יו"ר: חנה הרצוג
|
תמונה
|
חנה הרצוג היא פרופסור (אמריטה) לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, ממקימות התכנית ללימודי נשים ומגדר. פרסמה מאמרים רבים בתחומי התמחותה: סוציולוגיה פוליטית-היסטורית, אי-שוויון אתני, לאומי ומגדרי, גזענות, מגדר ידע ופוליטיקה, סוציולוגיה של דורות, מתודולוגיה איכותנית ופמיניסטית. מנהלת שותפה של "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ושל "יודעת" מרכז ידע דיגיטלי נשים ומגדר. ממובילות מדד המגדר. כלת פרס אמת 2018, ופרס על מפעל חיים, של האגודה [הבינלאומית] לחקר ישראל AIS)) 2022 . מאמינה שלכל אחת ואחד זכות ללמוד ולחקור ולכן יש לה תלמידות מתקדמות רבות וכמובן גם תלמידים. |
אפילו כשאני מגיבה באינסטגרם זה מסוכן עבורי – הרשתות החברתיות כבמה לדיון בתופעת רצח נשים בחברה הערבית בישראל | אלה בן עטר, שירלי דרוקר שטרית, סמדר בן אשר
Despite the fact that femicides are one of the most painful issues in Arab society in Israel, there is almost no public discourse within the Arab community about the sources of violence and ways to combat it.
Arab community leaders often place the responsibility for domestic violence on the lack of police enforcement and the failure of state institutions to address the issue, but avoid raising the topic in internal discussions.
This study focuses on the concealed internal discourse taking place on an Instagram page, where a spontaneous virtual community has formed to address the difficult social questions surrounding femicide.
Members of the community react to videos from a TV series called *Faida*, which aired on the Makan (33) channel and deals with an Arab student threatened with murder for allegedly violating the family honor.
The research question was to examine the characteristics of the discourse and how participants in the Instagram page respond to the phenomenon of femicide, as well as the solutions they suggest to address the issue.
The study followed comments posted on an Instagram page in Arabic, where videos summarizing or presenting significant scenes from one of the four episodes of the series were shared.
The videos generated 4,977 comments, in which followers reacted to the series and developed discussions about the issues presented in the videos. After removing irrelevant comments (such as graphic icons), 3,085 textual comments remained, which form the corpus of the study.
Analyzing the comments revealed four main themes: internal and external attributions to the phenomenon of femicide in Arab society, a sense of threat and lack of protection, the challenge of a traditional society meeting a modern society, and a critical view of the representation of Arab society in the series and directions for change.
The findings of the study allow us to view social networks as a protected space for discourse where criticism of the patriarchal, traditional society and norms allowing harm to women who allegedly violate the family’s traditional code of honor can be presented. It was found that expanding the boundaries of women’s roles in Arab society is reflected in the discourse on social networks even before public discussions on these issues, which threaten male control, take place.
The significant interest generated by this discourse on social media may indicate hidden social currents working towards societal change and the removal of the murder threat faced by women in Arab society in Israel today.
|
תמונה
|
אלה בן עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקאסטים במחלקה לתקשורת מכללת ספיר. מחקריה עוסקים בתרומת כלי תקשורת לחוסן קהילתי במצבי חירום, ייצוגן של קבוצות חברתיות בישראל, רשתות חברתיות, פודקאסטים וחינוך. |
|
תמונה
|
ד"ר שירלי דרוקר שטרית היא חוקרת תקשורת ומרצה במכללה האקדמית ספיר. משמשת כיועצת אקדמית לדוברי ערבית במחלקה ללימודים רב-תחומיים. מחקריה מתמקדים בתיווך תקשורתי באמצעות פלטפורמת גוגל מפות, בייצוג דיגיטלי של מרחבים פריפריאליים דרומיים, בניתוח שיח בפלטפורמות הערכה, במיעוטים בתקשורת ובשימושים במדיה חדשים. |
|
תמונה
|
פרופ' סמדר בן אשר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ראשת התוכנית לייעוץ חינוכי במכללת אחוה וחברת סגל מרכז מנדל בנגב. מחקריה פורסמו בכתבי עת רבים באנגלית ובעברית והם עוסקים בתחומי הדרה של קבוצות מיעוט, שכול, אובדן ומשברים אישיים וחברתיים וכן בהכשרת אנשי מקצוע בפסיכולוגיה, יעוץ חינוכי ובהוראה. סמדר ערכה את הספר "ייצוגים חברתיים בישראל" (2007) וכתבה את הספר "צלול ועכור בפרשת הקישון" (2015). ספרה "כוכב" (2020) מביא את סיפורן של נשים בדואיות פורצות דרך והוא זכה במענק יוצרים של מפעל הפיס ותורגם לערבית (2023) ואנגלית (2024). |
פרודות אך לא חופשיות: ההתמודדות של נשים ערביות-פלסטיניות גרושות עם אלימות כלכלית ממושכת | מהא כרכבי סבח
מחקר זה בוחן כיצד מבנים חברתיים-כלכליים מאפשרים את המשכיות האלימות הכלכלית של בן הזוג גם לאחר הגירושים, ואת השלכותיה על מעמדן החברתי-כלכלי של נשים בעקבות הפרידה. בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות המחקרית בהשלכות הכלכליות המגדריות של גירושים, לצד הרחבת העיסוק באלימות כלכלית בהשלכותיה המגדריות. עם זאת, נושאים אלו נחקרו במידה רבה בנפרד, ולכן הוקדשה תשומת לב מעטה להשלכות החברתיות והכלכליות של אלימות כלכלית לאחר גירושים.
המחקר הנוכחי מבקש למלא פער זה תוך התמקדות בהתמודדותן של נשים ערביות-פלסטיניות בישראל עם גירושים על רקע אלימות כלכלית זוגית, באמצעות עדשה פמיניסטית וגישת המיקומים המוצלבים.
המחקר טוען כי המנגנונים שדרכם מוגדרים ומוסדרים נישואים וגירושים בחברה, יחד עם מבנה היחסים המגדריים הלא שוויוני במשפחה, מאפשרים שליטה וחלוקה לא שוויונית של משאבים כלכליים בין גברים לנשים. אלו מגדירים את אופן ההתמודדות של נשים ערביות-פלסטיניות עם אלימות כלכלית ואת פגיעותן הכלכלית-חברתית בעקבות גירושים.
באמצעות שישה ראיונות עומק קבוצתיים עם נשים גרושות מרקע חברתי וכלכלי מגוון (סה"כ 24 משתתפות), הממצאים חשפו שתי תובנות עיקריות: ראשית, הנורמות החברתיות בנוגע לנישואים, שליטה בנכסים, תפקידים מגדריים והיחס החברתי לגירושים, טשטשו את ההבחנה בין התנהגויות נורמטיביות לבין התנהגויות אלימות במערכת היחסים הזוגית, ובכך יצרו חוויות מתמשכות של אלימות כלכלית. שנית, ההשלכות המצטברות של האלימות הכלכלית המתמשכת מועצמות כתוצאה מהצטלבות המיקומים המגדריים, האתניים והמעמדיים, מה שמחריף את פגיעותן של הנשים ומייצר חסמים לגישתן להזדמנויות מבניות הנחוצות לשיקום.
|
תמונה
|
ד"ר מהא כרכבי סבאח היא חברת סגל בדרגת מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי המחקר שלה כוללים דפוסי משפחה, הקשרים בין משפחה לשוק העבודה ושוויון מגדרי, וכן מעמדן של נשים בפוליטיקה. מחקריה מתמקדים בעיקר בתהליכי שינוי חברתי, בפער המגדרי ההולך ומתרחב בהשכלה לטובת נשים, וביכולתו לערער את אי-השוויון המגדרי בחברה הערבית-פלסטינית בישראל. היא בוחנת כיצד צמתים מצטלבים של מגדר ואתניות מעצבים את דפוסי המשפחה ואת אופיו של השינוי החברתי. |
דם נשים אינו הפקר: אופני מסגור פמיניסטיים של רצח נשים כ"מצב חירום לאומי" | תמר בן דוד, תניא ציון-וולדקס
עבור מי שנאבקות באלימות כלפי נשים, פריצת גבולות השיח הפנים-פמיניסטי היא משימה חיונית שטומנת בחובה הזדמנויות וסיכונים. מחקרנו עוסק בשיח הפמיניסטי הישראלי בשנים 2018-2020, תקופה בה חדרה הסוגיה לסדר היום הציבורי. הניתוח ממשיג את אופני המסגור השונים שמציע השיח הפמיניסטי, חושף את הפערים והחיבורים ביניהם ודן במשמעויותיהם התיאורטיות ובהשלכותיהם הפוליטיות. במסגרת הניתוח השיחני, אנו מתמקדות בשלוש יוזמות שביקשו לגייס את הרשויות והציבור הישראלי למאבק ברצח נשים בסימן 'מצב חירום לאומי': מחאות הנשים (2018-2020), פורום מיכל סלה והאקדח על שולחן המטבח.
אנו מראות כיצד הרחבת גבולות וטשטושם איפשרו ליצור מחאות נשים גדולות, כחלק מקואליציה יהודית-ערבית שנאבקה לשוות ערך לחייהן של נשים מגוונות ולעורר הכרה ציבורית במותן. אנו גם מאפיינות שתי מסגרות משמעות ומשוות בין הגיונותיהן המנוגדים: המסגרת הניאו-ליברלית-בטחוניסטית, המיוצגת על ידי פורום מיכל סלה, מטמיעה אלימות נגד נשים בכפל הפרדיגמות הישראליות – בטחוניזם וניאו-ליברליזם – ובכך מגייסת הכרה ומשאבים משחקנים עוצמתיים.
היא נעזרת בתבנית הישראלית של לוחמה בטרור והתנגדות לקורבנות, מבלי לערער על הסדר החברתי או לדרוש שינוי מערכתי. המסגרת של רווחה כבטחון, המיוצגת על ידי קבוצת האקדח על שולחן המטבח, מצביעה על ההצטלבויות שבין פטריארכיה, קפיטליזם, אתנו-לאומיות ומיליטריזם ומציעה במקומן השקעה ציבורית במערכות טיפול ורווחה המועילות לכלל התושבים. בעוד הראשונה מאשררת גבולות אתניים, מעמדיים ולאומיים כדי להקנות לחלק מהקרבנות הזדהות וסיוע, השניה משתמשת באופן חתרני ברעיון של "מצב חירום" כדי לערער על ה'אנחנו' הישראלי ההגמוני.
טענתנו היא שהצלחתן היחסית של פמיניסטיות בתקופה הנדונה לייצר עניין ציבורי נרחב ולזכות בתמיכה מהמיינסטרים היא חיונית ומרשימה, אך גם עלולה להצר את צעדיהן ולפגוע ביכולת של מסגרות מנוגדות לדור בכפיפה אחת ולפעול בסולידריות בעתיד. אנו מדגישות שלצד הפיתוי למסגר מחדש רצח נשים כמצב חירום לאומי ישנו גם סיכון: לקריאה "דם נשים אינו הפקר" יש פוטנציאל הנעה עצום, אך היא מאפשרת גם לגורמים ניאו-ליברליים, מיליטריסטיים ולאומניים לפרוץ את הגבולות הקודמים ולספח את אזור ההפקר לתחומי שליטתם, תוך ניכוס סדר היום הפמיניסטי או דחייתו.
|
תמונה
|
תמר בן דוד היא תלמידת דוקטורט במחלקה לספרויות זרות באוניברסיטת בן גוריון ורכזת אקדמית של קבוצת המחקר בלימודים טרנסיים במכון ון-ליר. תזת המוסמך שלה, בהנחייתה של ד"ר קרולה הילפריך, עסקה בממוארים של נשים על רצח אמותיהן. מחקר הדוקטורט שלה, בהנחיית ד"ר זוהר ויימן-קלמן, עוסק בבדיון טרנס-לסבי עכשווי. מחוץ לאקדמיה, תמר היא יו"רית הוועד המנהל של פרויקט גילה להעצמה טרנסית. |
|
תמונה
|
תניא ציון וולדקס מרצה בכירה בבית הספר לחינוך על שם פוקס באוניברסיטה העברית. תניא חוקרת הצטלבויות של מגדר, חינוך, דת ופוליטיקה, בדגש על אקטיביזם פמיניסטי לשינוי חברתי בקהילות מגוונות בישראל, שוויון מגדרי בחינוך ומאבק בגזענות בישראל. היא פרסמה בכתבי עת מובילים, וספרה האחרון Holy Rebellion: Religious Feminism and the Transformation of Judaism and Women’s Rights in Israel פורסם בהוצאת ברנדייס (2024) יחד עם פרופ' רונית עירשי. בעבר היתה פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון ועבודתה בנושא אקטיביזם חרדי נתמכת על ידי הקרן הישראלית למדעים ISF. תניא תושבת הנגב וצלמת מחאה. |
אלימות בין בני זוג אינטימיים וגירושין בקרב בני העדה האתיופית – הדרך להעצמה | לאה איציק, ארנון אדלשטיין
שיעור הגירושים הולך ועולה עם הזמן בגלל שינוי נורמטיבי והעצמה נשית. תופעה זו בולטת גם בקרב מהגרות ממדינות מסורתיות במעבר למדינות מודרניות. אולם, גירושין בקרב מהגרות זכו להתייחסות מעטה בספרות המקצועית התאורטית והאמפירית. אחת הקהילות הבולטות בהקשר זה היא עולי אתיופיה בישראל, קהילה המאופיינת בהבדלים תרבותיים משמעותיים והשפעות ייחודיות של הגירה.
מחקרים קודמים מצביעים על כך שההגירה לוותה בעלייה בשיעורי האלימות מצד בני זוג אינטימיים ורצח נשים בקהילה האתיופית. המחקר התיאורטי הנוכחי מתמקד בניתוח הנסיבות לשיעורי הגירושין הגבוהים בקרב נשים אתיופיות בישראל, ובבחינת הקשר בין שיעורים אלו לבין תופעת האלימות בין בני זוג.
התעמקות בתיאוריות המתייחסות למנגנונים המובילים לאלימות במשפחה בשילוב תיאוריות הדנות בהשלכות ההגירה וההתאקלמות החברתית מספקות הבנה מעמיקה באשר לדינמיקה המשפחתית והשפעות ההגירה על נשים מהגרות. התוצאות המחקריות מצביעות על כך שנשים עולות מאתיופיה מבקשות לשפר את איכות חייהן באמצעות גירושין, בעיקר מגברים שלא מסתגלים לתרבות הישראלית ונוהגים באלימות כלפיהן. נשים אלו רואות בנשים הישראליות אותן הן פוגשות בקבלת שירותים שונים מודל לחיקוי.
תופעה זו מציעה שהנשים האתיופיות לומדות שהן זכאיות לחיים ללא אלימות מצד בן זוגן, וכי הן יכולות ליישם מודלים אלה לשיפור חייהן, כולל הגשת תלונות ברווחה ובמשטרה כנגד בן זוג אלים. המסקנה העיקרית היא שנשים יוצאות אתיופיה צריכות לקבל תמיכה וסיוע ביצירת קשרים עם נשים ישראליות ותיקות.
קשרים אלה יכולים להוות תשתית חיונית להכרת הנורמות והמנהגים של החברה הישראלית המארחת, ובכך לסייע להן בתהליך ההשתלבות והעצמתן. מודל זה מבוסס על תיאוריית הלמידה החברתית, המצביעה על כך שהתנהגויות נלמדות ונרכשות תוך צפייה וחיקוי של אחרים, במיוחד בסביבה חדשה ומאתגרת.
לפיכך, המאמר מדגיש את החשיבות בהקמת מערכות תמיכה ומדריכים לנשים עולות, תוך עידוד קשרים עם אוכלוסייה מקומית, דבר שיכול לתרום למניעת אלימות ולהקטנת שיעור הגירושין בקהילה האתיופית. בכך ניתן לקדם את השתלבותן והעצמתן של הנשים המגרות בחברה הישראלית.
|
תמונה
|
ד"ר לאה איציק, קרימינולוגית ומרצה בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. מומחית בעבריינות וכליאה צבאית. תחומי המחקר שלה כוללים את יעילות השיקום לצעירים ונוער, גורמים לכליאה צבאית וחוויית הכליאה בקרב עולים ובני עולים. חוקרת את הבנת המנגנונים החברתיים ותהליכי ההבניה החברתית המשפיעים על תהליכי שיקום של חיילים עולים תוך הצגת פרקטיקות מבוססות ראיות לשיפור מדיניות השיקום. |
|
תמונה
|
פרופ׳ ארנון אדלשטיין, קרימינולוג. מחבר ספרים בנושאים הבאים: קריירה פלילית ועבריינות סדרתית, רצח מרובה קורבנות, רצח בנות זוג בישראל, קטינים בזנות, רצח ילדים את הוריהם. חלק מספריו תורגמו לאנגלית. מרצה במכללה האקדמית אשקלון, משקם אסירים וכותב חוות דעת לסניגוריה הציבורית ולבתי משפט. עוסק רבות בקשר שבין הגירה לפשיעה בדור השני. מקדם הצעת חוק ותכניות למניעת אלימות ורצח כלפי בנות זוג. |