יו"ר: ורדה וסרמן
גורמים לעזיבה מרצון של נשים הרות ולאחר חופשת לידה המועסקות בעבודה מרחוק | אביב קדרון, נטע כהן, מיכל גרוס
ההשפעה הפוטנציאלית של עבודה מרחוק על המשכיות הקריירה של נשים עשויה להיות מותנית בעמדות ניהוליות ובנורמות ארגוניות. עם זאת, מאז פרוץ מגפת ה-COVID-19, המחקר על עובדות בהריון ולאחר חופשת לידה שעובדות מרחוק/מהבית מועט. מחקר זה נועד להאיר את הגורמים המשפיעים על כוונתן של נשים לעזוב את עבודתן בשלב חיים זה.
מטרת מחקר זה היא לבחון, בקרב עובדות הרות ולאחר חופשת לידה המועסקות בעבודה מרחוק, את השפעת הקשר בין תפיסת ניהול תומך במשפחה ואפליה עקב הריון על כוונות עזיבה, בתיווך של הפרת חוזה פסיכולוגי ואמון ארגוני.
שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה ב-OECD ועומד על 3 ילדים לאישה. מדוח נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (2023) עולה כי שיעור התביעות לאפליה בהריון הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז הקמת הוועדה. המחקר נערך באמצעות סקר מקוון בשתי נקודות זמן, וכלל 406 נשים הרות ולאחר חופשת לידה שעבדו מרחוק.
למחקר זה מספר תרומות משמעותיות: ראשית, מחקר זה תורם לספרות על מגדר באמצעות סינתזה של היסודות התיאורטיים של התיאוריה של ארגונים מגדריים (gendered organizations) ותיאורית הגבולות עבודה-משפחה (work-family boundary). שנית, למרות שפע המחקרים על החוזה הפסיכולוגי, המחקר הנוכחי הוא הראשון שבוחן את השפעת הקשר בין ניהול תומך במשפחה ואפליה עקב הריון לבין הפרת החוזה הפסיכולוגי.
הממצאים על שני קשרים ישירים אלו בתנאי עבודה מרחוק בקרב עובדות הרות ואחרי חופשת לידה הם ייחודיים. שלישית, מחקר זה מבדיל את עצמו ממחקרים קודמים על כוונות עזיבה על ידי זיהוי הפרת החוזה הפסיכולוגי ואמון ארגוני כגורמים מתווכים עוקבים בין ניהול תומך במשפחה ותפיסת אפליית עקב הריון המובילים לכוונות עזיבה של עובדות הרות ואחרי חופשת לידה.
ממצאי מחקר מובילים לקווי המדיניות הבאים: ברמה הארצית, קביעת מדיניות ותחיקה להעסקה גמישה לנשים הרות ו/או לאחר חופשת הלידה עשויה לסייע לשמירת רצף תעסוקתי ולהפחתת פיטורים או התפטרות בתקופות אלה. ברמה הארגונית, מדיניות ידידותית למשפחה עשויה להיות יעילה במידה וארגונים מגדירים מחדש את יחסי העבודה שלהם כדי ליצור סביבת עבודה תומכת לנשים הרות ולאחר חופשת לידה.
|
תמונה
|
ד"ר אביב קדרון היא ראש החוג ומרצה בכירה בחוג M.A לפיתוח וייעוץ ארגוני במכללה האקדמית עמק יזרעאל. תחומי המחקר שלי הם - יחסי עובד.ת-ארגון, עולם העבודה החדש, מגדר, אמון, גורמי הנעה בעולם העבודה וכו'. אני חוקרת בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. חברת הנהלה של המרכז לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש. נציגת ישראל במועצת נציגי המדינות של כנס EURAM. |
|
תמונה
|
ד"ר נטע כהן, כלכלנית חוקרת ומרצה בחוג לכלכלה וניהול ובחוג לשרותי אנוש במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ע"ש מקס שטרן. תחומי המחקר וההוראה: אוריינות פיננסית, כלכלת משפחה, כלכלת מגדר ועבודת נשים. הובילה וערכה את "השנתון הסטטיסטי של מחוז הצפון" שמטרתו היתה לשרת את קובעי המדיניות וקהילת החוקרים. יזמה ופיתחה קורסים אקדמיים המבוססים על שיתוף פעולה אקדמי וקהילתי בתחום האוריינות הכלכלית והחינוך הפיננסי בדגש על חינוך פיננסי לבני נוער. מציגה את מחקריה בכנסים מקומיים ובינלאומיים. |
|
תמונה
|
ד"ר מיכל גרוס היא מרצה מומחית בכירה (דרגה מוצעת) במחלקות לשירותי אנוש ועבודה סוציאלית במכללה האקדמית מקס שטרן עמק יזרעאל, וכן עורכת דין בעלת משרד עצמאי, המעניקה ייעוץ וליווי משפטי ומייצגת בבתי המשפט. תחומי המחקר והעיסוק העיקריים שלה הם דיני עבודה, משפט ומגדר, שוויון הזדמנויות, משפט העבודה הקיבוצי, זכויות חברתיות-כלכליות ומשפט ובריאות. מאמריה הקוראים לשינויים בחקיקה ובביקורת השיפוטית פורסמו בכתבי עת ישראליים והיא הציגה את מחקריה בכנסים מקומיים ובינלאומיים. |
Ritualized Resistance – The role of emotions in organizational rituals among religious businesswomen facing sociocultural tensions | אביטל בייקוביץ, תאיר קרזי פרסלר, ורדה וסרמן
How do individuals channel the tensions between socio-cultural expectations and work-related values, norms and. professional aspirations? This study draws on qualitative research conducted at a business conference for diverse Jewish Ultraorthodox female businesswomen to explore how, by expressing various emotions, women created three forms of ritual practices, which we labeled as "Ritualized Resistance".
These practices aim to oppose and channel the socio-cultural tensions between religious ideals and work-related demands in daily life, and they have implications for constructing a resistant professional religious identity for women.
Our contributions are threefold: First, we broaden the conceptualization of organizational rituals by offering an analysis of the role of rituals in managing and dealing with broad socio-cultural tensions that shape everyday work life in organizations.
Second, our analysis deepens the understanding of how emotions drive social change by highlighting how various emotions elicited through organizational rituals functioned as a counter-cultural mechanism to address and manage their inherent tensions, while also enabling the avoidance, postponement, and maintenance of the dialectics between these tensions.
Lastly, we highlight the gendered facets of organizational rituals, by uncovering the ways through which women from marginalized social groups employ diverse ritual practices against religious patriarchy.
|
תמונה
|
ד"ר אביטל בייקוביץ היא חברת סגל בתוכנית לפסיכולוגיה ארגונית במרכז האקדמי רופין. סיימה דוקטורט בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ולימודי פוסט דוקטורט בחגו לכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה. בעבודת הדוקטורט, המתבססת על עבודת שדה אתנוגרפית, בחנה את הקשר שבין אידאולוגיות ניהול לזהות ארגונית של עובדים בתוך חברת-בת יפנית של ארגון הייטק בינלאומי. תחומי העניין שלה מתמקדים בתרבות וזהות ארגונית, כוח התנגדות ושינוי, ארגונים בינלאומיים ואינטראקציות קבוצתיות בארגונים. |
|
תמונה
|
ד"ר תאיר קרזי-פרסלר, חברת סגל בכיר בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. עוסקת במגדר, מיניות, אתניות ומעמד בארגונים. פרויקט המחקר העכשווי שלה מתמקד בגברויות בהיי-טק הישראלי והאמריקאי. |
|
תמונה
|
פרופ׳ ורדה וסרמן, המחלקה לניהול וכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה. |
Crossing Gender Borders and Performing National Belonging among Israeli-Palestinian Women Journalists | עינת לחובר
This study proposes that intersectional sociological research on minority women's work. integration should be contextualized within specific professions. To demonstrate this argument, I examine the experiences of Israeli-Palestinian women journalists in Israel, who face intersecting exclusions based on gender, ethnicity, and nationality.
Through thematic analysis of narrative interviews with 24 Israeli-Palestinian women journalists residing and working in Israel, my research reveals a complex landscape of challenges and empowerment.
While they acknowledge the existence of structural barriers hindering their integration into journalism, they all emphasize the significance of patriarchal norms in their experiences in choosing and practicing journalism. Their career choice represents an ongoing negotiation of boundary-crossing from an intersectional perspective.
By becoming "public women" with a presence in the public sphere, these journalists, especially unmarried ones, challenge gender cultural norms. Paradoxically, their career choice simultaneously reinforces their sense of national belonging and collectivity.
The decision to pursue a precarious journalistic career is driven by strong political motives, rejecting neoliberal notions of feminine success and serving as a form of resistance against the "track-two citizenship" imposed on Arab women by the Israeli ethnocratic.
This research extends intersectional studies on minority women and work by focusing on a specific profession rather than broad categories of work status. It reveals the complex interplay between challenging gender norms and reinforcing national identity, highlighting how career choices can serve as both personal empowerment and political resistance.
By demonstrating the importance of considering profession-specific contexts, this study contributes to a more nuanced understanding of how minority women navigate multiple identities and societal expectations in their professional lives, particularly in politically charged environments.
This study contributes to a more nuanced understanding of how minority women navigate multiple identities and societal expectations in their professional lives, particularly in politically charged environments.
|
|
תמונה
|
פריפריה מאפשרת או מרכז מכיל? ייצוג מגדרי במקצועות התרבותיים בפרספקטיבה מרחבית | טל פדר, אמיל ישראל
מאמר זה עוסק באי-השוויון המגדרי והסגרגציה המגדרית במקצועות התרבותיים (cultural occupations) תוך התמקדות בהשוואה בין המרכז לפריפריה בישראל. מקצועות תרבותיים הן מקורות יצירתיים שמרכיבים את כח העבודה בעולם האמנות. למקצועות אלפו תפקיד מרכזי בעיצוב ושיעתוק הזהות התרבותית, ובייצוג קבוצות שונות בחברה. בשל הערכים הליברליים המאפיינים אותם והיעדר דרישה לכישורים מגדריים ספציפיים, ניתן היה לצפות שמקצועות אלו יראו ייצוג מגדרי שוויוני יחסית. עם זאת, מחקרים קיימים מדגישים פערים מגדריים מתמשכים, כאשר חלק מהמקצועות נשלטים בעיקר על ידי גברים ואחרים על ידי נשים, מה שמשקף דפוסים רחבים יותר של סגרגציה אופקית ואנכית במקצועות אלו.
מחקרנו בוחן האם אי-השוויון המגדרי במקצועות התרבותיים שונה בפרספקטיבה מרחבית בין המרכז לפריפריה. מרכזים עירוניים, כמו תל אביב, לרוב מושכים אליהם אמנים ומטפחים סביבה כלכלית ברת קיימא לאמנויות בשל ביקוש גבוה לצריכת תרבות והשפעות של occupational clustering בתחום. לעומת זאת, אזורים פריפריאליים מתמודדים עם אתגרים כלכליים ומיעוט צרכני תרבות, מה שעלול לדחוף יוצרים לעבור למרכזים עירוניים. מנגד, הפריפריה עשויה דווקא להציע יתרונות ייחודיים במיוחד ליוצרים ממגזרים מודרים, כגון עלויות מחיה נמוכות ומבנים פחות נוקשים של שומרי-סף תרבותיים, שעשויים לתמוך בקהילות אמנותיות מגוונות ושוויוניות יותר, בין השאר מבחינה מגדרית.
אנו מציעים שתי השערות: השערת "המרכז המכיל", המניחה ייצוג גבוה יותר של נשים במקצועות התרבות באזורים עירוניים בשל נורמות מגדר ליברליות ותשתיות תומכות, והשערת "הפריפריה המאפשרת", שמציעה כי בפריפריה יהיה ייצוג גבוה יותר של נשים בשל עלויות מחיה נמוכות ועצמאות ממוסדות תרבותיים הנשלטים בעיקר על ידי גברים. באמצעות נתוני סקרי כח עבודה של הלמ"ס, אנו עורכים ניתוח מרחבי של ייצוג הנשים במקצועות אמנותיים שונים באזורים שונים בישראל ומיישמים מודלים סטטיסטיים להערכת אי-שוויון מגדרי בתוך קבוצות אלו. הממצאים שלנו תורמים להבנת האופן שבו דינמיקות מרחביות משפיעות על שוויון מגדרי בתחומי התרבות, ומציעים תובנות על המורכבות שביחסי גיאוגרפיה, מגדר וייצוג בכח העבודה התרבותי.
|
תמונה
|
ד״ר טל פדר - סוציולוג של אמנות ותרבות וחוקר מדיניות תרבות, עמית פוסט דוקטורט בטכניון. מחקרו הנוכחי עוסק בצדק תרבותי מפרספקטיבה מרחבית. המאמר "Towards a Conceptual Framework of Arts Justice" שכתב יחד עם ד"ר אמיל ישראל התפרסם השנה בכתב העת Leisure Sciences. |
|
תמונה
|
ד״ר אמיל ישראל, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון. |