יו"ר: הללי פינסון
|
תמונה
|
פרופ' הללי פינסון היא סוציולוגית של החינוך, ותחומי המחקר שלה הם חינוך לאזרחות, חינוך וקונפליקטים חברתיים, שיח מדיניות חינוכית בישראל וביטויים שונים של אי-שוויון חינוכי. כמו כן היא עוסקת בחינוך וגלובליזציה ובאופן ספציפי בהגירה כפויה ושילוב ילדי פליטים במערכת החינוך. |
החוויה ההיברידית של הערבים בישראל: מפתח לצמצום המרחק החברתי והכללה באקדמיה | מייסון ארשיד שחאדה
המחקר מתמקד בתהליך עיצוב הזהות הלאומית של קבוצות עם זהות מעורבת, תוך בחינת המפגש בין הערבים אזרחי ישראל לבין קבוצת הרוב היהודית באקדמיה הישראלית. הגבולות החברתיים והמטאפוריים אינם מתקיימים רק בקווים פיזיים, אלא מתהווים דרך דפוסי השפעה וכוחות חברתיים היוצרים מסגרות של הכלה והדרה. המחקר משלב תיאוריות של זהות חברתית יחד עם גישה הרואה בגבולות מבנים גמישים ודינאמיים.
מודל המחקר מתמקד בארבעה ממדי ריחוק חברתי: רגשי, תרבותי, נורמטיבי ואינטראקטיבי, אשר מנתחים כיצד חוויות של מיעוטים משתנות בהקשרים אקדמיים שונים ובתנאי לחץ חברתי ופוליטי. הממצאים מראים כי מיעוטים כמו הערבים בישראל נאלצים לחצות גבולות חברתיים ותרבותיים, תוך התמודדות עם תהליכי הדרה והכלה שמתפתחים באופן דינאמי, במיוחד בזמני משבר לאומיים.
המחקר מצביע על כך שמסגרות אקדמיות אינן סטטיות אלא משקפות מרחבים דינאמיים של יחסי כוח חברתיים, בהם מתעצבים מחדש גבולות ההכלה והשייכות. התאוריה המוצעת מדגישה את הצורך ביצירת סביבות אקדמיות שוויוניות והוגנות, המכירות בתהליכי הבניה והתגברות על מחסומים חברתיים, תרבותיים ואתניים.
|
מייסון היא ראש יחידת כניסה להוראה במכללה האקדמית סכנין, מרצה מן החוץ במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ומרצה במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. היא מתמחה בזהות ערבית בישראל, מפלגות קומוניסטיות וריאליזם סקטוריאלי, תוך התמקדות בשאלת הזהות ההיברידית של הערבים בישראל. |
בין חופש הביטוי לשמירה על לכידות הקהילה האקדמית: עיצוב מחדש של גבולות בארגון אקדמי בזמן מלחמה | תמי רובל-ליפשיץ, שרון אברהם-ויס, יעל בן דוד
המחקר עוסק בניהול המתח שבין שמירה על ערכי חופש הביטוי ובין שמירה על לכידותה של קהילה אקדמית מגוונת, הכוללת קבוצות חברתיות שונות, בזמן מלחמה. המחקר עוקב אחרי ההתנהלות הארגונית המוסד אקדמי אחד בפרק זמן של שלושה חודשים: החל מן השבעה באוקטובר ועד סוף שנת 2023. במסגרת המחקר נותחו כל התלונות על התבטאויות ברשתות חברתיות אשר הובאו לפתחו של הארגון על ידי סטודנטים/ות וחברי/ות סגל בתקופת זמן זו (92 מקרים), מכתבי התגובה הרשמיים לתלונות אלו, וכן עשרות התכתבויות לא־רשמיות בין בעלי תפקידים בארגון להתייעצות ולקבלת החלטות.
ניתוח החומרים מתבסס על הספרות העוסקת במתחים פרדוקסליים במרחבים ארגוניים, ומראה כיצד האופן שנוהלו מתחים אלו השפיע על התמודדות עם דילמות ערכיות ומקצועיות, על התפתחותן של פרקטיקות חדשות ובסופו של דבר על עיצוב מחודש של גבולות הסמכות והאחריות בארגון. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההשפעה של תקופות של מלחמה ומשבר על ארגונים מגוונים, בייחוד כאשר מתחים בין קבוצות חברתיות מתעוררים בד בבד במציאות וברשתות החברתיות.
|
תמונה
|
ד״ר תמי רובל-ליפשיץ היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ראשת המגמה לתואר שני בסוציולוגיה ופיתוח ארגוני. מחקריה עוסקים בבניה וניהול של שותפויות, התמודדות עם קונפליקטים, יחסי כוח ומתחים, ובהשפעה של ערכים אישיים על התנהלות במרחבים ארגוניים. מייסדת שותפה של מכון אביגיל למחקר, ייעוץ ופיתוח ארגוני. |
|
תמונה
|
עו"ד שרון אברהם-ויס היא מנהלת הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. בעברה כיהנה כמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח וכנציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה של מחוז תל אביב במשרד הכלכלה. הקימה את הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ממקימות 'איתך (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי'. בעלת תואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד כעמיתת קרן וקסנר ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. |
|
תמונה
|
ד״ר יעל בן-דוד היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית, חוקרת אורחת במרכז טאוב באוניברסיטת ניו יורק. יעל שימשה כחברת סגל בתוכנית להתנהגות ופיתוח ארגוני באוניברסיטת רייכמן. מחקריה עוסקים בתהליכי הסלמה והקצנה בחברה הישראלית, ובאופן שבו תהליכים אלה משפיעים על שיח ארגוני ועל שיח קבוצתי פוליטי. מייסדת שותפה של מכון אביגיל למחקר, ייעוץ ופיתוח ארגוני. |
פדגוגיה אזרחית באקדמיה בישראל: פרדוקס ניאוליברלי | תמר קנה שליט, דלית שמחאי
במוסדות אקדמיים רבים בעולם הולכת ומרחבת המעטפת הארגונית שעניינה טיפול ודאגה לסטודנטים והיא כיום חולשת על תחומים רבים שמעבר לסוגיות לימודיות. בהרצאתנו נדון במעטפת זו, שאנו מכנות דאגה אקדמית (AC), כפריזמה לדיון על פדגוגיה אזרחית ועל אזרחות, כפי שהיא נתפסת ומבוצעת על ידי חברי סגל אקדמי ומנהלי באקדמיה בישראל.
המחקר עליו מבוססת ההרצאה כולל ראיונות על בעלי תקפידים האמונים על דאגה אקדמית (עובדים ועובדות במשרדי דיקאנט הסטודנטים, ראשי חוגים, חברי ועדת משמעת וכדומה), ניתוח חוקים, תקנות ופרוטוקולים וכן השתתפות בפעילות מוסדית כמרצות ונושאות תפקידים. מהמחקר עולה תפיסתם של המעורבים בAC את הסטודנטים כמי שנמצאים בתהליך של היעשות אזרחים בוגרים. את עצמם תופסים חברי הסגל כמי שאמונים על עיצובם של הסטודנטים ככאלה.
לטענתנו, אנשי הסגל פועלים לאורה של תפיסת אזרחות ניאו-ליברלית המדגישה מסוגלות, אחריות אישית וחוסן. בו בזמן , היענות המוסדות האקדמיים לאותו הגיון ניאוליברלי, כמו גם לשיח הצרכני הנלווה לה, מעודדת את הרחבת מעטפת ה AC באופן שמבנה ומתחזק את הסובייקטיביות של הסטודנטים כפגיעה, ילדותית, ושברירית.
|
תמונה
|
תמר קנה שליט היא מרצה בתל-חי אוניברסיטה בהקמה, חוקרת מומחיות ופרופסיות, דאגה וטיפול בשדות מגוונים, רגשות ומושג העצמי, שפה ותקשורת. פרסמה מאמרים על אמפתיה ישראלית, מופעים ורטוריקה של מומחיות ועצמיות ניאוליברלית ישראלית כפי שאלה משתקפות בשדה הישראלי של אימון לחיים. בימים אלה משלימה מחקר השוואתי בין ארצות הברית וישראל בנושא דאגה לרווחת סטודנטים/ות במוסדות אקדמיים. |
|
תמונה
|
דלית שמחאי היא סוציולוגית ואנתרופולוגית, מרצה בכירה במכללת תל חי. מחקריה העכשוויים מתמקדים במוסיקה עצמאית, אופנה צנועה, מגדר ופמיניזם ודאגה אקדמית. מחקרים אלה הם פריזמה לדיון בסוגיות תיאורטיות הקשורות בסקטור היצירתי ובקוסמופוליטיות, בסובייקטיביות ניאוליברלית, בחוויות דוריות ועוד. בימים אלה יוצא לאור ספר שערכה דלית שמחאי עם אורנה בלומן וציון ברנץ: ספר שירותי אנוש: תיאוריה, מחקר ופעולה של תחום מתפתח. |
חסמים והזדמנויות בהשכלה הגבוהה: נשים חרדיות, יוצאות אתיופיה וערביות בעלות תואר דוקטור בישראל | עדי בינס
מחקר זה עוסק בנשים מקבוצות מיעוט ייחודיות שהשלימו לימודי תואר דוקטור בישראל. המחקר ביקש לנתח את התהליכים הייחודיים שעוברים על נשים מקבוצות מיעוט המקדמות בלימודיהן לתארים גבוהים באקדמיה (תואר שלישי).
-שאלת המחקר- הייתה מהי השפעת הלימודים האקדמיים על תהליכי גיבוש זהותן האישית והמקצועית של נשים מקבוצות מיעוט? סקירת הספרות התבססה על תיאוריות העוסקות בזהות מורכבת, מצטלבת, היברידית ועל השפעות הזהות המורכבת על הפרט תוך התמקדות באתגרים הייחודיים של נשים מחברות מסורתיות בפיתוח קריירה.
הסקירה מעניקה מבט בינלאומי על התופעה ומבקשת ללמוד ממסקנות מחקרים אחרים על המקרה הישראלי שלפנינו. שיטת המחקר הייתה של מחקר איכותני שכלל שלושים נשים משלוש קבוצות: חרדיות, ערביות ויוצאות אתיופיה שהשלימו לימודי תואר שלישי בישראל. לראיונות עמן נערך ניתוח תמטי וממנו הוצאו תמות משותפות מרכזיות.
ממצאי ומסקנות המחקר מתארים את הדמיון והשוני בחסמים וההזדמנויות שאפשרו לנשים אלו להתפתח אישית ומקצועית אחד הממצאים המרכזיים מתאר את יכולתן של הנשים ליצור שילוב בין מרכיבי זהותן השונים בצורה הרמונית ומשלימה כשיטה שאפשרה להן להתפתח בשני עולמות תרבותיים וחברתיים שונים. יכולת זו מתבססת על יכולת להכיל מורכבות ולעתים סתירות בין מאפייני זהות של קהילות שהן חלק מהן ולהמשיך להיות שייכות למרות הסתירות שהן חוות.
הצלחתן התאפשרה גם אודות להתמדה, שאפתנות, סבלנות, סקרנות ותחושת הגשמה עצמית שהן לא יכלו לוותר עליה ברמה האישית, למרות שהיו כרוכים בכך חיים מורכבים יותר. מתוך תפיסה שמבקשת לקדם ייצוג מגוון יותר של בעלי תארים מתקדמים באקדמיה, מבקש המחקר ללמוד מסיפורי הצלחה אלו ולחלץ מהן המלצות מדיניות שיוכלו לטפח ולקדם יותר ייצוג של נשים מקבוצות ייחודיות באקדמיה בתארים גבוהים.
|
תמונה
|
עדי בינס היא בעלת תואר דוקטור במדע המדינה עם התמחות במדיניות ציבורית. פוסט דוקטורנטית במכון מופת, חוקרת מדיניות קליטה והגירה, מדיניות מערכת החינוך כלפי מהגרים ונשים מקבוצות מיעוט באקדמיה. |