יו"ר: לימור גבאי אגוזי
המונח "דור ראשון להשכלה גבוהה" הפך לשגור מאד בשני העשורים בשיח האקדמי, בשיח הציבורי ובדיוני מדיניות. לכאורה, יש כאן דוגמה להצלחה להנחיל מונח סוציולוגי שבעזרתו מדע הסוציולוגיה פועל לטובת מטרות חברתיות. אלא שבחינה מעמיקה של השימושים במונח מעלה תהיות הן בהיבט המתודולוגי והן בהיבטים תיאורטיים בעלות משמעות עמוקה למדיניות חינוך.
מושב זה מבקש לבחון מחדש את המונח "דור ראשון להשכלה גבוהה" וכמיטב המסורת הסוציולוגית להביט מעבר למובן מאליו שהוא מייצג. בחינה זו תתבסס על ניתוח אמפירי של נתונים עדכניים ועל תובנות הקשורות ביישומים של מושג זה. בדיון נבחן אפשרויות שונות לפיתוח ההמשגה ולשימוש מורכב בתובנות סוציולוגיות לפיתוח מדיניות השכלה גבוהה השואפת לשוויון חברתי.
|
תמונה
|
ד"ר לימור גבאי-אגוזי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא עוסקת בסוגיות של ריבוד השכלתי תוך-דורי ובין-דורי והמעבר מהלימודים לשוק העבודה, בדגש על בחירה רציונאלית בחינוך, דינמיקות לאורך החיים, מבני משפחה ואחאים. מחקריה התפרסמו בכתבי עת בינלאומיים מובילים, ביניהם Sex Roles, Sociology, Social Forces ו- Social Science Research. לימור היא יו"ר קהילת ריבוד ואי-שוויון באגודה הסוציולוגית הישראלית וחברת וועד בקהילה הבינלאומית ISA-RC28. |
מתדיין: יריב פניגר
|
תמונה
|
פרופ' יריב פניגר הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר המרכז לחקר הפדגוגיה: קשרי אקדמיה-שדה. מחקריו מתמקדים באי-שוויון השכלתי ובמדיניות חינוך. הוא חקר בהרחבה את אי-השוויון החברתי בהשכלה הגבוהה בישראל ואת משמעויותיו לפערים בהכנסות בשוק העבודה. |
להיות דור ראשון בעידן של התרחבות השכלתית: ממצאים איכותניים | גיא שני
כקטגוריה מחקרית, המושג דור ראשון להשכלה צמח בתקופה ובהקשרים אשר אופיינו במערכת השכלה גבוהה אליטיסטית. מכאן גם הדימוי הרווח של בני ובנות קטגוריה זו ככאלה אשר חצו גבולות וחסמים משמעותיים והגיעו אל מרחב חברתי לא להם בדרכם אל מוביליות חברתית.
התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה ואחוז בוגרי התואר הראשון, משמעה שצעירים וצעירות שהם הראשונים במשפחתם להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה עושים זאת במציאות שונה מזו שבה נולדה הקטגוריה. בעוד מחקרים כמותיים התייחסו זה מכבר למציאות זו ולמרות מספר מחקרים יוצאי דופן, המחקר האיכותני בכלל וזה בארץ בפרט טרם העניקו את תשומת הלב הנדרשת להתרחבותה של מערכת ההשכלה הגבוהה והשפעותיה האפשרויות על סטודנטים דור ראשון להשכלה.
בהרצאתי אשתמש בממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות עומק (בקרב נחקרים.ות מהאוכלוסייה היהודית הכללית) בכדי לבחון את משמעותה והשפעתה של הקטגוריה דור ראשון להשכלה על בחירותיהם ההשכלתיות וחוויותיהם של בני ובנות קטגוריה זו במציאות של התרחבות השכלתית. הממצאים מעידים על קיומה של שונות גדולה בקרב סטודנטים.יות דור ראשון להשכלה, כך שרק חלק מהנחקרים.ות עונים על הדימוי הרווח של קטגוריה זו במחקר.
בנוסף עולות נקודות דמיון משמעותיות בינם לבין סטודנטים.יות להורים משכילים הלומדים באותו המוסד בכל הקשור ליחסם להשכלה גבוהה, הנסיבות אשר הובילו אותם לבחור במוסד הלימודים ובחוויות לימודיהם. סוגיות מרכזיות אשר ניתן לפרש כביטוי לחסמים הייחודים לדור ראשון להשכלה כגון החיפוש אחר יחס אישי ומסגרת אינטימית או הרצון להימנע מהבחינה הפסיכומטרית בעת בחירת מוסד הלימודים, מופיעות בקרב נחקרים שהם דור ראשון להשכלה ודור ממשיך. על סמך ממצאים אלה אציע כי יש צורך לחשוב מחדש על כוחה ההסברי של הקטגוריה דור ראשון להשכלה ולהעניק תשומת לב רבה יותר למשתנים מתווכים כגון הביטוס מוסדי, רשתות חברתיות והון משפחתי.
|
תמונה
|
ד"ר גיא שני הוא מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במכללה למנהל. מחקריו עוסקים במעמד הבינוני בישראל בדגש על סוגיות הקשורות בעירוניות ודיור, מסלול חיים, חינוך, והאינטראקציה המורכבת בניהם. גיא מרכז קבוצת מחקר אודות עירוניות ומגוון עמוק במכון ון-ליר. מאמריו התפרסמו בכתבי עת מובילים בישראל ובעולם. |
פערים בין דור-ראשון לדור-המשך להשכלה הגבוהה בהשתלבות בפעילויות הכנה לקריירה בקמפוס | עודד מקדוסי
מחקר זה מתמקד בתהליכי הכנה לקריירה המתרחשים במהלך הלימודים לתואר הראשון ובוחן אי-שוויון בנגישות לשירותים מתוך התמקדות בין סטודנטים מדור-ראשון להשכלה הגבוהה—סטודנטים שהוריהם ללא תואר אקדמי—לבין עמיתיהם מדור ההמשך. יחידות הקריירה האוניברסיטאיות ומערך השירותים שהן מעניקות מהוות מרכיב חשוב בהכנה לתעסוקה לאחר סיום התואר.
נוכח ממצאים אחרונים המצביעים על כך שאי-השוויון בין סטודנטים מדור ראשון לבין דור המשך נמשך גם בשוק העבודה, הבדלים בנגישות לשירותי קריירה אקדמיים עשויים להוות מרכיב חשוב בעיצוב פערים בהשתלבות בשוק העבודה. המסגרת התיאורטית נשענת על ספרות הדנה בהשלכות של המבנה ההיררכי של מוסדות השכלה גבוהה ותפקידם בשימור אי-השוויון, לצד מחקרים המתעדים כיצד הסדרים מוסדיים מעצבים את מעורבות הסטודנטים בקמפוס, וכן יישום המסגרת התיאורטית של בורדייה אודות ההון החברתי והתרבותי וחשיבותם בניווט המרחב האקדמי.
המחקר בוחן שלוש שאלות מרכזיות: (1) באיזו מידה קיימים הבדלים בדפוסי המעורבות עם שירותי הכנה לקריירה בין סטודנטים מדור ראשון לבין סטודנטים מדור המשך? (2) כיצד חוגי הלימוד והישגים אקדמיים של הסטודנטים קשורים לדפוסי מעורבות אלה? ו-(3) האם וכיצד הבקשות של סטודנטים לקביעת פגישות עם שירותי הקריירה נבדלים על בסיס הרקע החברתי שלהם? ניתוח הנתונים מתבסס על קובץ ייחודי שהוכן באוניברסיטת מחקר ציבורית בקליפורניה שחצי מהסטודנטים בה הם דור ראשון להשכלה גבוהה ו-85 אחוזים הם סטודנטים מקבוצות מיעוט אתניות.
קובץ הנתונים מקשר בין נתוני מנהל תלמידים לבין פלטפורמת הכנה לקריירה המתעדת כל אינטראקציה של סטודנטים עם מגוון פעילויות הכנה לקריירה. המדגם כולל סטודנטים שהתקבלו לשנה א' בין השנים 2016 ו-2018 וסיימו את לימודיהם עד 2023. שילוב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות חושף פערים בדפוסי השימוש של סטודנטים מדור ראשון ודור המשך בפגישות עם יועץ קריירה, השתתפות במגוון סדנאות הכנה לקריירה, וביריד קריירה.
עיון בבקשות של הסטודנטים לסיוע בקריירה מלמד על פערים גדולים בנקודות המוצא של תכנון הקריירה והדרכים להשיגה. הדיון מתמקד בתפקידם של המוסדות להשכלה גבוהה בצמצום אי-השוויון בנגישות לשירותי הקריירה ובהשלכות של הפערים בתהליכי ההכנה לקריירה על אי-השוויון במתהווה בשוק העבודה בין בוגרי תואר ראשון מרקעים חברתיים שונים.
|
תמונה
|
ד"ר עודד מקדוסי הוא חבר סגל בכיר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. חוקר ומלמד בתחום הסוציולוגיה של החינוך, ריבוד ואי-שוויון, ובפרט בתחום ההשכלה הגבוהה. מחקריו מתמקדים בקשיי המוביליות של סטודנטים שהם דור-ראשון להשכלה הגבוהה, ובתהליכי אי-שוויון בהשתלבות אקדמית וחברתית בקמפוס, בלמידה והכנה לקריירה של סטודנטים. |
Deserving Higher Education?!: Exploring the Sense of Deservedness Among First-in-Family Advanced Degree Students Through Photovoice | מוטי גיגי, מני מלכה
Background: In Israel, the category of first-generation students has historically received limited attention in both public debates and academic studies. However, over the last decade, several initiatives have emerged with the goal of raising awareness of this issue within both the public and academic spheres. As part of these ongoing efforts, the current research project was initiated.
The research aims: Establish a group-dialogue framework to document the experiences of participants as first-generation academic students.
Identify barriers, challenges, strengths, and resources encountered by participants in their academic journey.
Methodology: The research employed the photovoice project as a community-based participatory research methodology. Eleven graduate students, originating from marginalized ethnic communities and being the first in their families to pursue higher education, participated in the project. The study consisted of 16 recorded and transcribed meetings, during which 115 photovoices were collected. Data analysis encompassed categorical and polytextual content analysis methods.
Results: The participants' lived-experiences yielded five key themes: 1) The compensatory time; Feelings of threat that fade over time; 2) Reducing gaps 24/7: a constant feeling of gaps that need to be reduced; 3) To feel like a guest - a sense of foreignness in the academy; 4) Family and tradition: a reflection on the house where we grew up; 5) Compensatory spaces: to be ambassadors of the family.
Conclusions and implications: The findings highlight the challenges and structural barriers encountered by first-generation academic students, alongside the coping mechanisms and practices they employ in their journey towards becoming academics. Throughout this process, identity formation occurs through the interplay of past experiences and future aspirations, as well as feelings of belonging and foreignness.
The results underscore the importance of establishing reflective environments where the psychological and social experiences of first-generation students are acknowledged and validated. Additionally, normalizing their emotions and extracting valuable insights are crucial steps in supporting their continued progression within academia.
The findings reveal the challenges faced by first-generation academic students, alongside their coping strategies. Identity formation occurs through past experiences and future aspirations, highlighting the need for supportive environments that validate their experiences and extract valuable insights to aid their academic journey.
|
ד"ר מוטי גיגי, סוציולוג. מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר בין השנים 2022-2018. ספרו האחרון שערך ביחד עם סיגל נגר-רון ותמי רזי- מגוונים את מגדל השן. דור ראשון להשכלה אקדמית-כותבים יצא באפריל 2022 בהוצאת פרדס. מאמרו האחרון Gigi, M. & Haim (Hai) Bitton.(2024)."I've never seen the world so cruel" performance of Mizrahi masculinity under a state of emergency in Sderot a sociological-gender Analysis of the film Hula and Natan'. In' Israeli culture and emergency routine. Versed, W., Avner, D. & Irit. R (EDS). Lexington Books. הספר שלו עיר בלי זיכרון בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות שער הנגב יצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן ביוני 2024. |
תמונה
|
|
תמונה
|
מני מלכה הוא עובד סוציאלי, חבר סגל בכיר במחלקה לעבודה סוציאלית במחלקה לעבודה סוציאלית וראש המעבדה הבינתחומית למחקר מבוסס פוטו-ווייס באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריו עוסקים באוכלוסיות פגיעות ובקהילות במצבי הדרה ושוליות. בהסתמך על עבודת שדה ממושכת עם קהילת יהודי ההר, מלכה מציע עמדה מחקרית-מתודולוגית ייחודית שתכליתה הפחתת יחסי הכוח שבין החוקר לקהילה וביסוס יחסי שותפות, כפי שהתפרסם לאחרונה במאמרוResearch from an active-involved critical stance: Insights from extended ethnography, בכתב העת Qualitative Research. על בסיס עמדה זו, בעשור האחרון ד"ר מלכה מפתח ומטמיע את מתודולוגיית ה Photovoice בשדה האקדמי בישראל, ובאופן ספציפי בהוראה, פרקטיקה ומחקר בעבודה סוציאלית. |
העברה בינדורית: הורים דור ראשון להשכלה גבוהה וההישגים הלימודיים של ילדיהם | לימור גבאי אגוזי
השכלה הינה מנגנון מרכזי בקידומו התעסוקתי של הפרט ואמצעי להשגה של משאבים חברתיים ותגמולים כלכליים נוספים בניעות החברתית, השכלה אקדמית בפרט. השכלה נושאת פוטנציאל טרנספורמטיבי המאפשר ליחידות.ים ניעוּת חברתית "כלפי מעלה", גם אם אלה מגיעים במקור מהרבדים הנמוכים בחברה. כך תואר אקדמי יכול "למחוק" את הרקע ממנו הגיעו, מה שמדגיש את כוחה של ההשכלה כ - ‘the great equalizer’ בחברה.
עם התרחבות ההשכלה הגבוהה, יותר א.נשים רוכשים השכלה שרמתה עולה על זו של הוריהם. דור חדש של בוגרי השכלה אקדמית צומח במהירות, ובשונה מדור ממשיך בהשכלה הגבוהה מאפייניו כוללים גיוון סוציודמוגרפי, ייצוג רב יותר של נשים, קבוצות אתניות ומוחלשות שונות, מהגרים ואנשים מרקע סוציוכלכלי נמוך.
המחקר מעלה חוזר ונשנה כי בקרב המחזיקים בתואר אקדמי הצלחה כלכלית מושפעת באופן שולי, אם בכלל, מהרקע הסוציואקונומי של הוריהם. עם זאת, ידוע מעט על ההשפעה של הורים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה על הישגי ילדיהם. חשוב באותה המידה, התרחבות ההשכלה הביאה גם לעלייה בהיקף הא.נשים בסיכון לניעות בינדורית השכלתית כלפי מטה. אף על פי שהמגמה נפוצה יותר בעשורים האחרונים, דפוסי ניעות כלפי מטה וההשלכות שלהם זוכים למחקר מועט.
בהינתן שהעברה של יתרונות וחסרונות היא בינדורית, נשאל האם ההישגים הלימודיים של ילדים להורים דור ראשון להשכלה גבוהה דומים לאלה של ילדים להורים שהם דור ממשיך בהשכלה גבוהה? במילים אחרות, האם הכוח הטרנספורמטיבי של השכלת ההורים מבטיח את הישגי הילדים, ללא קשר לרמת ההשכלה של הסבים והסבתות? האם ההישגים הלימודיים של ילדים להורים שחוו ניעות בין-דורית כלפי מטה דומים לאלה של ילדים להורים וסבים שאין להם תואר אקדמי? האם החוויה של ניעות כלפי מטה בדור ההורים "מצלקת", או שסבים עם השכלה גבוהה "מפצים" על החיסרון בדור ההורים?
השאלות הללו משקפות את שאלת הגג, האם בהתייחס להישגי הילדים, השכלת הורים "מוחקת" את מורשת הניעות ההשכלתית שהם עצמם חוו? בהרצאה אדון באתגרים התיאורטיים והמתודולוגיים בבניית מערך המחקר המספק מענה לשאלות האמורות ואציג ממצאים ראשוניים.
|
תמונה
|
ד"ר לימור גבאי-אגוזי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא עוסקת בסוגיות של ריבוד השכלתי תוך-דורי ובין-דורי והמעבר מהלימודים לשוק העבודה, בדגש על בחירה רציונאלית בחינוך, דינמיקות לאורך החיים, מבני משפחה ואחאים. מחקריה התפרסמו בכתבי עת בינלאומיים מובילים, ביניהם Sex Roles, Sociology, Social Forces ו- Social Science Research. לימור היא יו"ר קהילת ריבוד ואי-שוויון באגודה הסוציולוגית הישראלית וחברת וועד בקהילה הבינלאומית ISA-RC28. |
דיון | יריב פניגר
במסגרת הדיון שיוצג במושב, נעסוק בשלושה היבטים מרכזיים של המונח "דור ראשון להשכלה גבוהה":
1. כיצד יש להתייחס אליו מבחינה מתודולוגית, הן בהקשר של מדידה והן ביחסיו עם משתנים סוציואקונומיים אחרים.
2. משמעות המושג בריבוד האנכי והאופקי של ההשכלה הגבוהה.
3. משמעות המושג למדיניות חינוך וקבלת החלטות המכוונת לקידום שוויון חברתי. דיון זה יתבסס על ההצגות במושב ועל מחקרים קודמים מישראל וממדינות אחרות.
|
תמונה
|
פרופ' יריב פניגר הוא חבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר המרכז לחקר הפדגוגיה: קשרי אקדמיה-שדה. מחקריו מתמקדים באי-שוויון השכלתי ובמדיניות חינוך. הוא חקר בהרחבה את אי-השוויון החברתי בהשכלה הגבוהה בישראל ואת משמעויותיו לפערים בהכנסות בשוק העבודה. |