יו"ר: אדם הישראלי
|
תמונה
|
ד"ר אדם הישראלי הוא ראש המחלקה לחינוך יסודי וראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. מחקריו עוסקים בסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה, אי שוויון בהשכלה הגבוהה, חינוך בלתי פורמלי ויחסים המשפחה ומערכת החינוך. מחקר הפוסטדוקטורט שלו במכון מופ"ת עסק במעורבות הורים בתהליכי שינוי פדגוגיים בבתי ספר. מחקרו העדכני עוסק בהורים שהיו מפונים מהצפון בתקופת המלחמה ובהשפעת התקופה על השתלבות ילדיהם במערכות החינוך במקומות הפינוי. יו"ר שותף בקהילת חינוך יחד עם פרופ' יריב פניגר. |
Participatory Methodology in Educational Research: Insights from the Field for Democratic Civic Education | אביב כהן
Main Argument: This presentation will explore how participatory research (PR) methodology contributes to civic engagement and citizenship understanding among marginalized youth. By engaging participants as co-researchers, we will show how PR enhances civic awareness and agency.
Contributions: PR challenges traditional research hierarchies by engaging participants as active contributors (Mirra et al., 2015), aligning with democratic civic education goals by fostering reflective practices and civic empowerment. Our study highlights PR’s dual role as a research method and educational tool, underscoring its potential to cultivate informed and engaged citizens.
Research Methodology: This qualitative multiple-case study engaged 26 Israeli high school students from diverse, marginalized backgrounds in a multi-phase PR process. Methods included observations, interviews, photovoice, and participatory analysis workshops. Following a thematic analysis, we identified key themes in participants' perceptions of citizenship and agency throughout the process.
Main Findings: The study's findings underscore the significant educational potential of PR, as evident across several themes:
Civic Positions: Students developed a stronger civic identity, reflecting on their roles as citizens and their impact on society.
Voice and Representation: PR amplified students' voices, enabling them to share their perspectives and address overlooked issues as a path to social change.
Civic Agency: PR involvement boosted students’ confidence in influencing communities through active participation.
Understanding Complex Realities: Students developed critical reflection skills, examined socio-political structures, and gained a deeper sense of identity and community
|
תמונה
|
אביב כהן הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש כראש שותף של תכנית הדגש לתואר ראשון במנהיגות חינוכית-חברתית. תחומי המחקר שלו כוללים חינוך אזרחי דמוקרטי, חינוך רב-תרבותי, חינוך לאזרחות גלובלית, הכשרת מורים ושימוש בשיטות איכותניות למחקר חינוכי. |
חינוך לחיים משותפים בעת מלחמה | אורית פישר-שלם
מערכת החינוך ממלאת תפקיד מכריע בתקופות של מתיחות וסכסוך, במיוחד במדינות כמו ישראל, בהן היא מהווה עוגן לשמירה על יציבות חברתית והעברת ערכים תרבותיים. ההרצאה שמוצאת לכנס משלבת שני מחקרים הבוחנים את חוויותיהם של מורים יהודים וערבים אשר השתתפו בתוכנית ארצית לחינוך לחיים משותפים, על רקע מתחים פוליטיים, סכסוכים חברתיים ומלחמה. התוכנית נועדה לחבר בין בתי ספר יהודיים וערביים בישראל, ושואפת לקדם דו-קיום, לשפר את הבנת ה"אחר" ולהפחית דעות קדומות בין קבוצות.
המחקר הראשון נערך לאחר בחירות נובמבר 2022, בעת המחאות נגד הרפורמה המשפטית והתהוות הממשלה החדשה. המחקר השני שבו נתמקד, הוא מדגם מורים מהמחקר הראשון, נערך לאחר מלחמת 7 באוקטובר 2023 ובוחן את השפעת המלחמה על תחושות המורים כלפי התוכנית ועל מחויבותם להמשיכה. באמצעות גישה פנומנולוגית איכותנית, נערכו ראיונות חצי-מובנים עם 12 מורים, אשר הדגישו את השפעת המלחמה על תחושותיהם כלפי התוכנית ועל מחויבותם להמשיכה.
הממצאים מצביעים על תחושות חרדה, פחד, וניכור מצד המורים. המורים היהודים חוו תחושות של חשש ואי-אמון כלפי האוכלוסייה הערבית, בעוד המורים הערבים חשו ניכור ותחושות אשמה בשל זהותם האתנית ותסכול מתחושת הצפייה מהם להביע דעה על המצב.
למרות האתגרים, המורים מביעים את החשיבות של התוכנית כנקודת תקווה לקידום חיים משותפים בתנאים מורכבים. המחקר מדגיש את האתגרים בהפעלת יוזמות חינוכיות בזמן סכסוך ומדגיש את הצורך בפתרונות התואמים את המורכבות החברתית-פסיכולוגית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מסקנת המחקר היא כי המשך חינוך לחיים משותפים מהווה בסיס לאמפתיה ולהבנה הדדית, במיוחד על רקע תהליכי הקצנה ועוינות המתגברים בתקופות של עימות.
|
תמונה
|
ד"ר אורית פישר-שלם קיבלה את הדוקטורט שלה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת פלורידה ב- 2013. אורית מרצה בתקן באקדמית כנרת, ראש חטיבת משאבי אנוש וכלכלה במחלקה הרב תחומית ומרצה במחלקה לחינוך וקהילה. אורית הינה סוציולוגית ארגונית ותחומי מחקרה מתמקדים בארגונים, תרבות ארגונית, משאבי אנוש ופסיכולוגיה חברתית. |
Whose knowledge, issues, and practices? Marginalized students’ civic experiences inside and outside of Israeli schools | אלין מוף, אביב כהן
While youth's alienation from official politics has been sufficiently documented, marginalized young people's informal political involvement has been scarcely researched. Young people's complex civic realities have been captured through the critical pedagogical framework of funds of knowledge, which traces educational inequalities as rooted in broader schooling practices and structures (Moll et al., 1992), and Biesta's (2011) conceptions of citizenship learning as socialization, a process that seeks to conform learners to an existing political order, and subjectification which emerges from the engagement with democratic politics.
Our qualitative participatory study investigated, (1) how marginalized youth in Israel engage in civic learning inside and outside of school, and (2) which tensions emerge between their civic learning in official and informal contexts.
We recruited a sample of 26 high school students (ages 15–18) and five civic teachers from three high schools, focusing on south Tel Aviv and Jaffa. The research methods included observations of civic lessons and extracurricular activities, individual interviews with students and teachers, photovoice, focus groups, and a participatory data analysis workshop. We used a multi-stage process to conduct a thematic analysis of the transcripts, field notes, and photographs (Braun & Clarke, 2019). We discussed initial findings in a data analysis workshop with high school students.
Our findings highlight the contrasts between inside and outside-of-school civic experiences and the perspectives of students and educators. Teachers focus more on students' socialization into formal civic learning whereas students criticized formal education. Students were politically interested, describing their civic learning through organized activities, daily routines, and personal or family histories. Our study specifies the tension between formal and informal democratic education and how students' political subjectivities are formed through their mundane experiences, highlighting the need to acknowledge these rich civic resources and spaces within formal civic learning.
|
תמונה
|
Dr Aline Muff is currently a postdoctoral researcher at the Seymor Fox School of Education, Hebrew University of Jerusalem. Her research interests include citizenship education and the teaching of difficult histories in conflict-ridden societies, the perspectives of minoritized groups on formal political education and qualitative and participatory research method |
|
תמונה
|
אביב כהן הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש כראש שותף של תכנית הדגש לתואר ראשון במנהיגות חינוכית-חברתית. תחומי המחקר שלו כוללים חינוך אזרחי דמוקרטי, חינוך רב-תרבותי, חינוך לאזרחות גלובלית, הכשרת מורים ושימוש בשיטות איכותניות למחקר חינוכי. |
השפעת אירועי ה-7 באוקטובר על בחירת בתי-ספר יהודים בקרב הורים ערבים | סואר אבו מוך
הבחירה של הורים ערבים בבתי ספר יהודים עבור ילדיהם הוא, ללא ספק, נושא רגיש ומורכב. את מורכבותו של נושא זה המחישו ביתר שאת אירועי ה-7 באוקטובר 2023, בכך שהוסיפו על המורכבויות הראשוניות, האינהרנטיות בבחירה של הורים ערבים בבתי ספר יהודיים. תהיתי, כיצד השפיעו אירועים אלה על ההורים ועל ילדיהם בהקשר של ההשתלבות בבית הספר היהודי, וביתר ספציפיות תהיתי האם ובאלה אופנים השפיעו אירועים אלה על החלטתם הראשונית. לצורך כך, פניתי שוב לחלק מן המרואיינים. בפנייתי אליהם ביקשתי לקיים עמם ראיונות-המשך שנועדו לבחון, בין השאר, עד כמה אתגרה המציאות המורכבת החשדה שנוצרה את בחירתם ואת תפיסותיהם ועד כמה השפיעה מציאות חדשה זו על הדינמיקה במערכת הבית ספרית (ילדים, הורים וצוות)?
במסגרת ראיונות-ההמשך ראיינתי 14 הורים. שמונה מהם היו חלק מקבוצת המחקר המקורית, שרואיינו בסבב הראיונות הראשון שקיימתי עוד לפני ה-7.10, עמם חידשתי את הקשר. עם כל אחד מהם קיימתי ראיון המשך שנמשך כ-45 דקות. במקביל, הוספתי לקבוצת המחקר שישה מרואיינים חדשים, כשלצד השאלות המתייחסות לאירועי ה-7.10 הוספתי שאלות שנשאלו בראיונות המקוריים. עבור שתי הקבוצות הללו ניסחתי את מדריך הראיון מראש, אך הוא התעדכן והתנה בהתאם להתרחשויות וההתפתחויות התכופות במציאות.
לראיונות-המשך אלה ניתן להתייחס כאל מחקר גישוש (pilot study או exploratory research), בהיותו חוקר שאלה שעלתה במציאות הנוכחית ושטרם נחקרה בצורה מעמיקה עד כה (שקדי, 2003 ;Kim, 2011; Maxwell, 2012). מחקר גישוש זה, המסתעף מהמחקר המקורי, נועד לחדד את המתח בין האידאולוגיה של חיים משותפים לבין מציאות מורכבת ולעיתים עוינת, ולשקף את הדינמיקה המתמשכת של יחסי יהודים-ערבים בישראל במערכת החינוך בנסיבות מגוונות ומשתנות.
|
תמונה
|
סואר אבו מוך היא דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של ד"ר אסף משולם. בוגרת תואר שני בהוראת המדעים וגם בוגרת תואר מקביל במנהל ומנהיגות בחינוך. המחקר שלה עוסק בבחירת בתי-ספר יהודים בקרב הורים ערבים-פלסטינים מהמעמד הבינוני. במסגרת התזה לתואר שני חקרה בחירת הורים ערבים-פלסטינים במסגרת גיל הרך בחינוך הקיבוצי. במקצועה עובדת הוראה, ובמשך השנים עבדה בהדרכה והכשרת מורים. תחומי עניין: שוויון, חינוך וחיים משותפים. |
מ-SEL ל-SPEL: הוראה מודעת רגש פוליטי כמקור לתקווה ושינוי בעת משבר | קרן קטקו איילי, אדר כהן, ניר מיכאלי
הצעתנו מתמקדת בטיפוח תקווה ושינוי בחינוך דרך המעבר מלמידה רגשית-חברתית (SEL) ללמידה רגשית-חברתית-פוליטית (SPEL). בעוד שחוקרים רבים בתחום החינוך הפוליטי גורסים כי יש להפריד בין רגשות לבין דיון פוליטי בכיתה, בטענה שרגשות מטים ומערפלים את החשיבה הביקורתית, מחקרנו מציע גישה הפוכה. אנו מציעים את המושג "רגש פוליטי" - תהליך פדגוגי המשלב באופן מודע בין רגשות אותנטיים לבין ידע וחשיבה ביקורתית, ומאפשר העמקת ההבנה הפוליטית דווקא דרך עיבוד מושכל ומודע של חוויות רגשיות.
באמצעות ראיונות עומק עם 24 מורות ומורים סוכני שינוי סוציו-פוליטיים מהחינוך הממלכתי-יהודי, המחקר בוחן כיצד מחנכים מתמודדים עם המתח שבין רגשות לידע פוליטי בהוראה בזמן משבר לאומי. הממצאים מצביעים על האופן שבו מורות ומורים מנווטים בין רגש וידע בכיתה: חלקם חווים את הרגשות כמחסום המונע עיסוק בסוגיות פוליטיות, בעוד אחרים מצליחים להשתמש ברגשות כמנוף לפיתוח חשיבה ביקורתית ומעורבות אזרחית.
המחקר מראה כי דווקא בתקופות משבר, כאשר רגשות עזים מציפים את המרחב החינוכי, טמונה הזדמנות לפיתוח רגש פוליטי מודע המשלב הבנה מורכבת של המציאות עם מחויבות לשינוי חברתי.
להמלצותינו השלכות יישומיות משמעותיות למערכת החינוך: (1) פיתוח תוכניות הכשרה והתפתחות מקצועית למורים בתחום ה-SPEL; (2) יצירת קהילות למידה מקצועיות התומכות במורים המתמודדים עם הוראה רגשית-פוליטית; (3) פיתוח כלים פדגוגיים לשילוב מודע של רגשות בחינוך פוליטי. מסקנות המחקר מצביעות על הפוטנציאל הטמון בגישת ה-SPEL לקידום חוסן חברתי ודמוקרטי בקרב הדור הצעיר.
מחקר זה נשען על תיאוריות של רגשות בחינוך חברתי אזרחי (Zembylas; Nussbaum), פדגוגיה ביקורתית (Freire; Apple; גור-זיו) ואקטיביסטית (Sachs; Catone; קטקו-איילי), וחקר החינוך הפוליטי בישראל (לם, כהן, מיכאלי) ובעולם (McAvoy & Hess; Hess). בהמשך למחקרים על למידה רגשית-חברתית (Greenberg et al.) ועל חינוך פוליטי בעתות משבר (Pace et al.; Zembylas), המחקר מציע מסגרת תיאורטית ויישומית חדשה להבנת האינטראקציה בין רגשות, פוליטיקה וחינוך במציאות הישראלית העכשווית. מתוך הזווית שלנו כחוקרי החינוך הפוליטי, הכנס מהווה הזדמנות להעמיק בחקר נקודות המגע בין SEL ל-SPEL ולבחון את תרומתן הייחודית לטיפוח חוסן חברתי-פוליטי במערכת החינוך.
|
תמונה
|
ד"ר קרן קטקו-איילי. מומחית בפדגוגיה אקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה. חברת סגל במכללת אורנים ומובילת סגל הדידקטיקה בתוכנית ההכשרה לחינוך על-יסודי, חוקרת חינוך פוליטי ואוריינות מדיה, מורה בתיכון ומפתחת תוכניות לימודים. מובילה ב-CO פודקסט "דמוקרטיה מתחילה בחינוך" ומובילה קהילות מורות.ים לשינוי חברתי. מייסדת את האתר החברתי "חיים משותפים". בעברה שימשה כמנהלת מרכז קהילתי ומנחה לחינוך חברתי ערכי קהילתי. |
|
תמונה
|
ד"ר אדר כהן. מנהל המחלקה ללימודי הוראה, ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית. לשעבר המפקח הארצי על הוראת אזרחות במשרד החינוך. תחומי המחקר והעיסוק העיקריים: חינוך אזרחי וחינוך פוליטי, עיסוק בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת בביה"ס, הוראת אזרחות בישראל, התמודדות עם עמדות קיצוניות בכיתה. |
|
תמונה
|
ד"ר ניר מיכאלי. מרצה בכיר במכללת אורנים ומנהל פדגוגי של המועצה לחינוך ממלכתי-עברי. כיהן כרקטור מכללת אורנים וכיו״ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והיה שותף לייסוד מהלך 'השקפה'. בעבר שימש דיקן פיתוח פדגוגי וראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, סגן מנהל מכון כרם להכשרת מורים, מנהל יחידת 'קהילות חשיבה' במכון ברנקו וייס, מורה ומחנך ומזכ"ל תנועת הנוער 'המחנות העולים'. בוגר בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית. תחומי המחקר העיקריים שלו הם מדיניות חינוך, פדגוגיה בלתי פורמלית והכשרת מורים. |