יו"ר: רוני איל לובלינג
|
תמונה
|
ד״ר רוני איל-לובלינג היא חברת סגל בכיר בביה״ס לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב יפו. מחקריה עוסקים בתקופת הצעירות, יחסים בין דוריים והשתלבות בשוק העבודה ובאופן שאלה מצטלבים עם מצבי סיכון וטראומה. איל-לובלינג היא המקימה והיו״ר של הקהילה ללימודי צעירות באגודה הסוציולוגית הישראלית. |
אינטימיות בעבודה? בוגרים צעירים וצורות התנגדות לא נראות במקום העבודה בדגש על אנושיות והכרה | אורלי בנימין
אחת מצורות ההתנגדות המתמשכות לאיכות הנמוכה של מקומות עבודה בכלכלה החדשה. היא התנועה נגד עבודה. כפי שקתי וויקס מסבירה בספרה "הבעיה עם עבודה", בלתי. אפשרי עבור בוגרים צעירים לקבל את תפקידם כמסייעים לחמדנות האינסופית של מישהו אחר. לרווח נוסף. לצד התנועה נגד העבודה, צורות אחרות של התנגדות בעבודה הופיעו בעקבות. "ההתפטרות הגדולה" (The great resignation).
סביב מגיפת הקורונה והשלכותיה בעולם העבודה. בין היתר, בוגרים צעירים פיתחו דרכי. התנגדות לא נראות הכוללות מאמצים של עובדות ועובדים לעבוד בדרכים המדגישות את כבוד האדם והאנושיות. אחת הצורות הללו מתוארת כיום בספרות כתקשורת ארגונית המתייחסת למחוות אינטימיות בין מועסקים: מסתבר שעובדות ועובדים מעריכים מאד ביטויים של הכרה במקורות צער של חברותיהם וחבריהם לעבודה כמו גם הכרה בתחושות של וחוסר ודאות, תחושות שאינן ביטוי להתלבטויות מקצועיות אלא נוגעות לחיים שמחוץ לעבודה.
עם זאת, עד לאחרונה לא הוצעה פרספקטיבה על איכות המשרה הממוקדת בנקודת מבטם של בוגרים צעירים. ללא הבנה שיטתית, מעמיקה יותר של הדרכים הלא נראות של בוגרים צעירים להבעת התנגדות לניכור וניצול במקום העבודה, שדה איכות המשרה נותר מנותק מתהליכי שינוי עכשוויים.
לפיכך, אני מעלה את השאלות. האם וכיצד בוגרים צעירים תרים אחר אינטימיות במקום העבודה? אני שואלת, איך אפשר לחבר. את הדיון על 'ההתפטרות הגדולה' לביסוס המשגה של איכות המשרה ממוקדת בקטגוריה. חברתית יחודית זו? כצעד ראשון לקראת המשגה כזו אני מציגה ממצאים מתוך ניתוח ראיונות. עם 20 בוגרים צעירים המועסקים גם במקומות עבודה אידיאולוגיים שבהם עקרונות השוק של העסקה, בעיקר הערכת מיומנויות, נדחקים לשוליים.
ניתוחי מאפשר דיון בביטויי התנגדות. במקום העבודה של בוגרים צעירים המבטאים כמיהה לאינטימיות לצד עמידה על הזכות לעבוד. באופנים הנמצאים בהלימה עם עקרונותיהם האתיים בנושאי צדק חברתי וסביבה. אני מציעה להמשיג. התנגדות זו בשלוש דרכים: כמחייבת פרספקטיבה על איכות המשרה הממוקדת הבוגרים צעירים;. כצורה של התנגדות בעבודה לנטייתם של מעסיקים להדגיש יתר על המידה מיומנויות ותפוקה;. וכן, כתגובה להצטלבות של ריבוי המשברים הנוכחיים ועמם רמות האי-ודאות הגוברת המתמשכת.
|
תמונה
|
פרופ' אורלי בנימין מאוניברסיטת בר אילן היא נשיאת האגודה הסוציולוגית ומחזיקה בפרס אספנט למחקר והשפעה על המדיניות. היא פרסמה שני ספרים ומעל 100 מאמרים ופרקים. במחקריה היא בוחנת את המדיניות החברתית בתחום התמיכה באלימות נגד נשים בדגש על נפגעות אלימות כלכלית, חוקרת הערכות רשויות לתמיכה באוכלוסיות פגיעות במצבי אקלים קיצוני ובמיוחד חוקרת מגדר בעולם העבודה מפרספקטיבה של איכות המשרה ומגוון. בתקופה זו היא מתארחת באוניברסיטת גאלווי וכותבת ספר על 'המאבק לאיכות המשרה: סולידריות והכנסה לכל בכלכלה החדשה', שעתיד לצאת בשנה הבאה. |
עבודה פרקריאט כציר מרכזי בתהליך הבניית הבגרות הצעירה בקרב צעירות פלסטיניות ממעמד העובדים בישראל | סיניאל עתמאנה
המחקר בחן איך עבודה פרקריאט בתקופת הנערות מהווה ציר מרכזי המעצב את מאפייני הבגרות הצעירה לאורך זמן בקרב נשים צעירות פלסטיניות ממעמד העובדים בישראל. מחקר אורך איכותני נערך בקרב נשים צעירות פלסטיניות בישראל ממעמד העובדים שרואיינו לראשונה כשהיו תלמידות תיכון ועבדו באותה תקופה של הלימודים בעבודות בשכר המאופיינות עם הכנסה נמוכה ואיכות נמוכה, ורואיינו פעם נוספת חמש שנים לאחר מכן, כשהן נמצאות בשלב הבגרות הצעירה.
מחקר אורך איכותני אפשר לבחון את מבנה החסמים והמשאבים בהצטלבות של מגדר, מעמד ואתנו-לאומיות לאורך זמן. שימוש במסגרות התיאורטיות של פגיעות (Vulnerability) ופרקאריטי (Precarity) חושף את העובדה שמאפייני הבגרות הצעירה מעוגנים במבנים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים. תלות בעבודה פרקריאט ובסביבות עבודה פוגעניות בתקופת ההתבגרות יש להן השלכות מרחיקות לכת המנווטות את מסלול חייהן של הנשים הצעירות.
המשתתפות במחקר הדגישו את האחריות המתמדת, עם הנטל הכפול של הניסיון להיחלץ מעוני ולחתור להשכלה גבוהה. השלכות ארוכות הטווח נמשכות מעבר לדינמיקה שבין תרבות והשכלה כשני מבנים שזורים זה בזה, שהיוו את מוקד המחקרים עד כה. המחקר הנוכחי מדגיש אלמנט קריטי שהוזנח בעבר, ניתוח על ציר הזמן מגלה כי עבודה פרקריאט מבנה את מאפייני הבגרות הצעירה עבור נשים צעירות ממעמד העובדים, מכיוון שהיא משפיעה על טיפוח הפוטנציאל האקדמי שלהן. הן נאלצות לשתף פעולה עם ניצולן במקום העבודה בשל מדיניות חברתית ניאו-ליברלית והצורך לעמוד בקריטריונים של אזרחות שוק.
|
תמונה
|
ד"ר סיניאל עתאמנה היא בוגרת תואר שלישי בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' אורלי בנימין. חקרה את תהליך ההעברה הבין-דורית בין אימהות ערביות-פלסטיניות החיות בעוני לבין בנותיהן העובדות בשכר במהלך לימודיהן בבית הספר התיכון. בשנת 2022 זכתה במענק הקרן הלאומית למדע (ISF) למשתלמי פוסט-דוקטורט בחו"ל. את לימודי ההמשך של הפוסט-דוקטורט סיימה באוניברסיטת סאסקס באנגליה, בבית הספר לחינוך ועבודה סוציאלית. כיום היא חלק מצוות מחקר גרמני-ישראלי בהובלת פרופ' ענת הרבסט-דבי מאוניברסיטת בר-אילן, הבוחן את מגדור הפנסיה בתקופת הצעירות. בנוסף, היא מלמדת כמרצה מן החוץ בבית הספר לחינוך במכללה למינהל. |
סוכנות שינוי בקרב צעירים גאים: ממצאים ראשוניים ממחקר הערכה של תוכניות לטיפוח השתתפות אזרחית | אורפה סנוף-פילפול, אבנר רוגל
על רקע משבר הדמוקרטיות הליברליות במערב ובצל ההפיכה המשטרית והמלחמה בישראל, צעירים רבים מתמודדים עם תחושת ניכור ואי־אמון במוסדות המסורתיים. עבור צעירים להט"בים+, המציאות מחייבת התמודדות עם גבולות פוליטיים מצומצמים שמערערים את תחושת השייכות שלהם.
הרצאה זו מציגה ממצאים ראשוניים ממחקר הערכה של תוכניות המעודדות השתתפות אזרחית, כגון קורסי ממשל ופוליטיקה של "מרימה", תנועת הבוגרות של איגי, ומפגשי סלון שמועברים על ידי בוגרי הקורסים, שבהם נדונות סוגיות של שוויון זכויות, צדק חברתי ומימוש זהות אישית - כחלק ממאבק רחב לבניית חברה דמוקרטית וכוללנית.
הממצאים מצביעים על עלייה בתחושת השייכות הקהילתית, שיפור באוריינטציית העתיד ורמות גבוהות של השתתפות אזרחית בקרב צעירים גאים, שלרוב חשים מודרים מהמוסדות המסורתיים. משתתפי הקורסים נחשפו לתכנים שהרחיבו את אופקיהם הפוליטיים, הגבירו את מחויבותם הקהילתית והעלו את רמות המוטיבציה שלהם להשתתפות אזרחית פעילה. נוסף לכך, נמצא קשר בין ההשתתפות בתוכנית לעלייה ברמת החוסן האישי.
תובנות אלו חושפות כיצד תוכניות המוקדשות לצעירים גאים יכולות לפרוץ את גבולות השיח האקדמי המסורתי, הממזער את סוכנותם של צעירים אלה, וכיצד פרקטיקות ההשתתפות שאותם צעירים נוקטים מעודדות אותם להמשיג מחדש את חוויות החיים שלהם במונחים של מאבק משותף לשינוי חברתי.
מחקר ההערכה משלב מתודולוגיות כמותיות (סקרי אורך) ואיכותניות (ראיונות קבוצתיים משתפים) לבחינת הדרכים שבהן השתתפות אזרחית, דמיון פוליטי וחוסן אישי מתלכדים לכדי פרקטיקה של שינוי חברתי. המחקר מבוסס על מדגם מתדבים שכלל למעלה מ־150 צעירים גאים, ונסמך על שאלונים שנבנו על בסיס סקרים בינלאומיים המותאמים להקשר המקומי.
ממצאים אלו מצביעים על הפוטנציאל של צעירים להט"בים לפעול כסוכני שינוי אזרחיים, תוך פיתוח מנגנוני חוסן אישי וקהילתי. בכך, המחקר מהווה נדבך ראשון בסדרת מחקרים עתידיים, שמטרתם לבחון את השפעתן של תוכניות המשך במפגשי סלון על תחושת השייכות ודימוי העתיד של המשתתפים. דיון זה מבקש לערער על התפיסות המסורתיות במחקר החוסן וההשתתפות האזרחית ולהציע פרספקטיבה חדשה על יחסי הגומלין בין תיאוריה לפרקסיס ובין קורבנות לסוכנות בקהילה הגאה.
|
אורפה סנוף פילפול היא דוקטורנטית בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. חוקרת פמיניזם ותיאוריה ביקורתית עכשווית. במחקר הדוקטורט שלה, בהנחיית ד"ר אורלי לובין, היא בוחנת את הקבלה הציבורית של סיפוריהן של נשים כטענות אמת, בהקשרה של מחאת MeToo ותחת תנאי המשטר העכשווי המכונה "פוסט אמת". אורפה היא ראש מכון מגנוס הירשפלד, המתמחה בהיבטים חינוכיים וחברתיים של נטייה מינית וביטוי מגדרי בקרב ילדים, נוער וצעירים בישראל. |
תמונה
|
|
תמונה
|
אבנר רוגל, Teachers College, Columbia University; מכון מגנוס הירשפלד, עמותת איגי |
אקטיביסטים בעל כורחם: צעירי דור ה-Z בתהליך התהוות סדר יום חברתי-פוליטי בישראל 2023-24 | עינב עמרם אשרוב, סיגל אופנהיים שחר
במחקר זה אנו בוחנות את המעבר של צעירים.ות מהשתתפות ערה במחאה להתגייסות מלאה למלחמה, באופנים שונים לאורך 2023-24, את האופן שבו טלטלה השבת השחורה ב- 7.10 את תבנית היסוד הפוליטית-מוסרית שאורבת בנפשם.ן של ישראלים.ות רבים.ות, עליה כותבת אווה אילוז (Illouz, 2023), וכיצד אפשרה את המעבר המהיר מחוסר אמון מוחלט כלפי השלטון והממשלה עד להתמסרות ואף הקרבה עצמית. את המחקר התחלנו כמתחקות אחר גורמי המוטיבציה של צעירים אקטיביסטים דור ה-Z שלקחו חלק פעיל במחאה.
תוך כדי איסוף הנתונים (קבוצות מיקוד, ראיונות אישיים ושאלונים), כאשר פרצה המלחמה מצאנו את עצמנו מנסות להבין את התהליך החברתי ולכן שבנו לראיין את אותם.ן צעירים.ות לברר עימם מהם גורמי המוטיבציה לשיתוף פעולה עם השלטון.
הממצאים שנאספו מעידים כי גם פעילים אקטיביסטים שכבר פיתחו מודעות סוציו פוליטית ושהיו ערים לתהליכים שנויים במחלוקת המתקיימים על ידי הממשלה, הופעלו בנקל על ידי מניפולציות שלטוניות בגין "עבודת גבולות" משתנה. במחקר אנו בוחנות אילו משאבים עומדים לרשותם בהתמודדות עם המעבר בין הגלובאלי ללוקאלי, כלומר כיצד תפיסת אזרחי העולם הליברלי מתכווצת לתבנית מצמצמת יהודיםישראלים וכן את מיקומם מול הפערים שבין המציאות לאידיאלים של חופש ושוויון.
כמו כן, אנו מבקשות לבחון באילו אופנים הם מסבירים את התמסרותם למהלכים פוליטיים וצבאיים בעודם אוחזים בתפיסה סוציו פוליטית ביקורתית.
|
תמונה
|
אופנהיים שחר, ס' ועמרם אשרוב, ע. (טרם פורסם) אקטיביסטים בעל כורחם – התבוננות על פעילים צעירים במעבר ממחאה למלחמה, ישראל 2023. בתוך: ס. בן רפאל גלנטי ומ. הישריק (עורכות) חברה שבורה פוגשת מלחמה. הוצאת מגנס. עמרם אשרוב, ע. וגרוס, ז. (2023). למידה מהצלחה ומכישלון בזיקה לאקלים הארגוני הבלי פורמלי במועצת נוער רשותית. בתוך: קליבנסקי, ח., הישראלי, א., ושפר, א. (עורכים). התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי. מכון מופת. 91-106. גולדרט, מ. ועמרם אשרוב, ע. (2023). בין ציר השינוי לציר ההעצמה: תפקידו החברתי של החינוך הבלתי-פורמלי בעת קורונה. דפים, 79. 189-210. |
|
תמונה
|
ד"ר סיגל אופנהיים- שחר חוקרת ומלמדת מ-2010, בתוכנית ללימודי מגדר; ובפקולטה לחינוך- באוניברסיטת בר אילן, וכן, בבית הספר לחינוך בקריה האקדמית אונו -דרך העדשה המגדרית (ולא רק), ובאמצעות פדגוגיה פמיניסטית. תחומי ההוראה כמו גם תחומי המחקר הם- נערות ובגרות צעירה, הנחיית קבוצות וקונפליקטים ותהליכים של התערבות, למידה פורמלית ובלתי פורמלית, ניהול וחוללות מנהיגותית אקטיביזם חברתי ואזרחות פעילה. |
המפרנס.ת השלישי.ת? תרומת נערות ונערים להכנסת משק הבית | עמית קפלן, לימור חסון, ענת הרבסט-דבי
העשורים האחרונים מאופיינים בדינמיות משפחתית הולכת וגוברת לאורך מסלולי החיים של נשים וגברים בחברות רבות, כולל החברה בישראל. אלה באים לידי ביטוי, בין השאר, בעלייה בשיעורי גירושין ופרידה, כאשר יותר ילדים וילדות חיים לפחות בחלק מילדותם במשקי בית חד-הוריים. לאור ההשלכות הכלכליות השליליות של גירושין, כגון ירידה בהכנסות ושינויי מגורים, מחקרים מנסים לאתר את המנגנונים המאפשרים התמודדות עם אתגרים אלו. למרות תשומת לב מחקרית ענפה לבחינת ההשלכות של שינויים אלה על חיי בני ובנות נוער, סוגיה זו כמעט ולא נחקרה מתוך נקודות מבטם.ן.
במחקר הנוכחי אנחנו מבקשות למלא פער זה על ידי בחינת האופנים בהם נערים ונערות, כולל אלו שחוו גירושי הורים, תופסים את תרומתם למשפחותיהם, ואת מקומם כמפרנסים. על בסיס הסוציולוגיה החדשה של הילדות (New Sociology of Childhood), אנו מבקשות להציע שינוי מראיית נערות ונערים כפאסיביים ותלויים בהורם לראייתם כסוכנים אקטיביים, המקיימים תלות הדדית ביחסים עם הוריהם, תוך לקיחה בחשבון של יחסי הכוח וההקשר החברתי בו מתעצבים יחסים אלו.
ספציפית, המחקר בוחן שתי שאלות: האחת, מהן המשמעויות שבני ובנות נוער ממגוון מיקומים מעמדיים, הן אלו שחוו גירושי הורים והן אלו שלא, מייחסים לעבודתם בשכר? שנית, כיצד בני ובנות נוער אלה תופסים את הקשר ההדדי בין משפחה, מצב כלכלי ותעסוקה?
באמצעות ניתוח איכותני של 38 ראיונות עומק חצי-מובנים עם תלמידי.ות תיכון, מתוכם 16 ממשפחות שחוו גירושין, עלו שלוש תמות מרכזיות: הראשונה - פעילות, סוכנות וטיפול; השנייה - דאגות לעתיד והרגלי חיסכון; השלישית – אינטנסיביות העבודה בשכר ומתחים מול בית הספר. נמצא כי בני ובנות נוער רואים בתעסוקה כמתגמלת ותובענית כאחד, כמו גם מונעים מתחושת אחריות לתמוך במשפחותיהם.
בנוסף, עלו מתחים ביכולתם לשלב בין עבודה ללימודים בשל עומס עבודה מוגבר וההשלכות של כך על הלימודים. המחקר חושף מנגנוני התמודדות העולים מנקודות המבט של נערות ונערים, כולל תרומתם הפעילה לתמיכה במשפחותיהם והיותם לעתים – המפרנס והמפרנסת השלישי.ת. בנוסף, עולה הצורך בהתמודדות עם האתגרים הנלווים הן ברמת בית הספר והן ברמת המדיניות.
|
תמונה
|
ד"ר עמית קפלן, סוציולוגית, מרצה בכירה בבית הספר לממשל וחברה, וראשת התכנית לתואר שני בלימודי משפחה, המכללה האקדמית תל אביב יפו. תחומי המחקר, אודותיהם פרסמה מאמרים בכתבי עת דוגמת European Journal of Population, Journal of Family Issues, Social Science Research, Demographic Research, and Human Reproduction. הם משפחות, שוק העבודה ומדיניות רווחה בפרספקטיבה השוואתית. |
|
תמונה
|
לימון חסון, אוניברסיטת בר אילן. |
|
תמונה
|
ד״ר ענת הרבסט-דבי, אוניברסיטת בר אילן. |
משבר זהות ואסטרטגיות התמודדות בקרב מתבגרים ערבים-פלסטינים בישראל בצל מלחמת ה-7 לאוקטובר 2023 | רג׳דה אלנאבולסי, סיואר מחול חורי, חנין מרדי
מתבגרים החיים באזורי קונפליקט, במיוחד מתבגרים ערבים פלסטינים בישראל, מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בתקופות של מלחמה, להם יש השפעה משמעותית על תהליך גיבוש הזהות ועל אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. מתבגרים אלו, הם חלק מהחברה הערבית פלסטינית בישראל המהווה מיעוט יליד, אשר עובר תהליך של שינוי, אך עדיין מחזיק במאפיינים חברתיים ותרבותיים קולקטיבסטים לרוב, שמעצבים את חווית הפרט ואת דרכי ההתמודדות שלו בעתות של משבר דוגמת מלחמת ה 7 באוקטובר 2023.
|
תמונה
|
רג׳דה אלנאבולסי היא מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וכהנה עשור כממונה מוסדית על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. חוקרת אוכלוסיות מודרות, מצבי אלימות ופגיעות בהקשרים מגדרים, חברתיים-תרבותיים, מבניים ופוליטיים במיוחד בקרב קבוצות מיעוט. מומחית בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות/ים, נערות וילדים מחברות מודרות ובחברה הערבית-פלסטינית בישראל בהקשר החברתי, תרבותי והסוציו פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, והנגשת השכלה על תיכונית בקרב צעירות במצבי שוליים. מחקריה בנושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל פורסמו במאמרים רבים ובשני ספרים בשלוש שפות בהוצאת "אחותי". |
|
תמונה
|
סיואר מחול חורי היא עובדת סוציאלית, מרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי. יו”ר האגודה הישראלית לפסיכו-אונקולוגיה. חוקרת בתחום ההיבטיםה נפשיים והחברתיים בהתמודדות עם מחלה במשפחה. המחקר מתמקד בתחום של לחץ, משאבי התמודדות ואיכות חיים בקרב חולים ובני משפחותיהם ושם דגש על הבדלים תרבותיים. |
|
תמונה
|
חנין מרדי, המכללה האקדמית ספיר |