בישראל, נתוני הלמ"ס משנת 2019 מצביעים על כך שכ-1.2 מיליון אנשים דיווחו שהם בני משפחה מטפלים. מחקרים מורים על קשר בין טיפול באדם אחר ובין מצבם של בני משפחה מטפלים בתחומים שונים ובהם הבריאות הפיזית של המטפל, בריאותו הנפשית ומצבו התעסוקתי והכלכלי.
תחושות העומס והאתגרים שעימם מתמודדים בני משפחה מטפלים מועצמים בעיתות חירום עקב צמצום בהספקה של שירותים פורמליים ובתמיכה של בני משפחה ועלייה בצרכים של אנשים הזקוקים לטיפול ובני משפחתם. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל והארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים (CareGivers Israel) יזמו מחקר שבחן את הצרכים של בני משפחה המטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות ואת המענים שנדרשו להם בחודשים הראשונים של מלחמת 'חרבות ברזל' ויידרשו להם במצבי חירום בעתיד, זאת לצורך לקבלת החלטות ופיתוח מענים מיטביים ייעודיים.
המחקר מבוסס על ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם בני משפחה מטפלים, ובסקר פאנל בקרב בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר. לסקר השיבו 1,224 משיבים: 620 בני משפחה מטפלים, ו-604 אנשים שאינם מטפלים באדם אחר (קבוצת ההשוואה).
מן המחקר עלה כי מצבם הכלכלי, החברתי והבריאותי הפיזי של כלל המטפלים הורע מאז פרוץ המלחמה יותר ממצבם של מי שאינם מטפלים. מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו על החמרה גדולה שיותר עקב המלחמה במצבם החברתי ו[ירידה?] בקשרים שהם מקיימים עם הקהילה שהם שייכים לה, מאשר מטפלים בזקנים. יותר מטפחים באדם עם מוגבלות דיווחו על עלייה בהיקף הטיפול בבן משפחה מאז פרוץ המלחמה בהשוואה למטפלים בזקנים.
כמחצית מהמטפלים דיווחו כי בתקופת המלחמה היה חסר להם מידע בקשר לטיפול. הדבר העיקרי שהמטפלים ציינו שיכול להקל עליהם או על המטופל בתקופה זו הוא תמיכה רגשית עבורם או עבור בן המשפחה, פעילות פנאי ותמיכה כלכלית לצורך הטיפול. ממצאי המחקר אף העידו על קשר בין מאפייניהם האישיים של בני המשפחה המטפלים (מין, קבוצת אוכלוסייה, גיל, מצב תפקודי, מצב כלכלי, סוג המטפל (עיקרי או לא עיקרי) וותק הטיפול), ובין היבטי טיפול שונים.
|
תמונה
|
ד"ר ליטל ברלב היא חוקרת מומחית בכירה וראש צוות מוגבלויות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. לליטל תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר דוקטור בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר העיקריים שלה הם: ילדים עם מוגבלות, דיור של אנשים עם מוגבלות והשתתפותם בחברה. ליטל מתמחה באיסוף ועיבוד של נתונים על אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בישראל ובהשלכות על מדיניות. |
|
תמונה
|
לעדי הרקוביץ-אמיר תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתקשורת ועיתונאות ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית, שניהם מן האוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה. את שנת בתר-הדוקטורט הראשונה עדי השלימה באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו (UCSD) שם לימדה בחוג לסוציולוגיה וערכה מחקר במרכז ללימודי הגירה השוואתיים (CCIS) ואת שנת בתר-הדוקטורט השנייה השלימה במרכז ללימודי גרמניה ואירופה (HCGES) באוניברסיטת חיפה במסגרתו גם לימדה בתוכנית הלימודים לתואר שני בלימודי גרמניה ואירופה. |
|
תמונה
|
תמיר אילי, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל |
|
תמונה
|
ד"ר רותם נגר אידלמן, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל |
|
תמונה
|
ד"ר שירלי רזניצקי, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל |