יו"ריות: שירלי בר-לב ורונית ויסמל-מנור
|
תמונה
|
שירלי בר-לב היא ראש המחלקה להנדסה תעשיה וניהול במרכז האקדמי רופין. ראש המרכז לחקר הבריאות המידע ומערכות רפואיות ע"ש דרור (אמרי) אלוני, המרכז האקדמי רופין. תחומי המחקר: דיגיטציה של מערכת הבריאות ושל שירותי בריאות ורווחה, חקר כתות, וסוציולוגיה של רגשות. |
|
תמונה
|
ד"ר רונית ויסמל-מנור היא מרצה בכירה במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה וראשת תואר השני במנהל עסקים. בעלת דוקטורט בהתנהגות ארגונית מאוניברסיטת קורנל שבארה"ב. מחקריה מתמקדים בשילוב בין עבודה ומשפחה, ובארגונים ואי-שיויון מגדרי. |
רק תחת התנאים שלי: הבדלים מגדריים בהצבת גבולות בהקשר פרקטיקות בלתי פורמליות בקרב עובדי קו ראשון במגזר הציבורי | עפרי שלו גרינמן, עינת לביא
ספרות רחבה מתארת כיצד עובדי קו ראשון במגזר הציבורי מנווטים בין הלחצים והדרישות הטבועות בעבודתם. זאת, תוך התמקדות בתהליכי קבלת ההחלטות ובפרקטיקות שיקול הדעת שלהם בהקשר הקצאת משאבים ללקוחותיהם בחינה זו היא קריטית במיוחד מכיוון שהביקוש לשירותים עולה לעתים קרובות על המשאבים הזמינים, ומאתגר את העובדים לספק שירותים הולמים עבור לקוחותיהם.
לאחרונה, מחקרים הפנו את תשומת הלב להיבט פחות גלוי של עבודת קו ראשון: אספקת משאבים אישיים ובלתי פורמליים. תופעה זו בולטת במיוחד ב'מקצועות הטיפול', שבהם עובדים בעיקר נשים. מסקנת המחקרים היא ששיקול דעת בהקשר אספקת משאבים אישיים היא תופעה מגדרית. עם זאת, ממצאי המחקרים הקיימים נשענו על ייצוג יתר של נשים ולא ביצעו השוואה מגדרית.
המחקר הנוכחי ביקש להרחיב את התובנות הקיימות לגבי הדינמיקה המגדרית באספקת משאבים אישיים בלתי פורמליים, תוך השוואה ישירה בין גברים ונשים המספקים שירותים חברתיים. שאלת המחקר היא -האם יש הבדלים מגדריים במתן משאבים אישיים בלתי פורמאליים? מתוך שאלה זו, ישנן שתי שאלות נוספות- מה טיבם של הבדלים משוערים כאלה, מבחינת היקף וסוג משאבים שסופקו? וכיצד הבדלים אלו מעצבים את אי השוויון בין המינים במגזר הציבורי?
במסגרת המחקר נערכו 44 ראיונות עומק עם עובדים סוציאליים במגזר הציבורי בישראל, בחלוקה שווה בין המינים -22 נשים, 22 גברים. ממצאי המחקר העלו כי בדומה למחקרים קודמים, הן נשים והן גברים סיפקו משאבים אישיים בלתי פורמליים ללקוחותיהם. עם זאת, הניתוח חשף הבדלים מגדריים מהותיים בהקשר לפרקטיקות אלה, כאשר הממצא המרכזי היה אופן הצבת הגבולות: עובדים גברים הגדירו גבולות ברורים הרבה יותר למתן משאבים בלתי פורמליים, מאשר עובדות נשים.
הגברים הפסיקו בביצוע פרקטיקות אלה כאשר הרגישו שיש לכך השפעה שלילית על האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, כאשר ישנו סיכון לקידומם המקצועי או כאשר עבודה לא פורמלית מובילה ללחץ מוגזם ושחיקה פוטנציאלית. לעומתם, הגבולות שהציבו הנשים לביצוע פרטיקות בלתי פורמליות היו מטושטשים במידה רבה מאוד, והן לא הציגו מגבלות נוקשות גם כאשר הן הכירו במגוון רחב של פגיעות אפשריות כתוצאה מאספקת משאביהן האישיים ללקוחותיהן.
המחקר חשף אם כן דינמיקה מגדרית מובהקת באופן אספקת שירותים חברתיים על ידי עובדי קו ראשון לאזרחים. ממצאי המחקר מדגישים את ההשלכות הקריטיות של היעדר משאבים ארגוניים מספקים על אי-השוויון בין המינים בשירות הציבורי.
|
תמונה
|
עפרי שלו גרינמן בוגרת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, באוניברסיטת חיפה. סטודנטית לדוקטורט בחוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה. תחת ההנחייה של ד"ר עינת לביא. |
|
תמונה
|
ד״ר עינת לביא היא מרצה בכירה בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. תחום מחקר עיקרי עכשווי שלה הוא עבודה בלתי פורמלית וללא שכר, המבוצעת על ידי עובדים.ות המספקים.ות שירותים חברתיים לאוכלוסיות מוחלשות, ומשמעויותיה המגדריות של עבודה זו. היא משמשת כיושבת ראש שותפה של קהילת משפחה של האגודה הסוציולוגית הישראלית. |
דמיון פוליטי והתמודדות נשים בנות מיעוטים עם אפליה גזעית-אתנית בשוק העבודה: המקרה של נשים דרוזיות בישראל | אבתסאם ברכאת
החברה הדרוזית היא חלק מהמיעוט הלאומי הערבי בישראל, אולם שלא כמו המוסלמים והנוצרים הנהגתה כרתה ברית עם המדינה, שבעקבותיה זוכה החברה הדרוזית למרחב משא ומתן רחב משאר החברה הערבית. אחת מתוצאות המשא והמתן הזה היא השתלבות גבוהה יחסית של גברים דרוזים בשוק העבודה הישראלי, בעיקר במשרד הביטחון ובמגזר הציבורי-ממשלתי.
אצל נשים דרוזיות, לעומת זאת, ההשתלבות בשוק העבודה המרכזי מורכבת יותר. נשים דרוזיות דתיות, משכילות ולא משכילות, מועסקות לרוב במרחב הגיאוגרפי הדרוזי הכפרי ובמרחבי עבודה נפרדים מגדרית. לאחרונה אנחנו עדים להשתלבות נשים דרוזיות פרופסיונליות שאינן דתיות בשוק העבודה המרכזי, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי-ממשלתי.
ההרצאה המוצעת תחשוף את ההתמודדות הייחודית של נשים דרוזיות בשוק העבודה בישראל באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 נשים. אתמקד בנשים דרוזיות בעלות השכלה אקדמית שנחשבת איכותית (למשל בתחום הרפואה, ההנדסה, המשפטים והפסיכולוגיה) שהן דור ראשון לתעסוקה בשוק העבודה היהודי המרכזי. הכניסה של נשים דרוזיות לשוק העבודה היהודי המרכזי משקפת לרוב את הפעם הראשונה שהן פוגשות יהודים בצורה אינטנסיבית.
הטענה המרכזית של ההרצאה היא שהמפגש האינטנסיבי של נשים דרוזיות עם החברה היהודית בשוק העבודה חושף את הפער בין הדמיון הפוליטי של נשים אלה לגבי עצמן, שלפיו הן בנות מיעוט "פריבילגיות" בזכות חוק גיוס חובה שמוחל על הגברים הדרוזים, לבין הדמיון הפוליטי של ההגמוניה היהודית, שמתייחסת אליהן, כמו ליתר המיעוטים בישראל, בצורה סטריאוטיפית ומפלה. לנוכח זאת, נשים אלו מאתגרות את המעסיקים ואת העמיתים היהודים שלהן בעבודה באמצעות שיח פוליטי ביקורתי המעצב מחדש את הדמיון הפוליטי גם בצד השני.
|
תמונה
|
Ebtesam Barakat is a Lecturer in Sociology - Gender Sociology, Zefat Academic College and Bar-Ilan University |
קווי מתאר של גבולות ארגוניים ביקורתיים: בחינה ביקורתית של ההבניה הניאו-ליברלית של רשת הביטחון הסוציאלי | עדי ברק
תחת ההקשר הניאו-ליברלי של השנים האחרונות, גדל והולך הפער בין המחויבות האתית התיאורטית של השירות הציבורי ומקצוע העבודה הסוציאלית כמייצג שלו כלפי ערכים של צדק חברתי והכללה, ובין המציאות בשטח המציגה דוגמאות מעטות לפעולה מכלילה של שירותים חברתיים, הן ברמת הפרקטיקה הישירה והן ברמת הפעולה הארגונית
. באופן ממוקד יותר, המנגנונים הארגוניים המעצבים את טווח הפעולה של ארגוני רווחה מקבלים התייחסות מעטה בדיון אודות הכללה וצדק חברתי. כך, מרכיבים כמו גבולות ארגוניים נותרים מקובעים ונתפסים באופן פונקציונלי בלבד, באופן המבנה אותם כחסם בפני האפשרות לפעולה מקדמת צדק חברתי של השירותים החברתיים על מנת להרחיב תמונה זו ולהציג מתווה אלטרנטיבי להבניה הפונקציונליסטית של גבולות ארגוניים, בהרצאה זו נתבסס על שני מחקרים איכותניים עם קבוצות מודרות והקשר שלהן למערכות רווחה, על מנת להציג (1) את ההבניה העכשווית של גבולות ארגוניים במערכת הרווחה; וכן (2) מתווה להבניה ביקורתית של גבולות ארגוניים מכלילים המבוססים על עקרונות של קבלה רדיקלית.
הרצאה זו מבוססת על שני מחקרים איכותניים; הראשון בחן את החוויות של נשים טרנסג׳נדריות במפגש שלהן עם מערכות סיוע פורמליות ולא פורמליות, ונערך בשנת 2018; והשני בחן את תהליך ההטמעה של תפיסה מקצועית ביקורתית בארגון המספק שירותי סל שיקום למתמודדי נפש בקהילה, ונערך בשנים 2022-2024.
שני המחקרים המוצגים כאן הצביעו על שתי תמות מרכזיות: (1) ההבניה של גבולות ארגוניים תחת ההקשר של רפורמות ניאו-ליברליות של ניהול ציבורי חדש, המייצרת מציאות של נטישה והדיפה ממוסדת של אוכלוסיות מודרות; (2) מקרים ואפשרויות אלטרנטיביות של התנהלות מקצועית וארגונית המדגישות קבלה רדיקלית והרחבה מכלילה של גבולות ארגוניים. מסקנות והשלכות מקרים אלה של קבלה רדיקלית ישמשו לדיון אודות המשמעות והאפשרות של הבניית גבולות ארגוניים ביקורתיים, המבוססים על התאמה, גמישות, ודיאלוג.
מתוך כך, נדון בהבניה של רשת הביטחון הסוציאלי ובאפשרות לעצב אותה באופן מכליל המבוסס על קבלה רדיקלית וגבולות ארגוניים מכלילים. בנוסף, נתייחס למשאבים המקצועיים והארגוניים הנדרשים על מנת לאפשר הבניה ביקורתית של גבולות ארגוניים.
זה מאוד מעורפל... מה המשכורת שלי אמורה לכסות? – על הגדרת התפקיד של חברות סגל באוניברסיטה | נטע אלראי
בעוד המודל הניאו-ליברלי באוניברסיטאות התקבע, ואיתו ההתמקדות באמידה של הצלחה מדעית, ההיחלשות של משילות קולגיאלית ונגיסה בחופש האקדמי, עולה השאלה כיצד רואים חברי וחברות הסגל האקדמי את הגדרת התפקיד המקצועי שלהם.ן? וכיצד באופן ספציפי מבנים חברי וחברות הסגל האקדמי במדעי החברה את הזהות המקצועית שלהן.ם לאור שינויים אלה באקדמיה? השאלות הללו מנחות את המחקר הנוכחי, המתמקד בנקודת המבט של חברות וחברי הסגל המנסות לנווט ולמצוא את הזהות המקצועית שלהן. זאת כאשר הן אינן נותנות לאוניברסיטה בלבד להחליט על הגדרת התפקיד וחשיבות ההיבטים השונים בתפקידן, אלא גם לוקחות חלק פעיל בעיצוב הזהות המקצועית.
המחקר משלב בין מספר פרקטיקות מתודולוגיות: שאלון כמותני בקרב חברות וחברי הסגל של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, ראיונות איכותניים חצי-מובנים, במטרה לייצר תמונה מלאה על הציפיות והגדרות התפקיד של חברות הסגל. חברות הסגל הציגו כי קיים פער בין האלמנטים שהן תופסות כחלק מהגדרת התפקיד לבין האלמנטים שהאוניברסיטה מאותת להן שהם חלק מתפקידן.
בעוד האוניברסיטה אינה משרטטת גבולות עבודה ברורים, חברות הסגל מודעות לדגש שהאוניברסיטה שמה על מחקר, ובתוכו פרסום בכתבי עת נחשבים וזכייה במענקי מחקר. המחקר מציע כי חברות הסגל מעוניינות להגדיל את הגדרת התפקיד מעבר להגדרה הצרה של האוניברסיטה שנשענת על יעדים מדידים. הן נשענות על התפקיד ההיסטורי של האוניברסיטה, יחד עם האחריות הציבורית של האוניברסיטה.
המחקר מציג הצצה ותזוזה אל עבר מודל אוניברסיטאי חדש, בו האוניברסיטה אינה מתקיימת אך ורק על פי מדדים מדידים כיום, על פי המודל הניאו-ליברלי, אלא משתנה ומשלב בין המודל ההיסטורי של האוניברסיטה לזו העכשווית. עיצוב הזהות המקצועית נעשה על ידי שימוש במסגרת התיאורטית של הכשרה בחזרה אל האייג'נסי, כלומר, היכולת לזכות בחזרה בהחלטה על מרכיבי התפקיד של חברות הסגל והגדרתו. המחקר פועל במסגרת המתח בין הצפיות של האוניברסיטה לבין הציפיות והתפקיד בשטח של חברת הסגל.
|
תמונה
|
נטע אלראי היא בוגרת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלה "Reclaiming the Republic of Scholars: Faculty Members' Role in Science Communication at an Israeli Public University", בהנחיית פרופ' גילי דרורי וד"ר לירון שני, עוסקת ביחסי אוניברסיטה-חברה ואופנים שונים של היחסים הללו. העבודה מתמקדת ביחסים של חברי.ות הסגל עם הגדרת התפקיד שלהם.ן, על היחסים עם האוניברסיטה ועל האוניברסיטה כמוסד ויחסה אל החברה. |