יו"ר: היבא יזבק
|
תמונה
|
היבא יזבק בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. חקרה את סוגיית האזרחות, הזיכרון, המגדר והמחרב בקרב העקורים הפלסטינים בישראל בהקשר של קולוניאליזם התיישבותי. ערכה (בשיתוף עם פרופ' ליאת קוזמא) את הספר "מעמד אישי ומגדר: הנשים הפלסטיניות בישראל". חברת סגל הוראה אקדמי במחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. |
החברה הפלסטינית בישראל בעתות מלחמה וחירום: המאבק על גבולות השיח, הזהות, הזכויות, הלגיטימציה והאזרחות בתקופה שאחרי 7.10 | שרף חסאן
ההרצאה עוסקת במאבק החברה הפלסטינית בישראל על גבולות השיח, הזכויות והאזרחות במציאות שנוצרה לאחר השביעי באוקטובר 2023. כמי שמשלב בין פעילות סוציולוגית לעשייה ציבורית, אני מביא את הפרספקטיבה הייחודית של חוקר המעמיק בתהליכים בחברה אליה הוא משתייך. מעמד זה מאפשר לי תובנה מבפנים, אך מציב אתגרים איתים וגם חסרונות שיש להיות מודעים להם ולפתח דרכים להתמודדות שמבטיחה החמרה מיוחדת עם כללי האתיקה.
אתגרים אלו עומדים במרכז דיון נרחב בספרות. במחקר הנוכחי, אני ממלא תפקיד כפול: סוציולוג ואקטיביסט פעיל. כראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הובלתי שתי יוזמות חירום של החברה הערבית – האחת עוסקת בהגנה על סטודנטים ומרצים ערבים במוסדות אקדמיים, והשנייה מתמקדת במתרחש במערכת החינוך הפורמלית (לרבות רדיפת מורים, מחסור באמצעים ומוכנות לחירום).
דרך התפקידים הללו אני שותף לתהליכים ולפורומים שאותם אני חוקר. המדינה היהודית-אתנית, יחד עם הקונפליקט הישראלי-ערבי, מייצרים מציאות קונפליקטואלית עבור המיעוט הערבי-פלסטיני. במציאות זו, מתערערים גבולות השיח, הזהות, הזכויות, הלגיטימציה והמרחב הדמוקרטי. בשנים האחרונות, ההקצנה הפוליטית והתבססות ההגמוניה של הימין העצימו את המתח הזה. זאת, תוך חיזוק המאפיינים האתניים של המדינה, צמצום המרחב הדמוקרטי ופגיעה בחופש הביטוי.
מצב זה החריף במיוחד בצל המלחמה הנוכחית; גורמים ממשלתיים וארגוני ימין הטילו פיקוח מוגבר על אזרחים ערבים, צמצמו את זכותם למחות והגבירו את הלחץ להרחיקם מהמרחב הציבורי. בתגובה לכך, החברה הערבית ניהלה מאבק שיטתי באמצעות התארגנויות אזרחיות שהוקמו מיד עם תחילת תקופת החירום בשביעי לאוקטובר. המחקר מתמקד בשתי יוזמות עיקריות: "ועד החירום הערבי" בחסות ועדת המעקב העליונה ו"ועד ראשי הרשויות הערביות", וכן ב"קואליציית החירום" שכללה עשרות ארגוני חברה אזרחית.
המחקר בוחן את תפיסות המציאות שהובילו להקמתן ואת אסטרטגיות הפעולה שפיתחו כדי לאתגר את הגבולות החדשים שההגמוניה הציבה. המחקר הוא איכותני ופרשני, מבוסס על חקר מסמכים ותקשורת דיגיטלית של הארגונים (כולל הודעות לתקשורת, הופעות מדיה, ניירות עמדה ועוד).
בשלב מאוחר יותר תישקל אפשרות לעריכת ראיונות חצי-מובנים. למחקר זה תרומה להבנת מעמד האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות ה-7.10 ותפיסתה את מציאותה, והבנת תפקידה של החברה האזרחית הערבית במאבק על גבולות השיח והזכויות בעת חירום ומאבק עוצמתי מול ההגמוניה. אף כי המחקר עוסק בחברה הערבית בישראל, תובנותיו רלוונטיות גם להקשרים דומים בעולם. כמו כן, ובהתאם לצורך, ניתן להתייחס לתובנות רפלקטיביות על תהליך המחקר והמורכבויות הנובעות מהמעורבות העמוקה של החוקר בתהליכים אותם הוא חוקר.
|
תמונה
|
שרף חסן הוא ראש החוג לסוציולוגיה במכללת אורנים, עמית במרכז רוח המקום: מרכז מנדל ללימודי רוח בקהילה על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, אוניברסיטת תל-אביב, ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. |
"مواطنة في حالة طوارئ": المواطنون الفلسطينيون في اسرائيل في ظل الحرب [אזרחות במצב חירום- פלסטינים אזרחי ישראל בצל המלחמה] | היבא יזבק
منذ السابع من أكتوبر 2023 واندلاع الحرب على قطاع غزة أعلنت حالة الطوارئ في البلاد وتم فرض حالة من الاغلاق المُحكم للحيز العمومي وذلك بقرار سياسي وأمني من قبل السلطات الإسرائيلية. تطرح الدراسة السؤال المركزي: ما هي اثار وتداعيات الحرب على غزة على المكانة السياسيّة للمواطنين الفلسطينيين في اسرائيل؟ تدعي الدراسة أنه ومن خلال الحرب على غزة وتحت مسميات أمنية وسياسية وضمن حالة اجماع "سياسي- اجتماعي" إسرائيلي حول الحرب تحاول الدولة المساس بالمكانة السياسية للمواطنين الفلسطينيين وتقويض المنجزات السياسية المركزية التي راكمها المجتمع الفلسطيني من خلال النضال والمراكمة منذ الانتهاء الرسمي لحقبة الحكم العسكري التي فرضت عليه بأعقاب النكبة وحتى عام 1967.
إذ يتم استغلال حالة الحرب والطوارئ بهدف الدفع بالمواطنين الفلسطينيين الى خارج حدود الهامش السياسيّ الذي أتاح لهم العمل، النشاط والحراك السياسي حتى اندلاع الحرب، رغبةً في رسم حدود جديدة؛ ضيّقة، مُحكمَة ومُسيطر عليها بالكامل في محاولة لصياغة وهندسة المجتمع الفلسطيني كمجتمع "خامل" ضمن مسار يعمل على سحب قدرته على المطالبة بحقوقه والانتفاض ضد القمع. هذا وتدعي الدراسة أن هذه الممارسات والسياسات ليست وليدة "اللحظة"، بل كونها جزءً من استراتيجية قائمة تحاول الدولة تطبيقها وفقاً "للفرص" المتاحة أمامها. يعتمد البحث الحالي على منهجية "تحليل المحتوى النوعي"، كمنهجية التي من خلالها يمكن التركيز على الموضوع والسياق. إذ يتضمن التحليل أوصافًا للمحتوى الظاهر أو القريب من النص، فضلاً عن تفسيرات للمحتوى الكامن، البعيد عن النص ولكن لا يزال قريبًا من تجارب أصحاب النص (Granehem, Lundman& Lundman, 2017).
ترتكز الدراسة على تحليل مضمون لنصوص ومواد تم رصدها من خلال وسائل الاعلام وشبكات التواصل الاجتماعي، رصد الحراك السياسي والميداني، التشريعات القضائية، قرارات المحاكم واستطلاعات رأي مختلفة. تم إجراء هذه الدراسة والحرب على غزة لا زالت مشتعلة، تداعياتها على مكانة المواطنين الفلسطينيين لا زالت غير محسوّمة رغم أن المؤشرات، كما تبيّن الدراسة واضحة المعالم. تستنتج الدراسة أن مواطنة الفلسطينيين في الداخل هي "مواطنة في حالة طوارئ" في سياق استيطاني استعماري يسعى الى "سلب المنجزات"؛ مواطنة مستباحة، عارية، حدودها هشة، خاضعة لاعتبارات الهندسة السياسيّة وإعادة ترسيم الحدود في محاولة لإخضاعها، ذلك من خلال إخراس فضاءات التعبير، الاحتجاج والتظاهر والاستعانة بالتشريعات والقرارات القانونية في ظل حالة الطوارئ. أي أن الفلسطيني بحالة تهديد مستمر، يحمل "مواطنة مُهدّدَة" يتم اشتقاقها من كونه مُهدَد ومُهدِد في آن وينسحب عليه ما ينحسب على غيره ممن لا يحمل المواطنة ولكنة يعرف "كعدو"، لتفقد المواطنة قدرتها على تقديم الحماية.
|
תמונה
|
היבא יזבק בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. חקרה את סוגיית האזרחות, הזיכרון, המגדר והמחרב בקרב העקורים הפלסטינים בישראל בהקשר של קולוניאליזם התיישבותי. ערכה (בשיתוף עם פרופ' ליאת קוזמא) את הספר "מעמד אישי ומגדר: הנשים הפלסטיניות בישראל". חברת סגל הוראה אקדמי במחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. |
האנטישמיות של השמאל: אנומליה? | נדיה ביידר
האנטישמיות של הצד השמאלי של המפה הפוליטית היא תופעה שנחקרה על ידי חוקרי האנטישמיות. נשאלת השאלה, עד כמה עמדות אלו הין רווחות בקרב תומכי השמאל? יותר מכך, האם ניתן לזהות יחס שליל כלפי קבוצות דתיות אחרות בקרב אנשים שמזדהים או מזוהים עם השמאל?
כדי לענות על השאלה הזאת אני משתמשת בנתונים מסקר הISSP ב13 מדינות אירופאיות. אני משווה את הקשר בין עמדות פוליטיות ויחס לקבוצות דתיות כגון יהודים, מוסלמים, הינדים, בודהיסטים, נוצרים ואתאיסטים כדי לראות אם יש באמת נטייה ניכרת ליחס שלילי ליהודים בקרב תומכי השמאל, והאם זה ייחודי ליהודים. ההשוואה הזאת מצביעה על אנומליה מסוימת, כי אנשים שנמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית נוטים להביע יחס חיובי כלפי קבוצות דתיות המהוות מיעוט, חוץ מהיהודים. מצד שני, היהודים, כמו קבוצות מיעוט דתיות אחרות לא זוכות לאהדה מתומכי הימין. היחס ליהודים מאתגר תיאוריות כמו ה"ideological symmetry thesis" ומראה איך האנטישמיות מהווה אנומליה באירופה היום.
|
נדיה ביידר היא עמיתת בתר דוקטורט בתכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. |
תמונה
|